גאולה=תיקון.

תיקון העולם.

זה מגיע בשני חלקים.

1.תיקון בדרך הטבע. בית המקדש על הר הבית. עמ"י  במדינת ישראל על א"י השלמה מהווה מרכז עולמי למוסר ותרבות. כל שאר הדתות עוברות מן העולם וכל העולם קורא בשם ה'. "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". בעקבות התחזקות הרוח גם החומר מתגבר,ויש שפע חומרי אדיר,בעקבות השפע הרוחני.

2.תיקון למעלה מדרך הטבע: תחיית המתים,וגר זאב עם גבס (),בעלי החיים עולים למדרגת מדבר,האדם עולה למדרגה אחרת לגמרי,היהודי עוד יותר. בסופו של תהליך ארוך העולם חוזר לגן עדן. העולם הבא מצליח להתגשם בעולם הזה. לכן יש גם תחיית המתים. כי העולם הבא יורד לעולם הזה.

זה מה שאני יודע..

אם יורשה לי להרחיב את השאלה- איך אנחנו מביאים את הגאולה הזאת?

[ואגב, בנוגע לחלק 2.- הרמב"ם חולק עלייך במפורש. עיי"ש הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק אחרון אאל"ט..]

להבנתי, גאולה היא מצב בו המצב הסובב אותנו מגיע למצב בו אנחנו יכולים לנצל את יכולותינו באופן הטוב ביותר האנושי. (יותר מדי מצבים..)

יש דעות (נניח זו שמעליי) שאומרות (ובצדק מסוים) שכרגע העולם פגום, ושהגאולה היא מהות התיקון. התיאור וגר זאב עם כבש אומר שהגאולה היא מצב של גן עדן, של התעלות ודבקות מושלמת בקב"ה.

אני לא מאמין בדעה הזאת. היא מאוד יפה וישרה- אבל פשוטה ופשטנית מדי ויותר מזה, היא לא הגיונית

כמו שאמרתי במקומות אחירם, אני לא מאמין שהעולם נברא בכדי להגיע למטרה מסוימת- כי אם כך, הקב"ה היה יכול לברוא את העולם גאול, לא? (והתשובה של ר"ע לטורנוסרופוס על מילה לא עובדת כאן) אם המטרה היא דבקות מושלמת בקב"ה, אז למה לבזבז את כל האנרגיה הזו בדרך? אז למה הקב"ה היה צריך להגביל את עצמנו ולברוא עולם?

המטרה היא הדרך.

אין עניין בהגעה אל יעד מסוים. אין אידיאל. שאיפה למקום בו נפסיק להתקדם ונדבוק בקב"ה היא קצת ילדותית ובעיקר לא מציאותית.

דבקות מושלמת בקב"ה פירושה איבוד של הייחודיות האנושית שבנו.

גאולה היא מצב בו גר זאב עם כבש. מצב בו כל יצור ובריאה בעולם שואפים אל עבודת ה' בדרכם ובאמת הייחודית להם- תוך כדי התמודדות תמידית. ללא כפייה, ללא אחידות ואפילו ללא הסכמה כללית- רק הבנה.

עולם של עשייה והתמודדות,אבל אחרת לגמרי.

(שאותה הצגת בתגובה שלך)

היא לא גאולה של התמודדות.

בגן עדן אמנם הייתה התמודדות- אבל אפילו התמודדות כזו לא נשארת אצלך.

מה גם שלא חסרות דעות האומרות שהקב"ה סובב בכוונה כך שהאדם יאכל מהעץ.

הגאולה היא ההתמודדות עם היצה"ר- היא לא משהו ממשי, אלא התמודדות תמידית ללא כל מטרה.

אם כך גוברת השאלה שלך- למה ה' הביא אותנו לעולם הזה?? מה העיניין שלו שנתמודד??

שאני לא סגור עליה במאה אחוז בעצמי.

אבל לדעתי הנקודה היא כזו, יש בדרך עניין. יש בהתמודדות עניין.

מה העניין של הקב"ה? קשה לי להגיד, די ברור שזה לא להגיע לאותו המצב של ההתחלה.

רש"י למילה "בראשית" אומר שהעולם נברא עם מטרה

שהאות ב=בשביל העולם נברא עם מטרה מסוימת. בשביל ראשית. 

ראשית =עמ"י שנקראו ראשית תבואתו ובשביל התורה שנקראת ראשית דרכו.

לעולם הזה יש מטרה, הוא נברא מתוקן אבל אחרי חטא האדם הראשון התנאים בעולם השתנו, נוצר קלקול מסוים בעולם ואנחו צריכים לתקן את העולם...

אם טעיתי מוזמנים לתקן...

אני מסכימה בעיקרון עם מה שכתבת אבל לא עם זה ש'אתה לא מאמין שהעולם נברא כדי להגיע למטרה מסוימת'

אתה צודק שהדרך חשובה ואולי אפילו היא העיקר אבל זה לא אומר שאין מטרה...

אם אין מטרה אז גם אין דרך לעבור ולהתקדם בה לאנשהו (=לעבר המטרה...)

יש דעות שאומרות שהקב"ה גרם לאדם בכוונה לחטוא.

חוץ מזה, עצם בריאת העולם היא הגבלה של הקב"ה, היא קלקול של השלמות (שבירת כלים והגבלה)- היא יצירת מקום בו הקב"ה לא נמצא באופן מושלם.

להגיד שהקב"ה הגביל את עצמו (או הוגבל בעל כורחו, שזה דבר מוזר להגיד) רק כדי להגיע לאותו המצב שוב זה קצת פרדוקסלי..

ב"ה

אתה לא חושב שזה לא מוסרי לברוא עולם ללא מטרה? רק בשביל דרך?

זה נשמע כמו לרוץ על הליכון או כמו אוגר בכלוב.

זה לא מוסרי בעיניי משום שזה לומר לאדם- אתה צריך להיות טוב, אבל לעולם לא תצליח. עליך לעשות את העולם למקום טוב יותר לחיות בו- אבל לעולם זה לא יקרה.

אז מה מצפים?

לי זה מתקשר  לדיון המפורסם על מסכת אבות (א,ג) האם זה שלא צריך לעבוד על מנת לקבל פרס, אומר ש(חלילה) אין פרס?

אתה יכול לחלוק עלי לגבי ההקשר.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=16206&cat_id=3730

לדעתי זה  קשור לנושא. ממליצה לשמוע.

(אגב, לא מהפורום. שמחה להכיר!) 

אם לפי דברייך נבראנו עם מטרה מסויימת, שיש לה סוף- אז מה יקרה בעצם שנגיע לסוף?

מה ישקרה שנרוץ עד שנגיע לקו הסיום? העולם ייגמר? יגיע לייעודו ו..?

אולי הגננת תגיד שכולנו נחיה בגן עדן- אבל מה העיניין שלנו להיות בגן עדן?

אין עיניין לברוא עולם מתוקן עם אנשים מתוקנים שכל התכלית שלהם זה תיקון בזמן שהם כבר הגיעו לתיקון שלהם...

יש הרבה אמת בשאלה של נפתלי, השאלה היא הפוכה- מה יהיה שנגמור הכל?

אני לא מבין לגמרי את המוסר והנקודה של הקב"ה.

אבל אני חושב שזה לא מוסרי באותה מידה לגרום למשהו להיות פגום (להוריד נשמה לעולם, נניח) רק כדי שבסוף הוא יחזור לאותו המצב?

יש שכר, זה לא שאין- אבל הוא לא המטרה, הוא עוד משהו בדרך (זה קצת יותר מורכב מזה, א בל זה דיון אחר שלא ניסחתי בו מספיק את המחשבות שלי..)

