"לתקן עולם במלכות ש - די"

זאת המטרה!

וגם אם לא רואים את ההשפעה שלי כיחידה בטלוויזיה,

אני והסביבה שלי יודעים שהשפעתי!

אם כל אחד יעשה מעשה טוב אחד כל יום תאמיני לי שהעולם שלנו ייראה אחרת לגמרי.

אני פה כדי לתקן את העולם, ותוך כדי לתקן את הנשמה: "שלמותו של אדם בהשתלמותו"(הראי"ה קוק)

ולכן, 

אני מרימה אותך מהכיסא בזאת,

ויאללה בואי נלך להביא את הגאולה!!

כיף מאוד לאנשים לדבר על החשיבות שלא מעשים קטנים

ונכון יש בהם חשיבות..אבל הם לא מספיקים...צריך גם לפעמים דברים גדולים

אני לוקחת בתור התחלה משהו קטן.

עכשיו אני בלימודים, אני עסוקה מאוד ב"להשתלם", להתנדב, ללמוד, להחכים וכו'

וכשאני אסיים י"ב בעז"ה,

הנשמה שלי תהיה מוכנה לצאת להשפיע בעולם הגדול!

יהיו לי יסודות חזקים מספיק כדי להשפיע בלי להיות מושפעת מהחברה הלא דתית (עוד משו שצריך לשים לב אליו)

אל תשכחו שאני בסה"כ עדיין ילדה....

ובעזרתו יתברך עוד נגיע רחוק....

מקווה שהבנת....

הבנת

שמקוים שהילדים שלהם יעשו משו

בדחוק כמו ההורים שלנו

אסור לנו לדחות שום דבר לחיים אין תאריך תפוגה

אין דבך לדעת מתי זה ח"ו יגמר

אז את יודעת מה?

באמת אדרבה!

מי אמר לך שמה שאני מתנדבת בו זה לא משהו גדול?

זה תפקיד שלנו גם עכשיו, 

אז יאללה מה אנחנו יכולים לעשות (חוץ ממה שאנחנו כבר עושים?)

קדימה לשפוך רעיונות!!!!!!!!!!:

תאמיני לי שגם לעשות רשימה זה עוזר

מניסיון

צריך לחשוב לעומק...תשובה רצינית עוד לא מצאתי

שעושים בגיל הזה, הם משמעותיים מאוד.

לחנך ילדים בהדרכה זה דבר פשוט בעינייך?!

לשמח חולים, נזקקים, זקנים וכו'.

ללמוד (גם זה סוגשל לקדם את העולם)

וזה דברים שהנוער עושה בצורה שוטפת.

ובכלל, אני חושבת שגם הדברים השגרתיים שבני נוער עושים, הם פשוט ענקיים.

אני לא מזלזלת ביכולת ללכת ולעשות מעשים גדולים,

אבל אם שנייה באמת מקשיבים למה שמטפטפים לנו כל הזמן, אפשר לראות שזה פשוט נכון.

בנאדם שהופך את עצמו למוסרי יותר משפיע על הסביבה.

ואם בנאדם משפיע על כמה אנשים, והם על כמה אנשים, המעגלים האלה גדלים בקצב מסחרר.

נכון, אנחנו לפעמים רוצים לברוח לפתרונות קלים ומהירים שיביאו בבום את המשיח,

אבל אין הצלחה בלי הרבה עבודה.

ועבודת נמלים. שלוקחת זמן.

רק ככה זה תופס.

בעז"ה

אבל את באמת מאמינה שבזה שאת לומדת את מביאה גאולה לעולם??

קשה לי להאמין

בקושי דורש מאמץ?!?

על מה את מדברת בדיוק?! זה הכי קשה בעולם.

עבודת המידות היא הדבר הכי קשה בעולם. (לדוג' לשוה"ר, צדק, יושר - חברה מתוקנת)

"איזהו גיבור? הכובש את יצרו"

אני קורעת את עצמי על ההדרכה.

אני משקיעה המון בחיפוש עצמי, בעבודת המידות ובשאיפה לשלמות בעבודת ה'.

וכן, גם ללמוד מקצועות חול זה חשוב. (שלא נדבר על קודש)

אני חושבת שאם בעז"ה אעשה בעתיד תואר ואעבוד במחקר או בכל דבר אחר זה יקדם את העולם.

כמובן שזה לא ה-עיקר, אבל זה גם דבר חשוב.

והתעלמת לגמרי מ-2 הדברים הראשונים שכתבתי.

