אם טוב לך במה שאת עושה עכשיו אז תמשיכי, אבל בואי נדבר ברצינות- פעם הייתי דוסית ועשיתי הכל לפי מה שאמרו לי עד שהתחלתי להבין שיש דברים שפשוט לא הגיוניים (אני לא מנסה לגרום לך לחזור בשאלה-אל תפסיקי לקרוא עכשיו) אני מאמינה בקב"ה באמונה שלמה אבל אני פשוט לא עושה את כל מה שהוא אומר-אני באמת אוהבת אותו וחושבת שהוא טוב ושהוא עושה בשבילינו הכי טוב כי הוא יודע מה הכי טוב בשבילינו ולהבדיל אלף אלפי הבדלות אני גם חושבת על ההורים שלי את אותו דבר שהם באמת אוהבים אותי וכ'ו אבל אני בטוחה שכמוני גם את לא עושה את כל מה שההורים שלך מבקשים ממך וככה אני עם הקב"ה לכן אני באמת חושבת שאם את מרגישה שמשהו לפעמים לא טוב לך קודם כל תנסי להבין אותו דרך התורה או דרך כל דבר אחר שאת מתחברת אליו ואם את לא מוצאת את הטעם של זה אז אל תעשי אותו כי זה לא יהיה לך אמיתי (למרות שיש כאלה שיגידו לך שתעשי בכל זאת כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות וכאלו דברים) אז גם אם תלכי עם השרוול כמה מטרים מעל המרפק לא יקרה כלום וד"א צניעות היא לא רק בחיצוניות אלא גם בפנימיות-שימי לב לזה!!!
מקווה שעזרתי לך ולא חפרתי וסטיתי יותר מידי מהנושא!

אם אני מאמינה בהקב"ה באמת אני אמורה גם להאמין שכל מה שהוא אומר לעשות זה נכון, לא?

אבל לא משנה לא כאן נעוצה סיבת הבעיה...

הקטע שפעם לא הייתי דוסית, ואז אחרי איזה משו נהייתי ממש ממש דוסית ובחודשים האחרונים יש לי נפילה ר-צ-י-נ-י-ת  ביותר! וזה מעצבן!

הייתי פעם דוסית ואז הייתה לי נפילה רצינית שממש חזרתי בשאלה (אכלתי לא כשר וכיוצא בזה) ואז היה לי איזה משהו שגרם לי לחזור בתשובה בצורה שלא הייתה לפני (גרביים ועוד..)

ואני שוב חוזרת להשוואה שלי, בהורים אי אפשר להאמין אבל כמו שאני אוהבת את הקב"ה אני גם אוהבת את ההורים שלי ואני יודעת שלא כל מה שההורים שלי אומרים לי לעשות אני עושה- אותו דבר עם הקב"ה!
ד"א סתם שאלה- מאיפה באה לך העלייה בעבודת ה'?

להבדיל מהורים,שאם בן שהוא כבר בן אדם בוגר שיכול לקבל החלטות לעצמו ויש חילוקי דעות,ההורים לא צודקים תמיד,גם הם יכולים לטעות.ואילו הקב"ה אינו טועה והוא איננו בשר ודם ומימלא כל טיעון מדוע לא להקשיב להורים במצב כזה או אחר (על אף שיש להיות בעלי שיקול דעת ולקבל מנסיונם וחוות דעתם,ובכל מקרה לכבד אותם) לא תקף לגבי הקב"ה.

בנוסף,מעבר ליסוד שהקב"ה הוא אבינו,אב של ישראל,הוא גם אלוקינו.

ונקודה לסיום (למרות שיש להרחיב הרבה,והייתי ממליץ ללמוד על היסודות הללו במקום ירא שמים,ואולי לשאול גם בחברים מקשיבים:

http://www.makshivim.org.il/ask.asp

)

כל משמעות חיינו בעולם ניתנה לנו ע"י ה',אם אנו עושים מה שבא על דעתנו בניגוד לדרך שה' סלל לעם היהודי,אנחנו לא משיגים ומקיימים את כל משמעות חיינו.אדם לא יכול לקבל על עצמו הכל בפעם אחת אלא בהדרגה,אך השאיפה ויסוד ההשקפה שדרך התורה היא יסוד חיינו צריכים להיות ברורים,ומכאן שהשאיפה היא לקיים את כל המצוות שאבותינו הקריבו הכל כדי להעביר הלאה.ואינני מדבר כ"דוס" או אדם שמסתכל על אנשים מגבוה לעניין זה,אני בעל תשובה.

