האם יש דרך לעזור לי להכנס להריון?אנונימי (פותח)

הסיפור הוא שיש לי כבר 3 ילדים ב"ה. הריתי אותם בצורה טיבעית, ועכשיו פתאום כבר שנתיים + (אחרי עוד שנתיים מניעה,) אני לא מצליחה להכנס להריון

עשיתי את כל הבדיקות שהרופא הפנה אותי והכל יצא תקין.

ניסיתי כמה חודשים טיפולים רפלקסולוגיים- לא עזר.

הרופא אומר שגם בעלי צריך לעשות בדיקות, בעלי לא ממש מתלהב מהעניין, הוא אומר שקשה לו להאמין שפתאום משהו לא בסדר

אם עד עכשיו הכל היה בסדר. וגם הוא אומר שלא צריך להגזים בהשתדלות שלנו להביא עוד ילדים, אם יבוא נשמח ואם לא

נודה לה' על מה שיש. אם אבקש מאוד הוא יעשה את הבדיקות, אך גם אני בספק גדול שיש אכן בעיה.

קשה לי לוותר, אף פעם לא חשבתי שיהיו לי רק 3 ילדים, באתי ממשפחה גדולה ותמיד חשבתי שגם לי יהיה כזאת.

חוץ מזה אני לא נהיית צעירה יותר מיום ליום... (כרגע 35)

מישהי יודעת אם יש דרכים טיבעיות/ רפואה אלטרנטיבית או אחרת שלא מסוכנת לזרז כניסה להריון?

לגבי בעלךמינימאוס

פוריות של גברים בהחלט יכולה פתאום לרדת. כך שכדאי לו לעשות בדיקות.

הבדיקות של הגברים לפחות בשלב ההתחלתי לא כואבות ולא פולשניות

אך יש איתן בעיות הלכתיות כך שכדאי להתיעץ עם גופים הלכתיים כמו מכון פועה

אגב את יכולה באופן כללי להתיעץ איתם מה כדאי לעשות יש להם ניסיון רב

והם עוזרים בכל דבר שקשור בתחום והכול בסבר פנים יפות ואהבה

 

כן בדקנו עם מכון פועהאנונימי (פותח)

איך עושים את הבדיקות, בדיוק בגלל זה הוא נרתע, זה נראה לו מסובך.

לפעמים הזמן עוזר להגיע להחלטה...רבה אמונתך!

הרתיעה מהבדיקה הגיונית מאוד ומובנת!

גם ההרגשה שאולי משהו אצלי לא תקין היא קשה ולפעמים רוצים להדחיק אותה...

 

לפעמים צריך זמן לחשוב על הדברים, לעכל אותם, ואז ההתנגדות תרד.

 

האם בעלך שותף לרצון לילד נוסף?

או שאת רוצה והוא "מוכן"?

 

אם גם הוא רוצה, אני מאמינה (ומקווה) שבעוד זמן מה הרעיון של הבדיקה לא יראה לו כל כך מרתיע.

 

בהצלחה רבה!

ויהיה רצון שתתבשרו בבשורות טובות במהרה!

לא יודעת לגבי בעלך זאת באמת החלטהאנונימי (פותח)

לא פשוטה.. אני יכולה להגיד לך שאני עשיתי דיקור סיני אחרי זמן המתנה ובאותו החודש נפקדתי ב״ה.... הלכתי דרך הקופה כך שזה היה זול המדקר אמר שבאמת יש אצלו המון סיפורי הצלחה...

מצטרפת לרבה אמונתךמינימאוס

יכול להיות שהוא צריך את הזמן לעכל את זה

 

אפשר כשלב ראשון לעשותאנונימי (פותח)

pct כוסית שזה ממך (את מכניסה לכוסית)

 

אולי זה פחות ילחיץ אותו.

 

בהצלחה!אל תקחי כלום לפני שהוא נבדק!!!!

האם בעלך החליף מקצוע בשנים האחרונות?יוקטנה

האם הוא עובד יותר עם חשמל? או אנטנות? או מקום חם (מאפיה למשל) או בגדים חמים (כוורת למשלן)?

ליוקטנה- לא. אין לו קשר עם דברים כאלהאנונימי (פותח)
ממליצה על דיקורזכיתי
גם אצלי ואצל בעלי הבדיקות היו בסדר גמוראנונימי (פותח)

ו4 וחצי שנים לא הלך...   התחלנו טיפולי פוריות וברה יש לנו ילד מתוק בן 3.5 וני צריכה ללדת בעה עוד חודש.

זה שלב לא קל אבל שווה.

 הבדיקה של בעלך לא נוראית מה שכן גבר מרגיש בעסה עם עצמו שכביכול אין לו כח גברי... יש לו אולי בעיה... זה מלחיץ אותו את צריכה לאמר לו שזה בסדר וקורא וזה ממש לא נורא ואף אחד לא ידע מזה...

 הבדיקה היא שצריך לשים זרע בקונדום ללא קוטל זרע. יש במכון פעה משהו כמו 70 שח. או אם אתם מטפלים בשערי צדק אז מקבלים שם חינם... להביא את זה למקום תוך שעה ובודקים את זה.  במקרה וזה לא איכותי הם מסננים את הכמות הטובה ומזה הם עושים את ההפריה..

 

אם את בענין סגולות... שמעתי שיש מקוה ברמת גן  עשיתי לך העתק הדבק מכתבה שהיתה ברוטר.

מודעה קטנה בעלון בתי הכנסת הפכה את מקווה באר סמרה הזעיר, הנסתר והמוזנח ברמת גן למוקד עלייה לרגל. נשים שטבלו במקום סיפרו שהצליחו להרות אחרי שנים של טיפולי פוריות כושלים. עד כמה הפך המקום לפופולרי? אפילו חילוניות מרמת אביב נוהרות אליו

 

שיהיה לך בהצלחה.

אולי זה יעזור..נונימי

אומרים ששקדים (ואני חושבת שגם שום) טובים לזרע

אולי שבעלך יאכל...

וגם אומרים שצריך להיות רגועים, לא בלחץ וזה גם עוזר להיקלט

ובעז"ה שתפקדו במהרה

בדיקת זרעאנונימי (פותח)

אין מנוס..

זה לא כואב ולא מזיק וגם על חשבון הקופה , תוצאה מיידית.

 

אז לקיים את הבדיקה ולהיות חכמים "איפה הבעיה" אם קיימת.

 

בהצלחה

ממליצה לראות את הסרט של אורלי וילנאי וגיא מרוזאנונימית בוגרת

לאחר המון טיפולים שהיא עברה וסכנת חיים התחילו לחשוב שאולי הבעיה היא אצלו, מה שהתברר כנכון...

למה ברור שהנשים צריכות לעבור כל כך הרבה טיפולים וכשמבקשים מגבר להיבדק זה מאד קשה לו? לאשה לא קשה?

תהיות שאני שואלת את עצמי כל הזמן...ב"ה ותודה לאל שלא עמדתי במצב, ואסור לשפוט, אבל אני בהחלט חושבת שזה הליך ששני בני הזוג צריכים לעבור במידה שווה, לפחות בשלב הבדיקות.

ובע"ה שכולם ייזכו להיפקד במהירה!!!

לגברים זה קשה נפשית ביותרמינימאוס

במילים פשוטות זה משהו כמו - אני לא גבר.

זה פוגע באגו הגברי שלהם עד עפר...

אבל נכון מה לעשות אם צריך אז צריך לא רק האשה צריכה לעבור כל מיני סיוטים

רק שבגלל זה ייקח לו יותר זמן להפנים ולהסכים ללכת להבדק

 

 

ולאישה שאין ילד זה לא פוגע בנשיות??אל הר המוריה
זה לא אותו דברמינימאוס

כן, זה שאין ילד זה פוגע בנשיות. הילד הוא הגשמת הנשיות. בהחלט.

אבל סוג הבדיקות וסוג הבעיות הוא שונה בין גברים לנשים

ובגלל זה לגברים יש קושי רב יותר בעניין

 

נכון, אבל לדעתי הוא צריך להביןאל הר המוריה
שאין ברירה הוא צריך להיות שותף.
גם לאישה קשה מאוד כל הבדיקות והטיפולים, מעכב ביוץ- שצריך ללכת כל יומיים וכל מיני כאלה..
קיצור, רק רציתי להגיד שאני לא מבינ. למה זה ככה..
ברור שזה קשה לאשהמינימאוס

ספרי לי על זה....

 

עקרונית בוודאי שזה נכון שהוא צריך להבין ושהוא צריך להיות שותף ושגם לאשה קשה

אבל יש בכל אופן סיבות טובות למה לגברים זה קושי נפשי מיוחד ולמה זה מבאס אותם במיוחד

 

זה פשוט נורמטיבי יותר שהאשה סופגת את כל הבדיקות...אנונימית בוגרת

ברגע שהמודעות לבדיקות של הגבר תעלה- זה יעזור בהתמודדות שלהם.

