בגלל שהוא יהיה אנוס אם לא יוכל לעמוד בו, מובטח לו שהקב"ה לא יביא אותו לניסיון כזה.

אם הוא יהיה אנוס אין כאן ניסיון!

יש בגמ' אפשרות של ניסיון שא"א לעמוד בו, ובאמת זה נחשב אונס (ריצוי של אשה בגמר ביאה)

והדוגמא היא רק דוגמא

ובטח על דברים יותר פשוטים כמו אי יכולת טכנית

אומרים שאדם יכול לעמוד בכל נסיון

הרבה מהמהלכים שהקב"ה מעביר אותנו במיוחד לקראת קבלת משיח בן דוד -שזאת הבחינה שלו) זה שנבין שאין לנו מעצמנו דבר: "יצרו של האדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו -אינו יכול לו".

גם הרוחניות שלנו בידי שמים,ואדם ששוכח את זה, מפילים אותו כדי שיזכר.

אם כן מה התפקיד של האדם? לרצות את הטוב (עיקר הבחירה מתחיל ברצון) ואז להתחנן ולהתפלל לקב"ה שיעזור לו לבחור בטוב בפועל!

ז"א עיקר הבחירה, אפשר לומר -היא ברצון ובתפילה !

כדאי לשמוע דיסקים של הרב ארוש ושל הרב עופר ארז. הם ממש מרחיבים בנושא הזה.

אז איך אפשר לומר שיש לך כוחות לעמוד בכל נסיון? הרי ההגדרה כשאתה לא יכול לעמוד בו זה אונס, כלומר יש מציאות כזו

כל הנסיונות בעולם אדם יכול לעמוד בהם, חוץ ממה שמוזכר בגמ' שהוא אונס, ואז באמת אין לו עבירה.

המכתב מאליהו כותב שיוסף היה כמעט בניסיון שא"א לעמוד בו עם אשת פוטיפר, ולכן קיבל סיוע משמים בדמות דיוקנו של אביו.

יש גדרים ברורים, וידוע בדיוק מתי אדם יכול לעמוד ומתי לא

וכמדומני שרבי צדוק הכהן מלובלין מזכיר את העניין הזה שיש מציאות שהיצר אנס ולא רק בדוגמא שהגמרא הביאה

מה הגדר?

הרי מדובר אם הוא אנוס הוא לא חייב עונש. מי יוכל לשער כזה דבר.

יש באחרונים דיונים על דברי הגמ' גופא אם זה שייך באשתו נדה, שאולי רק מי שאסורה עליו יש יצר גדול כי אם לא עכשיו אמתי, אבל לא מצאתי בפוסקים מעולם דיון שיחשב אונס כי היה נסיון מאד קשה.

ואני מאמין שיש מקרים יותר קשים מזה.... לכן זה רק דוגמא

אני לא שואל על הגדר אלא על הרעיון שה' לא מעמיד אדם בנסיון שהרי ראינו שיכול להיות מציאות כזו

כשיביאו כאן מקור נוכל לדון.

בינתיים זה סוג של "אימרה". או שכן או שלא.

ואתה לא שם לב שמה שאתה אומר מסוכן מאד! הרבה אנשים יוכלו להשתמש בזה, והגמ' היתה צריכה לתת לזה גדר.

ומענין שאין באחרונים טענות כאלה.

הרבה מאד נשים שיש להם בעלים איומים מגיעים למעשים שלא יעשו, והן תמיד טוענות שלא היתה להן ברירה והן אנוסות. ולא מקבלים את טענתן, והן אסורות על בעליהן

אולי הכוונה במשפט הזה זה לא שבכל נסיון שיש תוכל לעמוד

בתחילה הבנתי שאתה שואל שאלת בירור על המשפט

הזה עצמו - מה יהיה אם הוא באמת לא יוכל לעמוד בו,

אך אח"כ שאלת שאלה אחרת - מנין יודע האדם אם הוא

יכול לעמוד בנסיון או שלא.

לגבי השאלה הראשונה:

אין כל שאלה. אם באמת מבחינה אובייקטיבית האדם לא

יכול לעמוד בנסיון, מתברר שזה לא נסיון, אלא תהליך או

אירוע שהקב"ה רצה שיקרה, למרות שמבחינתך לא כ"כ.

וע"ע יהודה ותמר (ובדברי המדרש שם), חטא אדה"ר ועוד.

לגבי השאלה השנייה מנין ידע האדם לבחון האם זה נסיון

או מציאות כפויה:

פשוט מאוד - האדם יודע בעצמו מהם הם כוחותיו. אם הוא

ניצל את כל כוחות הנפש שלו, ומיצה את כל יכולותיו עד תום,

מעתה - לה' הישועה, אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.

