וגם אני לא מבין בזה. ראית אולי פרשנים לגמרא הזאת?

משום שיש כאן אולי יסודות שצריך לברר ולהעמיק בהם,אני יכול להעלות השערות שמשיבות את הדעת בעניין אך אינני ראוי לכך ומימלא הטוב ביותר לשאול מי שמוכשר לתת תשובה,בהצלחה !

זה תחושת הפטרונות של האבא על בתו (וכן על בנו)?

חבל לא לברר סוגיות ,ואם לא אז דרך שו"ת באינטרנט,אבל כמובן שהתשובה בדר"כ מצומצמת יותר

השובניזם? האכזריות? הפטרונות של האבא על ביתו?

פמיניזם בדבריך אינו ביטוי מקביל לביטוי מעמד האשה,כונתי היא שאתה מגדיר זאת כתנועה או תפיסה בעלת מאפיינים כאלו ואחרים איך אין הכוונה שהיא היצוג הנצרך וההולם למעמדה של האשה

ב"ה

אם כך, נדמה לי שמצאתי את היהדות.....

ב"ה

אגב, ערב הסעודית היא המדינה היחידה שלא מאשרת לנשים לנהוג.

[כמדומני ששמעתי את הדברים או חלקם מהרב שלימד אותי את הגמרא הזאת, לפני המון שנים]

א. יש כאן כנראה יחס שונה למוות, שהוא בסך הכל מעבר בן עולמות.

ב. אכן נראה שקיימת ביקורת [של רבי יוסי בר אבין, כמדומני] בגמרא שם.

אבל את עצם הרעיון שצריך זהירות מלהכשיל אחרים אפשר לקחת מהגמרא הזו.

ההקשר של הסיפור הוא מתיחת ביקורת כלפיו על ההתנהגות הזו.

רבי יוסי בר אבין היה תלמיד של רבי יוסי בן יוקרת הוא עזב אותו והלך ללמוד אצל רב אשי. ואז הוא שאל אותו למה עזבת אותו ובאת אלי? אז התלמיד ענה- מי שעל הבת שלו לא מרחם אז עלי הוא ירחם?!

לתלמידים הכי קרובים שלו היה קשה עם המעשה הזה!

הגמרא  מותחת ביקורת על ההתנהגות הזאת ולא באה ללמד אותנו שזו הדרך הנכונה להתנהג.

לכל הביינישים- אני לא ביינישית ולא למדתי גמרא, הסיפור הזה התמיהה אותי אז פניתי לאבא שלי וזו התשובה שקיבלתי. התשובה הזו מתקבלת על דעתי ואם יש לכם השגות על התשובה אל תפנו אותם אליי כי מן הסתם לא יהיו לי תשובות (ואני לא רוצה לשגע את אבא שלי.)

זה באמת דבר יפה - שואלים את אבא, ומקבלים תשובה לענין..

כמובן, יש גם "צד" למה שאמר רבי יוסי בן יוקרת, הרי היה אמורא, אבל אכן מההקשר רואים שזו לא היתה דרך-הרבים.

מוזר מאוד שאמורא הורג את הבת שלו, שהיתה בבית וחטאה ביופיה...

גם אם לא כל אחד יבין (וה"הגדרה" שלך את הענין, אינה נכונה..).

ולא אוסף של כללים שנלקחו מהתרבות שהם חיו בה פעם.

שורש וגרביים - כנראה שלא למדת את הגמרא כי מה שאבא של ידידות אמר זה בדיוק מה שכתוב שם.

יהודית אבל ביקורתית ודורשת בירור.

כאשר אין יכולת מכל סיבה שהיא לברר.

עדיף לי שהבסיס שלי יהיה על דברים שאני מבינה ויחזקו את המקום הרוחני.

ראית איך אפשר בקלות לסנגר על אדם?..

אין רוח קודש ואין גדולה של חכמים שישבו בישיבה שנים ע"ג שנים- ובעקבות זה כתבו את ההלכות והמקורות.

חכמים היו ככל אדם, וכתבו ע"פ רוח התקופה.

היה זלזול בנשים והם רצו להתאים את עצמם לסביבה אז הכניסו להלכות גם קצת..

או שהם לא הבחינו ובטעות התפלק להם ועד היום אנחנו סובלים מכך.

איזו אפשרות יותר מקוממת נגד התורה או נגד חז"ל, מבחינתך?

ומחילה על הציניות.

מי אמר שזה שונה אם זה היה הבן שלו?

(שגם עליו כמדומני מופיע שהוא לא חס..)

(חבל לנצל"ש

הדעות שלך בפורום הזה נחשבות כניצלו"ש

כי התשובה שנתת ברור שהיא לא עונה לשואלים פה

שיוצאים מנקודת הנחה

שחז"ל היו קצת יותר מוסריים מרמת הגן שבו גדלנו.

אם באת לכתוב את דעותיך על כך שברור שחז"ל היו מושחתים

אתה מוזמן לפתוח שרשור נפרד!

בס"ד

שבוע טוב, שלום,

איך תגובתך מסדרת את העניין?

ר' יוסי מיקרת היה כ"כ צדיק כשגזר את הגזירה הקב"ה קיים, אבל הוא היה מושפע מהתרבות מסביבו, גזר גזירות שלא מסתדרות עם הבנתו של רבש"ע במציאות.

כמו כולנו מה שקשה פה זה מה הקב"ה חושב על כך. עדיפה קושיה טובה שמלמדת על האמת הצועקת לנו מהבטן מאשר תשובה שמסדרת שכלית את המשוואה אבל משאירה פצע במקומות עמוקים והרבה יותר חשובים. (לב נגיד)

לעניין הנידון, יש הרבה מקורות שעדיין אנחנו צריכים להבין, במיוחד אגדתות שהם נושאות בעיקרן עומקים של הבנות ושל תורת חיים. במקרה כזה מה שיעזור (חוץ מהסבר הספציפי למקור שאין ברשותי לצערי הרב) זה המכלול. אם מבחינת המכלול פגשת תורה שמכבדת את האשה באמת אז זה יהיה מקור תמוהה המוסיף עוד זווית/ מחדש וכדו'. ואם אין לך הבנה כזאת, אז זה עוד מקור שמחזק את הבאלגן.

שנזכה כולנו לתהליכים רוחניים שבאמת מוסיפים בנו אמון, שה' מאמין בנו. ושתורתו תורת חיים, שבונים בנו הבנות שמוסיפות בנו גבורה להילחם בעד הטוב.

בברכת חברים לכאב הלב מההבנה האסוציאטיבית של המדרש הנ"ל.

(ואת הכאב הזה, הלב הרגיש, הלב שה' ברא)

שבוע טוב.

אני קורא לכן ובעיקר לכן לקיים את דבר ה' כפי שמובא ברמב"ם:

(לא באגדתא בגמרא, אלא בהלכה)

"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך: שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה"". (רמב"ם נשים פרק י"ג ה' י"ד)

ובטח ובטח לא לאפשר לנשים גישה חופשית לאינטרנט, שזה בוודאי הרבה יותר גרוע

אישה פסולה לעדות מהתורה ולא מחזל,

"על פי שנים עדים יקום דבר".,

אם ההלכה היא מדרבנן- זה יכול להיות תלוי בסברא שמשתנה לפי המציאות. (למשל: נשים דעתן קלה ולכן פסולות לעדות, היום אפשר להגיד שזה שונה. אבל זה תלוי כמובן בהבנה של המושג 'דעה קלה')

יש מקום  שהנודע ביהודה כותב שגוי שמעיד בכוונה על בן אדם שמת. אם הוא מוחזק לאדם נאמן - מקבלים את זה, כי אין עליו חזקה שכל הגוים שקרנים. נראה לי ששמעתי דיון דומה גם על נשים. יש לך מקורות?

(אני כן זוכר שמסבירים ש'דעתן קלה' זה מושג פסיכולוגי שקיים תמיד, שקל ללחוץ על נשים כי הם יותר רגישות. וזה לא קשור לרמת ההשכלה שלהן. ולפי ההסבר הזה באמת זה לא יישתנה)

לכן זה לא קשור לנושא

שם אישה כשרה להעיד בכ"מ

ואחד האחרונים משנה אותו בגלל השתנות הדורות והמציאות.