מסכימה עם אנונימית מבוגרת בכל מילה.עיניים זוהרות

זה ממש לא יאומן כמה עשרות אלפי נשים עוברות ייסורי גוף ונפש מיותרים, כשאפשר פתור הכל בקלות יתרה ע"י טיפול בגבר.

לא מקבלת את זה שצריך "להעביר" לגברים כי מסכנים, זה פוגע להם באגו הגברי.

 

טיפולי פוריות ממוטטים נשים לפעמים, דורשים מהן תעצומות וכוחות שכל גבר, בעל טוב ובן זוג תומך, היה שמח למנוע.

 

לכן חשוב להעלות את המודעות,לדבר על החששות והבושה, לעזור להם להתגבר ולתת להם לעשות את המוטל עליהם.

 

גם אני נשארתי המומה אחרי שראיתי את הסרט של אורלי ווילנאי וגיא מרוז.

 

פשוט לא נתפס, אבל החברה מצפה מנשיםלעבור הכל, העיקר שהאגו הגברי לא ייפגע....

מותר לחלוק?!מינימאוס
עבר עריכה על ידי מינימאוס בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ד 11:25

רב האנשים שנכנסים ל"סרט" של פוריות לא יודעים בכלל על מה מדובר

אז לפי מה הנורמה בדיוק?

המציאות בשטח היא שבודקים את האשה ואם תקין אז בודקים מייד את הגבר

וזוג שמתחיל עם העניין מספיק שנים אחרי החתונה בודקים את שתיהם במקביל

(מהכרות קרובה עם הנושא)

באופן סדיר לא יתחילו בטיפולים רציניים לפני שהבעל נבדק 

אלא אם כן מתגלה מייד אצל האשה בעיה ספציפית שאז עלולים לפספס את הבדיקות שלו 

אני לא יודעת מי זה "החברה" שמצפה מהאשה לעבור לא יודעת מה

הרופאים הם אלו ששולחים את הזוג לבדיקות לא החברים ולא הסרטים

וכן, זה מאוד סביר שאשה יותר מוכנה לבדיקות נשים הן יותר אמיצות והרבה יותר רוצות בדרך כלל

גברים לאומת זאת פחות מוכנים לסבול בשביל זה ובשביל כל דבר(הלחינם נשים ולא גברים הם אלו שיולדים)

וכן זה בהחלט שונה אם בודקים ובמוצהר מה שבודקים זה את כוח הגברא שלו, 

מה שלא כן אצל נשים שבודקים תזמון של ביוץ, חסימות, עובי רירית 

ועוד דברים שאין להם קשר ישיר לזה שאני נשית או לא (למעט אולי שאין רחם בכלל)

כך שזה לגיטימי בעיני אם אשה תחכה חודש- חודשיים- שלושה בסבלנות הכלה והבנה 

עד שהבעל יפנים ויבין שהוא צריך להבדק .

זה קשה אבל - לא נורא. ככה הם.  בשביל זה לאשה יש סבלנות.

 

 

 

 

 

 

מותר לחלוק?עיניים זוהרות

לא מסיכמה עם זה שאישה צריכה סבלנות לעבור טיפולי פוריות עד שבעלה יואיל להסכים להיבדק גם הוא.

 

בדיקת זרע פשוטה אכן כל הגברים מבצעים מיד. עוד לפני התחלת טיפולי פוריות

השאלההגדולה מתחילה כאשר הבדיקה של הגבר יוצאת לא תקינה, ואז אוטומטית מתחילים טיפולי הפרייה לאישה כי בעלה לא יכול לסייע כשהזרע שלו כ"כ פגום.

 

וכאן מתחילה הבעיה.

לטפל בזרע פגום של גבר או בגורמים לכך קל הרבה הרבה הרבה יותר מאשר לעבור טיפולי הפרייה!

 

מכירה נשים שעברו כאלו?

צמררמורת עוברת בי כשאני נזכרת בסיפורים של כאלו שעברו.

אילו ייסורי גוף ונפש לא פשוטים בכלל, טירטור מוחלט כל יומיים במרפאה.... משהו לא נורמלי.

 

כאן בארץ מצפים מהאישה לעבור זאת ולא מציעים כלל טיפול לגבר.

יודעת כמה מרפאות לפוריות הגבר יש בארץ?

4!!!!

ויודעת כמה מרפאות נשים וכמה מחלקות הפרייה?

יפה....

 

לכן, כן צריך להבהיר לגברים את האחריות שלהם בתחום.

בעיקר בחברה דתית בה הציווי של פרו ורבו הוא על הגבר.

 

אין סיבה בעולם שאישה תעבור גיהנום וסיגכון חיים עד בעלה ירגיש שהוא בשל לטיפול.

בטח שמותר לחלוק (זה פורום חופשי)מינימאוס
עבר עריכה על ידי מינימאוס בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ד 12:14
עבר עריכה על ידי מינימאוס בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ד 12:14

אבל ממש לא הבנת אותי :

אם הבעל לא בשל- אז מחכים לו. לא עושים בינתיים כלום.

מדובר כאן על בעל שלא רוצה ללכת לבדיקה ראשונית

אין טעם שהאשה תעשה שום טיפול כואב או לא כואב לפני כן

בפרט שנבדקה והכול אצלה תקין. תחכה קצת הוא יבין שעכשיו תורו 

עם בינה נשית וסבלנות לשכנע אותו או להתיעץ עם פועה שיעזרו בזה

ולא יקרה כלום אם היא תבין שיש לו קושי נפשי בזה,

אדרבא כדאי לדעת את זה כדי להבין ולשכנע נכון

 

האם אני מכירה נשים שהיו שם??? הצחקתני .... (אני ילדתי אחרי כמה וכמה שנים )

 

למעשה את בעצם מאשימה את הממסד הרפואי שזה התהליך האוטומטי שהוא שולח אליו

אין כאן מקום להאשמה של הגברים או משהו כזה 

אבל גם לגבי מה שכתבת - 

אני לא מכירה את כל מקרי העולם אבל ידוע לי שאם יש אצל הגבר בעיה אז

שלב ראשון מבצעים השבחת זרע עד כמה ששיך

אם לא עוזר וצריך לעשות הפריה חוץ גופית אז זה כואב לאשה יותר מלגבר

מה לעשות שאיבת ביציות כואבת יותר מאשר מה שהגבר צריך לעשות

בכל מקרה זה טרטור לאשה יותר מלגבר כי היא צריכה לעקוב אחרי מועד הביוץ הרירית וכל זה 

ההריון נמצא אצל האשה. זה האמת של הדברים.

 

 

 

 

 

יש עוד דרכים לטפל בזרע גבר מלבד השבחה, למשלעיניים זוהרות

כמו במקרה המתואר אצל גיא מירוז שניתוחון קטנטנטן פשוט פותר את הבעיה.

המימסד הרפואי כאן בהחלט לוקה בכך שיש רק ארבעה מקומות בהם מטפלים בזה, את לא חושבת?

זו אפילו לא האשמה, אלא תמיהה והבעת זעזוע על איך שהדברים מתנהלים כאן.

 

דווקא בגלל שההיריון נמצא אצל האישה, האיש צריך לעשות את המקסימום של מה שבתחום אחריותו.

אין שום סיבה בעולם להעביר אישה בריאה טיפולים בגלל שאין כאן מספיק ידע ואנשי מקצוע לטפל בבעייתי, בגבר.

 

אגב, דווקא לא הצחקת אותי כשחשפת שחיכית כמה שנים, זה עושה לי לבכות..... ב"ה שנפקדתם!!!

דוקא במכונים הדתיים שמתמחים בזה מציעיםאיזו נחמה

טיפולים נוספים לגברים עם בעיות.

נכון מאוד. לכן איני מבינה את ההנחה שאומרתעיניים זוהרות

שכדאי להניח לגבר שלא רוצה לעבור טיפול או בדיקה...

לא נראה לי שמישהו כאן אמרה להניח לומינימאוס

בטח לא אני , אבל מקריאה חוזרת גם לא אף אחת

אמרו להבין את הקושי שלו ולתת לו את הזמן .

האשה לא צריכה לעבור טיפולים בינתיים. פשוט לחכות לו שיבשיל

(גם אם זה מעצבן מאוד ולא פייר.

צריך להיות חכמים לא צודקים. זו מציאות וזהו)

 

מאמלהאנונימי (פותח)

מטפלים בעיקר בנשים כי ברוב המקרים אין אפשרות לטפל בגברים.

למיטב ידיעתי יש בערך בעיה אחת שאפשר לנסות לטפל בה באמצעות הגבר, וגם זה לא 

לגמרי עוזר, אולי למעט מקרים שבהם אין זרע ואז

מנתחים גם את הגבר כדי לחפש אצלו תאי זרע.

 

בתור זוג שסובל מבעיית זרע, וגם מבין בעניינים לא מעט, את טועה ומטעה.

