היה לי יום רע בעבודה. יש לי 14 תלמידים, עם חלק טוב יותר ועם חלק טוב פחות, אבל בגדול ממש ממש טוב.
רק תלמידה אחת.
אחת!
פשוט הורסת הכל.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
פשוט רע לי.
היה לי יום רע בעבודה. יש לי 14 תלמידים, עם חלק טוב יותר ועם חלק טוב פחות, אבל בגדול ממש ממש טוב.
רק תלמידה אחת.
אחת!
פשוט הורסת הכל.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
פשוט רע לי.
(מקווה שלא טעיתי בציטוט)
זה קשה אבל אם אתה באמת תשכנע את עצמך שאתה אוהב אותה ושהיא טובה זה בעז"ה ישתנה.
כי אתה תקרין עליה מחשבות טובות היא תקלוט את זה ותחזיר.....
ממש כמו מחזיר אור
בהצלחה
קשה לי לאהוב אותה. היא פשוט כ"כ עויינת כלפיי!! ובחיי שלא עשיתי לה כלום!!
אוף.
מה היא עושה?
אולי לא טוב לה אז הדרך שלה להוציא דברים זה ככה?
שהיא פשוט צריכה שיהיו קשוחים איתה ואני לא כזו..
עם כל הכיתה ממש טוב לי. רק היא! היא פשוט לא אוהבת אותי. והיא צועקת את זה בראש חוצות ועושה לי את המוות, פשוט ככה. מדברת אליי בצורה נוראית, בחיים לא דיברו אליי ככה.
לא יודעת.
ותקחי אותה בעירבון מוגבל גדול כי אני לא איזה מבינה בחינוך.(את הדעה)
זה יכול להיות שני סיבות
1.שהיא באמת ילדה בלי גבולות ואת בתור מורה שלה חייבת להציב לה גבולות.
אין מה לעשות..כמה שצריך מורות עדינות ושקטות צריך גם שידעו להציב גבולות.
ואיך אמרה לי פסיכולוגית שבוע שעבר,יותר ממה שאנחנו צריכים את הגבולות,הילד צריך אותם.
2.יכול להיות ותנסי לבדוק את זה,שהיא פשוט מקנאה..ביחס הנחמד והנורמטיבי שלך לשאר הכיתה והיא רוצה יחס טיפה יותר מועדף..תנסי לשים לב אליה..להדגיש אותה..
אם היא מופרעת תתני לה תפקידים של פיקוד של לקיחת אחריות..
תני לה להרגיש שאת סומכת עליה,ואולי באמת ככל שתתדגישי אותה היא תתחבר אלייך יותר.
חוצמזה שתזכרי שחינוך ילדים זה "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו"
אני רואה את זה על הסניף שלי..אנחנו זרענו בדמעות רבות..ועכשיו קוצרים את הפירות בשמחה גדולה.
בהצלחה והרבה סיעתא דשמיא
א. - תודה רבה!!
ב. - אולי נקודה שלא הסברתי... אני לא מורה שלה, אני מתרגלת. התפקיד שלי הוא לעזור בקטע הלימודי וזהו! אני ממש לא מתיימרת להיות חברה שלהם ואני ממש לא באה לשם כדי שיאהבו אותי. אני לא מץכוונת להתעסק עם בעיות משמעת כי בשביל זה יש מורה. מבחינתי- מי שלא רוצה-אני לא עוזרת לו.
הבעיה היא-שהיא גם לא רוצה וגם מתלוננת עליי כל הזמן. והמחנכת שלהם שאלה את שאר התלמידים אם הם מרוצים מהמתרגלת (ממני) והם אמרו לה שכן, מאוד. ורק היא בעייתית, היא צורחת עליי ומדברת ממש לא יפה. והיום התברר לי שזה לא רק איתי אלא עם המורים גם.
איך מגיעים לילד כזה?
אמרת לתת לה תפקידים של פיקוד... היא לא חניכה בסניף ואני לא המדריכה שלה.. אני בורג קטן במערכת חינוך שגם ככה אני לא בהכרח מסכימה איתה (זה תיכון חילוני שהרעיון של גבולות ועונשים מאוד חזק שם) ואני לא באה לשנות את המערכת, אלא אני באה לעזור לתלמידים המתקשים ברמה הקטנה והלוואי שהם יוכלו לגשת לבגרות! אם הם יקבלו תעודת בגרות מלאה-עשיתי את שלי.
עכשיו, כשהסברתי את המצב.. מה לדעתכם אני יכולה לעשות?
וגם אני, כעובדת בחינוך מכירה מקרוב מקרים כאלו...
לפעמים לא צריך להתאמץ יותר מידי ולקחת ללב את המעשים או את ההתנהגות שלו.
יש צורך לשים לו גבולות, אבל באמת לאהוב אותו. ולראות את התכונות החיוביות שלו.