מצאנו עוד התייחסויות למצבים שבהם האדם נחשב כאנוס,

כמו במשל שמביאה הגמרא (ברכות לב.) בהקשר לחטא

-העגל: משל לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו וכו'.

וכן בכתובות (לג: ) אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה

פלחו לצלמא [ועי' בתוס' פסחים נג:].

וכן בגמרא בחגיגה (טז.) אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו

וכו' ומעמידה את זה בדלא מצי כייף ליה ליצריה. וע"ש בפירוש

התוס' שדחו את פירוש ר"ח.

רק זאת צריך לדעת - מצב כזה שהוא אנוס מחמת יצרו הוא

מאוד מאוד קיצוני ולא כל קושי הופך לאנוס. באדם טמונים

כוחות עצומים שלפעמים, מתוך יאוש או חוסר הערכה והיכרות

עצמית, הוא מרים ידיים מראש ולא נותן להם לבא לידי ביטוי.

"פשוט מאוד - האדם יודע בעצמו מהם הם כוחותיו. "

ואח"כ כתבת:

"באדם טמונים

כוחות עצומים שלפעמים, מתוך יאוש או חוסר הערכה והיכרות

עצמית, הוא מרים ידיים מראש ולא נותן להם לבא לידי ביטוי."

בשעת יאוש, הכרתו ושיקול דעתו של האדם לא במיטבם.

"לבחון האם זה ניסיון או מציאות כפויה".

הרי ברור ששאלות כאלה - האם אני מסוגל לעמוד בזה, או שזה מעבר לכוחי - רלוונטיות רק בשעות משבר וקושי גדולים.

שאין ה' מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. שהרי יש מציאות של אונס כלומר נסיון שאדם לא יכול לעמוד בו (ברור שלא יענש עליו)

כזאת - זה לא נסיון. אם אם תרצה - הנסיון הוא

לא האם יעשה מעשה פלוני או שלא, אלא איך

יתמודד עם המצב אח"כ.

לכן, זה מובן מאליו שניסיון צריך להיות מהסוג שאפשר לעמוד בו. 
ואולם, זה בסדר אם תגדיר שאין צרות, רק ניסיונות.

לא נתנו תשובה. 

(הבהרה: לא קראתי את כל השרשור)

מה זה "לא עומד בנסיון"?

לעמוד נקרא להישאר בחיים?

הרי הנסיון יהיה, בין אם נעמוד בו אם ניפול ממנו.

וחוץ מזה שיש מצבים שפשוט גדולים על הבנאדם, והוא נופל איתם לשאול תחתיות.

ויש סיטואציות שגורמות לבנאדם לרדת למצולות הדכאון והיאוש...

נחמד מאוד לפזם שה' שולח את הכוחות. זה אחלה משפט להדפיס בתור סטיקר, או דרך עידוד.

המציאות מראה אחרת.

זה נשמע כאילו מדובר בשאלה של מחשבת ישראל.

ולא היא!

אדם שלא יכול לעמוד בניסיון, אינו אחראי למעשיו, וממילא אין עונש על העבירה!

זה נוגע להלכה למעשה האם להעניש אותו, ויש דיונים על זה בגמ', ונפסק להלכה בשולחן ערוך.

כבר הבאתי למעלה שיש דוגמא בגמ' לניסיון שאי אפשר לעמוד בו, אבל זה מוגדר היטב, יש לזה כללים ברורים בהלכה.

חוץ מהדוגמא הספציפית הזאת, אין (עש כמה שידיעתי מגעת) עוד איזכור של ניסיון כזה, וכיון שזה נוגע להלכה, הייתי מצפה מהפוסקים שיביאו עוד דוגמאות אם ישנן.

לי ברור שכיון שלא הוזכר בפוסקים עוד דוגמאות, אין עוד דברים שאי אפשר לעמוד בהם. (ולא לדאוג, הדוגמא של הגמ' היא ממש ממש נדירה, ולא קרתה לאף אחד כאן מעולם...)

יש אדם אנוס שהגיע למצב כזה כתוצאה מפשיעה.

אם הוא אנוס באמת, אז כנראה שהמצב שנשלח לו הוא לא נסיון האם יצליח באותה מצווה,אלא האם לא יפול לעצבות כתוצאה ממצבו האנוס/האם יגיע לענווה כשיבין שלא הכל בשליטתו -ועוד ועוד.

להשם יש מהלכים שאין לנו מושג בהם.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.