 

 זה שההריון מתפתח בגוף האישה- גורם לזה שרוב הטיפולים הם על האשה-

 

היא צריכה לקבל הורמונים כדי לתזמן את הביוץ, ואת רמת הזקיקים,

ממנה שואבים אותם, אליה מחזירים עוברים שהופרו,

והיא לוקחת גם הורמונים שיעזרו להריון בע"ה להחזיק.

 

אלה טיפולי פוריות בקצרה.

 

 

בבעיה כמו של גיא מרוז שנקראת וריקוצל, זו בערך הבעיה היחיה שיש בה אפשרות 

לטפל (להתח או לצנטר באופן ח"פ) גם בגבר וזה יכול בע"ה להשפיע (גם אז לא תמיד,

וגם אם עזר- לא תמיד זה אומר שלא יצטרכו טיפולים, לפעמים רק יש "יותר עם מה לעבוד".)

 

ועוד משהו- בבדיקות פוריות לא בודקים את כח הגברא שהיא בעצם התפקוד המיני,

אלא את הזרע. גבר יכול לתפקד מינית מצויין גם כשהזרע שלו על הפנים, אין שום קשר בין השניים.

 

ובכלל, כדאי שתדעי יותר על מה את מדברת לפני שאת כותבת בכזו נחרצות..

 

מאחלת לכולם שלא יבינו בזה..

יואו את מבינה היטב...מינימאוס

אנונימית יקרה תודה על הפירוט את אלופה 

והכי חשוב זה האיחול בסוף

יקירתי, ב"ה שלא יודעת על עצמי אישית אבל יודעת אוהועיניים זוהרות

מקרוב על זוג שמאוד קרוב אלינו ומאוד משתף אותנו.

אז אני כן יודעת משהו ממה שאני מדברת.

את לא צריכה לכתוב כאילו אני מלהגת סתם, זה לא הכי מכובד.

 

ומה אומר לך, מצטרפת לתפילותייך שאף זוג לא ידע דברים כאלה לא על עצמו ולא על אנשים היקרים וקרובים אליו.

 

 

האיחולים של כולכן הם הכי חשוביםמינימאוס

לא?!  

 

הכי חשובים. אין ספק שה' ישלח לכולם ברכת בנים..עיניים זוהרותאחרונה
משהי יודעת איך אני יכולה להשיג את הסרט הזה? תודה!חולמת..
זה נקי? אפשר לראות עם הבעל?אנונימי (פותח)
לדעתי כן, אבל זה תלוי מאד בכל זוגאנונימי (פותח)

ומה מידת שמירת העיניים

ניסינו לראות מהקישור הזה,אנונימי (פותח)

וזה נתקע באמצע, יש עוד דרך לראות?

תודה!

 

וזה ממש מלחיץ! איך הן עוברות את כל הטיפולים האלה?

איזה סרט.. ישבתי ובכיתיאנונימי (פותח)

תודה שהבאת אותו כאן. 

ב"ה לא חוויתי מקרוב. אבל פתאום מבינה הרבה יותר טוב את מי שעוברים זאת.

ניסית לכתוב לרבי מילובאוויטש באגרות קודש?משיח עכשיו!

הוא עזר לכל כך הרבה אנשים.... אם את רוצה, את יכולה לשלוח לי מסר.

 

בשורות טובות!

ממליצה לפנות לרפואה טבעיתיעל -ND
תנסי דיקוריראת

אני נכנסתי לשני הריונות לאחר 2 טיפולי דיקור

ילדים מפונקים-גיל 5אובדת חצות

נניח שאני קולטת,

שהילדים שלי המקסימים גם מפונקים ותובעניים (התרגלו שאמא חותכת פירות, שאני נותנת 2 ממתקים או משהו טעים ביום, שיש טלויזיה ולא הורגלו לאסוף או לעזור בבית)-איך אפשר לשנות את זה?

בכללי הם גם בכיינים ודרמטיים ומשגעים אותנו וגם חסרי סבלנות.

 

הם מלאים בדרישות: לממתקים, לגלידה, לטלוויזיה, לפה ולשם אבל שמתי לב שלא הרגלנו אותם לעזור בבית כ"כ, בטח לא כמו שנשים אחרות מספרות כאן. הבעיות המרכזיות שלי שטלוויזיה לפעמים עוזרת לי איתם ולפעמים אני נגד אז אני לא קוהרנטית בזה ומשתמשת בזה לפי הצורך, ואז כשאני מונעת מהם הם מנדנדים.

 

הרגלתי אותם שאני איתם אחה"צ ולא עושה שומדבר במקביל בעבודות הבית או בבישול,  לא לבד ולא איתם אני רק שלהם שזה דפוק אבל ממילא הם שובבים וצריך לרדוף אחריהם ולראות מה הם עושים (לא למדו להעסיק את עצמם כשאמא נחה\עובדת\עושה משהו אחר).

 

מדי פעם הם עוזרים לי בהכנת עוגות (סקרנים ונלהבים) ובלשים כלים במדיח בשישי בערב אבל לא מעניין אותם לקפל או למיין גרביים כמו שהאמהות כותבות כאן.

 

האם לא כל הילדים חוזרים הביתה ומחפשים להתפרק? לנוח? לעשות משהו כיף? לרצות דברים טעימים? ואתם רק נתונים לגחמותיהם?

 

מתי ואיזה תפקידים נותנים לגיל 5?

מודה שאנחנו מפנקים יחסית והאשם בנו.

 

כן נתנו להם להתלבש לבד, לאחרונה אחד מהם שהיה מפונק ורצה שאנגב לו-התחלתי להגיד שזהו שאם הוא לא מנגב לעעצמו שישאר ככה כי הגיע הזמן שאמא כבר לא יכולה לנגב לו-ובאמת הוא התחיל לנגב לבד.....

 

אבל עדיין הם באים אלינו למיטה (מצפצפים על הכלל) ועושים מה שהם רוצים, יש גבולות בבית אבל הם מאד מובילים אותנו.

מסכימה שהיא באמת לא מובילה פהפילה

לגבי כל השאר זה לא תואם את המצב של הפותחת. אם היא הייתה דוגלת בשינה משותפת , הם היו דורשים לישון במיטה שלהם והיום עושים את זה יפה מאוד. אם היא הייתה אומרת - אין היום תחפושות כי זה יקר ומעצבן , הם היו דורשים תחפושות בדמעות , מתחפשים ולא מורידים תחפושת.

פותחת מסתבכת כי הוא חושבת שאולי באמת יש שם צורך ומנסה למצוא כל מיני פתרונות כמו שאת כותבת.

אבל זה לא עובד כי אין שם צורך שהיא צריכה לענות עליו . הם לא באמת מפחדים לישון לבד ולא באמת מתביישים מסבתא. אם זה היה נכון , היא הייתה עושה משהו שאת כותבת ובא לציון גואל. אבל פה זה לא עובד. כי גם אם היא תישאר רגועה במצב א' ובמצב ב ' ותמצא פתרון יצירתי למצב ג' , הם עדיין יחפשו איפה היא  לא תצליח להישאר רגועה בשום צורה. ושם יעשו דווקא. 

עייפות וחיי אישותהבוקר יעלה

לא יודעת אם מתאים /לא.. אם לא אפשר למחוק

אנחנו באמצע שנות השלושים, עם ילדים ב"ה, ובעומס בחיים והעבודה לא מגיעים לזה מלבד בליל טבילה.

אנחנו נורמלים? דרוש טיפול?

שנינו עובדים במשרה מלאה, אחהצ יש עומס מבורך, חוגים תנועות נוער הקפצות וכו, ועד שמגיע הערב שנינו גמורים. ספורט פעם בשבוע לא מצליחה להכניס..

ב"ה עומס מבורך אבל לזמן זוגי לא מגיעים.

פעם היינו מגיעים לזה ביום שישי שזה אחלה פתרון אבל היום בשישי עמוס גם בבישולים והכנות וכשאנחנו מתארחים, אנחנו רוצים לנצל את היום המשותף החופשי היחיד לשנינו..

לי נראה לא תקין שמגיעים לזה רק בליל טבילה ואולי עוד פעם בגג.

בעלי טוען שהוא עייף וכשהוא רוצה אני עייפה, בפועל הוא לא מנסה אפילו. ונראה לי שזה מה שהכי מפריע לי.

חסרה לי ההרגשה הזאת להיות מחוזרת.

האם אתם חושבות שזה תקין? ואם לא, מה אתן מציעות? 

העומס ו-"ההתשה" היומיומית הן אכן דבר מוכר בכל ביתנייקיי

עם ילדים ושני בני זוג שנמצאים במרוץ החיים הבלתי נגמר.  

אבל למזלנו, הדתיים, יש את השבתות לדברים האלה, למלא את המצברים הזוגיים ולהינות מאינטימיות מספקת.

(כתבתי "למזלינו הדתיים", כי מקולגות חילוניים אני שומעת על היציאות בשבת עם הילדים, ופשוט אין להם טיפת מנוחה, גם לא בסופי שבוע).

זה לא המקום להאריך ולפרט - אך מתוך האפשרויות של לילות שבת, בוקר מוקדם שבת, מנוחת צהריים בשבת, מוצאי שבת (בפרט בשעון חורף), אפשר למצוא זמן זוגי בנעימים, גם עם ילדים קטנים בבית.  

^^^הריון ולידה
עניין של סדרי עדיפויות. נראה שכדאי לדבר על זה ולחשוב מחדש.
לא לחכות שזה יקרה מעצמומתיכון ועד מעון

לקבוע יום בשבוע (שבת זה נוח אבל לא חייב) שבו לא משנה מה נמצאים ביחד, גם אם עייפים גם אם אין כוח מתאמצים בשביל זה

לא כל-כך מסכימה עם הדרך הזונייקיי

אינטימיות נועדה כדי להינות. לא כדי לעשות ☑️

אי אפשר להינות כשזה מאולץ, כשזה בזמן לא נוח ובתנאים לא נוחים.  

(מזכיר את מה שקורה כאשר מנסים להכנס להריון.  שזה נעשה טכני ומשימתי סביב חלון הפוריות ולא למען הכייף והעונג) 

אפשר להתאמץרקאני

ולהינות

הרבה פעמים קשה להיכנס לזה כי עייפים

ואם עושים מאמץ בכל זאת בסוף כן זורם ונהנים

ואם נחכה שיהיה ספונטני זה יקרה פעם במיליון

אבל כמו שבליל טבילה מתאמצים לפנות זמן, כוח, ולעשות אווירה

אז אפשר להתאמץ גם בסתם יום

 

לא אמרתי לחכות לספונטני - בהחלט התכוונתינייקיי

שחשוב למצוא זמן.

לכן כיוונתי לשבתות. שיש תנאים נלווים של אוירה רגועה, ושעות רבות מאוד ביחד, ובלי לחצים של התארגנות הבוקר / עבודה/ בישולים/קניות/מטלות/מחשבות מטרידות מה עוד מחכה לי לעשות … 

אז לא הבנתירקאני

מה לא הסכמת עם מתיכון ועד מעון

מה ההבדל אם שבת או יום אחר שקובעים מראש?

 

לדעתי יש הבדל גדול מאוד בין לקבוע יום באמצע השבוענייקיי

לבין שבת

לפחות איך שזה אצלנו, וכנראה בהרבה בתים אחרים.  בסתם ערב באמצע השבוע - יכולים לקבוע ולסגור ערב זוגי, אבל לא פשוט להתמיד בזה באופן מתמשך. כי החיים מלאים באילוצים ובלת"מים והמון פעמים זה עשוי להיות בסופו של דבר לא נוח מכל מיני סיבות - ואז נכנסים למיטה עם פחות התלהבות.  

 

ליל טבילה הוא פעם בחודש. לא פעם בשבוע.  

 

ובשבת - ממש יש נשמה יתרה.  משהו באווירה האופפת, בנינוחות, ברוגע, בתנאים, בניתוק…   

גם אני חשבתי ככהרקאני

אבל בפועל גיליתי שאפילו כששבת מוקדם

אני תמיד תמיד גמורה מעייפות אחרי יום שישי של בישולים

הצטברות של עייפות של כל השבוע

תמיד נרדמת על הספה כבר

ודווקא יש ימים בשבוע שפחות עמוסים לנו באופן קבוע

 

אז זה כן משתנה בין זוגות...

מסכימה איתךנייקיי

אצלי הבישולים העיקריים בחמישי בערב. שישי להשלמות של המנה הראשונה (דג), מרק ועוגה.

וניקיונות - בעלי שיחי'!

וסלטים מבושלים מגוונים קונים במעדנייה לשבתות. לא משקיעה בזה בעצמי 🙃 

אני איתךרוני_רון

גם אנחנו דווקא פחות אוהבים את שבת לקטע הזה...

אנחנו אחרי ארוחה כבדה, לא מיד אחרי מקלחת...

עייפים תמיד תמיד

בלילות שבת של חורף בעלי נשאר ללמוד ואני קורסת למיטה..

הרבה פעמים מתארחים...

 

בקיצור, גם לנו יותר כיף ומוצלח במהלך השבוע

 

אבל אין ספק שעם ילדים וחיים עמוסים צריך לפנות זמן

 

לי מאוד מפריע שבדכ כשאנחנו יחד אני מאוד עייפה, אז אנחנו מקפידים שפעם בשבוע אני הולכת לישון עם הילדים, וקמה בערב רעננה
ככה אני גם מרוויחה ערב של איפוס עייפות, וצוברת 10-12 שעות שינה ביום הזה...

חכם מאודרקאניאחרונה

ללכת לישון עם הילדים

אולי נאמץ

זו המלצה ששמעתי בעבר ממטפלת מיניתמתיכון ועד מעון

ובעיני היא נכונה מאוד.

הכותבת מציינת שהם לא נמצאים ביחד ושזה חסר במרוצת החיים.

גם שקובעים זמן זה בכלל לא בשביל לסמן וי אלא כדי לדאוג שהאינטימיות לא תתפספס ולא תדחק בתחתית רשימת המטלות.

וגם ההגדרה מאולץ היא נקודת מבט, זה לא אילוץ זה מציאת זמן בשטף החיים לדבר החשוב מהכל, אחרת הוא מתמסמס.

לא צריך לבחור כמובן את היום הכי לחוץ שחוזרים מאוחר ומגיעים על הלשון בחוץ, כדאי לבחור יום נינוח יותר, יום חופשי אם יש או שבת אבל חשוב לקבוע להכניס ללו"ז

 

אני לא יודעת כמה שנים את נשואה אבל יש שלב בחיים שאם לא קובעים זמן זה פחות קורה וזה חבל מאוד מאוד

יש הבדל גדולאנונימית בהו"ל

לקבוע זמן זוגי

שזה לומר "הזוגיות הזו חשובה לנו"

לבין לקיים יחסים כדי להרות.

 

ובדייט זוגי לא חייבים תמיד לקיים יחסים

יש גם שבועיים שאסורים ממילא.

זה פשוט זמן הטענה זוגי.

אתם לא "לא נורמלים"אמאשוני

זה עניין של תיעדוף.

החיים תמיד יכולים להיות עמוסים יותר ועמוסים פחות.

תראי איזה יופי שיש גורם חיצוני שכאילו מכריח אתכם להתייחס ללילה אחד כמשהו שאי אפשר להתנהל בו כמו כל יום.

אם היה ליל טבילה כל שבוע, כנראה שהייתם מוצאים פתרון.

זה לא אומר שאתם לא בסדר, זה אומר שכשאין משהו חיצוני, החיים בורחים אחרי השגרה.

צריך להפנים שהכל מתחיל ונגמר בתיעדוף בחיים.

אם אני לא טועה את יחסית אחרי לידה? ואתם גם אחרי/ תוך כדי סבבי מילואים,

עומס מבורך, אבל עומס.

אפשר להחליט שכרגע לא מתאים לעשות שינוי. אבל זה צריך להיות ברור שזה מתוך החלטה ולא מחוסר ברירה.

ולתכנן מתי כן אפשר לווסת את העומס כדי להגיע לכל מה שחשוב לנו בחיים ושלא נתעורר יום אחד לגלות שלא השקענו מספיק בדברים שחשובים לנו בחיים .

אני מסתכלת על זה ממבט שלאנונימית בהו"ל

האם טוב לנו (ל2 הצדדים)

כי זה פשוט לא רלוונטי מה קורה אצל אחרים.

השאלה היא האם לנו נעים טוב ומספק.

ונשמע מדבריך שאותך זה לא מספק

אז אתם צריכים לחשוב מה עושים כדי לשנות את זה.

 

באמת כולם עמוסים. וגם עייפים.

העייפות בעיני יותר חמורה מעומס כי היא מקשה על ההנאה..

 

אגב חיזור לא חייב לבוא לידי ביטוי דוקא ביחסי אישות.

אני הסברתי לבעלי שאני צריכה את התיווך שלו שמה שהוא עושה הוא חיזור

למשל, כשהוא מנקה ומסדר יפה את החדר שינה.

מחליף מצעים.

שאם הוא רק יגיד 'הכנתי לנו מיטה מפנקת' עם נשיקה- זה אחלה מחווה.

ובלי זה- זה סתם מטלה טכנית שהוא עשה בבית.

 

מה עושים בשביל לשנות את זה?

תקשורת.

אם כשהוא מנסה את עייפה, או אם הוא ניסה הרבה והיית עייפה- דחיה זה דבר מאד מרחיק.

אני אחרי שקיבלתי דחיה לקח לי כמה זמן, כמה חודשים- ליזום שוב בעצמי.

להביע את הרצון שלך, לדבר על עצמך

(לא איך לא חסר לך אלא יעשה לי הרגשה ממש טובה אם..)

 

אני באמונה מאד חזקה שמיניות טובה היא אחד מיסודות הבית שלנו.

לכן בשבילי, זה צורך.

אם ילד שלך יצטרך קלינאית תקשורת- תמצאו לזה זמן?

אז גם לזה מוצאים זמן.