בשנה שעברה היה לנו בכיתה ילד 'עבריין קטן' (במילים עדינות), אני באמת לא סבלתי אותו! ה' ישמור... אבל כשמתאמצים למצוא את התכונות הטובות שבו (למרות שלי אישית היה ממש קשה למצוא- כי הוא היה רע...) וכשמעודדים אותו ומדרבנים אותו דווקא מתוך הנק' שהוא טוב וחיובי בהן, התוצאות יהיו מופלאות! בעזה"י.
וחוץ מזה, טיפ קטן, אל תבואי בגישה של: "אני אעשה- על מנת שהוא יאהב אותי או יעריך את המאמצים שלי", כי זה קרוב לוודאי שלא יקרה, אולי אחרי הרבה שנים, וגם את לא תהיי מודעת לזה...
"מחנך כמו הים,
יכול להושיט או להטביע בני אדם.
מחנך כמו הים,
זה הים הגדול ורחב הידיים היש בו המון,
הוא עולה ושוצף והשפעתו מכה גלים.
מחנך כמו הים,
צריך להיות צלול, שקוף ואמיתי כמו הים.
להחביא בתוכו אוצרות עולם מופלא.
לתת לכל חפץ להיכנס אליו, לבוא לידו, להיחבא במימיו.
מחנך כמו הים,
יכול להבריא ממש גופותיהם של בני-אדם.
ולהרגיע ולהשרות שלווה בנפשם.
מחנך כמו הים,
רק הקב"ה משפיע עליו.
לחנך כמו הים... "
המון הצלחות! וסייעתא דישמיא!
אפילו לא לשים מושג כזה במרכאות..
אם היו קוראים לילדים שלי שובבים הייתי כועסת נורא
הוא ילד,אי אפשר לדעת מה הוא עובר בנפשו.
אם יצא לי אני אביא פיסקה של הרב על ילד שפורץ גבולות..
(פשוט לראות הסתכלות אחרת,של מחנך אמיתי)
הוא עבריין!
גנב, שקרן ללא הנד עפעף... מקלל... מאיים במכות על ילדים. (ועוד לא פרטתי לך על מקרים שהיו..שגם ב"ה שאני לא זוכרת..) אף מורה לא רצתה להכנס לכיתה הזאת.. (וזה כמובן גם בהשראתו...)
אין לו שום דבר שמפחיד אותו. שום דבר.
רוצה להכיר אותו ואח"כ לשפוט??
עמית, זה לא ילד רגיל שהוא שובב, חצוף וכו'.. זה ילד שמתעתד להיות עבריין (במלוא מובן המילה) אם הוא ימשיך באותה צורה. היום הילד הזה לא לומד בביה"ס שלנו, כי הוא הועף 3 פעמים ממסגרות של כיתת חנ"מ בתוך בי"ס רגיל.. 'הישר' לבי"ס עם בעיות התנהגות. זה מספיק כדי להבין??
וזה כוונת המשפט "אין ילד רע, יש ילד שרע לו"...
גם צריך לדעת לאיזו משפחה להיוולד, במציאות של ימינו.
* ד"א מדובר על בי"ס "כללי"...
ה' ירחם עלייך מאוד
אם הילדים שלי היו בכיתה שלך הייתי מוציא אותם משם או דואג שיפטרו אותך
ואולי כדאי שתקחי חופש מהמקצוע - כי זה לא בשבילך ההוראה!
להיות מורה = אחריות
להיות מחנך = לאהוב את כולם כשוים
אם ילד יצא עבריין - זה באשמתך! כי היית יכולה לתת לו צ'אנס אבל ראית שהוא בא ממשפחה לא מספיק "אשכנזי" לא מספיק מעונבת. כי אבא שלו (אולי, וזה לא משנה המקרה הצפציפי) עובד כמו חמור ומתפרנס כמו כלב, ואמא שלו במקרה הטוב כנ"ל, אז אין להם את כל האמצעים להיות פנסים. מה עשית? שמת עליו מדבקה! עבריין בן למשפחה עבריינית! לא סבלת אותו, רק בסופשנה החלטת לתת לו קצת "והתוצאות נפלאות ב"ה" איזו התחנחנות.
ילד הוא ילד. גם אם הוא מקלל, גם אם הוא מרביץ, גם אם הוא לא עושה שע"ב, וגם אם הוא מפריע בשיעור. יש לו נשמה גבוהה - יהלום, קצת התלכלך, אבל הוא ילד. גם הקב"ה סולח לילדים ובגיל 13 הוא מוחק את כל חטואותם ופותח להם דפחדש, כי הם ילדים!
זהו
סיימתי להישתלח בך

מעניין, שמתי עליו מדבקה... יפה!
מה עובר עלייך?
ברצינות אני שואלת
מאיפה נראה לך הוא גונב,משקר,מרביץ??
מאיפה את יודעת מה מראים לו בבית,מה עושים לו?