אני מקווה שהדברים הועילו,בהצלחה !

זה לא נכון ולא ככה צריך לעשות.

אז מה אם לא יקרה כלום אם השרוול יהיה כמה סנטימטרים מעל המרפק?

גם אם אני ידליק אור בשבת או יאכל חזיר לא תיפול עלי פצצה מהשמים...

המצוות שאנחנו מקיימים זה לא רק בגלל מה יקרה או למה צריך לקיים אותן ואפילו לא כי זה הכי טוב בשבילנו,

זה כי ככה ה' אמר. !

[עד לפני כמה זמן לא באמת ידעו שבשר כשר או ברית מילה זה בריא,לא ידעו. והיהודים לא המשיכו למול את הבנים שלהם? ולאכול בשר כשר למרות שהוא יותר יקר? הם המשיכו, כי זה הציווי של הקב"ה]

אם את מקיימת את המצוות מאהבה-טוב ויפה, ואם קשה לך, אז תשתמשי גם ביראה, תחשבי על מה את יכולה להרוויח בעולם הבא מהצוות שאת עושה, ומה ח"ו להפך

[וסתם עוד משו-כל טיפת זיעה שנגרמת בגלל צניעות נשקלת עם המצוות ועוד ועוד..]

א. בבקשה אל תכתבי את השם שלי!(עכשיו הסתרתי אותו משאר המשתמשים)
ב. אני חושבת שאני בוחרת איך החיים שלי יהיו ואני ממש לא רוצה שיכפו עליי דברים- מתוך הנקודה הזאת של הבחירה החופשית אני רוצה להחליט מה לעשות ומה לא! אם אני לא אבין משהו או ירגיש שהוא לא מתאים לי אני פשוט לא יעשה אותו כי אני עושה דברים מתוך האמת שלי ומתוך ההבנה שלי ולא כי אומרים לי ככה! (לדעתי זה על אותו משקל של אם כולם יקפצו מהגג גם את תקפצי?)

אבל זה לא אומר שזה מה שנכון לעשות

תבחרי מה שבא לך אף אחד לא כפה עליך כלום, אבל לא נכון לעשות רק לפי ההבנה של עצמי ולפי האמת שלי, תמים תהיה עם ה' אלוקיך- גם אם אתה לא בדיוק מבין את הסיבות והמניעים לכל דבר.

יש דברים שאני עושה מתוך הרגל ופשוט לא מסוגלת להפסיק לעשות ויש דברים שגם מחוסר הבנה אני עושה מתוך רצון טוב לעצמי ולאחרים!!
ד"א אני מבקשת לא לחשוב שאני איזה כופרת- אני שונאת שחושבים עליי דברים באופן כללי גם אחרי שמכירים אותי כי אני בן אדם לא מוגדר וכל אחד רואה אותי באור אחר (איפה שאני לומדת קוראים לי דוסית- אין לי מושג למה...) תודה מראש (:

א.כעובדה ישנן בנות שעומדות בכך ואף שמחות בכך,וזה לא עובדה שצריכה ליאש אלא אני מביא את זה כיסוד להבנה שאפשר,ואם הן יכולות גם את יכולה,אדרבא את יהודיה והעובדה הזאת צריכה לשמח,כי זה אפשרי.על התורה וקיומה נאמר "לא בשמים היא".אז אל יאוש מהבחינה הזו,את יכולה.

ב.אני מאמין שהבעיה היא אחרת,ואולי כדאי שתדברי עם בחורה יראת שמים ותפרקי את מה שיש לך בלב לגבי למה את לא מצליחה ומדוע.אני מאמין שיש בנות ששומרות על צניעות לתפארת ולא באו מרקע "דוס" לחלוטין,אלא משפחה דתית מרמה מסויימת,או אפילו רק שאינו דתי,כך שזה אכן דבר שניתן להשיג עם עבודה והתקדמות.וזה אולי היסוד תקבלי על עצמך בהדרגה ותתמידי בקבלות,אך עם שאיפה ברורה להגיע לקיום המצווה כהלכתה

בהצלחה !

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...