למשל, אחת לחודש אנחנו עושים בוקר (חצי יום) זוגי, כי למדנו על עצמינו שבבוקר, אחרי לילה,

היחסים הרבה יותר טובים בפער.

 

זה לא אומר שאין תשוקה טבעית, זה לא אומר שלפעמים החשק כבוי בדיוק כשפינינו את הזמן,

זה לא אומר שאין חיזור וספונטניות אבל זה כן אומר שזה חשוב.

לקח לי זמן לעשות את הסוויצ' הזה במח ולהבין

שלקבוע זמן, לתכנן אותו, להתכונן אליו-

זה רומנטי לא פחות אם כי בצורה שונה...

אחד הילדים מאושפז וקשה לי ממשאנונימית בהו"ל

זה שלא יודעים ב100% מה יש לו

עשו דיקור מתני אבל לא הצליחו אז סתם דקרו אותו מלא לחינם

נביא אנטיביוטיקה בשביל כיסוי שאם זה חיידקי אז זה יתפתח או לחכות בלי ואם יהיה צורך אז לתת?

מחר שבת מי ישאר בבית עם הילדים ומי יהיה איתו בבית?

מנסה לשחרר

לזרום עם המצב

לקבל הכל מלמעלה

אין עוד מלבדו

אני עייפה ברמות

וקשה לי

בריאות שלמה. 🫂🫂מוריה
אישפוז זה קשוח מאדoo
עברנו פעמיים אשפוז עם ילדמתואמת

שלושה ימים בלבד כל פעם, אבל זה הרגיש כמו נצח...

באחת הפעמים זה היה גם בשבת (התאשפזנו בשבת), והכי קשה היה שלא התארגנו על זה מראש... אתם לפחות יודעים עכשיו מראש שהוא יהיה שם בשבת, אז תנסו לחשוב מי הכי מתאים שיהיה איתו, ותדאגו לכל הדרכים להקל על השהות בשבת... (בגדים להחלפה, חומר קריאה, אוכל ונשנושים...)

מתפללת בשבילכם שבקרוב מאוד יגלו מה יש לו והוא ישוחרר בבריאות שלמה!

ובינתיים תנסו להקל על עצמכם כמה שאפשר - להתחלף ביניכם במשמרות על הילד, אולי גם לגייס בני משפחה נוספים, ולפנק את עצמכם (ואת הילד וגם את אחיו) במה שאפשר...❤️

גם אנחנו היינו מאושפזים עם אחד הילדיםניק חדש2

כמה ימים בגלל הקאות וחשדו בזעזוע מוח כי הוא קיבל מכה בראש.

זה היה סיוט סיוט סיוט.

הקושי שלך הכי מובן.

תנסי להקל על עצמך איפה שניתן.

בית חולים זה מתיש ממש1112

רפואה שלמה!!!

(ותקשיבי לתחושות בטן שלך)

זה קשההההה חיבוק גדול ורפואה שלמה ומהירהאורוש3
קשה מאוד לראות ילד שלךבאתי מפעם

במצב חסר אונים שכזה,

רוצה לעזור ואין כ''כ איך...

ממש קשוח. חיבוק גדול!

רפואה שלמה ❤️

מה שעוזר לי במצבים כאלה לעשות לעצמי בראש זום אאוט של זמן ולדמיין אותך

במעמד של עוד 10 שנים מספרת על הסיטואציה הזאת, היא תהפוך לסיפור שהיה מזמן. 

חיבוק❤️ אשפוז זה קשוח, במיוחד בשבתבארץ אהבתי

גם לנו יש גם ניסיון עם כמה שבתות כאלו.

אצלנו אני נשארתי בביה"ח (המאושפז הוא תינוק יונק, לא באמת היתה אופציה אחרת), ובעלי נסע עם הילדים להורים שלו.

ממליצה לדאוג מראש למיץ ענבים וכוסות לקידוש (בשע"צ הגיע מישהו שעשה קידוש, אבל לא תמיד היה לי נוח לצאת ידי חובה איתו. עזר לי שלא הייתי תלויה בזה), וגם כמה לחמניות/פיתות שיהיה לחם משנה מסודר לכל הסעודות. וכדאי שיהיה גם סידור עם תפילות שבת, אפשר ספר תהילים, ספרי קריאה.


וחיבוק על הדיקור מותני שלא הלך. איזה מתסכל זה... וגם על האנטיביוטיקה שרוצים לתת ולא ברור אם באמת צריך. גם אצלנו היתה פעם כזאת (אני כן נתתי, אבל מזדהה עם השאלה).❤️


ממליצה לשתף את הסביבה הקרובה. אנשים רוצים ושמחים לעזור, וזה נותן הרגשה טובה להרגיש את העזרה והשותפות של אחרים (ככה לפחות היה אצלי).

נשמע ממש מתיש. רפואה שלמה במהרה🫂יעל מהדרום
חיבוק קשה ממשמתיכון ועד מעון

אולי מי שנשאר שיסע לשבת עם הילדים למקום שיהיה בו נעים יותר?

ולהבא בעז"ה שלא תצטרכו אבל אני לא הסכמתי לניקור מותני בלי הרדמה.

התעקשו איתי, אבל אני התעקשתי יותר

ואני לא יודעת איפה אתם אבל בהרבה בתי חולים מחלקים אוכל למלווים לשבת, וממליצה לדאוג שיהיו גם פינוקים אם אפשר להנעים את השבת.

באחד האישפוזים שלנו, שהגעתי בשישי בצהריים דאגתי להביא בגדי שבת, להחליף וזה השפיע מאוד על ההרגשה.

שיהיה בבריאות במהירות 

אשפוז זה קשה מאודמולהבולהאחרונה

עברתי הרבה כאלה עם הילדים ומבינה אותך מאוד, במיוחד האי ודאות

ממליצה לברר בבית החולים האם יש סעודות שבת ואם לא אז להתארגן

מראש גם עם פינוקים לשבת ומשהו לקריאה כי זה הכי קשה -שבת בבית חולים

אבל נס שזה שבתות קצרות עכשיו

ותזכירי שברוך ה' הוא מטופל ובהשגחה וזה הכי הכי חשוב כרגע

רפואה שלמה🫂

ילד בן 5 שלא רוצה להתחפשאובדת חצות

אין מה לשכנע אותו,

לא מעוניין להתחפש ולמרות שבתוכי מאוכזבת, מבינה שזה רצונו.

יש משהו מגניב שאפשר לעשות איתו בכ"ז? נניח שלט-התחפשתי לעצמי? יש לכן רעיונות כלשהם?

הייתי פשוט נותנת לו ככהכורסא ירוקה

שיחווה איך זה בלי כלום, שיענה לשאלות בגן למה לא התחפש, ושירגיש מה זה בשבילו.

אם יהיה לו טוב, מעולה, אם לא יהיה לו טוב שנה הבאה הוא יתחפש.

האמת שלפי התיאורים שלך בשרשורים אחרים זה נשמע כמו להכנס לפינה של "רוצה אבל רוצה שתשכנעו אותי" אל תכנסי לשם בכלל... את רוצה שהם יהיו בוגרים ועצמאיים, נכון? בשביל זה צריך לאפשר להם עצמאות איפה שאפשר, לחוות את ההשלכות של הבחירות שלנו,,ללמוד מה נכון לנו. נשמע לי שזאת הזדמנות מעולה עבורך כאמא לשחרר ועבורו כילד לחוות בחירה עצמאית

תדאגי שתהיה לו תחפושת שיש מצב שיאהבהשקט הזה

וביום של התחפושות תציעי לו ללבוש. ירצה- ירצה

לא ירצה- שימי בתיק למקרה שיתחרט כשיראה את כל הילדים בגן. 

אני הייתי אומרת לקנות משהושושנושי

שזה ישכב בבית, שיוכל למדוד לנסות

לפעמים המילה ''תחפושת'' גדולה ומלחיצה, הם לא באמת מצליחים להבין במה מדובר

אולי אם זה יישב בבית הוא יוכל להתרגל לעניין.

הייתי שמה לו משהו בשקיתאורוש3
ושולחת לגן ואומרת לו ולצוות שאם ירצה שילבישו לו, אבל בנחת. 
מצטרפת לכולן. לאפשר לו, לעזוב את הנושא כרגעקופצת רגע
לארגן שתהיה תחפושת שהגיוני שכן יאהב, להציע בבוקר התחפושות פעם אחת, אם לא ירצה לשים לו בתיק לגן.

זהו, חוץ מזה לעזוב לגמרי את הנושא... 

שבכל מקרה יהיה לך תחפושת של חייל/שוטר ורובהרקלתשוהנ

יש מצב שגם ביום של התחפושות לא ירצה, ואז שייקח רק רובה, או תחפושת בתיק, או שלא יתחפש בכלל.

 

אם הוא לא רוצה ולא חסר לו אני לא חושבת שיש סיבה לעשות לו תחפושת

אני מכירה שהרבה ילדים לא אוהבים להתחפשאולי בקרוב

ובעיקר בנים, יש לי אחים שכמעט אף פעם לא התחפשו, וגם כשכן זה היה דברים פשוטים עם בגדים נוחים שחקן כדורסל למשל.

מצטרפת להמלצות להציע פעם-פעמיים ואם עדיין לא רוצה לשקף לו מה יכול להיות ההשלכות של זה (אולי תהיה שונה מכל הילדים) ולשחרר, זה באסה לך בתור אמא אבל זה שלו אז לשחרר באמת. מצטרפת גם להמלצה שכן יהיה לך תחפושת בשבילו שאם ירצה ברגע האחרון ובאמת לשלוח לגן שאם ירצה שם כשיראה את כל הילדים אבל ממליצה שזאת תהיה תחפושת פשוטה, עם חולצה ומכנסיים שנוח ללבוש אולי גם כובע אבל לא אוברול או עם כל מיני בדים במרקמים שונים, כמה שיותר דומה לבגדים של היומיום.

הוא נרתע מאד דברים שקשורים למגע? הוא נמנע מסוגי בדים מסויימים? כי אולי זה וויסות חושי..

האמת? שלא יתחפששלומית.אחרונה

מה אכפת לך אם הוא מתחפש או לא? תסבירי לו למה את חושבת שכדאי לו וזהו. כן, כן. לא, לא.

עיונות איך לחגוג לבעל יום הולדת? קטן... רק אנחנו?פצלשהריון

מחפשת משחק או פעילות לעשות לו. יש עוגה ומתנה. 

טריוויה/ חידוןיעל מהדרום
איך?פצלשהריון

יכולה לפרט?

רגע. זה רק שניכם? או שיש גם ילדים?יעל מהדרום
שנינו. הילדים קטנים. שנה וחצי ו4 חודשים...פצלשהריון

נראלי נעדיף שישנו כדי שהיומולדת יהיה שלו ולא שלהם... 🤦‍♀️

אהה..אז חידון לא יתאיםיעל מהדרום
לק"י

אני לא טובה במשחקים לזוג מבוגרים.


מזל טוב! ותהנו!!

לא מזמן שיתפתי כאן משחקיום שני

שעשיתי ליום נישואים שלנו, אני חושבת שיתאים גם ליום הולדת

מעתיקה לך:


היה לנו יום נישואים ושנינו עמוסים ...


יצאנו למסעדה בערב ומאוד רציתי שקצת נציין את היום.


בנות שיתפו כאן כל מיני משחקים זוגיים אז הכנתי משהו מהרעיונות שקראתי, שתי דקות עבודה והיה נחמד!


הכנתי שתי ערמות של כרטיסים.


אחת - כל מיני משפטים השאלות כמו:


משהו שהיה לי מאתגר


משהו שאני מתגעגע אליו


משהו ששימח אותי


אני רוצה להודות לך על


וכו'


ובערימה השנייה כתבתי כל מיני תחנות שהיו לנו בחיים.


למשל -


בדייטים


בזמן הלימודים


כשגרנו ב...


הלידה של


כל אחד בתורו לקח כרטיס מכל ערימה, והיה צריך לענות.


למשל -


משהו שאני רוצה להודות לך עליו - בלידה של...


משהו שהיה לי מאתגר - בדייטים


היה נחמד ומעורר מחשבה!!

שומרת ליאחת כמוני
תודה!
איזה רעיון יפה!יערת דבשאחרונה

שומרת לי ליום הולדת של הבעלול😉

עוד כמה רעיונות:יום שני

* להכין ארוחה חגיגית, אפשר להכין לו הזמנה רשמית במחשב ולשלוח באותו בוקר

 תערכי שולחן עם מפיות והכל.

תכיני תפריט, ותכתבי הערות שמתאימות לו

למשל -

פסטה ברוטב כמו שאכלו בישיבה

סלט שהיה בחתונה שלנו

פיצה שקנינו לפני הלידה ....

אם יש לך זמן תוסיפי לתפריט תמונות ואיחולים ותשמרו למזכרת.


* לקנות מתנות סמליות לפי אותיות השם שלו


* משחק חידות (כמו חפש את המטמון) בבית, המטמון זה המתנה.


* לבקש מחברים / משפחה שישלחו לך איחולים קצרים בשבילו, להדפיס ולפזר בבית


* לצייר ציור או להכין יצירה ביחד.


* לרקוד (:

אהבתי. תודה!!פצלשהריון
אני חושבת שהכי כיף זה לעשות ביחדאמאשוני

ולא שאת מכינה לו.

כלומר יש כאלה שטוב להם שמכינים אחד לשני (ואז המכין לא באמת משתתף כי הוא יודע את התשובות)

לדעתי הכי כיף שמופתעים וזורמים יחד.

(ואז אם פחות מוצלח צוחקים על זה יחד במקסימום)

אפשר לקנות משהו מוכן ואז את לא יודעת מה הפרטים בשאלות.

אפשר לעשות עבודת אומנות או בישול משותף.

מעקב זקיקים - אוף לכולם זה כזה קשה??אנונימית בהו"ל

חייבת לפרוק.

 

אוףףףףף

 

כבר קרוב לשנה שמנסים להיקלט להריון ולא מצליחים.

הלכתי לרופא נשים שאמר שנתחיל לעשות מעקב זקיקים.

הוא באמת היה ממש נחמד ונעים.

נתן לי את הוואטספ שלו ואמר שאעדכן אותו כשאקבל מחזור ויגיד לי באיזה יום להגיע לאן והוא יעשה מעקב.

 

השבוע התחיל לי מחזור ואמר לי להגיע היום בבוקר לבית חולים מסוים שהוא נמצא שם בשעות הבוקר.

 

התלבטנו אם אלך לבד או עם בעלי, בסוף בעלי בא איתי.

יצאנו בשמונה מהבית, 40 דקות נסיעה, רבע שעה חיפשנו חניה ורבע שעה הלכנו מהחניה עד הבית חולים.

סה"כ שעה ורבע מאז שיצאנו מהבית עד שהגענו.

 

הגענו, שאלנו את המזכירה איפה הוא, אמרה שלא ראתה אותו היום.

שאלנו עוד עמדת מזכירות ועוד עמדת מזכירות, לא ראו אותו היום.

שלחתי לו וואטספ, התקשרי פעמיים. לא ענה.

חיכינו 20 דקות ואז התייאשנו וחזרנו לאוטו.

 

בדרך חזרה לכיוון העבודה, הוא התקשר. בכלל לא זכר.

כשהזכרתי לו מאוד מאוד התנצל ואמר שהוא לא נמצא היום בבית חולים (ביום שלישי אמר לי להגיע בחמישי)

ושאבוא היום אחה"צ למרכז רפואי אחר - גם בערך 40 דקות מהבית.

 

אז קודם כל אני לא יכולה אחה"צ- אני עם הילדים.

חוץ מזה לא כ"כ ברורה לי ההתנהלות שלו.

 

זה לא אמור להיות שהוא נותן לי הפניה ואני הולכת לטכנאית שתעשה את המעקב?

למה צריך דווקא רופא?

וגם הוא שולח אותי לכל מיני מרכזים רפואיים כשאני בלי הפניה ואין לי תור רשמי אליו.

אז אני אמורה להגיע ולחכות שהוא יתפנה? או להיכנס על חשבון מטופלות אחרות?

 

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון איך זה היה אצלם?

אני בקופת חולים מכבי אם זה רלוונטי.

 

 

 

 

קראתי, מקפיצה לךירושלמית במקור
את לא חייבת אצלונעמי28
אפשר לעשות מעקב אצל טכנאית בקופה

ומבאס על הבוקר.

ההתנהלות שלו בעייתיתחושבת בקופסא

ממה שאני מכירה הוא אמור לתת לך הפנייה ואז את יכולה ללכת למרכז בריאות האישה בקופת חולים לטכנאית.

או שתבקשי ממנו הפניות בצורה מסודרת, או שתעברי לרופא אחר.

איך הגעת אליו? בצורה רשמית דרך הקופה שאו שהוא איזה מכר ממסגרת לא רפואית כלשהי?

רשמית דרך הקופהאנונימית בהו"ל

אין אצלנו כזה הרבה זמינות של רופאי נשים.

נגיד אצלו התור הקרוב הפנוי זה עוד חודשיים.

 

ושאר הרופאים על הפנים! ניסיתי והייתי ממש לא מרוצה.

הוא לפחות בפן האישי ממש נחמד.

אני עשיתי מעקבי זקיקים אצל טכנאית בקופ"חאני וגם אני

היא אלופה ומקצועית ותורים זמינים

את ממש לא צריכה לעשות בבית חןלים

ואת ממש לא צריכה דווקא שרופא יעשה לך

נשמע התנהלות לגמרי מסורבלתSheela
בד"כ הרופא נותן מראש את ההפניות ואת צריכה להגיע לטכנאית. לא אגיד שזה נחמד אבל לא כזה סרבול.. 
מעקב זקיקים זה קשה, נקודה!!! אבל אפשר וצריך לראותאמהלה

במה אפשר להקל.