הוא מתעד להיות עבריין,יכול להיות,אבל כשהמורה שלו קוראת לו עבריין
היא אפילו לא נותנת לו סיכוי לבחור משהו אחר
היא כבר גזרה את דינו!
אז לא אכפת לי שהילד גונב,משקר,מרביץ,
לילד לא טוב במקום שהוא נמצא,הילד נמצא בסביבה שמלמדת אותו את הדברים האלה
הוא ילד,עם נשמה שעתידה להיות נביא או בן נביא!!!!על זה מורה שלו צריכה להסתכל
לפי זה לבחור להעניש אותו,לצעוק אותו,לחבק אותו ולתת לו מילה טובה
נשמה שעתידה להיות משה רבינו!!
אני לא זוכרת הרבה מהסל"ק שלי אבל את המשפט הזה שהרב אוהד תירוש פשוט צעק לנו להסתכל על כל ילד שמשחית סניף,שמרביץ,שלועס מסטיק בתפילה,שמקלל מדריך
להסתכל עליו כמה הוא עתיד להיות!
התמודדתי עם 15 חניכים כאלה,שאחיהם הגדולים כבר הגיעו לסמים,לפריצות,לעריקות
למה שתרצי..
ועל אף אחד לא הסתכלתי כשובב אפילו!
חבל שגם מורות צעירות מדברות כמו מורות שלפני 30 שנה..
עזבו, אתם לא מבינים.
אם היו קוראים לילד שלך עבריין
היית נכנסת במורה לא נכנסת "לזה".
אנחנו באמת לא מבינים וב"ה שכך.
שזה לא תמיד מבטא איזה אופי שובב גינגי חמוד כזה..
לפעמים זה יכול להיות גם ביטוי לא טוב שאנשים משתמשים בו
ילד מופרע,עושה מה בראש שלו
כאמא נניח אומרת לילד שלה "תפסיק להיות שובב"
היא חרטה על הילד את השליליות שבתואר שובב.
פעם שמעתי שיחה על חינוך ילדים,הרב אמר שאם אמא אומרת לילד שלה
"אתה שקרן" היא חרצה את דינו והפכה אותו לשקרן
אותו דבר בשובב
אם תגידי לילד איזה שובבון חמוד אתה..אז בסדר זה תואר שמשתמע חיובי
אבל אם תגידי לילד "תפסיק להיות שובב"
ז"א תפסיק להיות ילד מופרע שעושה מה שהוא רוצה,ילד חסר גבולות
כי אני כבר תקופה מנסה להבין למה יש (יותר מדי
) שטוענים שאני שובבה...
ואני באמת ובתמים לא מצליחה להבין אם זה שלילי או חיובי.
לכן אני שואלת.
ולעצם הענין - שמעתי פעם הרצאה שלימה על איך שכאדם מכנה ילד/או סתם אדם בכינוי שלילי זה הופך לחלק מהמציאות שלו. אולי מתישהו אכתוב את זה פה. זה מענין מאד.
שמעת הרצאה שכאשר קוראים לילד בכינוי שלילי זה הופך להיות חלק מהמציאות שלו,ואת מסכימה עם מורה שקוראת לתלמיד שלה עבריין?
תמוה לי..
להסביר.
אני לא מסכימה לכנות ככה ילד. בטח שלא ילד יהודי טהור.
אבל עם זה אני ממש מסכימה:
אבל כשמתאמצים למצוא את התכונות הטובות שבו (... ) וכשמעודדים אותו ומדרבנים אותו דווקא מתוך הנק' שהוא טוב וחיובי בהן, התוצאות יהיו מופלאות! בעזה"י. |אור77 שם^|
כשהייתי מדריכה... כשהייתי קומונרית... כשקיבלתי כיתה.... כשילדתי את בני הראשון... את ביתי, מס' 2... את בני מס' 3... את ביתי מס'4... ובני המהמם והשובב מס' 5.... עדיין הכל טוב ויפה!
אבל...
כשפגשתי את הכיתה שיש לי עכשיו, בי"ס ממלכתי. 36 ילדים!!!!
מי בכלל יכול לראות לתוך נשמתם???
איזה עוול, רק לשים אותם צפופים אחד ליד השני ככה זה פשע כלפיהם וכלפי המורה.
וזה מה יש ואני מורה טובה וה' הטוב יעזור לי.... בלי להרים קול? אפילו לשמוע שנכנסתי לכיתה אי אפשר.
ולסיכום: לכל המבינים בחינוך- אין היום חינוך בבתי הספר בישראל! אין! תפנימו!
אבל בתוך החושך נשתדל בעזרת ה' להדליק אורות בלבבות, לתת כיוון כדי שימצאו את דרכם! גם אם אני קורסת מהעומס הזה. ר
ולכל הצעירים/ות שיש להם זמן לנשום אנא, לא בצחוק תתפללו על המורים והתלמידים,ראוי להתפלל על כך מאוד!
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.