אי אפשר לא להתייחס למפעל ההתנדבות העצום שהנוער מפעיל.

וההדרכה - שכן, אם היא מצליחה - היא מגדלת דורות של אנשים נפלאים.

אסור לזלזל.

גם ההורים שלנו עשו אותו דבר והגאולה לא פה...כנראה שצריך יותר מזה...

בשביל זה צריך אחדות עמ"י

אז יאללה לעשות!

לקפוץ יותר מדי רחוק זה ילדותי וחסר סבלנות.

"דרך ארוכה שהיא קצרה"...

המורה שלי:

מה היא עשתה?

למדה בדיוק כמונו באיזה אולפנה רגילה,

הדריכה, עשתה שנתיים שרות והיום היא אחד האנשים המבוגרים שפועלים בלי לנוח לרגע!

רק כדי לתקן את העולם!

התנדבויות, גרעינים, גידול תינוק חמוד מקסים,

חינוך נערות צעירות לתיקון העולם והליכה בדרכיו,

למידה, התקדמות ומידות, יישוב א"י, הפגנות, מודעות לחילונים.....

מסקנה:

גם מבוגרים יכולים לתקן את העולם!

אז בואי נגיד ככה:

בד"כ אדם ממוצע מצליח להגשים 20% מהקבלות שהוא מקבל על עצמו ביום כיפור.

ככל שנקבל יותר על עצמנו, ככה נצליח יותר

יהיו המון תסכולים ובעיות בדרך, אני מבטיחה לך!

אבל בעזרתו יתברך אנחנו עוד נשנה את העולם, אם נרצה או לא נרצה....

יותר נכון - אם נאמין בזה או לא נאמין בזה!

ואני מאמינה! מקווה שגם את?

וד"א: סתם שאלה: את מתנדבת במשהו, שאת יכולה להגיד שזה בקושי דורש מאמץ?

כי אני ליצנית רפואית במשרהמלאה, מחלקת אוכל לנזקקים קבוע, ובעז"ה גם אכנס להדרכה.....וזה קשה, קשה מאוד....

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t593054#6589435

|מצליח רק בכיוונים מסוימים| |מחליט שזה מספיק|

מה עם החברות שלך? מהאולפנה, מהישוב?

אם נראה לך שהן מנותקות מזה, אז תדעי שזה רק נראה, אבל באמת הן קשורות לזה מאוד.

כולנו קשורים לזה. תנסי לעורר דיונים הנוגעים בשאלות של התנהלות נכונה וישרה בחיים, את תראי איך כל נושא שיחה אחר ידעך.

(אמנם דרך הפורום הרבה יותר קשה לעורר דיונים כאלו, כי הדיון לא יכול ליצור אוירה, הנוצרת מהרגשות השונים של חברי הקבוצה והיחסים ביניהם, ע"י כך שהם רואים את היחס הנפשי של המדבר אל הדברים שהוא אומר, דבר שא"א לראות במחשב. לכן מומלץ לקיים דיונים חיים ולא דרך המחשב, כי המחשב יכול להעביר מידע וחכמה מאדם לאדם, אבל לא יכול ליצור בנפש את הרושם שיוצרת נפש מדברת. (ואם זה נשמע מוזר שאני מדבר על לראות ולשמוע את הנפש של השני מעבר לחכמה שלו, זכרי מה שכתץוב "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם".) וכידוע לכולנו אווירה יכולה להשפיע מאוד, אולי אפילו יותר מחכמה ותובנות. אוירה של חיפוש האמת ושל אידאלים-תקדם בצורה זריזה הרבה תהליכים.)

באופן כללי מה שאני מציע לך זה להלחם על שימוש נכון וקדוש בכח הדיבור, שלך ושל החברה שסביבך.

אם תדברו על רצון ה'-מה שיעסיק אתכן זה רצון ה'. אם תדברו על גאולה-מה שיעסיק אתכן זה גאולה. אם תדברו על אוכל-מה שיעסיק אתכן זה אוכל. אם תדברו לשון הרע-מה שיעסיק אתכן זה הרוע שבעולם (וגם אם הוא לא יהיה מספיק חזק בשביל לשנות אתכן שינוי ממשי הוא יכניס בכן עצבות, עיפות, עצלות ויאוש). אם תדברו על מעלותיכן והצלחותיכן-תגיעו לידי גאוה. וכדומה. הדברים האלו נכונים לגבי כל יחיד וכל חברה, והכל נקבע לפי כמות הדיבורים מכל סוג, וכמה יחס רגשי יש לך כלפי כל אחד מהדיבורים האלו.

