חשבתי להציע לראש הממשלה לבוא להר הבית
אבל אז נזכרתי שהוא לא יכול - בגלל קרי.. (יהודה גליק)
ואז משהו הוסיף שגם אם הוא יטבול זה טובל ופרס בידו
חשבתי להציע לראש הממשלה לבוא להר הבית
אבל אז נזכרתי שהוא לא יכול - בגלל קרי.. (יהודה גליק)
ואז משהו הוסיף שגם אם הוא יטבול זה טובל ופרס בידו
מילה שכתובה בגמרא ובתורה עשרות פעמים?
-משה ר-אני מסתפק
לא רציתי להגיב אפילו..
אבל אם זה עוזר לסתירת מסקנתך..
אותי זה הביך והבחיל.
אם הייתי המנהלת, הייתי מוחקת מיד.
אבל אולי זה תלוי מנטליות.
הרי ברור ששדרותי צדיק ולא יכתוב דברים שלא ראויים מבחינתו.
בסדר הבנתי שחלק לא מסכימות
[מופנה גם לנפשי]
זה שהן בנות לא אומר שהן בנות לא אומר שהן לא מבינות.
הנקודה היא לא כמה התקוממו או לא (בנים או בנות) הנקודה היא שזה נושא שלא ראוי להתבדח עליו בפורום הזה )תרתי משמע).
זהו.
תראי, יש בנות שנחשפות לכל מיני עניינים של בינו לבינה ולהלכות טבילה וכו' רק אחרי החתונה.
אני נחשפתי לזה לפני במסגרת לימודי הסיעוד וההתנסויות הקליניות.
התורה לא מסתירה בכלל את העניינים האלו- לא בתנ"ך, לא בפסיקות הלכה, זה חלק טבעי מהחיים וכמו כל חלק מהחיים הוא צריך לבוא בקדושה.
אותי הבדיחה שעשעה ואני לא רואה צורך להתנצל על זה.
אולי להתבדח על זה במסגרת פורום מעורב זה בעייתי? אולי, אבל אני לקחתי את זה בצורה טבעית וזורמת.
הרי אם בית המקדש היה נבנה עכשיו, גם כל הרווקות היו טובלות כדי לעלות לרגל- והיו בקיאות בעניינים אלו כמו נשים נשואות.
שבוע טוב![]()
הציגו בדיחה
אנשים לוקחים את הבדיחה ודנים בה בעומק
ומתוך כך נוצרת אי הנעימות
בגלל שהיום אנחנו לא חשופים לזה מאד זה מעצים את הרגישות
זה הופך בדיחות על זה ללגיטימיות?


צחקתי בקול
הלליש
שיר ידידת
תתאר לך שהיו צוחקים כך על השם משפחה שלך...![]()
![]()
דבר ראשון-מצטער ממי שהרגיש לא נוח עם הבדיחה..
ככה-כאשר אנחנו לומדים ופוגשים מילים כאלה ואחרות בזמן לימוד ומי שלומד את סדר טהרה או הלכות ביאת מקדש נתקל בזה די הרבה, ככה שאולי לא רואים בזה משהו חריג או משהו שלא נכון לומר, מי שלא נתקל בזה הרבה כחלק מהלימוד רואה בזה משהו חריג, פסול, אפשר להבין..
בכ"א אני חושב שיש דברים שמעידים אולי על ריחוק או על חוסר טבעיות שלנו ביחס לדברים מסויימים, התורה מתייחסת ללא מעט דברים בפשטות, דברים שלנו נראים לכאורה תמוהים ואני שואל האם הבעייה בתורה או בנו?
האם זה שאנחנו לוקחים לא מעט דברים ומקצים אותם או מחללים אותם לא עושה אותנו רדודים מדי?
הרי אם נשים לב ככל שעוברים הדורות יותר ויותר דברים נהיים פסולים, דברים שאבותינו התייחסו אליהם בטבעיות, היום כל דבר הופכים לגס ואסור, לפני כמה זמן היה שרשור בנשואים טריים שדיבר על הנקה בפרהסיא, הנקה-דבר כ"כ טבעי שודאי שראוי שיעשה בצנעה, אבל ברגע שאנחנו מתייחסים לזה כמשהו פסול/אסור, זה הפסול וזה הרדידות הכי גדולה שיש..
נראה שאנשים היום נהיו יותר צדיקים מצדיקים וכל דבר מפריע להם.. אני חושב שזה רק מראה על ירידה, לא על צדיקות יתר.. בעולם טבעי יותר זה לא אמור להוות בעייה.. דברים שהצניעות יפה להם התורה מצניעה, את זה לא ראינו שהתורה הצניעה, אלא התייחסה לזה כחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו..
אני אישית באמת שלא ראיתי בעייה בזה ועד כמה שאני מכיר את יהודה מדובר באדם ירא שמים וגם הוא לא ראה בעייה כלשהי לכתוב את זה..
יש הרבה נשים שנוהגות כך
אלא שאין דיני טהרה, ואישה שהולכת לבית המקדש כולם יודעים שהיא טהורה. כנ"ל גבר
שמשהי כתבה שהיא אוהבת את הקב"ה והיו כמה שהתנפלו עליה, האם חשבתם שאולי זה בא בטבעיות? הרגשה של יהודיה שחשה קרבה גדולה להקב"ה ואולי ריחוק של מי שחושב שזה פסול?
הרי אם נחשוב על זה, אבותינו הקדושים דיברו עם הקב"ה בצורה הכי ישירה והכי טבעית, בלי גינונים ולמה? כי הם הרגישו שזה טבעי, זו האמונה התמימה הטבעית, לא אמונה של ספרי מוסר כמו היום אלא אמונה שבאה מהרגש מבפנים, כמו שהייתה לסבים ולסבתות שלנו, היום אנשים שרוצים ללמוד אמונה, צריכים שיעורים של הרב ערן תמיר או משו, אז הם נולדו עם זה והיו מוכנים למות למען זה, כי זה לא היה מעושה זה היה פשוט וטבעי, נראה שבדורנו איבדנו את זה, הכל נעשה מלאכותי..
אז אולי אותה אחת שכתבה את זה היא היא הצודקת ולא מי שביקר אותה?
והגמרא דשה ודשה בעינייני בינו לבינה, הכי אינטימיים שיש.
זה הופך אותנו ל"צדיקים יותר מצדיקים" שאנחנו חשים אי נעימות מבדיחות עליהם?
צריך רגישות היכן, ומול מי להתבדח.
ושוב, זה שנושא חלק אינטגרלי מעיסוק הילכתי, לא הופך אותו ללגיטימי לכל.
לכל זמן ועת.
יש סוגיות על אישות, יש סוגיות על מקח טעות גופני שמבטל חתונה, יש סוגיות על נידה, יש סוגיות על נטיות הפוכות, בכללי יש סוגיות על כל תחום שאפשר לדבר עליו.
איפה עובר הגבול? היית צוחק על מישהו שאתה מעריך שהוא בעל קרי? היית צוחק על ביבי שהוא אחד מהדברים האלה?
יש תחומים שאנחנו דנים בהם לעומק בבית המדרש ובכל זאת לא נועדו לבדיחות.
אם זה היה - זה באמת היה דוחה אותי.
אבל כאן מדובר רק במשחק מילים.
(לא שלי היה 100% נעים)
תנסה לנסח את זה על רב שאתה מעריך ותבין אם זה עובר גבול או לא.
נתניהו - לא יכול להיכנס להר בגלל ג'ון קרי.
ההלכה - שבעל קרי דעלמא לא יכול להיכנס להר הבית.
משחק מילים נטו.
למה לא?
ועל הראש ישיבה?
ואם השם משפחה שלו היה זב? או נדה?
בעיה בבדיחה כבדיחה - לא.
(ואצלי בראש "קרי" צורם פי כמה מ"זב" ו"נדה", אבל בבקשה בבקשה בוא נניח לזה)
הרועהאני איתך בנקודה הזאת, זה צורם בהרבה.
אז לא הר"מ שלך, על מי שסיפר את זה היית מוכן לשמוע בדיחה כזאת?
אבל רק לנתניהו הבדיחה קשורה.
הרועהואני מדבר על הסוגיות שהעלית, אנשים מעדיפים להתעלם מזה, וכל זה נובע מפחד, פחד מבירור..
הרי אם הפחד שלך בבדיחה הנ"ל הוא מחשש ל.. אז גם אסור לך ללמוד את הסוגיות הנוגעות בדבר מחשש ל..
עצם ההתעסקות יתר שלך בנושא הופכת את זה ליותר גרוע..
עצם ההתעסקות יתר שלך בנושא הופכת את זה ליותר גרוע..
חתמו את הדיון וזהו!
וסליחה!
התעסק ומי לא, אני רק הגבתי לטענות..
ברור לי שבתוך בית המדרש זה לגיטימי (דף יומי התחלתי לפני בר מצווה ולא דילגתי כשהיו דברים כאלה), מצד שני אני לא רואה לגיטימציה להתבדחות מינית גם אם היא במילים תלמודיות.
בדיחה היא בדיחה, דיון על גבולות ההומור זה דיון הלכתי 
כן, ראיתי את הבדיחה הזאת
אני מבין את הרגישות שבה
ובכל זאת החלטתי להשאיר אותה.
תודה על ההבנה
שביבאבל כבר גיליתי שאני מוזרה פה
[וגם בעלי אומר שלא כדאי לי לכתוב שזה מצחיק אותי כי זאת בדיחה מידי פרובוקטיבית]
הלליש
מירימיריוכן, אני רווקה, ואישה.
וצחקתי.
והבנתי.
כבר א"א לצחוק בעולם הזה.
בבדיחה לא חופרים.
הצחיק? יופי, צחקו, תהנו.
לא הצחיק? תעברו לשרשור הבא.
סכ"ה סיפרו בדיחה...![]()
הללישזורי על התגובה,
אבל החפירות פה על בדיחה קצת מוגזמות...
קלאצ'ניקוב לכול דורש, מודעות לחולי דהומניזציה, בית מקדש, ולי כשי על כל פועלי עבורכם קנקן עם ג'יני...
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל