את צריכה היתר מרב. דברי עם פוע"ה 

תכנסי שוב להריון - אז יש רבנים שבכלל לא מתירים למנוע הריון במיוחד אם לא קיימתם עדיין מצוות פרו ורבו (בן אחד ובת אחת).

אף אחד מהסוגים של המניעות אינו דבר נחמד - נרות נניח מגעילים מאד לא ממש עוזרים והורסים ספונטניות.

אני אישית לא הייתי מתעסקת בכלל במקומך עם מניעה - סומכת על השם יתברך שידע את כוחותי ומשתדלת להניק הנקה מלאה - בשביל ההשתדלות.

ומקסימום אם בכל זאת תכנסי להריון - אמרת בעצמך שזה לא יהיה נורא.

(ואני לא מן הנשים המתנגדות תמיד למניעה ...)

כל השאלה נשאלה בהנחה שנקבל היתר.

ונכון, אמרתי שזה לא יהיה כזה נורא אם אכנס להריון,

אבל בכל אופן אני מרגישה צורך למנוע.

כי מבחינתי, עכשיו, הריון לא יהיה לי הכי טוב...

אם הוא יגיע אני אקבל אותו. ואפילו אשתדל לקבל בשמחה.

אבל זה יהיה מאוד קשה! 

ובגלל שאני לומדת אז אני לא כל הזמן מניקה. אני גם שואבת...

אני מנסה להבין מה זה בדיוק הנרות האלו.

ואז אוכל להחליט אם זה באמת כ"כ מעצבן שכבר אעדיף לא למנוע בכלל...

כמובן שאין לך כרגע דרך לדעת אם לך ספיציפית זה מונע או לא - כמו שאין לך דרך לדעת האם הנקה מלאה מונעת לך או לא.

במקרים כאלה - אם זה לא קריטי לי לא להכנס להריון אני לא עושה מעבר להשתדלות הזו.

אבל זו החלטה שלכם - רק הבעתי את דעתי מה אני אישית הייתי עושה בכזה מקרה.

נרות זה מין נר שמכניסים כחצי שעה לפני קיום יחסים לתוך הנרתיק והוא אמור לקטול זרע (מרבית הרבנים החרדיים שוללים אותו לחלוטין בגלל זה אבל יש גם רבנים חרדים גדולים שמתירים אותו כמוצא אחרון למי שלא יכולה גלולות/מדבקות/התקן וכו').

אחרי ששמים אותו היעילות שלו נמוכה מאד והוא מומלץ רק בשילוב עם הנקה נניח שמורידה כבר היא את הסיכויים. יש נרות יקרים שמיובאים באופן פרטי ואומרים שהיעילות שלהם גבוהה כמו של כדורים - אבל הם מאד יקרים.

לפחות יום שלם אחר כך את ממשיכה להפריש את ההפרשות המגעילות של הנר....

אני עוד צריכה לחשוב על כל העניין...

עד כמה זה קריטי לי...

כי בנתיים אני כן מרגישה צורך לעשות השתדלות...

ואני סטודנטית לתואר ראשון, נראה לי שאנחנו באותו מצב, נשואה 4 שנים...

גם אני חושבת כמוך, אני קוראת לזה "לסמוך על ה'".

אם את רוצה לשמוע עוד, את יותר ממוזמנת לשאול באישי וגם כאן.

יישר כוח ומלא מזל טוב!

אני אחרי לידה ראשונה...

איך הסתדרת עם הלימודים?

בסמסטר שהתחלתי את ההריון היה לי ממש קשה..

והציונים בהתאם...

וחוץ מזה,

לפני שהתחתנתי, ולפני שילדתי,

היה לי ברור שאני אמנע...

אבל בגלל שאין מניעה נורמלית לדתיים...

אז אני מתחילה להתייאש מהרעיון...

וגם, בעלי לא ממש בעד למנוע,

אז זה קצת משפיע גם עלי...

ואני מתחילה לקבל את זה...

אם היתה אפשרות למנוע בלי הורמונים וכל מיני דברים מעצבנים ומסובכים,

והיה לי היתר מרב למנוע,

ברור לי שהייתי עושה את זה.

כי כמה שאני סומכת על ה', אני רוצה לעשות גם את ההשתדלות שלי...

הילד הראשון נולד באמצע סמסטר שנה א'

השני בסוף שנה ב'

ועשיו אני בשנה ד' ואחרונה בעז"ה בחודש שני..

ההפרשים שלי בין היריון להיריון הם 10 חודשים בין הראשון לשני ושנה ושלושה חודשים בין השני לשלישי.