של חז"ל יכולה להתבטל ע"י בי"ד שגדול בחכמה ובמניין (חוץ מ18 דבר שגזרו באותו יום), וזה סותר את מה שכתבת שגם הלכות מדרבנן יש להם מקור אלוקי שלא יישתנה. 

אין הרבה נשים שמודעות לענין

אשה שמודעת לכוחה יכולה לכוין את בעלה לאן שתרצה. 

חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידה תהרסנה

זה גם שלנשים, בגלל הנטיה שלהם לרגש יותר משכל, יש נטיה לראות את המציאות בצורה שונה ממה שהיא היתה. (זה נפוץ יותר לראות נשים מתארות מקרה בצבעים חדים בשכנוע עמוק שזה מה שהיה, כשמישהי אחרת שהיתה באותו ארוע תגיד שהיא מגזימה או משנה מהמציאות. ככה זה לנשים יש נטיה לראותה מהעינים שלהם, בגלל הנטיה לרגש).

יצא לי לראות את זה עם הרבה מאד נשים..

בד"כ זה נשים שכליות יותר, שהרגש אצלן הוא לא צד חזק.

אגב, תוכלי גם לראות גברים עם רגש ושיפוט מוטעה של המציאות, אבל זה נדיר יותר

הלוואי והיו לי מספיק אמונה וידע ע"מ לענות לעניין.

עד אז אסתפק בלהאמין לגדולים וחכמים ממני ובהליכה אחר מסורת *אלוקית* יפה, הגיונית ומכבדת

שלא השתנתה מזה כמה שנים..

שני דברים:

1. תדייק בדבריך: אני קורא לכם ובעיקר לכן, ולא כפי שכתבת.

2. הרמב"ם שהבאת כותב: "כפי הצורך", הצרכים משתנים בכל דור.

בס"ד

שלום

יש הבדל עצום בין פסיקת הלכה, שאולי גם מתחשבת בתרבות מסביב לבין קו חשיבה שחז"ל מלמדים אותנו.

כאמור מדרשי חז"ל עוסקים ומלמדים הרבה יותר את המהות, מאשר בפסיקת הלכה. בנוסף, פסיקת הלכה לא מייצגת את האמת השלימה, הרבה פעמים היא פשרה. לא לומדים על התמונה השלימה מהמעשה הסופי.

שבוע טוב.

ראשית אקדים כי אין ברצוני כעת להיכנס בעובי קורת בית הבד

של הדיון הכללי כאן, מכמה סיבות  ובעיקר משום שאין עיתותי

כ"כ בידי לכתוב כל אשר על ליבי, ודומני שבכגון דא נכונה האימרה

או הכל או לא כלום.

רק ארצה להיטפל לעצם הערתך מהיחס של איפה ואיפה 

כלפי המקורות, שפעם אנו מעתיקים אותם באדיקות לדורינו

ופעם אנו מעדיפים להתייחס אליהן כלא רלוונטים:

ובכן, אין ספק כי יהודי אורתודוקסי קלאסי רואה עצמו מחוייב

לכל דברי חז"ל שנפסקו להלכה או שהובאו כהוראה למעשה

ע"י גדולי הפוסקים המחזיקים בשולי גלימתו.

ניתן להתווכח על כך, אך המציאות מראה שהספר שהתקבל

על רוב רובו של העם השומר תו"מ הוא דווקא ספר השו"ע

לעומת ספרי הלכה אחרים (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, אורחות

חיים, אגודה והרשימה ארוכה). קבלתו בהיקף כזה של השו"ע היא היא

גם מקור סמכותו הכמעט בלעדית.

משום כך, כל הלכה שלא הובאה בשו"ע, אע"פ שהובאה בפוסקים

הקודמים, גדולים ככל שיהיו, אין בכוחה להיכנס לגדר של חיוב,

אלא לכל היותר תהיה המלצה או חומרא (כתבתי בצורה הכי

גסה שניתן, רק לצורך העניין).

ההלכה הזאת שהבאת, למרבה הפלא או שלא, לא מופיעה בשו"ע.

לכן אין כל בסיס לטענותיך בדבר חוסר ההקפדה עליה.

מה שכן, אני נוהג להשתמש בהלכה הזאת שציטטת כנגד כל מיני 

אנשים שקמים בדורינו המדמים שלהם נגלו תעלומות, שרוצים לקעקע

את סמכותו של השו"ע באמתלא של היתלות בדברי הרמב"ם בעיקר,

ולפעמים משלשלים עצמם עוד לתקופת הגאונים. את אותם אנשים

אני נוהג לעמת עם שאלה דומה לשאלה שהצגת - אם כבר אז כבר - 

האם האם מקפידים על ההלכה הזאת? ומה לגבי הכשר הבשר?

ולא חסרות עוד דוגמאות.

אך עובדה היא שההדרכה המעשית לא נחקקה עלי ספר.

הסיבה למה היא כן רלוונטית אפילו שהיא לא כתובה בשו"ע.

היו הרבה הנהגות של גדולי הראשונים שנכתבו

ונפסקו בשו"ע. אך זאת לא.

יודגש שאינני מתכווין להכהות את אורה של מה שמייצגת אותה

ההנהגה, אלא סה"כ להיות מדוייק.

משתיקתו הרועמת והמתמשכת של פותח הדיון,

ניכר שנגזרה גזירת הרחקה מד' אמותיו של הפורום

עד להודעה חדשה, או שמא הוא ממתין בינתיים

שישחקו הנערים לפניו.

בכל אופן - חבל (מדבר רק בשם עצמי!). ולא משום

שעמדותינו זהות, אלא בדיוק להיפך. קצת אקשן לא יזיק.

לך זכויות היוצרים על פתיחת הדיון הכללי, שהיא 

זכות לא פחות גדולה.

תודה על ההזמנה, אך באמת שאם ארצה את משנתי

בזה, אשאר ע"ה כשהייתי. ראי רק כמה זמן

לקח לי להגיב על הודעה משנית.

עבדי הזמן... 

אז אתה מוזמן להביע את דעתך בפירוט.

אמירתך כפי שהיא נכתבה, לא סתם מעוררת חשדות

ותהיות בקרב שלומי אמוני ישראל.

מהשיטין ומביניהן משתמע כי ההלכה היא גמישה ונזילה

ביותר והיא כחומר ביד היוצר לפי גחמותיו של מאן דהו.

אז אני רוצה לחלוק עליך בחדא ולהסכים עמך בחדא:

העובדה שהיו שינויים באופן יישום ההלכה היא עובדה. אך מכאן

ועד אמירה סתמית שנתאים את ההלכה למציאות לפי מצב הדור

או מצב רוחינו, רבה הדרך.

ישנו את שביל הביניים - ההלכה עצמה כוללת ומקפלת בתוכה

את מנגונני השינוי וההתאמה לצרכי הדור. אם אכן הצורך מוגדר

כצורך ממשי ע"פ הפרמטרים ההלכתיים, והשינוי עצמו מעוגן

ביסודות ההלכה - רק אז תיסלל דרכו מהכח אל הפועל.

נמצא א"כ ששינוי לגאלי אינו מוגדר חתירה תחת רגלי ההלכה,

משום שההלכה עצמה מאפשרת אותו.

אלא אם כן אתה מדבר על שינויים שרירותיים שאין להם על מה להישען

במרחב ההלכתי, שכאן באמת כבר לא תמצא רגליך וידיך וכפסע בינך

לבין הרפורמה.

אם מדובר בהתחדשות הטכנולוגית אז לא יכולה להיות סתירה,אלא שצריך מבחינה טכנית לייצר צוותים שיתאימו אותה לחיים יהודיים ,ואלו פרויקטים שבע"ה יהיו.ואילו באותה סוגיה אין להתבלבל ולהאדיר את הכלים הטכניים למשהו שהוא מעבר להיות הכלים כלים,ז"א אם בן אדם לא מרגיש צורך להיות בעל סמארטפון זה לא גנאי,בשונה מאצלם,וזה מתקשר לחלק השני ,שהרי אנחנו מדברים על רוח,מטראליזם,שמחייבת צבירה של עוד ועוד פריטים ושיהיו כמה שיותר מתקדמים

אז לקבל את הלך רוחם ומנהגיהם,אז מה לזה ולנו ? מה היתרון בדרך חייהם ולהכותיהם הפסולות והשרירותיות,אך אני לא מאמין שהתכוונת לזה

היא פוגעת כדי לתקן כדי שבסוף לכולם יהיה את הכי טוב, טוב באמת.

לא על זה הם יושבים,זוהי בסה"כ דרך מעבר טכנית לעשות כרצונם.

אגב,לפי שיטה זו האמת נעדרת ואין לה כל משמעות לא כן ?,אלו דברים שאינם נכונים

תפסול אותם.

אין סיבה להתייחס להסתכלות מערבית מודרנית

שהיא אסכולה פילוסופית מסוימת שנתונה במחלוקת. 

ולא להתפשר עם התרבויות של הגוים. (אתה בטוח שאתה רוצה להיות הומניסטי ומערבי? את הדברים האלה המציאו בגרמניה וצרפת..)

ובכלל - התרבות המערבית היא התרבות שפוסלת באופן גורף את כל מי שלא חושב כמוה.

ומימלא אם אני נחשב לגיטמי או לא בעיני מי ומי זה דבר סובייקטיבי שאיננו נמנה בהכרח עם השגת האמת,אלא מגדיר את רוחה של החברה מסביב

השאלה מי צודק ומהי האמת היא יסוד המפתח לשאלה מה היחס שלנו לכל דבר ודבר,ובנוגע לפסילת אחרים לא ברור לי הביטוי.אני לא פוסל אחרים שהתחנכו שלא בבחירתם איך שהתחנכו במובן של יריקה בפניהם,אני פוסל את דרכם.

והאמת היא שכל אחד עושה זאת,כל אחד שבוחר בדרך פלונית ששונה מדרך אלומנית ומתנגד ביודעין לשנות מדרכו הוא כפוסלה של האחרת,אך איננו מדגיש זאת בהכרח מילולית.

אשמח אם תסביר את מה שכתוב בסוגריים האם הכוונה היא למה שרשמתי באמצע ?

וגורם לי חלחלה.

על כך שאני חושב על התרבות המערבית שהיא היא שהביאה להחפצת גוף האישה ומכירתו כחפץ מוכר מוצרים.

שהיא היא זאת שהביאה לנהנתנות חסרת גבולות שבמסגרתה אין שום דבר קדוש- מלבד גופו של האדם עצמו (שיותר קדוש גם מגופם של אחרים).

התרבות המערבית שהביאה למשחקי הגלדיאטורים.

התרבות המערבית שהביאה לגלדיאטורים של ימינו - משחקי הריאלטי.

סלח לי - למרחב "הומניסטי" עלאק שכזה - אין רצון כלל וכלל להיכנס.

עדיף כבר להישאר מנותק ופרימיטיבי.

אבל אתה מאמץ בשתי ידיים כל מה שהגוים מוכרים. את כל הדיבורים היפים של שוויון, חירות, וצדק. הגוים לקחו מהתנ"ך שלנו, אם אתה רוצה לעשות טוב באמת - תדבק בתורה.

חוקים שאף אחד לא ייפגע ממנה באופן פרטי. זה פשוט בלתי אפשרי. התורה ניתנה לכל העם. ואם יש מישהי שנפגע או נפגעת - נעשה כל מאמץ כדי לעזור לו. אבל בסופו של דבר - הטוב השלם הוא רק בעולם הבא.

ע"י בני אדם שמונעים ממניעים אישיים. אבל אם הקב"ה אומר לנו שדבר מסוים הוא טוב. אז אנחנו מאמינים לו. ובכללי - מי שלומד קצת תורה יודע שתמיד מנסים לעזור לאנשים במצוקות שלהם וכואבים את הכאב שלהם, חכמי ישראל הם לא ציניקנים מנותקים.

בכולם.

המצב כרגע  הוא שחייו של האדם התורני - מאושרים ומסופקים יותר מאשר זה שלא. אז מה אתה רוצה?

הריני להכחיש נחרצות.

כפי ששמת לב נבצר ממני להגיב לכל טענותיך.

אתה פשוט יורה בצרורות (יצויין שלא תמיד יש קשר 

ענייני בין כדור לכדור...) סוגיות שלימות שאתה, כנראה,

יודע טוב מאוד שכמו שהן נדושות כך הן טעונות.

הייתי מאוד חפץ להשיב, אך דוחק השעה לא מאפשר.

עם זאת שפתיי לא אכלא מלומר שבמבט מהצד אני סתם

תוהה לעצמי מהו השורש המאגד של שלל טענותיך

והאם בכלל יש אחד שכזה.

האם תוכל למען הגילוי הנאות, במקום לירות ממטרים 

פזורים של ביקורות מביקורות שונות על היהדות, פשוט 

לומר מה אתה רוצה? לאן אתה חותר?

אני ממש צריך להתאפק ולבלום את עצמי כדי לא לחשוב

שלא תמימות עומדת מאחרי כל זה. ככל הנראה מציק 

(במקרה טוב...) לך משהו יותר יסודי.

אולי פשוט תיגע בנקודה למען יעילותו של הדיון?

אני לא שואל את זה סתם. הסיגנון מזכיר לי מקומות

מאוד מסויימים וד"ל.

זהו. רק שיתפתי אותך ברחשי ליבי. אשמח אם תעימדני

על טעותי אם אכן היא קיימת.

כאמור, אשתדל בל"נ להשיב על הטענות אם לא אזכה שמלאכתי

תיעשה ע"י אחרים.

שאלתי אגב, הפעם - נטולת צ'.

מוחי הותירני נבוך, ועל כן באה שאלתי.

בכל אופן, אם מחשבתי הבריאה הייתה אמורה לשלול

אפשרות כזאת - אז מה כן? 

שוב - זה יועיל מאוד לדיון לדעת מאיזו נקודת מוצא

אתה בא. זה יעזור למשיבים לירות את החיצים למקום

הנכון.

לא נעים כ"כ לומר, אבל לפעמים אתה נשמע (או נקרא)

כנער אכול ספיקות וגדוש בהרהורים שמצא מקום בו

יכול לתת להם פורקן. רצף ותדירות העלאת הנושאים,

הלהט והטון המאוד פרובוקטיבי שבדבריך, בולטים

לעין.

לא שזה לא לגיטימי, אך אני מוכרח להודות שבהשקפה

ראשונה, זה נשמע מאוד מוזר.

ועל כן באה שאלתי.

ובכל זאת?

משום שאם לא - איך נאמר בעדינות?

ראיתי כבר מישהו שעושה את העבודה יותר טוב ממנו...

אולי באמת שווה כבר לפנות לרב מלמד... |תוהה לעצמי|

זהו אות כבוד שאני מאחל לאף אדם בעולם לא לקבל.

המניפולציות שלך דוגמת הרפורמים  - לא פועלות כאן באתר, חביבי.

הורה, בניגוד אליך - היא תורת חיים. נשים קדושות וצדקניות תמיד היו בעם ישראל - והן ידעו את ערכן.

זה שהיום התפיסה "הפרטית" מקדשת את האמצעים ומתירה לכל אחד להתייחס לתורה איך שבא לו ולהאדיר את הפרט על פני תורת החיים - זה בעייה של הפרטים הנ"ל.

99 אחוז מהבנות הצדיקות האמיתיות, בכלל לא מעניין אותן שהן לא עולות לתורה. הן מבינות שיש עניין מסויים בהלכה - אבל יותר מכל, הן בהחלט לא רואות בכך ביזוי של מעמד האישה.

