נראה לי סתם לחפש בנרות...

(האהאהא, נרות בחנוכה..)

וכל עוד אני מודע לזה אין לי בעיה לשיר את השיר ולא להוסיף עוד מילים שהורסות את המקצב (אשר-חולל-הקדוש-ברוך-הוא-ישתבח-שמו-לעד-למקבים-הצדיקים-שבכלל-העדיפו-לשבת-ללמוד-תורה-כל-היום-ולא-להילחם  |נשימה עמוקה|)

"הטפת מוסר" חח סתם

מוסיפים- "אשר חולל ה' למכבים הצדיקים"

בעעע...

באנשים כמוך

סבורני שהם היו אנשים שעודדו מלכות זרה ושיוויון זכויות בארץ ישראל

אני נראה לך כמו תומך של מלחמת דת?

לא דיברתי על המרד, אלא על השיר. וגם אז, צחקתי.

אתה כמובן נדחפת עם הערה שבכלל לא קשורה, תחסוך מאיתנו תגובות מיותרות.

זה מי ימלל גבורות ישראל ובפסוק זה מי ימלל גבורות ה'....

המקור הוא אכן-אשר חולל ה' למכבים

הוכחה? משהו?

איך אני מת על ההמצאות האלה...כמה בורים שאפשר להיות..

וקצת על השיר:

ימי החנוכה

"ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו, בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו..." – את המילים לשיר המקסים הזה כתב לפני יותר ממאה שנה המשורר מרדכי ריווסמן. השיר נכתב ביידיש - השפה שבה דיברו יהודים רבים שגרו באירופה לפני קום המדינה. את התרגום לעברית כתב אברהם אברוני, מורה לעברית שתרגם שירים רבים. השיר בעברית פורסם בשנת 1918.

השיר מתאר את מנהגי החג השונים כמו סביבונים וסופגניות, ומספר את סיפורו של מקור החג: הקרב של המכבים נגד היוונים. שירים רבים שנכתבו בעבר שימשו בעצם כדרך לספר את ההיסטוריה ולזכור אותה. תודו שזה יותר קל מאשר לקרוא ספר ארוך. מקור הלחן לשיר אינו ידוע. אגב, לפני כ-50 שנה נכתבה לשיר גרסה חדשה... לכבוד חג הסוכות!

חח השקעת.

למרות שרוב האנשים לא טורחים לעשות גם את זה...

אבל תודה..

וגם חלק שרים 'מי ימלל גבורות ה' אותם מי ימנה..'

אני התחלחלתי לשמוע: "פטיש מסמר, ניקח מהר. סוכה לבנות בנים ואבות" 

או דסדוס ל"תני לי יד, תני לי מקום" 

אז. גירסה מדרשיסטית לה' יתברך. 

"תן לי יד, תן לי מקום. 

תן לי יד, תן לי מקום. 

אצלך בעולם" 

שמעף בימים ההם בזמן הזה,

אלוקים מושיע ופודה..

. ב"ה!!

"אשר חולל ה' למכבים"

נ"ב- אחותי הקטן?!

זה סתם מנהג נחמד.כיף לשיר אבל אצלנו רק מדליקים נרות וגמרנו סיפור.אם יש אורחים אז שרים שיר אחד או משהו,אם אנחנו מתארחים זה תלוי איפה ועד כמה יש לנו כוח.אצל חברים של המשפחה אנחנו שרים אצל המשפחה אנחנו חצי שרים.

מזל שאני כאן לספר לך.. 

בואו נסתכל על זה ישר .

  החילןוניים פעם לא הבינו שיש להם עולם ריק ( ואל תספרו לי כל מיני סיסמאות העולם שלהחילוניים היה פעם וגם היום עולם ריק ).  הם ראו את עצמם כנושאי קידמה , וקראו לעצמם אור  וליהודים ששומרים תורה בשם חושך.

 וכמה שזה משונה הם תיארו את עצמם כמכבים נושאי האור כשבעצם הם היו מתיוונים.

 אז בשביל זה המציאו את באנו חושך לגרש , נס לא קרה לנו , מי ימלל גבורות ישראל, אשר חוללו המכבים .

 אז לא נורא אם מישהו מסלק את הצבע המתייון ושר " אשר חולל ה' למכבים" אפילו שהמקור אחר.

 יש גם הרבה ניגונים חסידים שרים שבמקור זה היה מנגינה של גויים ברוסיה.

שהדלקנו נרות עכשיו כל המשפחה אז אבאשלי שר ת'שיר הזה..ואז הוא אמר 'אשר חולל ה' למכבים' ואחותי אומרת לו: 'אבאא! אתה בכלל לא יודע איך שרים את זה!! בכלל אומרים אשר חוללו המכבים...'

אז ראיתם? ניצחתי בתחרות.

[נ.ב- איזה תחרות???]

מסתבר שבתחרוית שמתחרים עם עצמך אתה מתיד יוצאה מנצח אההחחחחחחח

ופתאום אני אומרת כזה לאחותי: "אשר חוללו המכבים????"

זה פשוט שטויות וכפירה!!!

רק אז נפל לי האסימון על מה גדלנו...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...