וגם אני לא מבין בזה. ראית אולי פרשנים לגמרא הזאת?

משום שיש כאן אולי יסודות שצריך לברר ולהעמיק בהם,אני יכול להעלות השערות שמשיבות את הדעת בעניין אך אינני ראוי לכך ומימלא הטוב ביותר לשאול מי שמוכשר לתת תשובה,בהצלחה !

זה תחושת הפטרונות של האבא על בתו (וכן על בנו)?

חבל לא לברר סוגיות ,ואם לא אז דרך שו"ת באינטרנט,אבל כמובן שהתשובה בדר"כ מצומצמת יותר

השובניזם? האכזריות? הפטרונות של האבא על ביתו?

פמיניזם בדבריך אינו ביטוי מקביל לביטוי מעמד האשה,כונתי היא שאתה מגדיר זאת כתנועה או תפיסה בעלת מאפיינים כאלו ואחרים איך אין הכוונה שהיא היצוג הנצרך וההולם למעמדה של האשה

ב"ה

אם כך, נדמה לי שמצאתי את היהדות.....

ב"ה

אגב, ערב הסעודית היא המדינה היחידה שלא מאשרת לנשים לנהוג.

[כמדומני ששמעתי את הדברים או חלקם מהרב שלימד אותי את הגמרא הזאת, לפני המון שנים]

א. יש כאן כנראה יחס שונה למוות, שהוא בסך הכל מעבר בן עולמות.

ב. אכן נראה שקיימת ביקורת [של רבי יוסי בר אבין, כמדומני] בגמרא שם.

אבל את עצם הרעיון שצריך זהירות מלהכשיל אחרים אפשר לקחת מהגמרא הזו.

ההקשר של הסיפור הוא מתיחת ביקורת כלפיו על ההתנהגות הזו.

רבי יוסי בר אבין היה תלמיד של רבי יוסי בן יוקרת הוא עזב אותו והלך ללמוד אצל רב אשי. ואז הוא שאל אותו למה עזבת אותו ובאת אלי? אז התלמיד ענה- מי שעל הבת שלו לא מרחם אז עלי הוא ירחם?!

לתלמידים הכי קרובים שלו היה קשה עם המעשה הזה!

הגמרא  מותחת ביקורת על ההתנהגות הזאת ולא באה ללמד אותנו שזו הדרך הנכונה להתנהג.

לכל הביינישים- אני לא ביינישית ולא למדתי גמרא, הסיפור הזה התמיהה אותי אז פניתי לאבא שלי וזו התשובה שקיבלתי. התשובה הזו מתקבלת על דעתי ואם יש לכם השגות על התשובה אל תפנו אותם אליי כי מן הסתם לא יהיו לי תשובות (ואני לא רוצה לשגע את אבא שלי.)

זה באמת דבר יפה - שואלים את אבא, ומקבלים תשובה לענין..

כמובן, יש גם "צד" למה שאמר רבי יוסי בן יוקרת, הרי היה אמורא, אבל אכן מההקשר רואים שזו לא היתה דרך-הרבים.

מוזר מאוד שאמורא הורג את הבת שלו, שהיתה בבית וחטאה ביופיה...

גם אם לא כל אחד יבין (וה"הגדרה" שלך את הענין, אינה נכונה..).

ולא אוסף של כללים שנלקחו מהתרבות שהם חיו בה פעם.

שורש וגרביים - כנראה שלא למדת את הגמרא כי מה שאבא של ידידות אמר זה בדיוק מה שכתוב שם.

יהודית אבל ביקורתית ודורשת בירור.

כאשר אין יכולת מכל סיבה שהיא לברר.

עדיף לי שהבסיס שלי יהיה על דברים שאני מבינה ויחזקו את המקום הרוחני.

ראית איך אפשר בקלות לסנגר על אדם?..

אין רוח קודש ואין גדולה של חכמים שישבו בישיבה שנים ע"ג שנים- ובעקבות זה כתבו את ההלכות והמקורות.

חכמים היו ככל אדם, וכתבו ע"פ רוח התקופה.

היה זלזול בנשים והם רצו להתאים את עצמם לסביבה אז הכניסו להלכות גם קצת..

או שהם לא הבחינו ובטעות התפלק להם ועד היום אנחנו סובלים מכך.

איזו אפשרות יותר מקוממת נגד התורה או נגד חז"ל, מבחינתך?

ומחילה על הציניות.

מי אמר שזה שונה אם זה היה הבן שלו?

(שגם עליו כמדומני מופיע שהוא לא חס..)

(חבל לנצל"ש

הדעות שלך בפורום הזה נחשבות כניצלו"ש

כי התשובה שנתת ברור שהיא לא עונה לשואלים פה

שיוצאים מנקודת הנחה

שחז"ל היו קצת יותר מוסריים מרמת הגן שבו גדלנו.

אם באת לכתוב את דעותיך על כך שברור שחז"ל היו מושחתים

אתה מוזמן לפתוח שרשור נפרד!