אני לא כ"כ בקטע של שיעורים מצולמים...יותר אוהב טקסט..אולי אראה בהזדמנות..

לי זה מאוד מתקשר לדיון של ב"ה וב"ש האם טוב לו לאדם שנברא או שלא- והאם העולם הזה הוא פרוזדור לטרקלין או שיש לו עניין בפני  עצמו.

אתה אומר את זה על סמך מה?

כי ה' ברא את העולם בכוונה לא גאול, ה' ברא פה את העולם כדי שימלוך. ואין מלך בלא עם.

בחטא אדם הראשון מה שניסו לעשות זה לפאר את שמו של הקב"ה ע"י ירידה לתוך הקליפות ומשם לברר את שמו, משם להאדיר את שמו של ה' יתברך.. הבעיה היחידה שה' ביקש לא לאכול מעץ הדעת. זה בעצם לא היה חטא של תאווה, הרי היצה"ר היה בחוץ- בנחש. ורק אדם הראשון וכל הנשמות שחטאו איתו הכניסו אותו פנימה, זה היה בכוונה- בשביל להאדיר את שמו של ה'.

אבל אתה בהחלט צודק שהמטרה היא הדרך, גם תיקון העולם משאיר לנו ייעוד- להמליך את שמו של ה'. זה תמיד הדרך. ותמיד ממליכים את שמו.

בכ"מ- השאלה פה היא על הגאולה, לא על מה שאנחנו צריכים לעשות אחריה.

קודם כל גאולה מבחינת מילון היא "שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד."

בתנך גאולה גם מופיעה בהקשר של לפדות פרות מהקדושה שלהם והחזר קרקעות

אז אני מניח שאת מתכוונת לאחרית הימים...

אחרית הימים מתחלקת ל6 תקופות(כוזרי,רמב"ם)

1.עקבתא דמשיחא(סוף הגלות,עקבות המשיח) על תקופה זו מוסבת המשנה האחרונה בסוטה "חוצפא יסגא,יוקר יאמיר וכו')

2.מלחמת גוג ומגוג(ישנה מחלוקת גדולה אם המלחמה תסתיים בתור שלב או תימשך{מהרש"א} עד אחרי ביאת המשיח) שזה מלחמה של הרבה עמים שיתאגדו כנגד עמ"י (שלב זה מובא בכמה פרקים ביחזקאל ובילקו"ש על סוף ישעיה)

3.התגלות אליהו. כמו שמובא בסוף מלאכי "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם" תפקיד אליהו לפי המשנה בעדויות יהיה לפרש את המחלוקות ולעשות שלום ולפי הגמרא בעירובין זה יהיה יממה בדיוק לפני שלב 5

4.תחיית המתים. כפשוטו כל המתים מכל הדורות יקומו לתחייה ו"כל האומר אין תחיית המתים מן התורה-אין לו חלק לעולם הבא" סנהדרין י (?) והוכחות מובאות בסיפורים על גויים בגמרא ששאלו את רבן גמליאל

5.ביאת המשיח-השלב העיקרי יבוא מלך מזרע דוד ימלוך על כל העם,תוארך תוחלת החיים,וגר זאב עם כבש(מטפוארה או לא זו מחלוקת בגמרא) בקיצור יהיה פאנן אש..

6.העולם הבא זו התקופה שיש בה הכי הרבה מחלוקות..בקיצור רסג סובר שזהו עולם של האדם(גם חומר וגם שמה) המתוקן והמזוכך והרמב"ם טוען שזהו עולם שגומל רק לנשמות זוהי אחת ממתנות שניתנו לעמ"י בייסורים.

לסיום אביא שתי מימרות שצריך לחשוב עליהן.. "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" (המשנה ב-אבות)

ב."ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר--שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה. וכן לא יחשב הקיצין; אמרו חכמים, תפוח דעתן של מחשבי קיצין. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר"

שנזכה בעז"ה בכל זה במהרה בימינו ואע"פ שיתמהמה עם כל זה נחכה לו בכל יום!!

ובקשר לב'

זה לא קשור לחישוב הקץ

אבל כל הזמן אני מדברת על להביא גאולה

ופתאום התקילו אותי ב'מה זה' ונבוכתי

וחשוב גם לסמן מטרה כדי לעבוד ולהגיע עליה

איך מתקנים עולם???|מחפש פטיש ומסמר|

אבל עדיין משו לא נשמע לי...

מה אנחנו צריכים להצטמצם??

לא לנסות אפילו לעשות משו יותר גדול?

אז לפי דברייך- אם היינו חיים לפני 75 שנה, בגרמניה- והייתה מגיעה אוניית מעפילים לחוף-

אז אתה לא היית עולה כי עוד לא התמלאת מספיק, וממילא ברגע שתתמלא אז כולם יתמלאו והגאולה תגיע?

אני בספק.

2,000 שנה אנחנו מתמלאים, עד שלא קם איזה יהודי מתבולל שבקושי יודע מה זה תפילין וחלם לעלות לארץ נשארנו בגלות..

מצטער- אולי בשק"ית חושבת שכן ענית לה, אני ממש לא חושב ככה.

היא שואלת מה היא צריכה לעשות בשביל להביא את הגאולה- לא סתם היא אמרה "פטיש ומסמר". אנשים רוצים תשובות מעשיות- לא איזה דיבור באוויר על "בואו נתמלא כמו כוס תה והכל ישפריץ החוצה ותבוא הגאולה"

כן?? ואיך היא תבוא?

בטח תצא איזה בת קול מהשמיים- "אזרחי כדור הארץ- אזל לנו מלאי התה- אנחנו מתכבדים להציג בפניכם את הגאולה!!!"

ואז מלא קונפיטי, ענן לבן, משיח יוצא, כל היהודים בגלות מגיעים לפה על כנפי נשרים.

אז לא.

ומפורסם (ששכחתי כרגע מי הוא...) ולא תלמיד ורב

אתה מכיר בנאדם שהתמלא? |תוהה לעצמו|

זה לא כמו כוס תה, אין לה סוף כלשהו.. זה אל שאתה מגיע לשלב מסויים ומשם אתה מתחיל לנזול החוצה..\:

בלי פטיש ובלי מסמר.

כמו שאמרתי.

את העולם מתקנים בפרטים הקטנים (הרי שם אלוקים נמצא, כדברי אלברט איינשטיין..) בזה שאנחנו חיים את מה שאנחנו מאמינים בו.

בהבנה של השונה והאחר, בהכלת אמיתות שונות ובחיים של אמת. אמת היא מדבקת- כשאתה חי את האמת שלך זה מעודד אחרים לחיות את האמת שלהם, כשאתה אוהב ורוצה להעניק מהאור שלך זה מדליק עוד ועוד ועוד אורות.

גוג ומגוג.

הוא אמר שסבלנו מספיק ושמי שלא מאמין שלא היתה מלחמת גוג ומגוג כי יש לו הוכחות אז הוא יהיה במלחמה הזאת...

נראלי זה ברעיון של מי שלא מאמין בעין הרע עין הרע לא חלה עליו בכלל...(אבל יכול להיות גם שזה לא קשור)

כתוב שהמשיח יבוא נישא על כנפי רוח- אתה חושב שהוא באמת יבוא מהאוויר על ענן?

נבואה זה לא כפשוטו. ממש לא.

לפי הרמב"ם לא, צר לי- אבל הוא ערבב פה המון דעות וזה יצא סבטוחה..

1)בנית בית המקדש השלישי.

2)המלך המשיח-יהיה מלך שיאחד את כל ישראל ..(יפתור את כל המחלוקות)

3)תחית המתים...ואז כמובן כמו שחג'דומט אמר: "וגר זאב עם גבס" וכו'  ;)

חג שמח....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....