ולכל אחד ואחת יש את הדוס הפתוח שלה.

חברה שלי, סופר סופר סופר דוסית, התארסה עכשיו.

היא אמרה לי:

"רציתי דוס אבל פתוח.. אז הציעו לי אותו. הוא לומד ב*** (ישיבה דוסית למהדרין ), והוא לא צול"ר כזה.. הוא פתוח"

ואני רק מלחשוב על זה שה"פתוח" שלה זה אומר "לא צול'ר" התחלחלתי.

כי מבחינתי פתוח זה סרטים, שירים, מכיר בנות שהן לא אחיות שלו, חי ת'תורה ולא רק לומד אותה..

[הדברים לא קשורים אחד לשני. אפשר גם לחיות את התורה בלי להכיר עוד בנות ובלי לראות סרטים.. זה אישית מה שאני רואה כדוס אבל פתוח]

אבל שוב,

כל אחד וההגדרות שלו.

דרגת הדוסיות הנורמלית ודרגת הפתיחות הנורמלית היא מה שהאדם עצמו 

מי שפחות דוס ממנו הוא סתם לייט, ומי שפחות פתוח ממנו הוא מרובע.

כך שקשה להגיע רחוק עם ההגדרות האלה

אדם שתפס את התורה כחונקת ומכבידה ולכן מנסה לברוח ולמצא הקלות.

עשה לך רב, שתלך אחריו בכל מה שיפסוק באותה קטגוריה.

מבחינתי, מי ששומע שירת נשים כי הוא הולך ע"פ רב מסויים שמתחבר לעמדותיו, והוא הולך בדיוק ע"פ הפסקים שלו, לא נחשב דוס פתוח.

מי אני שאקבע מה מותר ומה אסור?!

השאלה היא מה המניע ומהי גישתו באופן כללי לתו"מ,

ואת זה רק אותו אדם יוכל לענות לעצמו.

אם אדם תופס את התורה כנוקשה ומאוד מגבילה- צר לי עליו. ברצינות.

אין זה סותר את העובדה שיש כמה וכמה פוסקים ולא בהכל הם מסכימים-

מה שמאפשר לאדם לבחור השקפה. הכל שאלה של כנות האדם עם עצמו ועם ה'- האם הוא בורח או מתחבר לעמדה מסויימת.

גבול דק אבל משמעותי.

כי אני לא מבינה מה הקשר..

אנחנו לא מבינים את כל הסיבות למצוות, ובכ"ז מקיימים את כל מה שצוונו.

לרוב המצוות יש הסבר מובן, למי שיחפש.

איפה הבעיה?

כשחושבים על זה, אדם כזה הוא גם לא דוס פתוח.

הוא פשוט אדם שצריך לפנות לרב בענווה שיסביר לו.

אין כזה דבר דוס פתוח. מי שלא דוס (דוס לפי הגדרה שלי..), לא ברור מה הוא.

התורה היא דרך חיים אידיאלית, רחבה ומעמיקה ומי שמקיים אותה-

הוא דתי=דוס.

מה מלחיץ בלהקרא "דוס"? איזה חסרון יש בלקיים תו"מ בנאמנות ובלי התפשרות?

(ושוב, כפי שכתבתי- יש כמה פוסקים וכל עוד הולכים אחר פוסק מסויים שמוכנים לקבל את כל מה שיגיד באותו תחום,זה מעולה.)

מה הבעיה להיות בן תורה שהולך בדרך הרב קוק? זה בדיוק ההגדרה ל"דוס" מבחינתי.

(לאו דווקא בדרך הרב קוק, כן?)

(ופעם גם פרסמתי את זה פה..)

דו"ס= דתי וסתום

דו"ס= דוחה סיפוקים

הכל שאלה של הסתכלות.

האם בדקת לעומק, או שהסתפקת בלהשוות לחינוך שקלטת מהבית..

הובנתי?

ההלכה היא הרבה יותר מספר כתוב.

(קיטצ' או לא קיטצ'.. לא משנה..)

אני מאמינה שהיא כוללת בתוכה גם השתלבות בחיים המערביים עם דרך חיים אידיאלית ואידיאליסטית.

אם פתוח מבחינתך זה אומר להיות כל כולך בתרבות המערב- אז בהחלט זו לא דרך התורה.

אבל זו גם לא פתיחות, לדעתי. פתיחות- זה להיות חלק ממשהו ולקבל עוד משהו..

אחרת מה זה פתוח? ביחס למה?

הרי חיים מערביים הם חיים בעלי איפיונים פנימיים ששונים במהותם מחיי תורה ורוחה,לא רק במובן המעשי יום יומי אלא גם במובן החשבתי והלך רוח.

אם מדובר בטכנולוגיה אז מובן שזה כלי,אבל גם פה הטכנולוגיה מותאמת לפי הלך חייהם ומימלא ישנן בעיות.וצריך מחשבה כיצר לייצר טכנולוגיה ידודית ליהודים,וממה להתרחק כאשר כרגע היא לא מותאמת אלינו,זו נק' כללית כמובן שצפה בהקשר.

