כאילו, זה דייט שני, לא? נראה לי פתוח מדי. 

על ספסל יושבים כרגיל. אם זה היה על הדשא (שזה דיון בפני עצמו) - יש אולי מקום לישיבה מזרחית. 

בקיצר, אולי אני מחמיר - אבל בהחלט לא נראה טוב...

ושישבת היא לא בדיוק כיסתה כמו שצריך והיה לו לא נעים

זה גם תלוי מאיזה סוג חברה וחינוך הוא הגיע

אני פגשתי מישהי שאמרה שלשבת על הדשא זה לא צנוע, 

כל אחד עם החינוך וההרגלים שלו

עושה רושם שזה בחור צנוע שמחפש צניעות. שזה מעלה גבוהה

אצלי יצא ששנינו ישבנו על הדשא, וישיבה מזרחית היא הנוחה ביותר... לא היה נראה לי שיש שם משהו לא צנוע (רק ששם באמת החצאית הייתה ארוכה לגמריי ככה שאולי בגלל זה זה היה צנוע, לא יודע...).

לא יצא לי לחשוב על זה. אנינ מניח שאם אראה דבר כזה שיראה לי לא צנוע, זה אכן יפריע לי. לגבי קרבה - אולי אני סתם בן שלא מבין, אבל לא יודע, לי אישית זה לא מרגיש כקרבה יותר מידי...

אבל באמת יש אנשים שהתחנכו שונה במקומות שונים, אולי בחברה שלו, ישיבה מזרחית זה ביטוי של קרבה וכו'...

מסתבר שיש דברים שעוד לא קרו לי (מהורהרת)

אבל אולי הוא לא יודע שבנות פשוט לא מסוגלות לשבת כל הזמן בצורה הרגילה? 

בלי קשר בכלל לאורך החצאית.

אני חושב שלא היה מרגיש לי מתאים גם בפגישה יותר מתקדמת.

ענ"ד. 

איכפת "דעתכם"?...

אם מי שאת יוצאת איתו מרגיש כך, ואת שמחה בו ובזה שהוא "בייניש",

והוא מעיר בצורה כזו עדינה ("לשתף בהתלבטות"),

[הוא גם לא אמר אם "קירבה", אלא לא מכובד]

אז תלכי איתו על זה, ותתחשבי בתחושתו.

הכנה מצויינת לנישואין.

[זה דבר די מצוי, שלבנות זה "טבעי" לגמרי ולחלק מהבנים נראה לא שייך]

האמת שהתיישבתי ככה לגמרי בתמימות ולא חשבתי שזה לא מתאים או אפילו יכול להיראות לא מתאים..והחצאית היתה ארוכה כך שלא ראו כלום.

ושאלתי לדעתכם כי אם זה משו חריג אז אולי יש בעייתיות בהערה על דבר כזה אבל אם זה באת משו שבאמת מפריע

לעוד בחורים אז זה נראה לי יותר הגיוני..

וזה אפילו מעלה אותו רמה

השאלה היא לא- האם צורת ישיבה כזו או אחרת- נחשבת מקובלת בעולם כדבר ראוי 

השאלה היא- 

מה הדינמיקה הזוגית שעלתה ביניכם- מתוך האמירה הזו שלו- ביחס למשו שעשית ? 

לדעתי - ממה שראיתי שכתבת פה-- 

מסכן הבחור... איזה פאדיחות לו... 

וכל הכבוד לו שהוא ניסוח את זה ככ בעדינות

וכל הכבוד לך- שאת משדרת ניניחות ופתיחות- שהוא יכול גם להרגיש חופשי לומר לך דבר שמציק לו 

אם מי שאת יוצאת איתו מרגיש כך, והוא בייניש,

והוא מעיר לך על דבר שבאופן טבעי את לא רואה בו בעיה,

תסבירי לו שמבחינתך זה לא מעיד על שום דבר מעבר לנוחות.

את לא חייבת לזרום עם כל גחמה של בייניש צעיר שמחליט מתוך סברת כרס שמשהו לא תקין.

מותר לך לזרום איתו אם את מרגישה איתו טוב.

אבל אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח,

תבהירי לו את העניין.

שיתחשב בתחושתך.

הכנה מצויינת לנישואים.

(זה בר די מצוי שבנים מתחילים להבין מה זה בנות ואיך דברים עובדים אצלן)

למרות שאני גם כזאת..

ליד חברות אני כן אשב ככה, אבל אני אישית לא ארגיש בנוח לשבת ככה בפגישה. (כמו שבפגישת עבודה עם הבוס שלך את לא תשבי ככה...) 

לק"י

אבל נראה שבדייטים ראשונים הייתי יושבת בצורה יותר מכובדת.

אלא אם כן, הוא היה יושב ככה..אז זה היה נותן גם לי לגיטימציה לשבת ככה (זה יותר נוח לפעמים).

מה כל כך מסובך?

ב"ה

אולי שהוא יחשוב אחרת?

גדול ביניכם- את פתוחה וזורמת והוא סגור ומנומס... נק' למחשבה...אפשר לפתוח לדיון- מצד מה הפריע לו? צניעות בלבוש? פתיחות יתר ביניכם? 

א. בכללי - לשבת בישיבה מזרחית בהחלט תלויה באורך החצאית.
ב. פגישה שניה? מבינה אותו לחלוטין.
טוב, זה תלוי במצב הקשר, אבל מכובד יותר לשבת רגיל לשלב זה...

כל עוד זה לא בעיה הלכתית, מה זה משנה כל הניו אנסים האלה..

איזה כיף שיש אנשים חכמים מספיק, שאת כבר לא צריכה לכתוב את דעתך..

הם אומרים אותה ולך נשאר לאשר!!

יחי ותיקי הפורום!!

די!! אני מתחננת!! נוחות זה לא דבר פסול!! אח"כ נתפלא למה כולנו יושבים לחוצים על קוצים בכל פגישה. חברה תזרמו קצת.. זוהי כל בקשתי...

סתם, לא באמת אכפת לי..

עוד לא יצא לי )מקווה שגם לא יצא) להפגש עם בייניש כבד.

אבל אני לא מסוגלת לשבת הרבה מדי זמן בצורה רגילה.

אז תהיי בטוחה שאני אמצא את עצמי בתנוחות אחרות.

(כמובן שבגדרי הצניעות)

ואני לא חושבת שזה מעיד על קרבה, או אנעארף מה.

זה פשוט חוסר מסוגלות.. אצלי לפחות.

ואני מקווה שהוא ירגיש עם זה בנח, כי אחרת משהו יתקע.

יצא לי גם כן לשבת מזרחית על ספסל..(ןאני לא מדבר על אורך חצאית וכו')

הועלתם לי..

אישית כנראה לא הייתי מקבלת הערה כזו

כי זה הסגנון האישי שלי.
לא רוצה? אל תצא איתי
אבל זה לא עצה לאחרים

(אני את שלי מצאתי והוא זרם איתי, אחרת הוא לא היה שלי)

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?