כשאני מדברת עם אנשים על גאולה מסתכלים עלי כמשוגעת

המקסימום שאיפות שלהן זה להפוך את העולם ליותר נסבל

אנשים מדברים על גאולה, גאולה זה גדווול... אבל זה כבר הפך לסתם מילה.

למה את מתכוונת כשאת מדברת על גאולה? 

משו רע לך?

משו חסר לך?

מה את בעצם מבקשת ומחפשת?

|שואל ברצינות, בלי שמץ ציניות|

את האמת זה הנושא חודש אירגון שלי אז סורי אם אני נשמעת קצת דפוקה

להגדיר גאולה אני לא יודעת אבל אני אגיד מה כן

אני יודעת שכל החוסר שיש בעולם כל המחלות הבעיות הכל יפתר בגאולה

בעולם שכולו טוב

אני יודעת שבגאולה נחיה חיי תורה שהם החיים האידיאלים 

ה' הסתכל בתורה וברא את העולם

מכאן שעל כל פיפס בעולם יש פיפס מתאים בתורה

ועם רק נחיה אותה יהיה לנו טוב

אני יודעת שלי עצמי לא טוב כרגע בעולם

וכך אני יודעת שיגידו כולם יש אווירה של חוסר משו בלתי מובן

שברגעים מסויימים גורם לך להסתכל במראה והגיד 'מי אני' ו'למה הפכתי'

כי כל כך התרחקנו ממה שנכון שלפעמים קשה לזהות את עצמינו שקענו בעולם לא לנו

אנחנו נשמות הינו קרובים לקדוש ברוכו וירדנו לעולם הזה וקשה לנו

כי אנחנו יודעים בפנים כמה רחוקים אנחנו מהאידיאל

בגאולה נהיה קשורים יותר לה' נרגיש יותר טוב נקים את רצון ה' ונמלא את היעוד שלנו

שבלעדיו למה לנו להיות פה

-אוקי יצא מבולבל..אני יכולה לדמין את עצמי נואמת את זה אבל אתם תסתפקו בלקרוא..עם אני לא מובנת מוזמנים לשאול שוב-

תוך שבוע יסתכלו עליך כמוזרה.

אחרי חודש יקשיבו למה שאת אומרת.

אבל יש לזה כמה תנאים:

1. שתהיי עקבית ולא תתיאשי.

2. שתדברי בהיגיון. (גם על הגאולה אמורים לדבר בהיגיון, ואם לא, עדיף לדבר על דברים אחרים. אלא שהיגיון זה לאו דוקא מה שנשמע מקובל כי אם מה שאת יכולה לעמוד מאחוריו)

ויש עוד הרבה פרטים קטנים שלומדים מהניסיון. בהצלחה.

מה זה לדעתך? ללכת לבנות את ביהמ"ק עכשיו? להחזיר את כל העולם בתשובה? כשתגדירי מה זה להביא גאולה ואיך עושים את זה נוכל לעזור לך

חבקי אותי עכשיו נשמה...

ולנושא:

מאוד מגניב לעשות מעשים גדולים. בומבסטים. לשבור את הכלים. לנתץ את המוסכמות. קאבום.

זה מאוד בולט להיות האחד שעומד שם בחזית ומוביל אחריו את כולם ואת יודעת מה? זה גם מאוד חשוב.

הנקודה היא שלהוביל זה לא התפקיד של כולם, גם לא של הרוב או של הרבה- המובילים הם מיעוט קטן וכך צריך להיות.

אנו חיים בתקופה מאוד פופוליסטית. הכל ברור. וכל הזמן מרצדת לנו בראש המנטרה הקבועה של הוליווד 'אתה נבחרת להציל את העולם' 'אתה האחד', זו מנטרה מאוד גדולה ומאוד אידיאליסטית לכאורה- חבל מאוד שלא רק שהיא לא ניתנת למימוש- היא גם מעוותת.

צריך לקום ולהזיז את עצמנו, צריך לעשות ולחיות את האידיאלים שאנחנו שואפים להם- אבל לא מתוך הגישה של 'אני המושיע' או מודעות עצמית שאומרת 'אנחנו גואלים את עם ישראל'. ברגע שנחיה את האידיאלים שלנו באמת. ברגע שנהיה יהודים אמיתיים כדי להיות יהודים ולא כדי להחזיר בתשובה- אז תגיע הגאולה.

לא יכולתי להתנסח טוב יותר (:

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....