מבקשים ממנו.

בלי שנשאר לו זכר מעצמו.

לשמור על התאומות.

לסדר את כל הבית

לעשות ספונג'ה

ולקינוח להכין ארוחת ערב.

נו עדין לא הגעת?

אל תגזים, יש לך חוט שידרה!

מבינה?

אני יותר מידי מרחם על אנשים ורוצה לעזור להם.

יש גבול לניצול שאפשר לנצל אותך.

אבל דרך אגב, לא קוראים לזה להיות "טובה מדי", זה לא טוב לב, זה פחד ממה יחשבו עלייך אם תגידי לא, פחד מאי נעימות של סירוב.

הרי אם את רואה מישהו שיש לו בעיה, ואין לך כח לעזור לו, את לא תציעי את עצמך כי את טובה מדי, אלא תודי לה' בליבך על זה שלא ביקשו ממך עזרה כך שנפטרת מהמטלה.

כך שצריך לחזק אצלך את היכולת להיות אסרטיבית, להבין שאני לא תלויה במה שאחרים חושבים, וכו'.

כאילו לכרטיס אישי - הם תמיד כותבים אותו דבר חח !!!

חחחחחחחחחחחחחח סתתאאאםם

נסיון של שלוש-ארבע שנים בתחום

|מושך בכתפיו|

לאנורא מתי שהוא מתרגלים

אני עדיין לא עפה על עצמי שאני כ"כ טובה

אבל אני עובדת על זה..

יואו זה קשה לומר לא לאנשים.!!!!!!!!!!

ארר!

זה לא תמיד אגואיסטיות!

צריך לדעת להגיד לא! לפעמים...

זה דווקא ענווה להבין ש'אני לא מסוגל כרגע לעזור....'

ולכן זה ממש ממש חשוב לדעת להגיד 'לא' קודם כל בשבילך- וגם בשביל אחרים- שיחיו בסביבה בריאה יותר וגם שכשתעזור זה יהיה באמת עם כל הלב....

בהצלחה!!

הכל בסדר???

באמת אתה מרגיש כך???

ואין לי שום עצות בנושא...

בעצם אחת- תקיף את עצמך בחברים סוציומטים..זה עוזר.. ככה אף אחד לא מתקרב

בס"ד

יש בזה גרעין טוב...

רק צריך לדעת את האיזון.

[אגב, כדאי גם לבדוק אם לא רע לך עם זה כי החברה אומרת שזה פראיריות ושזה רע ובאמת רע לך כי זה עובר גבול.].

יש לי קצת מה להרחיב אבל מעדיפה באישי אא"כ יהיה לי כוח פה...

אני חושבת שזה דבר מאוד חיובי להיות עם אופי כזה.

זה נכון שלפעמים מאבדים את הכיוון ומגיעים לסיטואציה של הזנחה עצמית וכביכול כניעה לאחר, אבל זה מאוד קיצוני.

לדעתי זו מידה שהאיזון שלה הוא לא 'אמצע' בין האגואיסטיות להזנחה העצמית.

באידיאל היא צריכה יותר לנטות לאכפתיות ופחות לאגואיסטיות.

ז"א שצריכים את האגואיסטיות לפעמים, אבל במנות קטנות.

אחרת היא הרסנית.

וכשבאים להתעסק עם איזון, צריך ללכת בצעדים מדודים לכיוון של האגואיסטיות בסקאלה.

זה מזכיר לי משו שקראתי לא מזמן על העזות -

זה נכון שיש עזות חיובית (לשם שמיים וכו'), אבל בגלל שזו מידה כ"כ עוצמתית, אם אדם לא יודע להשתמש בה ממש בזהירות, עדיף שלא ייתעסק בה בכלל (ויבליג על החסרונות שזה מביא.. כי זו מידה 'מסוכנת')

חבל לראות את זה כדבר שלילי, אני רואה את זה בצורה חיובית.

נכון, יש לזה לפעמים חלקים פחות נעימים, אבל בסה"כ אני חושבת שזה חיובי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....