אני חושבת על לא לדבר יותר מ3 שעות וזה מלחיץ אותי!

זה עינוי לא לדבר כל כך הרבה זמן.

אני לא מדבר שעה ואני חצי מת

לא חופרים לה כי יודעים שהיא לא יכולה לענות,לא צריכה להשתתף בשיעורים...!!

תראי גם תטוב שבזה!!!!!!!!!

לא אבל תאמת מי שאוהבת לדבר זה באמת קשה!!!!

בהצלחה!!!!!

היא היתה מאוד מאוד מאוד צרודה כמה חודשים ואז איזה רופא מפגר אמר לה לא לדבר 3 ימים,

וביום הרביעי היא קמה ולא דיברה בכלל..

ואז כמה חודשים [5 בערך..] היא לא דיברה בכלל ואז עוד חודש היתה מאוד מאוד צרודה.

ואז חודש וחצי דיברה רגיל!!! 

ולפני חודשיים היא התחילה שוב לא לדבר בכלל ולהיות צרודה וכל זה

ועכשיו היא לא מדברת / מאוד מאוד מאוד צרודה,

כל יום משו אחר.

אני לא דיברתי-הייתי נורא נורא צרודה בערך 7 וחצי חודשים..ועכשיו עוד כמעט חודשיים..עם הזמן מתרגלים

בשישית.התקופה הכי מדוברת

ועמדתי בזה בגבורה עם תגמול מכובד (על כל שעה ששתקתי קילתי סוכרית גומי)

וכן, אני גם אחותי שתקה 5 חודשים

מה עם התשעה קבין? תצטרכי להשלים אח"כ 

והיא צרודה לכל החיים ולא יעזור לה שתיקה של שבוע....

תתעודדי! יכול להיות גרוע יותר.....

לדמיין איך את מדברת משוחרר ובלי צרידות ובעיה,  לא כל המקרים כ"כ מסובכים...

   יש לך מזל שזה רק שבוע!  ולא שוה לפקפק בטוב שהשתיקה תגרום, כי.. אני מכירה מישי שפעם- כשהיא היתה ממש צרודה, הרופא אמר לה לשתוק כמה ימים, והיא לא הקשיבה לו- ומאז, היא נשארה לכל החיים ממש צרודה..  לא חבל? חבל...

                                         בהצלחה רבה!  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....