אז אם שאלת מזה... סתכל במראה, הכי פשוט.

הרי אדם שחי את התורה, ברור שיהיה קשור לעולם החולין.

למה צריך להוסיף "פתוח"?

אני חושב שכל אחת מחפשת בחור שמצד אחד הוא דוס אבל גם פתוח 

להיות כנה לא קל לשלב בין שני הדברים תמיד .

לדוגמא להיות דוס אומר לקיים את ההלכה בהרבה תחומים בחיים  בלי החומרות שלה 

אבל גם בלי החומרות הפתיחות שחלק מהבנות מכוונות לה לעיתים מתנגשת עם את אותה הלכה .

יש הרבה דוגמאות למקרים מעשיים יומיומיים :

אינטרנט או לא , צפיה בסרטים סדרות או לא , הליכה להופעות הצגות או לא ,
טיולים לחו"ל או לא  , סוג מוזיקה לשמיעה , מסעדות כשרות או חלק וכו'....

ויש גם שאלות בהשקפה הכללית והפרטית , כיצד להסתכל על האחר הלא דתי כיצד לקבל את השונה ממך .

נראה לי שדוס ופתוח הרצוי  הוא שמצד אחד הוא יהיה דוס   אבל מצד שני יהיה פתוח להבין את האחר , 

ובפרט להכיל את הבחורה עם הרצונות שלה כך שיוכלו לשלב את החיים לא התנגשות 

ולדעת בחכמה היכן להציב את שביל הזהב הרצוי לשניהם , כך שנמצא חן ושכל טוב בעני אלוקים ואדם .

ראשית נשים לב מהי ערשו של המושג. כן, לא היה קשה

לנחש, ככל הנראה הוא נהגה תוכנן והומצא ע"י אותן הנשים,

ולא לחינם:

העולם הזה (וליתר דיוק: העויילם הוזה) הוא חלק מובנה במהותה

של האשה. לעומת הגבר שאצלו העוה"ז הוא 'נצרך' אך לא עצם

מעצמיו, אצל הנשים זה בילט אין. כל ניתוק של חבל הטבור הזה

גורם להן לזעזוע ולחוסר יציבות. אצלן זה קריטי משום שחלק מהנפש

שלהן מורכב מאלמנטים שקושרים אותן בע"כ לגשם. לעומת זאת

הגבר האידיאליסט (לפחות בשלבים הראשונים, ואכמ"ל) רואה בו

יחידה שנטפלת אל אישיותיו אך לא בהכרח מוכרחת ומחוייבת המציאות.

ולכן, לדוגמא, לאשה יש הרבה יותר מודעות ודאגה למצב הכלכלי בבית. 

וצאו וראו שמעולם לא מצאנו את הביטוי חו"ק שנאמר כלפי אשה.

ויש עוד מאות השלכות לפער הזה.

למה זה כך, נשאיר לפעם אחרת, אך לבינתיים נסתפק בזה

שזה פשוט כך.

עוד יודגש שאין חסרון בזה, ואדרבה, בפנימיותם של דברים,

זה מצביע דווקא על מעלה יתירה, וד"ל.

הלאה:

הקפדה יתירה על ההלכה - "דוסיות" אם תרצו - לפעמים נקשרת

ומאופיינת בניתוק קיצוני מההווי החומרי והטבעי, נקודה שמעוררת 

חשש לא קטן מצד האשה, משום שהיא והוא העוה"ז הן תרין

רעין דלא מתפרשין זה מזה, כאמור, והפניית גב למה שיש לעוה"ז

להציע, יכולה להתפרש אצלה כהפניית גב אליה במובנים מסויימים.

(וכלל לא נגעתי בשאלה האם חשש זה מוצדק או שלא).

ומעתה, לנידון דידן:

כל בחורה תורנית רוצה בעל דוס, מה שנקרא. אך כל בחורה תורנית

היא גם אשה והיא, מטבע הדברים לא רוצה לא רוצה להתאדות בשל

דוסיותו. מהי ההתאדות - זה כבר אינדבידואלי. זה תלוי ברמת הקשר

שלה לזרמת החיים הטבעים. יש מי שמסתפקת בהכרה עמם, יש 

מי שמתחככת איתם, יש מי שטועמת מהם ויש מי שטובלת במימיהם.

אותו קשר אינדבידואלי הוא הוא הנגזרת של ה"פתיחות" שעליה

היא מדברת. ולכן יש אשה שמבחינתה פתוח הוא מי שקשור לחיים

ברמה ההתנהגותית - שמח, אוורירי ונושם וכו', או ברמה ההכרתית - 

מודע לנבכיהם ולצדדים שהם מכילים. ויש כאלו שירצו מישהו

שגם השתפשף עמם.

והמסקנות ברוח הכותרת:

* המושג דוס אינו מוחלט, וממילא גם המושג פתוח.

* כל אשה תורנית מחפשת את הדוס היחסי שלה.

* כל אשה מחפשת מישהו פתוח, שוב במובן היחסי.

ובקשה אחת מהחברה:

אנא אל תסקלוני על האורך. 

אני בד"כ משתדל לקצר, אך לפעמים זה באמת בלתי אפשרי. 