תראי, אין ספק שהרבה יותר קל ללמוד בלי ילדים. אבל באמת שאין הרבה הבדל בין ילד אחד לשניים או שלוש בנושא הזה. ונכון שהציונים הם לא של מצטייני דיקן, אבל הם מספיקים לתואר שני, וזה מה שחשוב. כל סדר העדיפויות משתנה על הלידה של הילד הראשון... את בטח מבינה למה אני מתכוונת...

בקשר לשאיבת חלב, לנו בבר אילן יש כמה חדרי הנקה, אז הייתי הולכת כל 2 הפסקות לשאוב.

את לוקחת את הילד איתך ללימודים?

ואין פה ממש מקום נורמלי לשאוב...

לפי מה שהבנתי יש איזה 2 חדרי הנקה. אבל הם רחוקים. וההפסקות לא כ"כ ארוכות...

ויש לך הפרשים ממש יפים!

אם גם לי יהיה ככה,

אני לא אתלונן. הלוואי!

כל אחד מהם זה בדיוק ההפרש שהקב"ה תיכנן לי!

למנוע בלי הורמונים ובלי כל מיני דברים מעצבנים ומסובכים ועוד עם התר מרב

נראה לי תקבלי מליארד דולר אם תצליחי להמציא דבר כזה!!

(ואל תגידו לי "טבעי" כי גם לזה צריך היתר מרב למיטב ידיעתי)

אבל דעי שאצל הרבה נשים הריון שני הוא יותר קל מהריון ראשון

כך שאל תדאגי כל כך הרבה

זה יותר משאלה.

בגלל שאני יודעת שאין כ"כ משהו כזה...

ואם באמת לא אכפת לך ואת רוצה רק להוריד את הסיכוי- לעשות השתדלות של עצמך (כי אני תמיד בעד השתדלויות ביחד עם סיעתא דשמיא) אז אולי יהיה לך ממש טוב. זה מונע 70% (לא מאוד גבוהה, אבל עושה משהו- זה יותר מכלום).

קונים בבית מרקחת בלי מרשם (פאדיחות שהיה לנו- הלכנו לרופא נשים והוא אפילו לא הכיר מה זה. היה צריך לבדוק במחשב... ככה זה כשגרים באיזור של חילונים...)

לא הורמנלי בכלל. (בגלל זה הלכתי על זה.) מכניסים 15-30 דקות לפני ולא יותר משעה לפני קיום יחסים. קטנצ'יק כזה- מחליק פנימה בקלות. (אפשר גם להרטיב אותו/ לשים עליו ג'ל אם מתקשים.)

שיהיה בהצלחה ובמזל טוב!

70%, וכך גם קראתי באינטרנט. את בטוחה שזה 60%?

ומה זה בעצם אומר?

אם הממוצע לנסות להיכנס להריון זה חצי שנה ואת מונעת ב-70%, אז בממוצע יקח לך 70% יותר זמן, כלומר 11 חודשים.

אבל זה רק ממוצע... תמיד יש את אלה שנכנסים להריון בחודש הראשון...

במקום כל החומרים האלה, מומלץ לעשות התקן ללא הורמונים.

בייחוד אם את מדברת על שנה.

יותר נוח וגם יותר "הלכתי".

אבל נשמע לי ש10% זה כן משמעותי משהו!

להתקן יכולות להיות בעיות אחרות- אבל בהחלט פתרון יותר יעיל. לא מניסיון- רק מקריאה.

נניח ותמנעי הריון במשך כשנה וכשתפסיקי למנוע יקח עוד כשנה עד קליטת הריון נוסף (הגיוני, נפוץ, ויכול להיות גם שאין שום בעיית פריון). איך תרגישו אז?

כלומר, באופן כללי, צריך לקחת בחשבון שברוב המקרים לוקח זמן להיכנס להריון. זה יכול לנוע בין חודש לבין שנה ויותר (המדובר בזוגות בלי בעיות פוריות!).

באופן טבעי, כאשר יש רמה מסויימת של הנקה וסמיכות ללידה הגוף לא "מתלהב" מהריון נוסף, והסיכוי להקלט יורד.. ברור שהיו מקרים שכן נקלטו, אבל למיטב ידעתי זה לא רוב המקרים...

באופן אישי, אנחנו רוצים משפחה גדולה, לפי הכוח והיכולת כמובן

ב"ה לא נזקקנו לאמצעי מניעה עד היום (הריון שלישי ב"ה) אבל יש הפרשים נחמדים בין הילדודס...

ההריון הראשון ב"ה נקלט די מהר, כחודשיים אחרי החותנה.

