יש לנו 3 ילדים מקסימים, הקטן בן 1.5 הגדולה בת 6.
ב"ה מאוד מאוד מתחשק לי עוד ילד. אני מייחלת לעוד גוזל קטן שיגדל בבטן שלי, לעוד יצור מקסים שיתרוצץ פה בבית.
בעלי אומר (ואני מסכימה איתו במידה כלשהיא) שמבחינה שכלית כדי לחכות עוד כמה חודשים, אנחנו אמורים לעבור לדירה יותר גדולה (כיום אנחנו גרים בדירת 3 חדרים ודי צפוף לנו..), ושמבחינה כלכלית ילד רביעי זאת הוצאה גדולה וכדאי שנתאפס מבחינה כלכלית ואז נעשה זאת בכיף ובשלמות.
גם לי יש צד (רגשי דווקא) שמקשה עליי להחליט בצורה חד משמעית שהגיע הזמן. אני נורא נורא קשורה לקטן שלי... משהו מיוחד שלא היה לי עם הגדולים שלי. אני מרגישה כאב לחשוב שהוא לא יהיה התינוקי שלי ושאני "תופסת לו את המקום".
בקיצור- הרבה התלבטויות.
ומעל הכל- אני לא מפסיקה לפנטז על זה. אני מתקלחת ומדמיינת שאני בהריון, אני כל היום כאן בפורום הריון ולידה, אני כל הזמן בחישובים של "אם אכנס להריון עוד 3 חודשים אחד בחודש זה וזה" ו"אם אכנס להריון עוד חצי שנה" וכו' וכו'.
אני מסתכלת על הבגדים שלי ומדמיינת את עצמי בהריון.
אני יודעת שהפורום הזה הוא לא המקום. ובסוף זאת החלטה זוגית שלי ושל בעלי.
אבל אני באמת מתלבטת.. אולי אני צריכה להתאפק עוד קצת?
(בהערת סוגריים אומר שאת השני שלי הבאתי מתוך אינסטינקט, מתוך דחף לעוד ילד- בהפרש מאוד קטן מהבכורה- ואחרי הלידה שלו הייתי בדיכאון והיה לי מאוד קשה. ומאז אני קצת בטראומה מהבאת ילדים מתוך דחף ואינסטינקט..)
מסכימה איתך
אישפוז זה קשוח מאד
)