המתוק בן 4 חודשים כמעט, אוכל טוב, ישן טוב, מחייך ומתוק להפליא!
בשבוע האחרון, פשוט הוא גילה את הבהונות שלו, ומתחיל למצוץ אותם באינטנסיביות.
הוא לוקח מוצץ ממש יפה, ואם הוא נופל, הוא בוכה קצת, ואז הוא מוצא את האצבעות ומכניס אחת לפה.
אני מעריכה את הגמישות המחשבתית שלו במציאת פתרונות 
אבל מה לעשות?
הבעיה הקטנה היא גם שזה מגעיל קצת, אבל זה מילא, אתגבר..
יותר מטריד אותי ש"מוצץ אפשר לזרוק ואצבע לא.."
אני לא רוצה שהוא יהפוך את זה להרגל כי אז לצאת מזה, יהיה קשה..
פתרונות?
תודה!
אבל קחי בחשבון שהוא קצת גדול
והוא מגלה את הידיים שלו עכשיו אז זה קצת עוצר אותו בהתפתחות
אבל זה שווה עשיתי את זה עם שלושה ילדים ואף אחד לא מוצץ אצבע היום
(2 עוד עם מוצץ עד היום!! בני 5 ו3.5 
)
מעבר לכך, לא שום דבר לדעתי..
מנסיון!!! אל תתני לזה להימשך לכדי מציצה ממש שמרגיעה אותו.
גם אני נלחצתי מזה בגיל 4 חוד' וכולם הרגיעו אותי (כולל ובעיקר בעלי) שזה טבעי וחמוד, וכך היא מכירה את עצמה וכו' (שרשור פה מלפני כשנתיים) ולצערי לא הקפדתי איתה מספיק... (היום בת שנתיים + ועם אצבע קבוע בפה
)
בהצלחה
והנה, כשהן היו בנות 3 ו4 וחצי נגמלו ממוצץ, וחיש קל האצבע נכנסה לפה. לדאבון ליבי...
וזה יותר טוב מ"לגמול" בכח, לדעתי.
הבת שלי כבר כמעט 6 והאצבע לא יוצאת לה מהפה
היא ילדה פעילה , חכמה ואוהבת לעשות וליצור
אבל כשהאצבע בפה היא יכולה לשכב על הספה
כמו איזה בת 80 ולחלום........
אוף!
שמנע ממנה למצוץ (ואין היום כאלה ישורי שינים, כך שאל תבנו על זה)
ועוד מישהי שמצצה גם באולפנה
כך שכן חשוב לגמול בשלב מסויים, רק בדרך נעימה (עם דגש יותר על פרסים ובלי צעקות וכעסים)
וכן כדאי לנסות להפסיק כבר בגיל צעיר, לפני שזה הופך להרגל
(פשוט להוציא את האצבע בעדינות ובחיוך בכל פעם שהתינוקת מכניסה לפה, תוך נתינת נשיקה או חיבוק- כאילו בדרך אגב... מנסיון עם אחי הקטנים)
לתינוק קטן את האצבע מהפה - גם אם זה "בעדינות ובחיוך" - וללא תחליף, זה דבר לא ראוי לדעתי. הוא לא מוצץ "סתם". צריך את זה.
ב. הם מגלים את העולם דרך הפה
לא חושבת שכדאי למנוע את זה ממנו, במיוחד בגיל הזה..
וזה עוד יהיה לו משמעותי להרבה פעולות שעוד ילמד לעשות בהמשך בע"ה. הליכת שש למשל.
אם ימצוץ אצבע בגיל גדול או לא - זה לא נקבע עכשיו. המציצה בגיל ארבעה חודשים היא פשוט שלב קלאסי בהתפתחות, ובלי קשר אליה - יש ילדים שגם מוצצים בגיל גדול יותר (אצלי עבר את השלב הזה ולא ממשיך למצוץ, מעולם לא נתתי לו מוצץ).
ואני לא מסכימה עם "מוצץ אפשר לזרוק אצבע לא" - מניסיון: עם הילד הגדול, כשעוד היינו מחסידי המוצץ, נתתי מוצץ, וכשבבוא היום זרקנו את המוצץ ברוב טקס - עבר בלי להתבלבל לאכילת שרוולים.
בכלל, זה לא כ"כ בידיים שלנו "לתכנת" צרכים מהסוג הזה אצל הילדים. מה שהוא יזדקק לו - הוא ימצא. חבל בשביל הדאגה הזאת שממילא לא בשליטתנו להרוס התפתחות חיובית וחשובה.
מוצץ אפשר לזרוק, אבל את הצורך במציצה אי אפשר לזרוק.
שלי עם ידים באובססיביות בפה, אגרופים היא גם שמה על הלחי
שמעסים לה את החניכיים היא נרגעת וצרחות דציבלים עד השמיים
התקפה כזאת שרק מוצץ טיג'ל ואמא ואבא מרגיעים
לפעמים היא יכולה לצרוח איזה עשר דקות עד שהיא נרגעת,
היא גם מייררת את נשמתה והתחילה גם לפלוט הרבה ספק הקאה
היא בת חמישה חודשים אחרי חנוכה.
אם היא סתם מוצצת לא הייתי נלחצת
היא מגלה את האצבעות.
מכירה כמה כאלה. וגם שמעתי סיפור מצחיק על חתן וכלה שגילו ששניהם מוצצים...
האמת שכשעצרתי רגע לחשוב על זה, חשבתי- למה לא?
אם זה לא מפריע לתפקוד יומיומי- אז מה אכפת לנו שילד או איש או סבא מוצצים אצבע?
זה נראה ילדותי, נכון, לכן עושים את זה בהחבא בגיל מתקדם...
אבל עקרונית- מה הבעיה? (חוץ מהבעיה האורתודנטית)
האם זו לא רק מוסכמה חברתית "אצבע בפה זה לא יפה"?
אומרת שבסוף תמיד האצבע יוצאת, לא לדאוג...
וספרה לי אמא מנוסה,
שהבת שלה מצצה אצבע, היתה כבר בת 10 או משהו כזה והיא היתה מאד מוטרדת,
דיברה, שידלה וכו' וכו'
בסוף היא החליטה שלא אכפת לה (האמא), מקסימום תהיה גם בבת מצוה עם האצבע בפה...
ומרג שהאמא השתחררה מהלחץ והדאגה,
האצבע פתאום יצאה בלי להרגיש...
כנראה שבאיזשהו מקום גם הילדים לא רוצים כבר למצוץ, אך עוד מרויחים מזה משהו, לפעמים בעקיפין
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