מעניין לבדוק ולראות שרובן של הנשים הפמיניסטיות שזועקות על כל מיני עניינים הלכתיים - ביום יום של עצמן, לא שומרות תרי"ג מצוות, ומקדשות את ההלכה רק בצמתים שהן יכולות להתנגש איתה בכוונה בקול תרועה וששון.

בשביל זה יש כרת ו/או בית דין שיהיה בעתיד מוסמך, לדברים שאליו יהיה מוסמך על פי ההלכה 0וכן - במקרה כזה, בית דין יהיה מוסמך להרוג כל מיני אנשים שאתה תחשוב שמזעזע שאפשר להרוג אותם).

הקטע הוא, שאיתך אי אפשר לדון במת דיון אינטליגנטי עם עובדות וראיות - כי אתה לא מסכים עם מושגי יסוד בסיסיים כמו כבוד תלמידי חכמים - ככה שאיתך אני בהחלט בוחר במכוון את דרך הסיסמאות הגדולות והמוצצות, ולא עונה לך  - במכוון - כמו שאני עונה לאנשים נורמליים אחרים באתר.

זה הכי טוב שיש. 

אבל זה לא באמת פרימיטיבי - זה פרימיטיבי רק ביחס למה שאתה קורא "ערכי העולם המערבי". להקיא. פשוט להקיא.

לך לך אל קרבות הגלדיאטורים ותהנה לך שם, אדוני. משם ינקו אבות אבותי "העולם הערכי שלך". מלראות גברים ערומים, עבדים, נלחמים את חייהם מול שוורים אימתניים.

לך לך אל התרבות הנאורה בה אנשים דחפו ידיהם לתוך פיהם כדי להקיא רק כי רצו לאכול עוד, כי סיסמת הסיסמאות שם הייתה " לחם ושעשועים".

והעיקר - לך והשלה את עצמך בעוד אשליות ומכור לעצמך עולם שכולו טוב בחסות המערב.

ועזוב אותנו בשקט.

אולי סנהדרין קטלנית הייתה אכן אחת לשבעים שנה - אבל היא הייתה.

אי אפשר לחלוק על כך שהיו עונשי מוות בידי אדם בתורה, ושכיום אין רק בגלל הסמיכה. 

אם אתה כופר עכשיו בעוד חלקים בתורה, נחמד לדעת - מוכיח עוד יותר שאתה או רפורמי, או מתיוון, או אפיקורס, או סתם ערבי/נוצרי שנהנה להציק לעם ישראל.

כמובן שרוב ככל הרבנים כנראה חלקו וחולקים 

עליו, ובצדק. אך די בעובדה זאת כדי להפריך

את קביעתך הנחרצת.

אבל אפשר להביא לך דוגמאות מן המוכן:

דין רודף במובנו הקלאסי, למיטב ידיעתי, נוהג היום.

כשתהיה סנהדרין והיא לא תסכים להרוג אף פעם - דבר איתי.

בכלל - מופלא שאתה בכלל מרשה לעצמך להביע דעה מה נראה לך רב מוכן או לא מוכן לקחת על עצמו - כשאינך מקבל עליך את כבודם של הרבנים קודם כל.

ובמילים אחרות - אי אפשר לאחוז את החבל בשתי קצותיו.

ב"ה

אנחנו יותר מאחוז.

ובכלל. אתה יודע כמה שטיפת מוח שאר האחוזים עוברות?

כמה שטיפת מוח מערבית עוברות כל הפמיניסטיות כיום?

אנחנו צריכים לצאת מנקוד הנחה קודם כל שהתורה שלנו היא מחייבת והיא תורת אמת. יש הרבה דברים שכתובים בתורה שגם אנחנו הגברים לא נבין - אז מה? זה אומר שעכשיו נתחיל לשמור מצוות בסלקטיביות על פי מה שנראה לנו נכון כיום?

הבעייה היא לא עם הפמיניסטיות עצמה - כמו שהיא עם מה שהיא מביאה יחד איתה, שפעמים רבות זה רצון לבעוט בדת ובכל מה שקדוש, לשחוט פרות קדושות רק בשביל ההנאה שבכך, ולצפות בהנאה בדת המתחללת ובעניינים שאמורים להיות דיונים הלכתיים אמיתיים בתוך בתי המדרש - מתגוללים אל כל עבר בלי שום קשר לקדושה ויהדות, רק כי זה "נותן רייטינג".

בת צדיקה באמת, קודם כל תרגיש עצמה מחוייבת לתורה ולמצוותיה, ומשם, אם יש משהו שנראה לה לא טוב, תפנה בענווה לרבנים ו/או רבניות גדולים ממנה שלמדו קצת יותר ממנה בחיים, ותשמע מהם הסברים, תשתה את תורתם - והעיקר, תלמד עד כמה מקומה של האישה נשגב וקדוש ביהדות הרבה יותר ממה שכל חברה מערבית אי פעם תוכל להגיע בכלל.

ב"ה

האם לדעתך, שטיפת מוח מערבית פרושה זלזול בתורה?

או ששטיפת מוח מערבית פרושה לחשוב שנשים וגברים הם שווים?

אם האפשרות הראשונה לדעתך נכונה, אז שווה לעיין במקורות ולראות מה שם. כמו בפתיחת השרשור הזה. לדון. בעיניי, חכמינו קדמו את המציאות שלהם לטובת שוויון , ועלינו להמשיך במציאות שלנו. שלנו כבר קל הרבה יותר.

אבל אם לדעתך האפשרות השנייה נכונה, אז יש ביננו חילוקי דעות עמוקים. כי מה שבעינייך זו התורה, בעיניי זה אסלאם.

ע"ע בהמשך. אין חובה לשמוע את השיר. אפשר לכבות את כפתור הקול ולצפות במילים. ההפניה היא בעיקר לטקסט המצורף. (מופיעות המילים במהלך השיר). שבוע טוב.

אתן באמת מרגישות את עצמכן כ"כ נחשלות מאחור?

מה פשר כל האובססיה הזאת להוכיח לעולם שאתן 

יכולות גם להיות גברים? מאיפה נובע כל הדחף הזה

להידמות להם בכל מה שתוכלו?

תהיו מי שאתן - נשים. זה טוב גם לכן וגם לאנושות.

(אין לי אפשרות כרגע, אולי בהמשך)

נשים וגברים לא יהיו שווים לעולם. אל תנסי אפילו. זה מגוחך וזה פתטי.

גברים לעולם לא יוכלו ללדת.

נשים לעולם לעולם לא יוכלו לעשות חטאים מסויימים של גברים.

גבר כמה שהוא ינסה לא יוכל להניק.

אישה כמה שתרצה, לא יכולה בחופשיות כמו גבר לעשות "קטנים" בשיחים בעמידה.

גברים ונשים באולימפיאדה מעולם לא התחרו בתחרויות משותפות.

הגובה הממוצע של הנשים מאז ומתמיד היה נמוך יותר מהגובה הממוצע של הגברים, וכנ"ל המשקל.

הכוח הממוצע של הגברים מאז ומתמיד היה גבוה מהכוח הממוצע של נשים, ואין ויכוח על זה.

נשים בתפקידים קרביים בצבא - מורידות את תפקוד הכוח, מעמידים להם סטנדרטים ומבחני כוח פחותים משל הבנים, או שמורידים את הרמה הכללית בשבלן.

אפשר להמשיך כאן עד אינסוף. ולא מדובר רק בהבדלים פיזיולוגיים - אין ספק. ישנם גם הבדלים בסיסיים הורמונליים, מחשבתיים, רגשיים.

אי אפשר להתכווח עם המציאות.

אישה לעולם לא תוכל להיות גבר, וגבר לעולם לא יוכל להיות אישה (ולא, ניתוח לשינוי מין זה לא נחשב).

אז די כבר עם הפתטיות לנסות להשוות בין גברים לנשים.

מעולם לא אמרתי שנשים לא יכולות לעשות דברים שבפועל הן יכולות - אמרתי רק שהניסיון ליצור שיוויון מלא בין גברים לנשים הוא מגוחך, חסר טעם, ולא רציני. 

נשים צריכות להתקדם ולהגיע לתפקידים גבוהים בעולם, לא בגלל שנשים צריכות להיות שוות לגברים, אלא בגלל שהן פשוט מוכשרות (כמובן, אני לא מכחיש שיש הרבה פעמים שישנה תקרת זכוכית לנשים -אבל הדרך לפתור את זה זה פשוט להיות הכי טוב שאפשר ועם הזמן התקרה תשבר ומי שטובה, תתקדם. אותה תקרה קיימת גם לדתיים, קיימת גם למזרחיים, קיימת גם לכל מגזר מיעוט אחר במדינה. זה לא אומר שרק בגלל זה צריך שיהיה "שוויון". זה אומר שצריך לבחון כל דבר נטו לגופו ולבחור את הדבר המתאים ביותר.

לאחרונה מונתה נגידת בנק ישראל. היא נבחרה לא בגלל שהיא אישה - היא נבחרה בגלל שהיא הייתה המינוי הראוי ביותר המתאים ביותר באותה נקודת זמן. וזהו.

וכמובן - מאז ומתמיד היו ויהיו לאישה תפקידים טבעיים שטבועים בנפשה. אישה שיולדת תינוק מקבלת בתוכה גם את הכוחות והרצון לדאוג לו ולטפל בו - ובאמת באופן יחסי זה יותר מאשר האבות (ביחס לטיפול פנים - בבית, ולא ביחס לטיפול חוץ, בעסקים, לפרנס את התינוק - שזה דבר שטבוע בגנים של הגבר "הצייד" הרבה יותר מאשר בגנים של האישה).

להתכחש לטבע הבריאה זה הדבר הכי מגוחך בעולם (אני לא אומר שזה מה שאת עושה, אלא שזה בעצמו דבר לא טוב.).

תרבות המערב - החריבה את המושג אישה, ובנוסף גם ביזתה אותו והפכה אותו למוצר מקדם מכירות.

בתרבות כזאת - אין מקומנו.

ב"ה

אני מרגישה מקופחת, לא נחותה.

אני מרגישה שמונעים ממני לעשות דברים נכונים וטובים, בעיקר על ידי לחץ נפשי.

הרי כביכול ההלכה סותרת הרבה דברים (השאלה היא האם מבינים אותה באופן יהודי או אסלאמי).

הבדלים גופניים, נניח שזה משנה/לא משנה. אבל מפה ולגזור דרישות, המרחק גדול.

אנחנו נשים. וזה מה שאנו עושות. ואנחנו לוחמות בשביל להיות נשים כמו שגברים מעולם לא לחמו להיות גברים. גברים לחמו על הזכויות שלהם כעבדים או מסיבות אחרות. לא על רקע מגדרי, ככל הידוע לי.

אגב, אנחנו לא מיעוט. אנחנו הרוב.

ואם מדברים על יחס אמיתי לנשים, לעומת החפצה:

"חופש אינו שאלה של גודל הכלוב, אלא של מי מחזיק במפתח. " <שרה לורנס>

מה שאירגוני הנשים הכניסו לבנות לראש...

רק עשו אותך אומללה, ומרגישה מקופחת.

חבל.

שאת לוחמת בשביל להיות אישה?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שתוכלי להיות בצבא באותם תפקידים ב-ד-י-ו-ק כמו גברים?

האם זה אומר שאת לוחמת כדי שתוכלי להניח תפילין וטלית בכותל?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שתהיינה דיינות בבית הדין הגדול?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שגבר לא יקדש אישה אלא שניהם יקדשו אחד את השני?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שכ-ל מה שגברים עושים, שאת תהיי בדיוק כמוהם?

או שאת לוחמת על כך שיתנו לך לחיות, ולבצע את מה שאת מוכשרת בו וטובה בו, ולא סותר את ההלכה, על הצד הטוב ביותר?

שאת נלחמת על כך שכאשר יש לאישה כישורים וניסיון בדבר מסויים בדיוק כמו לגבר, ואולי אף יותר - אז שבבחירת האדם לתפקיד הספציפי, לא יפלו אותה על סמך זה שהיא אישה?

יש הבדל גדול בין המקרים הראשונים שהבאתי (שלדעתי הם טעות וזיוף) לבין המקרים האחרונים, השניים האחרונים, שהם, באמת, מקובלים ומובנים לגמרי, ואני אף אלחם איתכן למען זה...

אגב - לא באמת הבנתימה שאמרת שההלכה כביכול סותרת הרבה דברים השאלה היא אם מבינים אותה באופן יהודי או אסלאמי - למה את מתכוונת בזה?

ורק אגיד על זה - שהניסוח הוא לא נכון. כאילו הדברים האחרים קודמים, וההלכה - התורה למעשה - סותרת אותם. הפכי את המשפט. ישנם הרבה דברים שסותרים את ההלכה ומנסים להפריע למהלך החיים הטבעי של היהודי והיהודיה באשר הם.

התורה קדמה לעולם, וקדמה לכל נורמה חברתית או "דברים" שהם. ולכן, כן, גם אם זה נראה שההלכה שגבר מקדש אישה - סותרת את "ערך השיווין" וכו' וכו' - בעצם אין זה כך, אלא ערך השיוויון כיום, סותר את ההלכה, ומנסה להפריע לנו כיהודים מאמינים, להמשיך לאחוז בדרכנו הקדושה. "ערך השיוויון" לא קודם להלכה - כי הוא נוצר הרבה הרבה אחריה, הוא נורמה חברתית, הוא מושג אנושי, שנוצר רק כאשר היו בני אנוש בעולם - דבר שכמובן קרה אחרי בריאת העולם, והתורה - קדמה לעולם...

ב"ה

למופים:

אין צורך לרחם. ולחשוב אחרת ממך לא הופך אותי למסכנה.

בנוגע לשטיפת מוח- לא מפחיד אותי להתמודד מול טיעונים שאנשים מערביים ממני סוברים. ובכלל, תתמודד עם הטיעון. זה שאנשים מערביים (בתרבותם) ממך, לא אומר שאין להם דברים חכמים לומר.

במיוחד לא כשהטיעון הנגדי הוא ש"דעתי קלה" "פסולה לעדות" "שלא עשאני" וכד'. אתה לא סופר את הדעה שלי, אומר שאני שטופת מוח, ולפי מה שאני מסיקה- חושב שנגד ההלכה לומר טענות בדבר כל אחד מן המשפטים הנ"ל.

אז, אני כן מחשיבה את הדעה שלי. וזה שיש עוד אנשים שהגיעו למסקנה הזו (לא לפסול את המחשבות שלי כי אני אישה) לפניי. מה טוב.

לותן טל:

1, שמחה שאתה תומך בשתי הדוגמאות האחרונות שהבאת.

2,מובן אסלאמי למושגים יהודיים:  כאן יש  קשר לסרטון. הסרטון הוא סאטירה על כך שלנשים בערב הסעודית אסור לנהוג על פי חוק  ישן. יש שם ערבי סעודי ששר את התירוצים המטופשים של החוק. בעיניי, במיוחד בשורה (בתרגום חופשי): הנהג שלך יקח אותך לל מקום, את לא צריכה לנהוג. את מלכה. מלכה לא נוהגת.  אבל את זו שתכיני לי את ארוחת הערב שלי. ואני אחליט מה ממנה לחלוק איתך.

מן טענה אסלאמית כזו: כניעה למי שחזק יתר ממך. ולדרוש מממנו להאמין במה שאתה מאמין (בכוח). "אני יודע מה א-לוהים אמר, ואת תעשי כל מה שאגיד לך".

אני מוכנה להרחיב לגבי האסלם.

אז, צריך לבוא מישהו ולעצור את האלימות . לעצור את שלטון הכוח. להראות שיש משהו יותר, מעבר לעולם הגשמי הזה.

כשמסבירים לי שבעצם אין כזה דבר שוויון, זה לא מתקבל. ו"את לא באמת מבינה את עומק דברי חז"ל. תהיי בן, תעברי את גיל ארבעים, תחיי בדורות שלהי בית שני, ואם למדת גמרא בשקידה עצומה אז יש סיכוי שתצליחי להבין משהו. לא? טוב, אז אני יודע, ואת תעשי את כל מה שאומר לך לעשות".