הכל קשור באישה. 

וברצינות, רק נק' קטנה הציקה לי:

מה זה לקיים מצוות יתר על המידה?

זה או לקיים או לא. התורה מאוד מדוייקת. כל מה שזה מעבר למה שהתורה ציוותה, זה כבר לא מצווה!

לכן, אין כזה דבר לקיים יותר ממה שצריך.

ושוב, כיוון שיש כמה וכמה פוסקים- כל אחד ילך לפי פוסק שליבו הולך אחר השקפתו באותו תחום.

והכל שריר וקיים.

"להקפיד על ההלכה יתר על המידה" - סובייקטיבית, לפי תפיסתה של הבחורה.

את צודקת שלאמיתו של דבר, אין כ"כ דבר כזה.

והכל שריר ובריר וקיים.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני לא כ"כ אוהבת את ההגדרה "דוס אבל פתוח"

כי הוא יותר מדי מעורפלת,

מה הוא יותר? יותר דוס או יותר פתוח?

האם דוסיות ופתיחות חייבים בהכרח לסתור אחד את השני? (שזה כבר דיון בפני עצמו)

כבר עדיף להתרחק מהקודים האלה

או לפחות לשאול ולברר מה עומד מאחוריהם (דוגמאות וכו..)

רוצה להכיר מישהי ששהיא עובדת ה' בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה, שזה בנשמתה, ושפועלת לא רק בדיבורים אלא גם במעשים למען קרבת ה'.

אם זה נכלל בהגדרות העולם לפתוח או חשוך, לנאור ומתקדם או פרימיטיבי מזדקן - לא מעניין. פתוח זה הגדרה של כל אדם לעצמו. 

וכמובן - ייתכן גם, פתוח - פתוח לעבודת ה'

בדף הראשון...

וכמו כן, כן, יש בזה מן ההנאה

אני יהודי פשוט שמשתדל לעבוד את ה'. תקראו לזה איך שתקראו.

אבל אם את כן רוצה פרט פיקנטי - אז כן קראתי כמה וכמה פעמים את הארי פוטר ואני אוהב את הסדרה ממש. אם זה עוזר לך לקבוע עלי דעה...

זהו. הרסת את כל התדמית.

צוחקת

דוס נראה לי אחד שרציני עם ההלכה, ומרגיש מחויב לכל מה שכתוב בה.

פתוח זה אדם שחושב כשמדברים איתו, ואין לו סיסמאות קבועות כתשובות לשאלות.

אין הרבה קשר בין דוסיות לפתיחות, יש דוסים סגורים\פתוחים

ויש חילונים סגורים\פתוחים

זה יותר ענין של רמת משכל...

אבל יש לפעמים דוסים שחושבים שאסור לחשוב, ואז הם סגורים מבחירה...

רק לא הבנתי, מה ז"א "זה יותר עניין של רמת משכל.."?

אדם יכול להיות מאוד חכם ומשכיל ולהחליט שהוא לא פתוח-מבחירה.

ויכול להיות פשוט מאוד מבחינת רמת משכל ולהיות פתוח.

אכן תימה!

צריך לעשות שאלת חכם!

מהו דוס ומהו פתוח

ומה יוצר השילוב בין השניים?

חשוב לדעת!

לא כל מה שאנשים אומרים זה תורה מסיני, או יותר נכון: כל מה שאנשים אומרים אינו תורה מסיני.

אנשים טועים ובהחלט לכל אחד יש את הפרשנות שלו לביטויים בהם הוא משתמש.

כל אחד רוצה להרגיש שהוא שונה ומיוחד.

אכן אמת, כל אחד באמת שונה ומיוחד.

'כשם שפרצויהן שונים דעותיהן שונות'.

וכך גם בשידוכין, לכל אחד יש את החצי המשלים שלו.

יש רק אחד כזה!

אל דאגה, עם הרבה אמונה ובטחון בריבונו של עולם, יחד עם הרבה תפילה, ימצא כל אחד את החצי שלו, שורש נשמתו.

דוס פתוח ניראלי הכוונה למי שמוכן לקבל מישהי- איך שהיא...

לדוג' היא תשים כיסוי ראש אבל חצי, שומעת מוזיקה לועזית אבל צנוע...

ככה אני חושבת אבל זה אינדיבידואלי לא?!!

זה מושג שקשור לאישיות, 

מצד אחד הוא "דוס" מקפיד על כל המצוות קלה כחמורה. 

יחד עם זאת באופי שלו הוא אדם יותר פתוח, משתף, מספר, לא מפחד להביע את דעתו, הוא רחב אופקים ומתעניין בהרבה תחומים, הוא לא מפחד מדברים ששונים ממנו ומסביבתו ומוכן לקבל ולהכיל כל זמן שזה לא נוגד את ההלכה. 

בשונה מאדם סגור שהוא, מופנם, לא משתף לא חושף וכו'...

בגלל שזו הגדרה של אישיות, מבחינת השקפה כל אחד יכול להתאים את זה לרמה הרוחנית שלו וכך זה הופך להיות הגדרה רחבה יותר. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!