גם אני הייתי צריכה לנסוע כל פעם שעה+ למרכז הרפואי, ועוד שעה+ בחזור.

לצאת באישון בוקר ולהשאיר את הילדים להתארגן לבד. 

וכמובן על חשבון שעות עבודה, שעקמו לי את הפרצוף בכל יום מחדש.

אבל

לא הגיוני ההתנהלות של הרופא שלך.

את לא צריכה רופא נשים במקום בשביל המעקב

הרופא שהלכת אליו צריך להוציא לך הפניות לאולטרה סאונד ובדיקת דם. הוא מוציא עשרות הפניות בבת אחת.

את עושה במרכז הרפואי שהכי קרוב אלייך, והתשובות- או שאת שולחת אליו, אם הוא רופא של הקופה התשובות אמורות להגיע אליו ישירות.

אני לאורך כל תקופת הטיפולים בכלל לא הייתי בקשר עם הרופא

הכל דרך האחיות פוריות במרכז הרפואי.

הן התקשרו אלי כל פעם אחרי שהגיעו הבדיקות והורו לי מה השלב הבא שעלי לעשות- כמובן שהרופא נתן להן את ההוראות.

זה חייב להיות תיק מסודר ושמישהו ינהל את הכל ולא שיגיד לכם תבואו היום תלכו מחר, חייב פה סדר ודיוק בזמנים

בהצלחה רבה

שתפקדו מהר בזש"ק

תודה לכולן על התגובותאנונימית בהו"ל

עכשיו לא יודעת מה לעשות...

להמשיך איתו בראש שלו?

לנסות לעבור לרופאים אחרים? (לא בא לי.... היו ממש לא נעימים)

 

להמשיך לחכות?

גם ככה חשבתי שאולי רצנו מהר מידי לבירור רפואי.

תבקשי ממנו הפנייהחושבת בקופסא

לא ברור למה הוא נתן לך הפנייה עד עכשיו.

ביקשתי ממנו הפניהאנונימית בהו"ל

בטח היום כבר לא אוכל ללכת.

 

זה קריטי הזמנים?

צריךאורוש3אחרונה
מעקב ראשון ביום 2 או 3 למחזור. אם זה סתם מעקב זקיקים ראשוני, מקסימום חודש הבא...
כמה דברים שעלו ליטרכיאדה

רופא נשים לא מטפל בבעיות פוריות, חבל על הזמן שלכם- לכו לרופא פריון.

ואם פניתם לרופא נשים הוא היה צריך לשלוח אתכם דבר ראשון לסדרה של בדיקות

לא ישר מעקב זקיקים.

פרופיל הורמונלי למשל שזה רק בדיקת דם ועוד- לא זוכרת כרגע, אבל יש פרוטוקול ראשוני של בדיקות, 

מעקב זקיקים עושים לקראת טיפול, אבל קודם צריך לדעת אם יש בעיה, מה הבעיה ואצל מי.

שורה תחתונה- לכו לרופא פוריות.

אם אתם במכבי באזור המרכז יש לי המלצה חמה.

תודהאנונימית בהו"ל

תדעי לך שהייתי פעמיים אצל רופאי נשים ושניהם אמרו לי פרופיל הורמונלי לא רלוונטי

לא יודעת למה, לא מבינה בזה.

 

לי היה נשמע הגיוני מעקב זקיקים, כי המחזורים קצרים וחלק מהחודשים אני לא מזהה  בכלל ביוץ.

 

בדקתי עכשיו באפליקציה על רופאי פיריון באזור שלי (אני לא גרה במרכז), התורים הקרובים הם באפריל, זה סביר?

וחוץ מזה שצריכה לקבל הפניה מהרופא כדי לקבוע אליהם תור.

 

מוזרSheela

נשמע קלאסי להתחיל מפרופיל הורמונלי

לגבי השאלה שלך קודם בעיקרון אפשר להתחיל מעקב זקיקים גם אחרי אבל זה תלוי מה רוצים לבדוק. פרופיל הורמונלי עושים עד יום 5 לווסת. 

בכל מקרה לא עושים שום התערבות טיפוליתטרכיאדה

לפני שעושים את כל הבדיקות. אז את יכולה לקבוע תור לאפריל (זה לא כזה רחוק)

ולבקש מהרופא נשים הפניה לכל הבדיקות שצריך, כדי שתבואי כבר מוכנה לרופא פוריות.

הבדיקות עצמן לוקחות הרבה זמן כי חלקן מבוצעות בכל מיני זמנים של המחזור

ויש בדיקות שהתורים אליהם רחוקים

את יכולה לבדוק על רופאי נשים ספציפיםנעומית

חלק מרופאי הנשים שאפשר לקבוע אליהם תור, הם גם רופאי פריון

את יכולה לראות מה התור הפנוי, ולבדוק בגוגל על הרופא.

וההתנהלות של הרופא ממש מתמיה.

אולי כדאי לבקש הפניות וללכת באופן עצמאי? 

באופן כללי כן זה סיוטפצלושון
אבל ההתנהלות באמת מוזרה
תשאלי אותוטארקו

אם את יכולה לעשות מעקב אצל טכנאית

ולשלוח לו את התוצאות בווצאפ.


הרבה רופאים מאפשרים את זה..

ממש לא צריכה אצלואורוש3

אני לא במכבי. אבל תבקשי הפניה וטופס 17 ולכי לטכנאית. תשלחי לו את התוצאות.

לבי''ח הולכים רק אם זה דרישה שלהם במעקבים לivf. ויש גם בתי חולים שזה סבבה מבחינתם לעשות בקופה גם במקרה הזה. 

דיני כתמיםאנונימית בהו"ל

קשה לי ממש ממש עם כל הקונספט של להביא לרב כתמים.

אני ב7 נקיים אחרי לידה ויש הרבה מה להביא לו

גרים בישוב, מכירים את הרב טוב ואין פה עוד רבנים בסביבה

בעלי יגיע אליו, אבל אוף אוף אוף. זה פשוט לא נעים.


אני לא מבינה מה כל-כך מסובך שאני אלמד ואפסוק לעצמי.

כדאי לשאול את הרב איזה צבעים שלך שאת מכירהטוענת רבנית
ברור שהם טהורים ורק מה שבאמת את בספק תשלחי לרב.. זה מוריד הרבה מהפכניות לרב..
פורקת ולא יודעת מה רוצה אבל אולי יקל עליי לכתובאנונימית בהו"ל

לא מהניק שלי כדי להשאר אנונימית..


לפני קרוב לשנה נולד לי בן. ב"ה בריא ומתוק ממש!

יש כמה דברים מאירוע הברית שמבאסים אותי ממש

ומאז אני בדאון עולה ויורד

ולא מצליחה לשים את זה מאחוריי

וזה קשה לי ממש

אויש. נשמע ממש מבעס🤦‍♀️יעל מהדרום
לק"י


אולי יש דברים שאפשר לעשות אותם שוב כמו שהיית רוצה?

בברית של הילד הבא? (אם יהיה )אנונימית בהו"ל

אולי, וכנראה זה מה שנכון

אבל זה לא ירפא לי את הבאסה והפספוס מהברית שהיתה

וזה קשה לי

גם לי זה קורהמולהבולהאחרונה

ואולי תצחקי אבל אפילו עם החתונה שהייתה לפני המווון שנים

אני נזכרת בדברים שיכולתי לעשות אחרת ועולה בי תחושה חמוצה..

החלטתי לא להדחיק.. להיות עם התחושה באותו רגע, להרגיש אותה ואז לומר לעצמי שכך זה היה צריך להיות ומי זוכר בכלל, אותי זה מרגיע ואז עוברת הלאה

וואי באמת נשמע מבאסיהלומה..

אני באמת יכולה להבין אותך... אולי תרצי לשתף מה הפריע לך?


אשתף אותך שגם בברית שלנו - במעמד הברית בעלי החליט שהוא מוסיף שם נוסף 🤦‍♀️

ובתמונות גיליתי שהמאפרת הדביקה לי ריסים בצורה לא מדויקת, בצד אחד היה חסר ריסים. תתארי לך איך זה היה נראה. אז אין מה לדבר על התמונות..

אחרי הברית ישר נכנסתי להניק וכשיצאתי אנשים כבר התחילו ללכת..

אבל גילוי נאות האמת היא שאצלי שלא משנה לי כלום מזה- זה התינוק שאני כלכך אוהבת אמאלה כמה הוא מתוק.. אני פשוט מכורה אליו!

וואי מתבאסת בשבילך!!!! אוףףאנונימית בהו"ל

מפריע לי שהבגד של התינוק היה קצת גדול ולא ישב בול

ושלא הייתי עם תכשיטים שרציתי, מרגישה פחות נשית...


וגם אני מאוהבת ברמות בילד אבל זה לא מוריד לי מהבאסה

וואי באסה.ממתקית

אבל עם הזמן זה יעבור לך, עד שתפתחי שוב תמונות.
עם התכשיטים- הייתי מטפחת ומפנקת את עצמי לשבת ועונדת את כל התכשיטים שלא שמתי בברית.
 