מצטטת שוב:

"חופש אינו שאלה של גודל הכלוב, אלא של מי מחזיק במפתח. " <שרה לורנס>

3, לגבי הדוגמאות הראשונות שהבאת: מה שיש לי לומר הוא, שהמצב הולך ומתפתח. ברוך השם. פעם נהיגה, כיום לימוד גמרא לנשים (הרבה מתירים. ממש לא רק בצד אחד של החברה הדת"לית.) ועוד. יש לי יסוד כבד להניח שגם בתחומים הללו המערכה יכולה להכריע להתיר.

מעריכה את התגובות. זו באמת השקעת זמן. יום טוב.

מי שחושבת שמפלים אותה, גם מרגישה כך.

בכל הדורות בנות לא הרגישו שיש איזו שהיא בעיה, הן הרגישו שלווה ולא הרגישו מושפלות.

את מרגישה שאת מושפלת ע"י חלקים נרחבים בעם ובדת שלך. זה נורא מעליב. וחבל!

מה שייך על זה טענה עניינית?

זה אובייקטיבי שאת סובלת, לא קשור למה שאני אישית חושב.

ולגבי עצם הדיון שלך, אין לי אפשרות להתווכח איתך. אני יוצא מנקודת הנחה שכל דברי התורה ודברי חז"ל הם קודש קודשים. ומי שמערער את הסמכות של הגמרא והראשונים הוא מערער את יסודות היהדות.

כל עוד לא ברור לי שאת מסכימה איתי בפרט הה, אין לי מה לדון איתך, כי אני מבוסס על זה שדברי חז"ל אמת, ואני אנסה לחפש בחז"ל מה הם חשבו ועשו, והאם חז"ל חשבו שזה יכול להשתנות ביום מן הימים.

אם את מסכימה, אפשר להתחיל לדון, אבל כל עוד לא הסכמנו על זה, לא מעניין אותך בכלל אם חז"ל התכוונו לזה או לא, מה העניין להתוכח על זה?

אך אני חייב לומר שמאופן הסקנת המסקנות והנבת

התובנות שמשתקף מהודעותייך, יש את הרושם 

שהגעת או גדלת באווירה מאוד קיצונית, לכאן או לכאן.

משהו לא בריא שכזה.

תקני אותי אם אני טועה.

לגברים הוא שונה על פי טבעו של כל אחד. וכבר כתבו פה בנות הפורום שהן מזדהות עם הכלל: "נשים דעתן קלה".  התורה - בגלל שהיא אלוקית וניתנה ממי שברא את האיש ואשה יודעת לתת לכל אחד ואחת את המקום שלו.

אגב, התרבות המערבית משפילה הרבה יותר את הנשים כשהיא מתייחסת אליהן כאל חפץ מעל כל דף עיתון או שלט רחוב

שהיא הותקפה גם אז כנראה היא לא היתה ממהרת להכריז מלחמה על גרמניה

אם היטלר לא היה מכריז מלחמה

הרבה אחרי שהיה מאוחר מדי (אחרי ה'אנשולס', לקיחת חבל הסודטים, כיבוש צ'כסלובקיה, וכיבוש פולין, גרמניה גדלה אז ביותר מפי שתיים) היחידה שהתחילה את המלחמה, לא נעים להודות, זו רוסיה הקומוניסטית. רק בזכותה גרמניה הוכרעה. אמריקה הגיעה ממש בסיום ורק כדי לעזור לאנגלים שהיו בני בריתם. מהיהודים לאף אחד לא היה אכפת.

לוותר לגרמניה על כל הכיבושים שהיא עשתה רק כי: "עוד מעט הם יירגעו", רק לרוסים היה שכל להבין מול מי הם מתמודדים ולנהל מולם מלחמה אכזרית. אם אנגליה צרפת והולנד היו מתנהגות בשכל ולא על פי ערכי השמאל וה"טוב שבכל אדם" היה אפשר להציל את כל יהודי פולין

ואנגליה הייתה מופצצת)

ארה"ב נלחמת כי היא מבינה שהאסלאם מהווה איום על התרבות המערבית ועל חייה. (המלחמה התחילה אחרי הפיגוע במגדלי התאומים. לא כאשר התחילו להרוג נשים שלא לובשות רעלה באפגניסטן)

ועובדה - אף אחד מהמטוסים שעפו בשמיים זמן רב מאוד לפני שכלתה ההשמדה באושוויץ, לא עשה ולו מאמץ קטן של שיגור כמה טילים אל פסי הרכבת כדי לעצור אתמשלוחי המוות.

כל מדינות העולם, התערבו בגרמניה רק כשהיו להם שיקולים חשובים של עצמם - טריטוריאליים, כלכליים, או מנהיגותיים - שרצו להוכיח לעולם שהם אלו בעלי הבית שעושים סדר בגן הילדים.

ובלחמות ישראל - נכון ישראל א, פעם לא תקפה ממניע מוסרי, אלא כהגנה.

כלומר ישנם מספיק ציוני דרך היסטוריים המוכיחים שהמעצמות לא התערבו כשיכלו לא להתערב,רק כשזה הגיע לסכנת עצמם או לפתח דלתם ממש הם התערבו,ז"א שבין משיקול של השרדות בין משיקול של אי אכפתיות רבה הם התערבו כאשר זה נגע להם,ומימלא אין ליחס להם פעולה מתוך מניעים אלו כשמדברים על יסוד סיבתי לפעולתם.

המדינות לא פעלו ממניעים מוסריים וערכיים, וכל היסטוריון ישר וכנה יגיד לך בבירור ויראה לך כל מדינה ומדינה באיזה שלב בדיוק נכנסה למלחמה ומה היו המטרות שלה במלחמה. אף מדינה שהייתה בתוך מלחמת העולם, לא נכנסה לשם בלי שהרגישה שהיא חייבת ממניעים פרטיים שלה.

ומה הקשר בכלל מדינת ישראל? כשמדינת ישראל יזמה התקפה זה היה רק כשהרגישה איום קיומי על חייה ועל ריבונותה במדינה.

אין פסול בכך שכל מדינה דואגת לצרכיה שלה - בדיוק בשביל זה נוצרו מדינות בעולם - אבל צריך להכיר בזה ולא להיות יפי נפש ולהגיד שכל אומות העולם נכנסו למלחמת העולם כדי להציל את היהודים המסכנים.

ולגבי מפעלי המוות - היו לא מעט ידיעות, ואף אחד ממנהיגי המדינות הנ"ל לא היה טיפש, לכולם היה מודיעין וגם אם נניח בשנה הראשונה היה עירפול ולא מובן, מהר מאוד היה ניתן להבין - זה רק אתה שממשיך להתעקש כדי לשמור על גבם של המדינות ש"בסך הכל רצו לעשות טוב לעם היהודי".

בעלות הברית ידעו בפרוש מה הולך באושוויץ.

שני יהודים הצליחו לברוח בתחילת המלחמה (בריחה מתוכננת)

הם ברחו עם מסמכים שכתוב בהם בדיוק למה משמש אשוויץ ואיפה בדיוק צריך להתקיף כדי לחסל את ההשמדה (זו המטרה לשמה הם ברחו)

הם הצליחו להגיע ולדבר עם הנוגעים בדבר, אבל לבעלות הברית לא היה אכפת.

למרות שמטוסים אמריקאים ובריטים עברו מעל אושוויץ הרבה פעמים ויכלו להפציץ (כשהיה ברור להם למה זה משמש) הם לא רצו.

למה? כי הם פעלו מאגואיסטיות ורצון לשלוט ולא מערכים והומניות.

כל זה מתועד.

ואל תשווה אפילו בין השואה לבין ההתקפה על הערבים (שאגב, אם באמת למדת הסטוריה היית צריך לדעת שמדינת ישראל מאד חוששת לתקוף אם אין איומים ממש חזקים על החיים, ע"ע זריקות האבנים ובקבוקי התבערה שקוראים בימינו ואין עליהם תגובה) זה נחשב לידיעתך הכחשת שואה.

