בימים האחרונים יש איזה זמר אחד שמואשם באישומים חמורים (אבל אל דאגה "מי שמאמין לא מפחד!") ואסור להגיד את שמו, לא כי קוראים לו וולדמורט (הארי פוטר שם, שם) אלא כי "צו איסור פרסום חל על הפרשה". במקביל מדווחים לנו על הזמר אייל גולן שהוא ממשיך להיות שופט בתוכנית בערוץ 2 והיום מדווח על כך שהוא "יצא לחופשה" וזה במקביל לדווח על כך שהזמר המפורסם נעצר. צירוף מקרים מעניין.
הבדיחה העצובה שבדבר זה 2 אתרים שונים שדיווחו אתמול על אותו אירוע עם שינוי בכמה פרטים:
באתר הראשון נכתב שהזמר המואשם הגיע לכותל ואמר כך וכך. לכתבה צורפה תמונה שבה פניו של הזמר מוסתרים.
באתר השני נכתב שאייל גולן הגיע לכותל ואמר כך וכך. לכתבה צורפה אותה התמונה רק בלי צינזור של הפנים כי הרי לא דיברו על כך שיש נגדו האשמות.
לא נראה לי שקיים משהו שעדיין לא עשה את התרגיל המתמתי הפשוט 1+1 והגיע לתוצאה המתבקשת. אבל בסיפור הזה זה ה'צו איסור פרסום' זה עניין יותר פשוט מאשר אירועים (לא עלינו) בהם זה נצרך וגם פה הצו איסור פרסום יוצא בתור בדיחה לא מצחיקה שתוך מספר דקות היחידים שלא אומרים את מה שאסור זאת התקשורת שכפופה לאיסור הזה.
הדוגמה למקרה מתי זה לא טוב אפשר למצוא ח"ו בפיגועים, כמו לדוגמה בשבוע שעבר כשבתקשורת דווח עדיין שהחייל במצב אנוש כבר כמעט כולם ידעו שהוא כבר אינו בן החיים. דוגמה נוספת ממבצע 'עמוד ענן' שהיה לפני שנה שהיה אסור לפרסם היכן נפלו הטילים על מנת שלא ידעו לאן לכוון שוב.
אבל, כאמור, בעידן היום הצו איסור פרסום כבר לא יעיל כשיש פייסבוק ודרכי שיתוף נוספים שהם לא בגדר תקשורת שעושים צחוק מהצו איסור פרסום. השאלה האם יש ומה ניתן לעשות בעניין?
----
ובנימה אישית (
) גם לי בתור המנהל של פורום זה היה בשבוע שעבר התלבטויות האם למחוק את הפרסום של הרצח ולאחר מכן את שמו ותמונתו שפורסמו כאן בזמן הצו איסור פרסום או לא ואני עדיין מתלבט האם נהגתי כשורה (לא מבחינה חוקית שאז התשובה היא שכן אלא מבחינה אנושית) בכך שהשארתי.




