לא  יודעת איזה כיף אתה מוצא בדבר הלב שלי הפסיק לפעום באותו רגע שלקחו לי אותו

תתפללו לרפואת הפלא שלי..

איי, מה יהיה איתי?!

(בעיקר בעניין של בייביסיטר ופעולות)

יש לי יום חופשי מהחב"ב |מאושר עד הגג|

אבל כשהחרימו לי את הפלאפון זה היה סיוט כי לא היה לי שעון מעורר

וכשגנבו לי אותו דווקא היה ממש סבבה וזה היה חודש בערך!!! אבל גנבו לי אותו כשיצאנו לחופש(יו"כ סוכות שנה שעברה)

אז לא צריך לקום מוקדם

ביום של התנדבות[מחוזית, של פעם..]

אז השארתי למנהלת רק כמה בקשות, מה צריך להגיד למי שמתקשר, וכו'..

תוך חצי דקה הפלא' מצא את עצמו בחזרה בידי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....