התמונות בפלאפון, כל יום מסתכלת ונזכרתאנונימית בהו"ל

עוד לא ערכתי אלבום

כי קשה לי עם מה שהיה חסר ולא מושלם

אז למה את ממשיכה להסתכל על התמונות?איזמרגד1

לא כדאי להכניס את עצמך לזה כל יום מחדש... זה סתם לפתוח את הפצע כשאפשר לתת לו להתקרר...

וזה נשמע ממש קשוח ומתיש הצורך שהכל יהיה מושלם🫂 מציעה לך לשקול את הכיוון של טיפול, אפילו כמה מפגשים כדי לאוורר את זה עם עצמך... מניסיוני האישי, זה יכול לשנות חיים🙂

לי היה ככה בחתונה שתדעי!ממתקית

לא מסוגלת להביט בתמונות, עושה לי רע ממש. גם בגלל משהו בי שהתפקשש בתסרוקת ):

כמעט 20 שנה, וזה עדיין מצער אותי כשנזכרת.
אז ממש מבינה לליבך.
אבל מנחמת את עצמי שזה כנראה היה כפרת עוונות, וב"ה יש לי ילדים ובעל, והחתונה הייתה מבאסת, אבל עכשיו טוב לנו.

תערכי עם בינה מלאכותית.. תוסיפי תכשיטים שאת רוצה.בת מלך =)
היום זה קליל ופשוט
זה מתסכל מאדכורסא ירוקה
איך את באופן כללי עם לשחרר דברים? טעויות, אכזבות.. כי נשמע שזה לא הברית, אלא הקושי לשחרר את זה שהיה לא מה שרצית.
אני טיפוס פרפקציוניסטאנונימית בהו"ל

ובאמת קשה לי כשדברים לא הולכים כמו שחולמת

אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ברמות כאלה קשות

כל כך מבינה אותך...לב אוהב
גם לי יש עניין מאחת הלידות שפשוט מתסכל אותי כל פעם שחושבת על זה... לא משנה שב"ה הכל טוב ועבר זמן מאז
תודה ♡ מקווה שיום אחד כבר לא יתסכל אותך יותראנונימית בהו"ל
מקווה שיעזור מה שאכתובהשקט הזה

התחתנתי בחתונת קורונה, 20 איש בגינה של ההורים.

עד היום, יש לי כווצ' על זה שלא הייתה לי חתונה כמו שחלמתי.

וחתונה אני מקווה ומתפללת שלא תהיה עוד אחת, בניגוד לברית נניח.

ו-וואלה לפעמים הולכת לחתונות ומרגישה את הצביטה הזו בפנים.

אבל בסופו של דבר, יש את החיים והמציאות. וברור לי שאני שמחה בחיי הנישואין שלי ושזה מה שחשוב ולא באיך היה האירוע שפתח אותם.


אז מקווה בשבילך שתצליחי גם להתמקד במה שחשוב- שהוא הילד 

את ממש צודקת!!!אנונימית בהו"ל

וברגעים השפויים זה מה שאני אומרת לעצמי-

העיקר הבריאות והמתיקות שלו!

והוא באמת תינוק מתוק ממש וחיכינו לו כמה שנים..

ומתפתח מדהים!

אבל... ברגעים שאני מוצפת - זה פשוט לא נשלט!!!

אולי זה בגלל שבאמת חיכיתם לו כמה שניםעניינית

ואז ציפית לאירוע וואו

אבל אולי יעזור לחשוב שאת החלאקה בעז"ה תחגגו לו יפה איך שאת אוהבת?

נכון. כנראה קשור לזה גםאנונימית בהו"ל

לא ממש עוזר לי כי זה הרי לא יהיה תחליף לברית

ואני לא מפסיקה להשוות לבריתות אחרות

מתסכל ממש

עונה קצת אחרת:מתואמת

ה'אפ אנד דאון' הזה הוא רק כשאת חושבת על הברית, או שזה מתבטא בעוד דברים?

חשבת לבדוק את הכיוון של דיכאון אחרי לידה?

❤️

זה כשחושבת על הברית ואז משפיע לי על עוד דבריםאנונימית בהו"ל
נשמע שסיכוי טוב שזה יושב על משהו...איזמרגד1
מסכימה עם מתואמת שכדאי לבדוק כיוון של דיכאון אחרי לידה, וגם אם לא להבין על מה זה יושב ולמה קשה לך עם זה כדי שתוכלי לשים את זה מאחורייך🩷
תודה! מעריכה שכתבת לי ♡אנונימית בהו"ל
אולי לכבוד גיל שנה תלכו לצילומים?רוח הרים
תשקיעי בעצמך כמו שאת אוהבת ורציתי, תלבישי את הבן שלך בבגדים יפים ותצטלמו תמונות יפות בעז"ה שתאהבי
לזה התכוונתי בלתקן. דברים בסגנון הזהיעל מהדרום
זה רעיון מהמם אבל לא באמת יסגור לי את הפינה מהבריתאנונימית בהו"ל

ואני יודעת בשכל שהכל שטויות ובקטנה והעיקר הבריאות והשמחה הגדולה שהיתה בברית

אבל ברגש... אוףף

זה נשמע כמו טריגרבאתי מפעם

לא כ''כ נשמע הגיוני שזה מה שהכניס אותך לדיכאון, התכשיטים והלבוש זה לא סיבה מספיק טובה כדי להכנס לדיכאון...

גם לי יש באסה גדולה מברית של ילד כבר בן 6 , בברית עצמה הבת שלי שיגעההה אותי, בכתה וכל מי שרצה לעזור לי לקחת אותה רק צרחה יותר ונידבקנ אליי, תוך כדי אמא שלי, ממש במעמד של הברית עצמה בטלפון מדברת בקול עם אחותי המעצבנת שלא הבינה איך מגיעים לברית ורבה איתה ההסברים ואני שומעת את כל העצבים שלהן, הילדה מושכת אותי ואני מרגישה שפשוט הוציאו אותי מהברית של הילד שאני ילדתי!

חירפן אותי! וזה כאב לי עוד המון זמן אח''כ אבל מכאן ועד להיות בגלל זה בדיכאון יש מרחק...

יכול להיות שזה בעצם יושב על משהו אחר? והבאסה היא רק טריגר? 

אולי, ונשמע הגיוני מה שאת כותבתאנונימית בהו"ל
אבל לא מצליחה לחשוב על מה זה יושב בעומק
מבינה אותךאמאשוני

אני חושבת שזה יכול להיות יושב על הקושי לקבל מציאות שהיא לא בשליטה שלך.

לכאורה זה אירוע שלך, ואת הכי רוצה להיות בו בטוב ושיתנהל כמו שאת רוצה

והכי קשה כשזה לא קורה.

העבודה היא במקביל גם לשחרר ציפיות ולקבל את המציאות שלא הכל קטרה כפי שרוצים, וגם לעשות דברים שיחזירו את השליטה והאמון בעצמך.


אם את לא מצליחה להתחבר ולקבל תשובה שמניחה את דעתך, כדאי לבדוק את זה עם מישהי, גם אם לא דיכאון כדאי להבין מה עובר על הנפש ולמה את מרגישה את זה לאורך זמן. לפעמים להבין את עצמך זה חצי מהפתרון

חיבוק! 🤗

תודה!! תמיד נהנית לקרוא אותך, את תמיד מגיבהאנונימית בהו"ל

ברגישות ובחכמה!

ואת צודקת, זה סוחט אותי ברמות ומשפיע על החיים שלי מדי

ופשוט חבל

כשהחיים לא כמו רצינואפונה

אנחנו צריכים לעבור תהליך של הסתגלות - מעבר בין מה שהיינו רוצים למה שיש במציאות.

זה תהליך של ממש, יש לו שלבים בדומה לאבל

ובסופו אמורה להגיע השלמה, ואחריה אפשר לצמוח חזרה לחיים.


נשמע שאת נתקעת ולא מצליחה להשלים את התהליך.

כדאי להתבונן מה חוסם אותך.

הסתגלות אמיתית מתחילה כשמגיעים לנקודת חוסר התוחלת - למקום שבו אני מבינה שלא משנה כמה אנסה, המציאות לא תשתנה.

זה מקום מאד עדין ופגיע, ומציף רגשות שלא פשוט להרגיש -

חוסר אונים, עצב, יאוש...


לפעמים התהליך נתקע כי אנחנו לא נותנים לעצמנו לעבור דרך הרגשות הללו.

מזמינה אותך להיות רכה עם עצמך ולתת מקום למה שעולה, אפשר בכתיבה, אפשר בשיחה, בהתבודדות...

בלי שיפוטיות

בלי פרופורציות

לאפשר לרגשות להציף

אולי יבוא איתך גם בכי טוב

תזמיני אותו

תני לו לשטוף אותך

אל תפחדי,

אחר כך תגיע הקלה והשלמה.


אולי יעניין אותך