אחרי הלידה הראשונה (בלי שום התערבות, הנקה בהתחלה מלאה ואח"כ חלקית, ומחזור סדיר בערך חצי שנה אחרי הלידה) עברה כמעט שנה עד ההריון השני...

ואחרי הלידה השניה עברו תשעה חודשים עד קליטת ההריון הנוכחי ב"ה...

אני נגד מניעה, אבל אני חושבת שצריך להסתכל על הדברים כמכלול.

כל האמור בטל ומבוטל אם יש סיבה אמיתית למניעת הריון, גופנית, או נפשית.

בהצלחה רבה!

תתיעצו בינכם, וגם עם רב ורופאה ושיהיה בהצלחה

כמו שכתבו- פתרונות פשוטים אין.

אצלי ההנקה מנעה למעלה משנה כניסה להריון, אבל זו היתה הנקה מלאה.

אם אני לא טועה הרופאה חשבה שכדאי למנוע חצי שנה. בהצלחה ושיהיה הכל לטובה

זה נשמע שאת רוצה למנוע, לא יודעת למה מנסים להניא אותך מזה. זאת זכותך המלאה ושנה זה לא הרבה זמן.

הרבה רבנים מתירים לפחות את החצי שנה הראשונה אחרי לידה ואנחנו קיבלנו בלי בעיה שנתיים- עד שאיבריה מתפוקקים.

הבעיה בנרות היא שצריך מאוד לרצות למנוע איתם. כי הם מעיקים, וקל מאוד לומר- יאללה אני לא אכניס לא בא לי עכשיו. וגם לוקח זמן עד שמתרגלים אליהם ולזה שקשה להיות ספונטני, ובסוף אפשר להיות כן יותר ספונטניים אבל לוקח זמן עד שמצליחים להיות ככה.

בכל מקרה, יש נרות פרמטקס  איש צרפתי מוכר אותם בבית שלו בבית וגן ויש לו אנשים שמוכרים ברחבי ירושלים ובטח הוא יודע גם על מקומות אחרים. הם קצת יותר יקרים.

יש דיאפרגמה, אם יש לכם היתר ואת במשקל פחות או יותר רגיל שלך- אפשר לנסות. תגלגלי על זה.

וגם אני אצרף לך מאמר של דפנה מאיר שהיא מדהימה ויודעת הכל על מניעה

http://derechnashim.wordpress.com/category/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94/

אבל אני יכולה לספר לך שאני הרגשתי שאני חיבת הפסקה אחרי הלידה הראשונה.

נכנסתי ממש מיד אחרי החתונה  להריון עברתי הריון קשה תוך כדי לימודים מפרכים, לא היה לנו גרוש על הנשמה כי בעלי למד תורה

ידעתי שאם אני יביא עוד ילד ישר לא תהיה לי עבודה ונכנס לעניות נוראית...

הסברנו את כל זה לרב והצטברו הסיבות הכלכליות, הנפשיות והגופניות (היתי אחרי ניתוח ולידה מזעזעת) וקיבלנו היתר לשנתיים...

אחר כך לא נכנסתי ישר להריון, עשיתי בדיקות, אחר כך היתה הפלה... ורק אחרי הפרש של 5 שנים נולדה לי תינוקת מדהימה

להגיד לך שהתחרטנו על המניעה? ממש לא.... לא היתי מוותרת על יום אחד מהתקופה הזו..

הגוף שלי חזר לעצמו, הזוגיות התבססה, התחלתי לעבוד, החזרנו חובות והתחלנו לחסוך...

מנענו עם גלולות הרמונט, אומנם זה עשה לי בעיות של דימומים אבל תוך 3 חודשים הכל הסתדר וכל השנתיים הכל דפק כמו שעון.

כאבי הווסת ירדו, ויכולתי לקחת 2 חפיסות ברצף ולהאריך את הזמן שמותרים.., גם בזמן המחזור לא דיממתי הרבה...

יש כאלה שמסתדרות עם זה מצוין, ואפילו לתקופות ארוכות, מה שלא נשמע שעומד להיות במציאות שלך.

ואני מדברת על כל סוגי המניעה, כל אחת ומה שמתאים לה.

כך שאם אחרי בירור עם עצמכם יותר, ועם רב, לא הייתי פוחדת לנסות.

תמיד אפשר להתחרט...

בהצלחה!

(מדברת מנסיון של כמה וכמה סוגי מניעה, עד שהגעתי למה שהסתדרתי איתו הכי טוב. זה לא כיף כשלא מסתדר, אבל זה עובר, ובסוף מסתדר...)

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן