לדעתי הטעות העיקרית היא שבנאדם מסתכל על עצמו בתור משו באמצע..

כשמישהו מסתכל על עצמו בתור "קצת חרדי וקצת חילוני- אני דתי לאומי.. יאאי איזה כיף. אני גם זה וגם זה"

אז יש תופעות לוואי. שאנחנו רואים אותן מתפשטות היום בקצב מהיר מאוד...

זה עצוב לומר את זה, אבל לאחוז ניכר מהציבור הדתי לאומי לא אכפת מההלכה.

הולכת עם חצאית, כי היא דתיה, אבל מעל הברך...

שמה כיסוי ראש, כי היא דתיה, אבל לא מכסה את הכול...

שם כיפה, כי הוא דתי, אבל לא שומר נגיעה וכ'ו...

זה הפך לסוג של משו נחמד כזה.. חביב.. יהדות.. אני עושה מה שנוח לי ומה שלא לא.. כי לא באלי, כי אנלא מבין או אנערף מה...

כשבנאדם מבין שהוא לא קצת חרדי וקצת חילוני. שזה לא סקאלה והוא נמצא באמצע,

אלא זה פשוט לא זה ולא זה. זה משהו אחר. זה לא על הסקאלה בכלל...

אז, זה יחזיק מעמד הרבה יותר זמן...

"הציבור הדתי לאומי הוא כישלון מהדהד!!!"..? לא יודעת. לא נראה לי. אבל אני בהחלט מבינה למה אתה טוען כך.

וזה עצוב...

בכללי, אני בעד לצאת מההגדרות המטופשות האלה... אנחנו יהודים. יש לנו תורה. יש לנו את ה' יתברך...

זהו. המטרה שלנו בעולם זה לעשות את רצונו ולהתקרב אליו... מה זה משנה מה אתה?

הגדרות זה מלשון גדר. חוסם אותך. מגביל אותך.

ביום האחרון הנושא הזה רץ אצלי הרבה, וניסיתי להבין מאיפה הדבר הזה נובע.

הגעתי לכמה תובנות, שאני חושבת שחלקן גם מסבירות את זה באמת.

צריך לצאת מנק' הנחה שיהדות זו לא רק דת, אלא דרך חיים.

מה ההבדל?

דת זה דבר כביכול "מת". זה פשוט אוסף חוקים מנותקים מהמציאות. אבל הם לא חיים.

הם פשוט מקבץ הוראות וציוויים.

לעומת זאת דרך חיים זה משהו אחר.

זה דבר שאתה חי אותו. דבר שהוא כל חייך. הוא לא חלק נפרד מהם.

יהדות היא דרך, היא לא רק חוקים.

לצערנו לא מעט אנשים, תופסים את היהדות כאוסף חוקים שמתקיים במקביל לחיים הרגילים.

לכן התרבות המערבית בקלות נכנסת לחיים. כי לא מבינים שהיהדות היא תרבות בפני עצמה!!

התפיסה המעוותת הזו גורמת לרצון להכניס תרבות זרה שנוגעת בכל תחום בחיים.

החל מהשקפות עולם מקולקלות וכלה במוצרי צריכה.

לא רואים בעייה לפעמים בתרבות הזו, כי לא יודעים שיהדות היא תרבות!!

אבל זו טעות.

וכאן מגיעה ההסתייגות שלי -

זה לא הופך את דרך החיים הזו לכישלון. זו פשוט דרך כ"כ מורכבת, שאם לא מבינים לעומק את המשמעות שלה מגיעים לכל מיני עיוותים.

אבל בגדול מאוד הסכמתי. ומצטרפת גם ל'סתם אחת'.

הדתית לאומית, כך משתמע מדבריך

2 דברים קטנים שהפריעו לי (ויש עוד הרבה) במה שכתבת:

1)חיי הקודש לא שייכים לחרדים. חיי החול לא שייכים לחילונים. דווקא השבוע ב"אהבה ואמונה" הרב אבינר (אלישע) כתב על זה דברים יפים ממש. עיין גם ב"מאמרי הראיה" (עמ' 404) 

בגדול צריך לחיות את שניהם, יחד עם "המבדיל בין קודש לחול".

אנחנו לא גשר ולא פשרה. החרדים הם פשרנים, ולכן הם חיים רק את חיי הקודש (האומנם?) החילונים הם פשרנים וחיים רק את חיי החול (האומנם?) כמובן שזה באידאל שלהם, כי בפועל המון חרדים חיים חיי חול והמון חילונים מחוברים לקודש ברמה כזו או אחרת.

2)ההשוואה בין אליל פרסום לחייל צה"ל. 

אני בהחלט רוצה שגיבורי התרבות של הילדים שלי (לעתיד לבוא אי"ה) יהיו אנשים ראויים יראיי שמיים ולא "זמרים מפורסמים", ושנערים בישיבה התיכונית יסתובבו עם ברק בעיניים של לימוד תורה ושהשיח יהיה תורני ולא סביב שחקני כדורגל. 

אני חרדי בתחפושת...

ולעצם הדיון-תתפלא לשמוע אבל אני מכיר את כל אגפי הציבור הדתי לאומי

למדתי באחת הישיבות היותר טובות של הציבור הדתי לאומי והכרתי את סלתה ושמנה

של הציונות הדתית.

ומצד שני באיזור שבו אני גר רוב הנוער דתי-

הבנ"ע אצלינו לא משהו,ואפילו אריאל ממש לא דוס יחסית לשאר הסניפים...

אני מסתכל בכלליות על הציבור אני מסכים שהחזון שלו נורא יפה והכל

אבל...

המציאות בפועל ממש לא מסתדרת עם אותו "חזון" מרומם ונשגב

אלא מוכיחה את ההפך הגמור ממנו... נכנסנו לבוץ על מנת להוציא משם את מי שנקלע בתוכו

אבל פשוט התאהבנו בבוץ...

נ.ב התנצלותי מראש אך לא אוכל להגיב ספציפית על כל התגובות

המציאות בפועל לא מסתדרת עם אותו חזון מרומם ונשגב?

יכול להיות, במקומות מסויימים.

האידאל לא ישתנה בגלל זה.

נשפר את עצמינו, לא את האידאל

הכניס את המילים לפה.

אין לטענות האלו שום דבר עם המציאות. בעיניים מצומצמות הציבור החרדי נראה יותר "דוס" מהציבור הדת"ל, זאת משום שהשני עטור בגוונים רבים יותר.

לא רואה סיבה לתחרות. עבדי השם הם כאלה בלי קשר לאיזה ציבור הם משתייכים, או איזה סניפי אריאל יש בסביבה.

דתיים לאומים לא מנסים לגשר בין שתי דעות

יש להם דעה משלהם

אין לנו עניין בתרבות החילונית בכלל

אנחנו פה במסגרת עובדי ה'

ואנחנו מאמינים שהצורה שה' רוצה שנחיה בה היא

דרך של (סורי על הסיסמאות) תורת חיים בעז

זאת אומרת דרך של חיי תורה בעולם הזה

וכאן המחלוקת שלנו עם החרדים והחילונים

כל אחד מהם לקח את הצד שלו ומשך לקיצוניות

(מכאן הכל הכללות אבל ככה זה כשמנסים להבין דרך של ציבור)

חרדים מנסים לחיות רק את התורה מתכחשים לעובדה שהם חיים פה

ואפשר לראות את זה בכל דבר הם חיים בתוך בועה

בועה קדושה שאני מעריצה אבל בועה

וזה חבל כי ה' לא שם אותנו פה סתם

יש לנו מצווה להיות קשורים לעולם זה

כי אם לא איך נתקן אותו?

איך נוכל לקיים את השליחות שלנו אם נהיה עסוקים רק במלאות את עצמינו?

יש בזה מימד מאוד גלותי

פעם בחוץ לארץ היה לזה מקום היה צריך את ההתכנסות הזאת

כדי לא ליפול לרשת של ההתבוללות בגויים

אבל זה לא המקום שלנו עכשיו

עכשיו אנחנו בדור של אתחלתא דגואלה

עכשיו זה הזמן שלנו להתחבר לעם ולפעול בתוכו!

וחילונים גם לקחו קיצוניות

לא חשוב כמה הם מנסים למכור לנו את עצמם אחרת

הם חיים בבועה באותה מידה שהחרדים חיים בה

רק שהבועה שלהם הם בועה חומרית

שעסוקה כל הזמן במימד הפיזי בלי התיחסות לזה שלאדם יש תכלית

נכון יש ענין בעולם ויש צורך בקשר עליו אבל לא צריך להיתקע בקשר

יש לנו שליחות אחת מאוד חשובה

והיא לחבר בין תורת ה' הרוחנית והגדולה לעולם הזה

וכמה שזה נשמע קשה ומוזר

זה הדבר הכי טבעי

כי התורה נכתבה ולפיה נברא העולם

זאת אומרת שהעולם הוא כמו פזאל עם התורה

כל חלק בו מתאים לחלק של התורה

וזה האידאולוגיה של הציבור הדתי לאומי

ועם החברים שלך הרגישו שהם יותר קרובים לחילונים זה חבל

כי זה לא מראה על אידיאלים לא נכונים של המגזר

זה מראה שהתחיל לתפתח לנו מגזר חדש לא ממש טוב

קוראים לזה דתיים ליט נעים להכיר

בכל מקרה סליחה על החפירות העניין הוא חשוב מידי בשביל לקצר אות

ו ובכל זאת כל הכבוד על ההשעקה שבקריאת הקטע הארוך הזה

אבל התופעות שהועלו פה לא באמת מתרחשות בפועל?

|חב''דניקית חרדית שלא ממש מכירה מבפנים את הציבור הדתי לאומי..|

אבל זה בגלל שהציבור הדתי ליט השתלט על הדתי לאומי

כל כך השתלט עד לנורמלים קוראים חרדל"ים

מה שממש לא נכון

(ככה נגיד אומרים עלי..ולמי שלא יודע חרדל"ים ראשי תיבות חרדי לאומי)

יש 3 "סוגים"?

חרד"לים, דתיים לאומיים ודתי לייט?

והדתיים-לייט משתלטים ובגלל זה כמעט נעלם המושג דתיים-לאומיים?

יש דתיים לאומים שהם מה שכתבתי

אבל בגלל ההשתלטות של הליטים המושג השתנה ולליטים קוראים דתיים לאומים

ולאלה שהיו הדתים לאומים הרגילים קוראים עכשיו חרדלניקי"ם

הבנת?כי אני כבר התחלתי להסתבך הגדרות זה דבר מבלבל

מה שכתבת הוא הוצאת שם רע פשוטו כמשמעו. וכדי לא להיכנס לזה- אני מעדיף לא להתחיל את הוויכוח הזה פה.

אבל אני דת"ל. ממש לא לייט [אא"כ תרצי לקטלג אותי כך כדי שחייך יהיו נוחים יותר]. ואת חרד"לית. סוף.

אם אני טועה אני רוצה לדעת

אין לי עניין לצדוק יש לי עניין לדעת את הדבר הנכון

ורק בברור של שתי צדדים שונים אפשר להגיע עליה

וזה באמת דיון חשוב.

פשוט אני צריך לחשוב איך לפתוח אותו כדי שיהיה בטונים לא מתלהמים.

נגיד כך- ברור שאני ואת לא מאמינים באותן הדעות בבסיס. אני כן מעדיף להשאיר את שנינו בציבור הד"ל אבל ברור שאם נרד לרמות יותר ספציפיות אז את חרד"ל ואני ד"ל.

הקביעה שאמרת קודם- שמי שלא חרד"ל הוא לייט היא קביעה חסרת ביסוס ולא מכירה במציאות.

העובדה היא שאני לא מסכים ולא הולך לפי הדעות של הרבנים שאת הולכת לפיהם. התפיסה שלי את המציאות שונה וכך גם צורת ההתנהגות שלי בשטח כלפי כל נושא חיכוך שהוא (אם זה צניעות, מדינה, חילונים, א"י ועוד ועוד).

האמירה שאני לייט היא גם אמירה לא נכונה- אני מודע מאוד להלכה ומנסה לשמור אותה במלואה- אני פשוט לא מסכים עם מה שאת מגדירה כהלכה (אם נתמקד באמת על הנושאים ההלכתיים).

בנושאים התפיסתיים זה גם כך- התפיסה שלי היא יהודית שורשית אבל היא מתייחסת אל הסובב אותנו בצורה הרבה יותר פתוחה מאשר התפיסה שלך.

לכן אני לא חרד"ל וגם לא לייט.

מאיפה אתה יודע שאנחנו לא מסכימים בנושאים הלכתים ותפסתים?

אמרתי בפירוש שמגדירים אותי בהגדרה לא נכונה כחרדלי"ת דבר שלא נכון בשום אופן ואין לו בסיס

כי חרד"ל בהגדרתו אמור להיות חרדי ציוני

ואני פשוט דתית לאומית(משו בהגדרה הזאת נשמע עילג)

שבאמת חשוב לה מההלכה

דבר שלדעתי נחלש בציבור שלנו ויצר ציבור ליטים 

ויש בינהם מהסוג הזה שלא מגדירים את עצמם ככאלה

הם אומרים שהדתים לאומים אמורים להיות כמוהם

(חיים בצורה מועותת של :

יש לי את החיים שלי וההלכה היא נספח שלפעמים אני מאמץ 

דבר שאותי אישית מאוד מרתיע [מרגיש לי כשצביעות פושעת])

ואז הם דוחקים אותי למשבצת של המגזימה והמתחרדת

רק כי אני רוצה לחיות חיים שלמים כפי שה' ציווה אותנו

לדעתי אין ביננו בכלל פער

חוץ מהפער של החוסר הבנה

וח"ו התלהמות

אני רוצה לברר את האמת

לא לשכנע אנשים בדעותי

כי דיברנו על כל מיני נושאים?

כי את משתייכת לתנועת אריאל שאנחנו מכירים את העמדות שלה ואת התוצאות שלהן?

ויותר מזה- כי הצלחתי (אני חושב, אבל תמיד יכול להיות שאני טועה) לקרוא את הגישה שלך לעולם מבין השורות.

באמת חשובה לי ההלכה (וכנראה גם לכמה מהציבור שאת מגדירה לייטים) אני פשוט לא מסכים איתך לגבי הדרך שהיא נראית. וכן, בדרך שאת מייצגת יש יותר מקורטוב של התחרדות שאני לא מתחבר אליו בכלל.

אז יש בינינו פער- הוא לא גדול כמו שאנשים מנסים להציג ולא קטן כמו שאנשים אחרים מנסים להציג- אבל הוא קיים.

ואת יודעת מה? הוא לגיטימי. הוא הגיוני- וכל עוד יש מינימום התלהמות ומקסימום קבלה והבנה המגזר רחב הידיים שלנו (שאני מגדיר כפיל שהולך על חוט) יוכל להישאר אחד.

"באמת חשובה לי ההלכה (וכנראה גם לכמה מהציבור שאת מגדירה לייטים) אני פשוט לא מסכים איתך לגבי הדרך שהיא נראית"

מה זאת אומרת באיזה אופן שונה אפשר לראות את ההלכה?

זה מעבר לרבנים שהולכים לפיהם זה עניין של השקפה, נכון?לזה התכוונת?

אני לא מסוגלת להבין באיזה אופן אפשר ללמוד את התורה בצורה נכונה ולא להגיע לאותו מקום שאני הגעתי?

וזה לא מתוך זלזול בדעות שלא דומת לי זה באמת חוסר הבנה

אני רואה את העולם באופן מאוד ברור וחד

יש לנו מטרה פה

ה' לא ברא סתם את האדם

וגם לא סתם את העם היהודי ואותי בתוכו

יש לנו שליחות שאפשר לקיים בדרך מאוד ספציפית שה' הורה לנו

וקשה לי לראות אנשים שבמקום לעשות את מה שצריך זולגים לצדדים

ומשאירים את ההלכה בגדר תחביב 

ועוד משו..איזה קורטוב התחרדות יש בי?

אני לא רואה את המקום הזה

אני מאוד מעריכה את הציבור הזה אבל לא שייכת עליו

זוכרת את הדיון על טרקלין ופרוזדור, טוב לו לאדם שלא נברא משנברא?

פה הכל מתחיל.

התפיסה שלי מתחילה בזה שיש יותר מאמת אחת. אין אמת אוניברסילית ולכן אנחנו חולקים בדברים מסוימים והאמת היא אצלי וגם אצלך- אני יכול לחיות בשלום עם זה שאת לא מסכימה איתי, להבין שיש לך אחלה דרך שאת חיה בה ושיש לך אמת- אבל אני לא חלק מהאמת הזו.

יכול להיות שאני אדון איתך ואראה לך גם את שלי- אבל נקודת ההנחה היא שלך יש אמת.

לזה קוראים (ברמה מסוימת) פוסט מודרניזם.

יש בזה פנים רעים- אבל אפשר לקחת את זה גם לטוב.

כמו שאמרנו בויכוחים הקודמים- אפשר לראות את העולם בתור פרוזדור, מקום שנברא כדי שנגיע לשלמות שבטרקלין- ואז האידיאל הוא לאסוף את נקודות האור ואפשר לראות את העולם בתור המטרה. את הדרך בתור העניין וכך לחיות, להיות האור, לראות את האור בהכל- להאיר ולא לאסוף אורות.

פה את עם הצד של ב"ש וכן, גם החרדים, שאומרים את הדעה הראשונה- שהיא הגיונית למדי. בשלב זה של חיי אני אוחז בצד השני.

כמו כן יש מחלוקות בקשר לדרכי פסיקה שהן מחלוקות טכניות שעושות הרבה יותר רעש- כי התוצאות שלהן הרבה יותר ברורות.

אז האופציות הן לא אמת אחת ברורה או זליגה וחוסר אכפתיות- יש אופציה שלישית, רחבה יותר והרבה יותר קשה להגדרה (ואם להיות גם מתנשאים- למימוש) שהיא האופציה שאני מקווה בע"ה ללכת בה.

בתוך כל הדיונים האלה לא קלטתי במה אתה לא חושב כמוני?

חוץ מהפסקה הראשונה

כן,אני חושבת שיש אמת אחת

קוראים לה התורה

אני לא יכולה לסבול את המשפטים של לכי אחרי הלב

או במילים מכובסות לכי לפי האמת שלך

מה זה האמת שלי?

אין כזה דבר!

התורה היא האמת היא זאת שמראה לנו איך להתנהל בעולם

איזה אפשרות אחרת יש?

אני לא חושבת שחרדים עושים את האמת

הם לוקחים חצי אמת כמו שכתבתי בתגובות הקודמות

אין להם את האמת שלהם יש להם עיוות של האמת

והעיוות הזה הוא המחלוקת שלי איתם

אני לא רוצה להיכנס לנקודות הספציפיות (צניעות, תורה, גיוס, יחס לתרבות המערב, יחס לחילונים ועוד) כי זה ינצל"ש את הדיון.

מעולם לא אמרתי ללכת עם הלב- כלומר, ברור שיש עניין ללכת עם הלב, אבל לא בצורה בה משתמשים במונח בד"כ. הנקודה היא שיש כמה תפיסות של המציאות, אני תופס את המציאות ואת תפקידי בה בצורה שונה ממך- התשובות שלנו לשאלות הבסיסיות של הבריאה הן שונות (שתי השאלות שכבר הצגתי הן דוגמא מאוד בסיסית ומאוד ממחישה את הבדלי הגישות).

יש יותר מדרך אחת להבין את התורה ואת דרכה. אז אני יכול להבין מהתורה דרך חיים אחת, את יכולה להבין אחרת- ואלו ואלו דברי אלוקים חיים!

אז יש אמיתות שונות- אפשר לעמת ביניהן ולהגיד שהן סותרות ואפשר להגיד שלמרות שהן סותרות אפשר לחיות כשששתיהן קימות.

אחת הבעיות הבסיסיות בגישה שלנו אל התפיסה החרדית היא שכשאנחנו מסתכלים על חרדים אנחנו שמים לב בעיקר למובן הרדוד, הבולט והפופוליסטי שלה (שהוא כנראה מה שרוב החרדים מאמינים בו) האמת היא שמאחורי הסיסמאות והקלישאות יש אמת מוסדרת והגיונית (שכן,היא גלותית לגמרי) שאם אני אהפוך אותה למופשטת תגלי שהיא לא שונה הרבה מהאמת שלך.

תעשה את זה, תבקשי- ואני אגיד- תעשי את זה לבד, אני סומך עליך.

י

אין לי כוח להיכנס לעומק הדיון, אבל בעניין האמת - משהו חשוב.

לדעתי אין ביניכם ויכוח, אלא רק עניין של הגדרה. (תקנו אותי אם אני טועה.. יש מצב)

למה?

כי אני חושבת ששניכם מסכימים שבגדול יש בעולם אמת אחת, שהיא נמצאת אצל הקב"ה.

אבל איפה הבעייה?

שאנחנו בנ"א, ואין אדם שאצלו נמצאת כל האמת.

ולא תמיד אנחנו יודעים לזהות את האמת (ואני מתכוונת על עניינים בתוך התורה, לא על העניין שהתורה עצמה היא אמת)

לכן זו הגדרה מהי 'אמת אחת'.

כשאומרים 'אמת אחת' מתכוונים לכך שהעולם בבסיסו מכיל אמת אחת, רק שהיא לא מתגלה בשלמות,

או שכשאומרים 'אמת אחת' מתכוונים אדם שהולך לפי האמת המוחלטת. (שאין דבר כזה! שוב, כי אנחנו בני אדם ואין אדם שאצלו נמצאת כל האמת)

אני חושבת (ומקווה..) ששניכם מסכימים על זה, לא?..

לכן גם קשה לומר לדם 'אתה טועה' ולשלול את טענתו, אא"כ היא סותרת לחלוטין את התורה. (שהיא אמת מוחלטת, כי היא אמת מפיו של הקב"ה)

טיפה פילוסופי, מקווה שהובן.

אני שואף למצב שבו כל אחד יוכל לעבוד על האמת האנושית שלו..

ואפרט בהזדמנות

אחרטט בהזדמנות..

כמה שהערה השנונה עד כדי טירוף חושים, המועילה, המתוחכמת ומלאת הרבדים הוסיפה לדיון הזה!

תודה, באמת!

<צ>, אם זה לא היה מספיק ברור.

לא שאני חושבת שזה חירטוט בטח עומדת מאוחרי זה הרבה מחשבה

אבל באמת מעניין אותי איך הגעת למסקנה הזאת שעל פניה נראת לי קצת מוזרה

יש את האלה שמעירים הערות "שנונות",

ויש את האלה שמחפשים לזרוק אמירות מפוצצות אבל ריקות.

שבגלל שהם ריקים ורגילים לאמיתות מפוצצות לא רואים דקויות כשהן נתקלים בהם.

כמה כאלה שיש...

בשביל כאלה שרוצים לשמוע

אני אכתוב שוב מה שאני מרבה לומר לאחרונה

אי אפשר לברר את האמת בלי לדעת את הצד השני

את המשמעות של האמת האנושית.

האמת האנושית היא חלקית בלבד, ואיננה משמעותית. איננו יכולים ליצור כך קשר אמיתי בין התרחשויות, כי כל אחד רואה את הדברים אחרת. אי-אפשר ליצור היסטוריה אמיתית שאפשר להתבסס עליה, כי הכל תלוי בנקודת המבט.

אם כל ערכו של העולם הוא רק לפי תפיסת עולם של בן-אדם, ואין לאדם נגיעה בתפיסת העולם המוחלטת, אז אין שום ערך של נצח ושל אמת בעולם.

אני לא יכול להתקרב להסביר את כל השיטה. אני כן ממליץ ללמוד ספרים של הרב שג"ר והרב פרומן (שאני למדתי ממש טיפה מהם) שבאמת מאירים את העיניים- ואת העולם.

בראשית הקב"ה הקטין את עצמו.

הוא הגביל את עצמו ויצר מצב בו האור האלוקי, האמת האלוקית המושלמת לא נמצאת בכל מקום ובכל דבר. הוא יצר חוסר שלמות.

למה? זאת אי אפשר לדעת. אפשר לדעת למה זה גרם.

האחד הוא החלק האנושי. המוגבל. התפיסה האנושית היא זעירה והיא המקום בו הקב"ה לא נמצא במלואו. הוא נמצא בו בצורה מוגבלת וחלקית.

פה נמצאים אנחנו, בני האדם הקטנים והחסרים. פה אנחנו יכולים להתקדם ולחיות את חיינו הלא שלמים.

כי זה מה שהקב"ה רצה. הקב"ה הגביל את עצמו ויצר מצב של חוסר שלמות- שהוא המצב היחיד בו משהו מלבד הקב"ה קיים. חזרה למצב הזה היא בלתי אפשרית.

התפיסה של האדם מגיעה עד לגבהים עצומים- כולם מוגבלים ולא מתקרבים לקב"ה.

הדבר השני שנברא הוא החלל הפנוי. החלל הפנוי הוא החלק שבין התפיסה האלוקית לאנושית.

החלל הפנוי הוא מקום רע- הוא מקום שהקב"ה לא נמצא בו אבל גם לא האדם.

מחשבות של החלל הפנוי הן שאלות שאין להן תשובות ואין דרך להתמודד איתן- רק לברו. הן מחשבות שהשאלות שלהן אנושיות והתשובות לא.

זה העניין בכללותו.

אני לגמרי מסכימה עם מה שהצגת (כפי הבנתי..), ואני לא חושבת שזה סותר את דבריי.

יש 2 סוגים של שאלות ומחשבות:

סוג אחד זה התחום שאותו אנחנו לא משיגים בתפיסתנו הקטנה, והוא ה'חלל' עליו דיברת.

אלו שאלות האינסוף ועוד.

הסוג השני הוא סוג שבו אנחנו מסוגלים להבין (אמנם חלקית) דברים מסויימים.

כמו תכונות בנפש האדם ועוד. כמובן שזו לא תפיסה מלאה, אבל בהחלט מספקת תשובות.

לתפיסה הזו אנחנו באמת צריכים לנסות להגיע.

ותודה על ההשקעה בכתיבה

זה כיף לשמוע דעות נוספות ולדון בהן

ערבב אותם ביחד ויצא דתי לאומי? ממש לא!

הציונות הדתית היא סוג של יצירה חדשה, לא חרדית ולא חילונית אבל גם לא באמצע, פשוט משהו אחר.

וואלה.

אומנם כולם זעקו זאת דרך חדשה זה לא ערבוב של חרדי וחילוני, אבל אז מה בסופו של דבר שלא כדעת כל חכמי הדורות(תקנו אותי וכו') השימוש בחול הוא מוגזם יש נתינה של מקום נרחב מדיי לתרבות החול שלנו בסולם הערכים במקום להשתמש בחול כמה שצריך בשביל בריאות נפשית וגופנית ומשם לא טיפה יותר, משתמשים בחול כמעט כאידאל לדוגמא אנשים אומרים לי שהם מקדשים ת'חומר... מה נראה לכם שאתם הבבא סאלי?? הציבור לא במדרגות של קידוש החומר אלא במדרגה של שימוש במה שצריך ותו לא.

הלכך אני חושב שהציבור הדתי לאומי הוא דיי כישלון מבחינת החינוך מכיוון שרוב החבר'ה הולכים ישירות לצבא בלי ישיבה לפני הישיבות התיכוניות ברמה מאוד נמוכה מבחינת הלימוד. יש אחוזים של התחלנות ולייטיות שקשה לי להבדיל בינה לבין רפורמיות(רק אלה שעושים מאידאולוגיה או לפחות יוצרים אידאולוגיה למה שהם עושים). 

ולכן אני מבדיל בין חרד"ל לדת"ל אני חושב שהם מגזרים שונים ומהסיבה הזאת אני החלפתי כיפה והגדלתי פאות ע"מ שלא להשתייך לציבור הדת"ל והלייט השולט בכיפה.

פיתרון לבעיות התחלנות לייטות וכו' אין לי אולי הרב קוק יכול לעזור בזה.

לא באתי לחרף ולגדף וסליחה אם ככה נשמעתי. אני אכן מכיר בעובדה שהציבור הדת"ל לא בין לבין אלא דרך אידאלית בפני עצמה ואני אף מכיר באידאל הזה. כוונתי הייתה שמבחינתי דרך החינוך המעורבת ודת"ל שהיא לא חרד"לית לא הצליחה מבחינתי בתפקיד שלה, שוב פעם מבחינתי כל נוער שהולך אח"כ לישיבות אחרי הישיבה התיכונית כבר המצב ב"ה הרבה הרבה יותר טוב אצלו וכמעט שאין לי עליו תלונות, אבל הוא חלק אולי גדול מאוד אבל הוא לא הכל וזה מה שכואב לי, כואב לי שמרוב דיבורים על אהבת ה'(במקרה הטוב) חסרה יראת שמים שלא לדבר על הלייט ששוב קשה לי לא להגדיר אותם רפורמים וכו' כואב לי שעמל תורה הוא מושג שנמצא בלא יותר מדי ישיבות שבאמת מגדלות ת"ח וגם כאלה שיוצאים לעבוד אין לי בעיה ואף להפך אני כמובן בעד. לא באתי לומר לאףחד מה לעשות פשוט אמרתי שמבחינתי דתי וחרד"לי וכו' הם הגדרות חברתיות שלאו דווקא משתייכות בהכרח עם מעשים ולכן אני רציתי בברור להיות שונה מהדרך של רוב החבר'ה מהיישוב שלי והחברה שאני מכיר שהיא לטעמי נפלאה אבל חסר בנוער ואולי אף יותר מזה יראת שמיים רצינות בעבודת ה' ולפעמים גם אהבת ה' חסרה לכן לא רציתי בתור נער להיראות ולהשתייך לחבר'ה שבה יש שאלה האם אתה שומר נגיעה? מתי אתה קם בבוקר?(וההתלבטות היא לא בין ותיקין למניין של 7) באמת גליתי שרוב החבר'ה הלכו אח"כ לישיבות נפלאות ונהיו יותר רציניים ויותר התקרבתי לנוער שוב. אבל אני שמח להיראות כמו אחד שלא מסתיר את כיפת השקל שליאלא להיפך להיראות אדם מלא יראת שמים שהסימנים הדתיים כמה שיותר בולטים. 

לא באתי לומר שהדרך האידאלית רעה באתי לומר שהתוצאה לאו דווקא משתלמת.

נ.ב. קידוש החומר היא הדרגה הגבוהה ביותר במסילת ישרים לפני ענווה ורוח הקודש, ואין הכוונה שלא צריך לתקן עולם.

מה לעשות שהציבור החילוני הרבה יתר מושך ומגרה מהציבור החרדי שלכאורה נראה חשוך ולא מושך בכלל????

הציבור הדת"ל מאוד מגוון וקצת קשה להכליל אותו שהוא יותר דומה לחלוני, זה מאוד מורכב כי בתרבות אולי אנחנו דומים לחילונים, אבל בשמירת תורה ומצוות אין ספק שאנחנו יותר דומים לחרדים.

לדעתי אפשר למקד את הבעייתיות בזה, שהרבה אנשים שואפים יותר להיות דומים לחילונים ופחות שואפים להיות דומים לחרדים...

תחילת הבעיה שלנו היא בכך שאנחנו חושבים שאנחנו לא זה, ולא זה, אנחנו באמצע, אצלם יש בעיות, הם לא בסדר, ואנחנו לוקחים קצת מפה, קצת משם, אנחנו, מ-ת-פ-ש-ר-י-ם וזה האידיאל.

שכל אחד ישאל את עצמו:

אני מגדיר את עצמי חלק מהציבור הדתי לאומי?

נגיד ויש קו ארוך בין החילונים לחרדים, החילונים זה בעצם הכי רחוק מה' והחרדים הכי קרובים לה', נכון?

איפה אני שם את הציבור הדתי לאומי?

הציבור הדתי לאומי מאמין שיש ה',וזה בסופו של דבר האידיאל שלו?

אז למה אם אנחנו כל כך מאמינים אנחנו לא שמי את עצמנו צמוד לחרדים???

התשובה היא- אנחנו לא מאמינים בה' פחות מהחרדים!!! אנחנו לא בין החרדים לחילונים!! זה בכלל לא קו ארוך, זה משולש! אנחנו פשוט שונים, אולי האידיאל שלנו נראה בינהים,אבל האידיאל הוא לא, גם קודש וגם חול, האידיאל הוא "לקדש את החול" זה בכלל לא באמצע, ואולי זה מה שמטעה אותנו, וגורם לנו לנסות לחיות את שתי העולמות, קשה לנו להבין שאנחנו לא מנסים לחיות את הכל, וברגע שאנחנו מנסים הכל, יותר קשה, כל הזמן יש תזוזות, ומה נעשה, מה שנקרא "תרבות המערב" בדרך כלל מושך אותנו יותר, ואין לנו במה להחזיק, כי אנחנו רוצים את הכל!!!

אז לדעתי, תחילת השינוי היא ההשקפה שלנו!

מה קדוש כאן?

אולי המהות הפנים-פנימית של סגולת ישראל היותר עליונה הנובעת מהשורש הבהיר שבנשמת האומה הישראלית?

לא מגיעים ככה לשום מקום, בפרט שאני חושבת שאם היית מקשיב למה שהוא אמר היית רואה שזה מאוד נכון

ואני עדיין מחכה להסבר על האמת האלוקית וכו'..

מעניין אותי למה התכוונת

מה קורה עם זה?

אנחנו סקרנים

ארר..אני אנסה לעשות את זה עכשיו..

שלא הייתה כוונה רעה, ובכ"ז - שים לב..

ה' נתן לנו את העולם הזה, צריך להתעלם ממה שמסביב?? 

למה אדם נמצא בעולם? כדי לתקן אותו! אז נתעלם מהכל?

ניתן לכל החול שבעולם, ניתן לכל האנשים שבעולם לשקוע בתוכו ולטבוע?

לא הרבה יותר גדול לקחת את מה שסבבנו ולהרים אותו למעלה?

אבל אנחנו שמים את עצמנו דבר ראשון 50%-50% כי אנחנו גם וגם, ואז כשאנחנו 70%-30% אנחנו לא מרגישים סוטים מהדרך, כי זה עדין "גם וגם". מה יוצא מקידוש החול? לקחת את כל מה שה' נתן לנו פה בעולם ולכוון אותו לכיוון הנכון- הקב"ה ותורתו.

שחושבים שכולם דפוקים ורק הם מייצגים את השינוי שכדאי שכולם יעשו.

אז תתעודד. אתה ממש ממש לא לבד. יש לנו ציבור מקסים. אנחנו רוצים לטעום מהכל. יש גם בלבולים. אבל בסוף הדברים שכתבת בדיוק מיצגים את הרוב הגדול.

לכתוב דברים כ"כ חריפים על הציבור המדהים שלנו!!

יש בו הרבה מגזרים, יותר לייט ויותר חרד"לים וזה ממש תלוי למה אתה משייך את עצמך!

מכיר את הרב שמשון רפאל הירש - אחרי כל תקופת ההשכלה והמודרנה הוא היה ראש של אחד הזרמים בדת היהודית,

והדרך שלו היא הדרך של הציבור שלנו, (בערך, חוץ מהקטע על א"י)

אני לא יודעת כמה בדיוק אתה דוס וכמה שמות של שחקני כדורגל אתה יודע אבל בבקשה, לא להכליל את כל הציבור.

תודה.

: לא בכוונה לריב\ להתווכח\להתדיין או משהו....

רק להגיד את מה שאני חושבת.

אך אני מקווה שלפחות אוכל לענות ואז אולי תהיה בקריאה תועלת.מי שקצת יודע,לא דמגוג,לא מוציא שם רע,לא מכליל,מבין,לא מונע משנאה (בקיצור לא חרדי מהסוג היותר גרוע) יודע ש(דברים מעין)אלו (הם) שטויות גמורות ! ואני מאמין ומקווה שב"ה הרוב יודע,ולא משנה מאיזה תת זרם הוא בא.

קודם הטעות היא -לא מכיר אילו 'מדריכים' אלה,ואם הם קיימים בכלל,אך השאלה הזאת היא שטות.הנחת היסוד הזאת,ומשם ואילך-שטות.משום שהציבור הדתי לאומי לא בא להיות "בין הקודש-חרדים לבין החול-חילונים" ,אלא ציבור זה התעסק בקודש ובקודש שבחול שהציבור החרדי זנח.הרי יישוב הארץ למשל ,דבר שבו התחדדה המחלוקת,זה לכאורה חול אבל באמת זה חול קדוש-ארץ ישראל-ארץ הקודש.זכור לי שפעם קראתי על הרב מרדכי פירון שליט"א הרב הצבאי הראשי השני,שלמד תקופה מסויימת בישיבה חרדית ואחד הרבנים שם אולי המשגיח אמר משהו שהציונים או המזרוחניקים משחקים בחול.אולי אז הוא יצא משם.לא זוכר בדיוק את הסיפור אבל העיקרון מובן.החרדים זנחו את החלק הזה שבתורה,ואולי אף חלקים

נוספים.אבל בהחלט הציונות הדתית לא באה להיות באמצע בין החילונים לחרדים במובן שמירת המצוות וכיוצ"ב.

וכן לגבי החיילים,אין זה חול ובוודאי שאין זה טומאה או תרבות מערב,חיילי צה"ל ,גיבורי צה"ל הם הקודש.הרב מרדכי אליהו כתב\הכתיב לחייל 'לשם ייחוד' כאשר הוא בצה"ל,להגן על הארץ ולכבשה להגן על העם (אגב,כולל החרדים.)

"מה יצא ממנו"? ב"ה ישיבות רבות,גבוהות הסדר,מכינות קד"צ,חיילים אמוניים,ת"ח עצומים!

(שאר) דבריך על כך שהציונות הדתית היא כישלון חרוץ וכיוצ"ב הם סתם שטויות והוצאת שם רע ופשוט דמגוגיה.דברים שמצד האמת אינם ראויים להתייחסות כלל!

ולסיום אביא שיר הלל לציונות הדתית שכתב הרב שלמה אבינר שליט"א שכתב בבאהבה ובאמונה מאתר ספריית חוה.

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=1290

אני לא חושבת שאפשר בכלל להגדיר בני אדם בתור ציבור.

אנשים הם פשוט עם מסובך מידי בשביל זה.

ואני לא חושבת שאם ילד/נער/בחור מגדיר את עצמו כמישהו שקרוב יותר לתרבות מסויימת זה באמת נכון, כי זה מה שהוא רואה בעצמו אבל אנשים אחרים יכולים לחשוב אחרת, העיקר זה מה שהוא עושה עם עצמו.

נ.ב. אני יודעת שהמשפט האחרון מוזר/מסובך מידי אבל זו דעתי וגם קצת קשה לי להסביר את עצמי.

להיות דתי זה בפנימיות לא משנה

אם את שמה לק או לא

מה גודל כיפה

מה אורך חצאית ושרוולים

כמה המטפחת מכסה את הראש

וכו..

העיקר זה שאתה יודע שאתה מאמין בה' בשלמות ועובד אותו

ואתה רוצה לעבוד אותו

אי אפשר להגיד שאתה לא מקפיד על הלכות

אנחנו לא אמורים להיתקע בפנמיות

לא סתם יש הלכות אנחנו צריכים לקיים אותם מתוקף היותם רצון ה'

לפי דעתי, הקהילה הדתית- לאומית זה הצלחה מסחררת, תראה כמה ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות קמו, תסתכל על ההתיישבות ביהודה ושומרון, תסתכל על הכנסת שיש שם מספר שיא של ח"כים דתיים לאומיים.

באמת יש בקהילה שלנו הרבה מגרעות וליקויים, אבל יש קודם להסתכל על הדברים הטובים וההצלחות ורק אח"כ להסתכל על המגרעות ולפעול על מנת לבער אותן מהעולם.

בעזרת ה' נעשה ונצליח!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...