לפני מאות בודדות של שנים היו משכילים שהיהדות והיהודים נלחמו בהם בכל דרך ממשמלחמת חרמה ופתאום מתקופת הרב קוק(עשרות שנים לפני קום המדינה) השתנה העסק אצלנו המיזזרוחניקים ובא החזון איש והוסיף את הפסק ההיסטורי שלו ומאז רק קיצונים ממאה שערים מפגינים נגד חילול שבת וכו' אז מה השתנה למה נהינו פשרנים יותר?(או האם נהיינו פשרנים יותר ) למה בימינו רק מפיצים את האור ולא נלחמים בחושך? האם בימינו אין כבר דיני אפיקורוס ומין וערב רב וכו'וכו' וכו'? 

כמובן אין בדברי לזלזל לא ברב קוק או בחזון או איש או לקרוא להפגנות אלימות נגד חילול שבת כפירה וכו'

למה בימינו רק מפיצים את האור ולא נלחמים בחושך?

למה להלחם בחושך?

ברגע שמפיצים את האור החושך נעלם...

חנוכה וזה...

"דברי חכמים בנחת נשמעים..." ולא באלימות...!!

להפיץ אור..

למדנו במחשבת(אני לא זוכר איזה רב זה היה שאמר) שצריך גם וגם- גם להילחם בחושך וגם להפיץ אור אבל א"א רק אחד מהאפשרויות..

ב, סליחה אבל דבר ראשון המושג ההלכתי של תינוק שנשבה (לא נשבע)זה אדם שלא יודע שהוא יהודי כלל ובסיפור הקלאסי ילד שחטפו אותו והוא נשבה לבין הגויים בגיל צעיר(ומכאן השם תינוק שנשבה).

הבעיה הנוראית בלימודי זכות שעשיתם פה זה שרוקנתם כל משמעות של חטא אדם שחוטא בוחר לעשות זאת מרצונו החופשי והעובדה שאם היה מברר מושגים אמוניים ומקבל עול מלכות שמים לא משנה את העובדה של חטא. מי שחולק על זה שיסביר את עצמו טוב מאוד.

ג, גם בדורות אחרים היה יצר הרע! הפלא ופלא! 

ד, אני פחות מתייחס לחטאים ויותר לאידאולוגיה, והכוונה היא שיש והיה חוטאים והיחס אליהם בזמנים מסויימים הוא של קירוב ואני יוכיח מזה שהרב ליאור אומר בשם רבי יונתן איבשיץשזה שאמרנו להתפלל על הרשעים ברופא חולי עמו ישראל מדובר רק על רשעים שנעבך לא מצליחים,אבל לא על רשעים שמצרים לעם ישראל ועושים מאידאולוגיה.

ה, אני שונא שימוש במטפורות קיטשיות. לומר שהתורה משולה לאור ולכן אנחנו מפיצים אור והחושך נעלם זה פשוט לא נכון יש מאבקים עם הכוחות שבוחרים להיות רעים ויש ס"מ וכל מיני דברים אחרים שבוחרים להלחם בטוב בעולם ויש מאבקים קיצור סור מרע ועשה טוב שמאל דוחה וימין מקרבת וכו' וכו'.

ואני גם יכול לתת אמירות קיטשיות: יוונים (ומתיוונים) לא מגרשים עם נר מגרשים עם מקלות! קיצור  את הטענה הזאת מאוד לא אהבתי.

ו, לגבי מי שטען שבימינו לא עובד שימוש במחאות אלא רק השפעת אור האם הוא חושב שהמצב היום יותר טוב מאשר פעם האם בגלל הקירובים התחלנו לשמוע סיסמאות של " למה אני יהודי כי זה מוסרי, למה אני יהודי כי זה תקווה או חזון או מגניב" וככה נוצר מצב של לייטים שבמקרים מסויימים קשה לענות על מה שונה בינם לבין רפורמים(מבחינת אידאולוגיה)? האם השיטה האוהבת הוכיחה את עצמה האם זאת הדרך האם לא כדאי להציב עמדה יותר נוקשה יותר חזקה ביחס לרוע בעולם מכל המובנים?

ככה את היהדות-שאני יהודי ושומר מצוות "כי"...

אנחנו יהודים ושומרים מצוות מעצם היותנו יהודים ולא כי זה מפתח את השכל, מגניב וכי ככה כולם...

זה בעיה גדולה!!...

אמר לפי זכרוני,שלדעתו אי אפשר לקרוא לאנשים היום אפיקורסים.כי יש כל כך הרבה קשיים והדור הזה קשה ומלא בפיתויים ותאוות,ובן אדם שהחליט לעזוב את הכל גם בגדר לא תינוק שנשבה,אלא פשוט בן אדם מסכן..שזה כבר לא אשמתו ולכן אי אפשר לקרוא לאנשים כופרים כי נגיד פעם בדורות הקודמים כמעט הרוב היו צדיקים או שומרי תורה ומצוות,וזה לא היה כל כך קשה לשמור על היהדות שלך כמו היום בדור הזה שמלא אנשים עוזבים את הדת,הופכים לאתאיסטים או שפשוט בגלל שהם חילונים הם לא רוצים להשתנות כי זה מה שהם גדלו עליו..אז לא,גם אם בן אדם כנראה באמת משוגע ושוטה (לא שקרן אלא שוטה,-ספר:עבד השם) אפילו אז אי אפשר בקושי רב לקרוא לו אפיקורוס/כופר..מקווה שהובנתי מספיק

זה שהיום אי אפשר להגדיר אפיקורס. 

כי מה ההגדרה של תינוק שנישבע? אדם שלא יודע, לא יכל ללמוד. לא למדו אותו וכו'. [ניראה לי. תקנו אותי.]

אז תחשבו על אדם שלמד, ידע, נולד בבית דתי וכו' וכו' ובסוף החליט שאין אלוקים. 

זה אומר שהוא תינוק שנשבע. משו בשכל שלו עוות. הוא עוד יותר תינוק שנשבע מאדם שנולד בסביבה שבה הוא לא הכיר את היהדות. כי הוא הכיר, והחליט לא לקיים. הוא נשבע כביכול בראייה המעוותת. כמו תינוק שנשבע שלא זכה לראיה התקנית.

 (תקראו את זה שוב. גם לי לקח שעות לקלוט את הלימוד זכות הזה ) 

לא, לא מדברת על הדור המבולבל שלנו, אלא על דורותיים-שלוש קודמים..

שבדורות האחרונים לא יעזור לקרוא לאנשים בשמות,להגדיר בתור אפיקורסים

אלא עדיף לנסות לקרב אותם

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...