אני לא מבין, אתה רוצה לשבור את חוקי הגנטיקה?
אז נכון שזה לא תמיד עובד (בין היתר, בגלל חוקי התורשה
של מנדל), אך לרוב - זה כך.
בנוגע לרעיון שעומד מאחרי הציטוט:
אני חושב שהוא פשוט. חז"ל דגלו בגיוון ובסגגוניות. קיצוניות
לא טובה לאף צד. וזה מזכיר גם את תפילה של חנה, שע"פ
דברי חז"ל (בברכות לא: ) בקשה שבנה יהיה שווה בין האנשים,
"מובלע בין האנשים - לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור
ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש".
וכמו שבמדות לפי אריסטו והחרה החזיק אחריו הרמב"ם - דרך המיצוע
היא דרך המלך, כך גם בהופעה החיצונית.
וכל זה כמובן, כאשר אפשר לדאוג לכך.
ומה נפלא לפ"ז מה שאמרו במסכת נגעים (פרק ב משנה א):
"בהרת עזרה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. ר' ישמעאל אומר:
בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע".
ואשכרוע פירושו כמו עץ ברוש, שהוא צבע ביניים בין שחור לבהיר. ואנו רואים
שדווקא בני ישראל שהם תמצית האנושות מתאפיינים בחזותם החיצונית
בצבע הממוצע, שמסמל את כללותם של כל הצדדים. וניתן גם לקשר
את זה למושג המהר"לי של נקודת האמצע.