
ממש עצוב!!

בשורות טובות!!
b.n

ויצא לי לנסוע איתו כמה וכמה פעמים. דווקא אחלה נסיעה, יש לו חוש הומור בשמים, והוא ציני, אוהו...![]()
b.nפפ..![]()
הייתה לך מורה רווקה בת יותר מ40.
ועד שאתה שומע שהיא זכתה להתחתן, כמה חודשים אחרי זה אתה שומע שיש גירושין כי הבעל התגלה כרמאי וכבעל בעיות נפשיות ככל הנראה, שלא סיפרו לה לפני זה 
ואתה חושב - ה', כמה עוד סבל היא יכולה לסבול בחיים שלה? 
לפחות אנחנו היינו כמו הילדים שלה... (מדובר בבית ספר יסודי, היא הייתה מחנכת שלי שנתיים).
לא כל רווק זקן זה נובע דווקא מחוסר רצון, יש הרבה מניעות לא עלינו.
לק"י
באופן אישי אני מכירה רווקים מבוגרים שרוצים להתחתן, אבל הם עוד מחפשים..
ואני ממש לא שופטת אותם, לא כולם בררנים.
(ובכלל אני שונאת שאומרים עליהם שהם לא מתחתנים כי הם בררנים! יש מקרים שזה פשוט לא נכון).
לק"י
אני לא מכירה הרבה אנשים שלא רוצים להתחתן בכלל, אלא יותר אנשים שרוצים ומחפשים ומחפשים ומחפשים ולא מוצאים (ולא בהכרח כי הם בררנים!).
אתה אומר שאינם עניים אלא בדעת.
ואתה מוסיף שצריך לרחם עליהם.
זו לא סתירה?
מה עם דבריהם (סנהדרין צב.):
"כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו"?
מכיוון שהם עניים בדעת (ואריק, אני מדבר על אלו שיעל ראתה שלא רוצים להתחתן, אין פה שום שיפוט)
אז צריך לרחם עליהם,
איך העובדה שהם עניים בדעת סותר את זה שצריך לרחם עליהם.
ובנוגע לקושייתך מסנהדרין,
קושיא יפה, אין לי תשובה, אבל אני חושב שהגמרא לא מובנת נכון,
הרי זה קצת להבין שדווקא אסור לרחם על המסכנים ביותר.
אולי הגמרא מתכוונת בהקשר של מסגרת וגבולות, שאסור לרחם עליהם כי זה עלול לגרום להם להפגע עוד יותר.
בהחלט אימרה מפתיעה שכל כולה אומרת דורשני.
אוכל לומר לך שניים מהפירושים שאני זוכר כעת:
א. המס"י גם הביאה בספרו, ומפרש שכאן מדובר על אדם
שהוא חסר דעת - מדעת. הוא באופן יזום להיות בן דעת.
ועל אדם כזה שפושע ומרשל בעצמו, אין אנו מצווים לרחם.
ב. עוד פירוש נאה ששמעתי, שההדרכה של הגמרא היא
בעצם עצה אסטרטגית על מנת לדרבנו שיעשה עם עצמו משהו,
שאם רק נרחם עליו ונאמר לו כמה מסכן הוא, הוא עתיד
להתאהב בחום הזה שמורעף עליו וממילא יותר ויותר ילך
וישקע במצבו הנוכחי. לכן, דווקא על מנת לחלצו ממצבו,
אנו מצווים לא לרחם עליו.
ועוד המצווה הראשונה שניתנה בתורה.
לא סתם היא הראשונה.
וכל אידך זיל גמור.
יש את הר"ן הידוע ברפ"ב דקידושין שיש לה דין מסייע.
ויש את דברי התוס' בכמה מקומות בש"ס שחידשו שאשה מחוייבת בשבת.
ומלבד זאת יש את האיסור משום חשד.
באמת כ"כ מצער!
יש לי דודה מדהימה בת 37 באמת כלילת המעלות (ולא בגלל הקשר המשפחתי
)
ה'!! עד מתי??
לא ידעתי אם היא רווקה או לא
ולא ידעתי בת כמה היא
אתמול גילתי שהיא רווקה בת 36
וכן כן, היא עדיין לא התייאשה
היא יוצאת לדייטים
עוד שבועיים יש לה יום הולדת
כך היא אמרה
היא היתה שם עם חברות שלה
"בנות, תכינו את הצ'קים, עוד שבועיים בעז"ה"
ראיתי הבעת שמחה אצל אחת החברות
צ'קים למה? היא זרקה לה
עוד שבועיים יש לי יום הולדת 36
מה? את בת 36??
כן כן
טוב שיהיה מזל טוב
ראיתי שהחברה רצתה לשמוע שאת הצ'ק היא צריכה לתת לכבוד החתונה
אבל לא
זה לכבוד היומולדת
כואב
בעז"ה שזה ישתנה במהרה!
יעל מהדרוםלק"י
מכירה אנשים שהתחתנו אחרי.
גם אצל החילוניים. ככה ש36 בשום פרמטר, לאף מגדר שהוא - זה לא "יחסית צעיר". הרוב המוחלט מתחתנים בגיל נמוך יותר, והרבה פחות.
לק"י
כשאני מכירה בת 50+ שעוד יוצאת לדייטים (והיא לא גרושה או אלמנה), אז 36 לידה זה עוד צעיר..
כמו שמישהו במצב קשה הוא יחסית בריא ליד מישהו במצב אנוש
לענ"ד לא כדאי להגיד יחסית צעיר
זה קשה להיות בגיל כזה רווקה וזהו
לק"
לרגע לא מזלזלת בקושי שלהם.
נישאה במכוון בגיל 49
(היא תמיד טענה שהחיים עוד לפנייה ואין מה להפסיד)
היום היא נשואה +3
אבל היא נראית סבתא שלהם
ואבא שלהם בכלל..
ב"ה שלפחות יש להם ילדים.
אלא אם כן עשתה הקפאת ביציות, ואז זה מובן יותר.
אבל בהיסטוריה הרפואית של מדינת ישראל - נדיר למצוא אישה שילדה בגיל מעל 50. אפילו גיל 45 הוא כבר גיל שלא כל כך יולדים בו - אבל מגיל 50, שלושה ילדים?
איתמהה.

או מעצמה- שתרמה כאשר הייתה צעירה יותר או מישהי אחרת ולא מהארץ כי בארץ אין בנק ביציות.
ודרך אגב כל הדיבורים על נשים שילדו בגילאים מאוחרים זה איזושהי אשליה.
לאישה שלא ילדה אף פעם יכולת הפוריות יורדת בצורה דרסטית מגיל 35. הזמן בו הפוריות של האישה היא הטובה ביותר זה בין גיל 20-35.
לק"י
אבל זה לא המקום לדון בנושאים צנועים.
מתוך בחירה..
יש לה חבר קבוע כבר כמה שנים טובות.. בן 70+ אם תהיתם P=




מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?