לא שרציתי, כן?![]()
שמעוו..
הלכנו לטיול היום כל המשפחה ודודים שלי גם..ובגלל שהייתי במגמת ארץ אז כולם בטוחים שזהו, אני מדריכת טיולים מוסמכת עם תעודה והכל..
אז טוב, נגיד שאני מדריכת טיולים.
אני הולכת ראשונה, כולם אחריי. שביל חמוד, מסומן, אין מה להסתבך..אני בטוחה בעצמי לגמריי. (בשלב הזה לפחות)
ואז חלה תפנית.........![]()
>> השביל התפצל למלא פניות, שכחתי לאן בדיוק צריך לפנות אז פניתי לאחד שהיה נראה הכי ידידותי..
אנחנו הולכים והולכים והולכים. שעווווות הלכנו! כל שנייה מישו אחר שואל אותי מתי מגיעים..אז אני חשה קצת מדריכת טיולים- "עוד 7 וחצי דקות בול אנחנו שם. תזכרו!"
איזה 7 דקות...
קיצור, נתקענו שם באמצע שומקום, כולם מיואשים, יושבים על האדמה שמה..
כאן הביטחון העצמי שלי התערער קצת...
טוב, אני אמרתי להם מראש שלא יסמכו על חוש הניווט שלי..הוא לא משו.![]()
וזהו, הנה אני כאן.
בסוף הצלחנו לצאת משם הודות לעולם הטכנולוגיה- אבא שלי כבר בדק בוואיז וחזרנו לאוטו בשלום...![]()