זו התקדמות טכנולוגית והנחלה מסויימת של יסודות ברזל בעשרת הדברות (שכמובן לא הגיעו בשלמותם מעצם שמי שהביא אותם לא הביא אותם מתוך יראת שמים אלא מתוך כדת שקר נוצרית,איך כל היסוד הפשוט להסתכל על האדם כיצור נעלה שאין לפגוע בנפשו ולתפוס את הרצח כדבר לא לגיטמי בעליל זו הנחלה בלעדית של התנ"ך לעולם,ללא נגיעה נוצרית.

כמובן שבמציאויות פרטניות,תפיסת ה"חמלה" שלהם מעוותת בעליל,וישנה לפעמים הדרכה פרטית לסלוח לרוצחים ובעלי זוועות,אך כשהם רוצים הם גם יודעים טוב מאד להתעלם מהעיוות הזה וללכת לצד השני ביצירת עוד עיוות, ומתנהגים כאחרוני הברברים והרוצחים כמו במסעות הצלב)

המדענים הגדולים ביותר בעולם היו יכולים להיות מושחתים עד העצם.

ה' לא חילק את מידת היושר והערכים בצורה שתואמת למידת השכל.

בומילים אחרות - שכל ואיטליגנציה, ידע וקידום העולם מבחינה טכנולוגית - לא הולכת יד ביד עם כל הערכים המושחתים שהגיעו בנוסף.

נובל - ממציא הדינמיט הגדול, המציא את הדינמיט באמת כי רצה לעשות איתו טוב בעולם, אבל העולם לקח אותו למקום של ההרס והחורבן - וזה שבר את נובל, עד כדי שבמותו ציווה את כל כספו להקמת קרן נובל שתחלק פרסים לאנשים שתרמו טוב לעולם. 

זה מראה לך שכל המצאה וכל דבר - ניתן לקחת אל הטוב שבה, ואל הרע שבה.

המציאו את החשמל - אפשר לקחת את זה לטוב שבו, אל פיתוח העולם - ואפשר לקחת את זה למשחקי הריאליטי.

אתה באופן אוטומטי מחליט שהשכל הולך יחד עם הערכים - ולא הוא. זה הטעות שלך.

את הקידום השכלי, המדעי, של העולם - אני אכן שמח על כך ורואה בכך דבר שבעיקרו יכול להביא הרבה טוב - אבל זה לא אומרשאני לא יודע להיגעל מכל הגועל שהולך היום בעולם.

מכונת כביסה זה המצאה טובה. לשים בפרסומת שלה בחורה חצי ערומה כדי שתמכור יותר מכונות - ז-ה המצאה מגעילה ודוחה שצריכה להיכחד מהעולם.

מזמין אותך להתחתן עם אותה בחורה חצי ערומה מהפרסומת של המכונת כביסה, בשם "המרחב המערבי ההומניסטי הנאור שהביא כל כך הרבה טוב לעולם". ושיהיה לך בהצלחה.

יהודי ומצרי

יהודי ורומאי

יהודי ויווני

יהודי ונוצרי

יהודי ומערבי

יהודי וחתול

יהודי ועכבר

צריך להיות יהודי ויהודי.

מהמילים "איטי ולא יעיל" שלך הבנתי כי אתה מדבר על "מגמה".

אני, אם זה לא היה ברור, לא מדבר על מגמה או מקום כלשהו

שנמצא אי שם בתוככי התרבות המערבית שההלכה מנסה להוביל

אליו ב'דרכים כשרות'. ממש לא. כאן נפרדה דרכינו.

העקרונות הם עקרונות ברזל שלא יישברו. יישומם לעיתים מצריך

יצירתיות ויכולת תמרון ואת אלו מאפשרים מנגוני השינויים עליהם

דיברתי. כלל לא דיברתי על הובלה לאיזשהו מקום כי אם על התאמה

מסויימת. אתה אולי מניח שהתאמה יכולה לבא לידי ביטוי דווקא

במציאת קולות למיניהן, אך תתפלא לפעמים דווקא ההתאמה למציאות

היא ע"י ריבוי חומרות והוספת גדרים (ורבו הדוגמאות לכך בחז"ל).

וכנראה בזה מתמצה ההבדל ביני לבינך.

תמיד היה קשה להיות עובד ה' ושומר הלכתו. לא רק היום. אך לא 

כל התמודדות אמורה לגרום להרמת ידיים. אנחנו כאן היום מדיינים על

הנושא בזכות אלו שלא הרימו ידיים. אחרת, היינו כנראה מדברים

על דברים אחרים. מי שלא ימצא דרך להתמודד עם הקושי, כנראה

בסופו של דבר ימצא את עצמו בחוץ וצר לנו על כך, אך במקום להפנות

את האצבע המאשימה להלכה יש להפנותה כלפי חולשתו ורפיסתו של

אותו נושר.

את כל העמים פה באיזור כי הם היו עובדי ע"ז! סקל מחללי שבת, נואפים, ואנשים שהאמינו באמונה שהיא לא היהדות. על איזה פלורליזם אתה מדבר?

זה עם ישראל (פרושים) וכתות,אפילו מבחינה מספרית פשוטה

הם פשוט המציאו בגלל הגלות. הסיבה היא שעד אותו זמן הכל היה בעל פה.

אבל המציאות משתנה מדור לדור. וכבר אמרו: "אין לך לילך אלא לשופט שבימיך"

ובתקופת ומיקום הרמב"ם מישהי שמסתובבת ברחוב היה בזה חוסר צניעות וכיום זה לא שייך

זה לא קשור לדיון לגבי השקפה.

אני מאמין שהרמב"ם בימינו היה חושב אחרת לא כי יש שינוי בערכי הבסיס אלא 

ביישום שלהם.

כאן יש בעיה לכאורה בערכי בסיס שמישהי מקבלת עונש כשלא עשתה דבר

או מסיבה אחרת וכאן יש חוצפה בסינון דברי חז"ל.

ולגבי פסילה לעדות זלזול בכך הוא כנראה כפירה לדעת הרמב"ם

(אא"כ אפשר לזלזל כך בהלכות מן הקב"ה)

הרמב"ם נפסק להלכה בשולחן ערוך.

ואני לא מסכים שזה לא נוגע בזמנינו!

העיקרון הוא שאשה צריכה להישאר כמה שיותר בביתה, ולא תצא החוצה בלי צורך.

העיקרון נשאר גם היום.

אם אישה צריכה לצאת לעבודה\ללימודים\לקניות\וואטאבר אין בזה שום בעיה.

מדובר על אישה שיוצאת לטייל, וגם זה צורך לפעמים,אבל לא להגזים עם זה.

אל תדאג.

וכך אני מחנך את הבנות שלי.

א. יאיר נא כבודו עיננו היכן נפסקה בשו"ע אותה הדרכה של הרמב"ם,

ואחזור בי בשמחה.

ב. כבר הבהרתי שהמסר (מה שאתה קורא לו "עיקרון") שעולה מדברי

הרמב"ם, ודאי שהוא להלכה ולמעשה. הוויכוח היה ברזולוציה יותר קטנה.

אני אחפש

ע"ש שהעתיק את הטור ששינה את לשון הרמב"ם וכתב רק בסתם שלא תרגיל לצאת הרבה

כי הרי בפסוק לא כתוב שיעור, אלא "פעם בחוץ פעם ברחובות, בביתה לא ישכנו רגליה", "כל כבודה בת מלך פנימה"

וכל אדם יר"ש יקח מזה מוסר למקום שהוא נמצא.

דווקא המילים "החריפות" האלו נזקקות בדורנו.

לק"י

אחרת הקב"ה לא היה מצווה עליהם לשמור עצמם מצד אחד, ומצד שני מכשיל אותם בוודאות.

ר' יוסי הוא יהודי כשר ולא איזה שיגעץ?

של דבר אביה הציל אותה מנפילה לחטאים? ובכלל - למה הוא הורג אותה ולא הופך אותה למכוערת?

