תראי כל עוד את מניקה ואין מוצץ אז יא אכן זקוקה לך להירדם.

ילד זקוק לחפץ שמרגיע אותו מוצץ, חיבוק שמיכה משהו שעוטזר לו להירדם מבחינתה כרגע זה את.

כדי להשתחרר ממך צריך לספק לה אלטרנטיבה, אולי לקנות ביחד בובת חיבוקי

קודם כל בערב טקס שינה קבוע מאוד יעזור להירדמות ארוחת ערב מקלחת טובה סיפור , שעה לפני השינה צריך הבית להתנהל בנחת , בשקט ופחות אור, להכניס אותה למצב של הירגעות, לאט לאט, והעייפות אמורה לגבור.

חשוב כמובן שאכן היא עייפה מספיק .(למספיק יש שני כיוונים)

העניין של ההירגעות אמיתי וחשוב אי אפשר לקפוץ איתה ולחעשות איתה צחוקים ואז לצפות ממנה להרגיע את עצמה לבד ולהירדם.

תראי בכל מקרה תהיי קשורה לתהליך ההרדמה אנחנו כאן בשבילם, לא נראה לי לצפות שתלך מעצמה לישון ותירדם לבד, לאט לאט להיות איתה ורק לא להניק אח"כ להית איתה כל פעם פחות זמן, עד שתגיעי ליטוף ונשיקת לילה טוב.

זה תהליך ולא בשבוע לדעתי כמה חודשים אבל יש שימליצו גג חודש

העיקר בהדרגה.

בהצלחה.

האם את רוצה לגמול אותה ?האם חשבת על זה בתוך תוכך?

או אולי רק להשתחרר קצת?
מהניסיון שלי זה קורה מתישהו וגם אם מקדישים שנה וחצי או יותר זה לא כל החיים.
מה זה מאוחר מדי?
זה יקרה מתישהו ,ברור.
השאלה אם את רוצה שזה יקרה עכשיו ובבת אחת (כמו שיהודית כתבה)או שאת רוצה לראות את זה דועך לאט לאט   בקצב שלה.
למה אני מעלה את זה?כי שמתי לב שכתבת שבשבילך היא עדיין תינוקת קטנטונת.אז אולי זה נחמד למרות הקושי.

האם ניסית להניק אותה עד שהיא נרדמת כשאת יושבת ואחרי שהיא נרדמת לשים אותה במיטה?אם לא אולי כדאי להתחיל להרגיל אותה ככה להרדם ואז ההתרגלות שלה למיטה בלעדייך תהיה צעד מוחשי לקראת הירדמות במיטה בלי הנקה בסופו של דבר.זה יכול לקחת כמה זמן.
אני עכשיו כמוך עם ילדה שנה ושבעה וגם היא כמו ילדתך יונקת  וגם ההשכבה זה בהנקה אבל,יש פעמים שהיא יונקת ולא נרדמת    ואז היא יכולה להרדם כשאני משכיבה אןתה במיטה  בלי הנקה או על הספה ,הרי בגיל הזה אפשר לדבר אליה  ולהחזיק אותה וללטף אותה ולהסביר לה  ולהבהיר לה שהיא כבר ינקה ועכשיו הולכים לישון במיטה .אני לא אומרת שזה קל אבל זה אפשרי.  אצלנו זה קורה ויותר ויותר בזמן האחרון.
תכתבי עם עוד שאלות אם יש לך.בהצלחה.

היא לא נרדמת בהנקה ואין לי דרך להרדים אותה . זאת אומרת שהחלב נגמר לפני שהיא נרדמת. מהעגלה היא יוצאת.(=צורחת כאילו שאני ח"ו מתעללת בה=) מהמיטה שלנו היא יורדת. בידיים(ניענועים)היא מתענינת בדברים אחרים. בשעת צהרים כשהיא עיפה ורוצה לישון פשוט אין לי דרך להרגיע אותה אז היא לא ישנה!!! וגם בערב מאוחר עד שבעלי חוזר הביתה ומצצליח סוף סוף להרדים אותה מאוחר בלילה כולם מפסידים מזה .

זה מתיש שהיא יונקת וכבר אין מה . ואז אני מתחילה לחשוב לגמול אותה (איך????) כי זה קשה. במיוחד שהארוחות לא קבועות ואולי לא אוכלת מספיק אז היא צריכה את התוספת של ההנקה שזה גם מאוד בריא

מה זה טקס קבוע לפני שינה

תודה רבה הפתרונות שלכן מאוד יפות ומרגיעות ועל זאת תבורכו!!!  

הכוונה סדר פעולות קבוע שחוזר על עצמו.

אוירה של לקראת שינה,

אולי היא רעבה? היא רק יונקת? אפשר כבר בגילה לתת יוגורט או גמדים לפי שיקולך, מרקים, קציצות אוכל אוכל.

אני מאמינה בהדרגתיות ולא בזבנג וגמרנו.

עכשיו ארוחת ערב, עכשיו מקלחת לפני השינה עכשיו זה סיפור לפני השינה לעשות וגם לציין בפניה הכל צריך להיות מרגיע, ניסת להיות לצידה במיטה ללטף לשיר לחבק משהו מאלה יכול לעזור.

אסרטיחביות בנוסף לרוגע, להאמין בעצמך ולהעביר את המסר אליה שעכשיו ישנים נקודה ולא לוותר זה לוקח זמןן אבל בסוף היא תלמד.

בהצלחה.

סיפור / משחק משותף / סרטון במחשב (אין TV..)

אח"כ ארוחת ערב שהבטן תתמלא טוב טוב..

ולבסוף אמבטיה שתחסל סופית כל כוח פיזי שנשאר בקטנטנ/ה...

אח"כ להכניס אותה למיטה, ללטף דקה ולומר לילה טוב וללכת.

הלואי שכך בדיוק זה היה אצלנו, אבל אצל חברים ומשפחה שלנו זה כך, ומצליח מאוד!

שאולי זה לא ממש קשור להנקה

גם כשהיא תהיה גמולה היא תרד מהמיטה.תצרח בעגלה וכו'

רק שבלי ההנקה יהיה לך יותר קשה להרגיע ולהרדים

(כמובן שאם את רוצה לגמול בכל מקרה זה משהו אחר, וזה לא חייב להיות קשור להרדמות)

"הלוחשת לתינוקות" של טרייסי הוג.

היא מתייחסת בהרחבה בדיוק לנושאים האלה ודומיהם, ונותנת פתרונות בצעדים קטנים אחד-על-אחד.

לי היא מאוד מאוד עזרה!!

אני מניחה שיש כאן נשים שמתנגדות לספר בכל נפשן, כמו בכל מקום. בכל אופן- לי זה מאוד מאוד עזר לסדר את הדברים. (הגישה שלה היא בערך כמו של אם ל5, שאגב, אני מאוד מסכימה איתך.)

אם תרצי אכתוב כאן כמה עקרונות שלה, אבל הכי כדאי לקרוא את הספר. (אני קניתי שניים שלה- הלוחשת לתינוקות והלוחשת לפעוטות. יש גם ספר שלישי של שאלות)

בהצלחה!!

היה לנו מקרה דומה... נחא לא נרדמה שלא בהנקה בכלל!

בהתחלה גיליתי את הפורום בעיות שינה לילדים בynetהתייעצתי שם ונעזרתי בעצות של יוליה הפסיכולוגית לבסוף אפילו קבענו איתה פגישת ייעוץ בתשלום במכון שינה בתל השומר. והנה אפשר לומר שאנחנו כבר בדרך חדשה-עולה כסף אבל שווה את הלילה השלם של השינה שלי ושלה.

העיקרון שלה הוא הקניית הרדמות עצמית. הילד לומד לישון לבד! בלי עזרה של שום דבר (הנקה או בקבוק)

מה שאומר הפרדה מוחלטת בין אוכל לשינה!

היא טוענת שעם כל הכבוד להנקה-סה מזיק מאוד לשיניים בלילה כי זה בדיוק כמו אוכל שנשאר על השיניים בלילה מה גם שיש בו סוכרים והכל...

בבהצלחה!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....