הפשט של הגמרא הוא שיש ביקורת על המעשה הזה כפי שאמר אבא של ידידות.

שהיא פרוצה?!

להוציא בדרך נס תאנים לפועלים שלו.

יש כאן איזה מוטיב חוזר של אמת ונאמנות לבורא בצורה קיצונית (כביכול?)

הזה הופך לשירשורפלצת מטורף מנוצל"ש להאם בנות צריכות ללמוד גמרא/כדאי/לאכדאי

|בורח|

הוא סבר שעדיף לה למות מאשר להכשיל אנשים. 

היו הרבה צדיקים שהעדיפו למות מאשר להיכשל או להכשיל אחרים בעברה קלה שבקלות. 

החטא גרוע בעיניהם מהמוות. 

זו לא הדרגה שלנו ולא נדרש מאיתנו. 

השאלה למה רבי יוסי החליט בשביל הבת שלו שזה מה שהיא מעדיפה. 

או שהיא הייתה קטנה והוא סבר שהוא זה שצריך להחליט בשבילה, הגיוני בעיני.

או שהיא הייתה צדיקה גדולה והיה לו ברור שהיא איתו בעניין. 

בכל אופן, עצם הרעיון שעדיף למות מאשר להיכשל בחטא

הוא עניין הגיוני ומדרגה שהרבה צדיקים זכו לה. 

מה שקשה לנו עם זה זו ההרגשה שהמסר הוא 

שעדיף אשה מתה מאשה יפה. זה מזעזע...

אבל כמובן שזה לא המסר, חז"ל אמרו שזה טוב שאשה היא יפה.

יש אפילו הלכות שעוזרות לה לשמור על יופיה.

רק שפה יש סיפור על מסירות יוצאת דופן ומעל הכוח האנושי לשמירת מצוות. 

ומה אנו יכולים ללמוד מזה?

מה שלומדים מכל הסיפורים על מעשים עילאיים של צדיקים, 

שאנחנו שייכים לעם קדוש שמצמיח בתוכו אנשי מעלה

ושיש לנו לאן לשאוף (אבל לא לקפוץ מדרגות)

ולהתחזק בהשתדלות שלנו לשמור על המצוות בכלל והצניעות בפרט 

אמרת שיש צדיקים שיעדיפו למות ולא להכשיל.

מכאן ועד לרצוח?!

זה עילאי? אידיאלי?

כתבת "הגיוני בעיני". אתה באמת רואה הגיון במעשה?

שוב, אם ישנו הגיון בדבר (דגש על ה"אם") זה יהיה על גופו. לא על אף אחד אחר.

נשגב מבינתי איך הוצאת מסרים יפהפיים כאלו מסיפור מזעזע כזה.

מה שלומדים מהסיפור הזה זה לאן לוקחת הקיצוניות.

לרצח הבת היפה.

הוא לא רצח אותה אלא ביקש מה' שתמות, וה' נענה לו. 

איך הגעת לרצח?!?!

כנראה שה' יתברך מסכים גם הוא שהחטא גרוע מהמוות, ונענה לתפילת הצדיק להציל

את תלמידיו מהחטא אפילו במחיר מות ביתו, שאני בטוח שזה כאב לו יותר מכל המזועזעים (בלי לזלזל בזעזועם)

והלוואי שגם לי תהיה מחויבות כל כך עמוקה לקיום המצוות

אם צדיק גוזר וה' מקיים,

הוא ביקש מה' שתמות- וה' הרג אותה.

וזה מה שאמרתי, לאן הקיצוניות לוקחת.

נראה לי שמוסכם על כל דעת שגם אם הוא חושש לחטאי תלמידיו- אל לא להתפלל למות בתו.

יותר הגיוני לחזק את אותם תלמידים ש"בסכנה" מבתו, בשמירת עיניים או וואטאבר, מאשר לסלק את ה"מפגע" מן הדרך.

(מזכיר את דחיקת האשה לקרן זוית, שלא תפריע לעם הגברי בשמירה העצמית,

או ההוראה לכסות את האוזניים של האשה, הצוואר וכפות הידיים- שמה גבר יציץ בה ו"ייפול". ככה זה מתחיל.)

יש את ההלכה. מבחינת ההלכה (שהיא רצון ה') לא צריך לכסות אוזניים, 

לא צריך לדחוק את האשה לשום קרן וכו', 

העירבוב הזה קיים אצל הרבה אנשים שדורשים מעצמם ומנשים 

דברים שהם מידות חסידות, וזה אם כל חטאת. 

הסיפור הזה הוא על צדיק, ועל מידת חסידות, וככזה צריך לראות אותו במישקפיים אחרות. 

הסיפור לא אומר שעדיף שנתאבד או נהרוג בשביל לשמור מצוות. 

הסיפור גם לא אומר שאשה יפה זה דבר רע (למרות שככה אפשר להבין). 

לענ"ד מה שחז"ל רצו שנלמד מהסיפור זה מחוייבות עמוקה לשמירת ההלכה, 

תחושת חיבור עוצמתית למיצוות, יותר מלחיים עצמם. 

הוא חש בכל עצמותיו שהאפשרות שהם יחטאו בה, גרועה להם ולה מהמוות. 

הוא גם הבין שאם היא תחיה, זה מה שיקרה, הם יחטאו בה ומבחינתו הוא הציל אותם ואותה. 

מה שקשה לקבל כאן זה את זה שהוא בחר בשבילה את המוות, ולא היא בחרה בזה. 

אבל על זה כבר עניתי, או שהיא היתה קטנה והוא סבר שהוא הבעלים על הבחירה שלה. 

או שהוא ידע שהיא צדיקה גדולה והיא תירצה בזה. אולי אפילו היא אמרה לו שהיא רוצה בזה...

בכל אופן, כשקשה לי על סיפור בחז"ל (ויש כאלה סיפורים)

אני יודע שהבעיה היא בי, שאני לא מצליח להבין את המסר העמוק

אבל ברור לי שחז"ל הם מקור המוסר הצדק והאמת

"ח"ו להגיד שתנא הורג את בתו"? נדמה לי שזה מה שכתוב, לא אנחנו העללנו.

"לא רואה שום אפשרות להסביר כפשוטו"? למה? למה שיספרו עליו שהוא היה רוצח, אם הוא לא היה? שימציאו כזה דבר על תנא?

והכי נורא בעיני, לנסות לנקות אותו ולגלגל אשמה על הבחורה היפה. "היא אשמה"! העיקר הוא לא רצח אותה...

ואם היא "התחילה איתו"- למה זה לא מסופר? הרי מסופר שהיא היתה בבית. אז בוא נעוות את הסיפור, כדי שינעם לנו?

וגם אם בחורה התחילה עם בחור- מותר לאביה לרצוח אותה? את זה אני שומעת על החברה הערבית, לא היהודית.

או לתת לגיטימציה לדבר, כי הוא "ראה לתוכה"...

ולא רואה את זה כאידיאל אלא כמעשה  שבגללו תלמידו המובהק עזב אותו.

נראה שכוונת הגמרא זה דווקא לשלול את המעשה.

(זה לפי התשובה הראשונה שהכי התקבלה על דעתי)

אני מניחה שזה בגלל שהם רוצים ללמוד את הסיפור השלם ואת כל המסרים שיכולים לבוא ממנו.

אני אישית הסתפקתי בסיפור המסוים הזה בתשובה הפשוטה יותר שהכי מתאימה לרקע של סיפור המעשה בגמרא.

שנלמד מההתנהגות שלא ולא נשלול אותה. 

אבל שוב, אם התירוצים והדברים לא מתיישבים על דעתך, זה בסדר,

לא מתים מקושיות (רק מלהיות יפות ) כל עוד מכבדים את חז"ל

ואל תהפכו את השרשור גם לדיון על איפור!!!!!!!!

לא יודע למה, קפץ לי ישר בראש הסיפור של "קם רבה שחטיה לרבי זירא".. 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t598182#6639898

שהוא הבין ממנה יותר משאנו מבינים מהציטוט הזה, אולי כן הייתה לה כוונה כזו.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!