בס"ד

שבוע טוב, שלום,

איך תגובתך מסדרת את העניין?

ר' יוסי מיקרת היה כ"כ צדיק כשגזר את הגזירה הקב"ה קיים, אבל הוא היה מושפע מהתרבות מסביבו, גזר גזירות שלא מסתדרות עם הבנתו של רבש"ע במציאות.

כמו כולנו מה שקשה פה זה מה הקב"ה חושב על כך. עדיפה קושיה טובה שמלמדת על האמת הצועקת לנו מהבטן מאשר תשובה שמסדרת שכלית את המשוואה אבל משאירה פצע במקומות עמוקים והרבה יותר חשובים. (לב נגיד)

לעניין הנידון, יש הרבה מקורות שעדיין אנחנו צריכים להבין, במיוחד אגדתות שהם נושאות בעיקרן עומקים של הבנות ושל תורת חיים. במקרה כזה מה שיעזור (חוץ מהסבר הספציפי למקור שאין ברשותי לצערי הרב) זה המכלול. אם מבחינת המכלול פגשת תורה שמכבדת את האשה באמת אז זה יהיה מקור תמוהה המוסיף עוד זווית/ מחדש וכדו'. ואם אין לך הבנה כזאת, אז זה עוד מקור שמחזק את הבאלגן.

שנזכה כולנו לתהליכים רוחניים שבאמת מוסיפים בנו אמון, שה' מאמין בנו. ושתורתו תורת חיים, שבונים בנו הבנות שמוסיפות בנו גבורה להילחם בעד הטוב.

בברכת חברים לכאב הלב מההבנה האסוציאטיבית של המדרש הנ"ל.

(ואת הכאב הזה, הלב הרגיש, הלב שה' ברא)

שבוע טוב.

אני קורא לכן ובעיקר לכן לקיים את דבר ה' כפי שמובא ברמב"ם:

(לא באגדתא בגמרא, אלא בהלכה)

"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך: שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה"". (רמב"ם נשים פרק י"ג ה' י"ד)

ובטח ובטח לא לאפשר לנשים גישה חופשית לאינטרנט, שזה בוודאי הרבה יותר גרוע

אישה פסולה לעדות מהתורה ולא מחזל,

"על פי שנים עדים יקום דבר".,

אם ההלכה היא מדרבנן- זה יכול להיות תלוי בסברא שמשתנה לפי המציאות. (למשל: נשים דעתן קלה ולכן פסולות לעדות, היום אפשר להגיד שזה שונה. אבל זה תלוי כמובן בהבנה של המושג 'דעה קלה')

יש מקום  שהנודע ביהודה כותב שגוי שמעיד בכוונה על בן אדם שמת. אם הוא מוחזק לאדם נאמן - מקבלים את זה, כי אין עליו חזקה שכל הגוים שקרנים. נראה לי ששמעתי דיון דומה גם על נשים. יש לך מקורות?

(אני כן זוכר שמסבירים ש'דעתן קלה' זה מושג פסיכולוגי שקיים תמיד, שקל ללחוץ על נשים כי הם יותר רגישות. וזה לא קשור לרמת ההשכלה שלהן. ולפי ההסבר הזה באמת זה לא יישתנה)

לכן זה לא קשור לנושא

שם אישה כשרה להעיד בכ"מ

ואחד האחרונים משנה אותו בגלל השתנות הדורות והמציאות.

של חז"ל יכולה להתבטל ע"י בי"ד שגדול בחכמה ובמניין (חוץ מ18 דבר שגזרו באותו יום), וזה סותר את מה שכתבת שגם הלכות מדרבנן יש להם מקור אלוקי שלא יישתנה. 

אין הרבה נשים שמודעות לענין

אשה שמודעת לכוחה יכולה לכוין את בעלה לאן שתרצה. 

חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידה תהרסנה

זה גם שלנשים, בגלל הנטיה שלהם לרגש יותר משכל, יש נטיה לראות את המציאות בצורה שונה ממה שהיא היתה. (זה נפוץ יותר לראות נשים מתארות מקרה בצבעים חדים בשכנוע עמוק שזה מה שהיה, כשמישהי אחרת שהיתה באותו ארוע תגיד שהיא מגזימה או משנה מהמציאות. ככה זה לנשים יש נטיה לראותה מהעינים שלהם, בגלל הנטיה לרגש).

יצא לי לראות את זה עם הרבה מאד נשים..

בד"כ זה נשים שכליות יותר, שהרגש אצלן הוא לא צד חזק.

אגב, תוכלי גם לראות גברים עם רגש ושיפוט מוטעה של המציאות, אבל זה נדיר יותר

הלוואי והיו לי מספיק אמונה וידע ע"מ לענות לעניין.

עד אז אסתפק בלהאמין לגדולים וחכמים ממני ובהליכה אחר מסורת *אלוקית* יפה, הגיונית ומכבדת

שלא השתנתה מזה כמה שנים..

שני דברים:

1. תדייק בדבריך: אני קורא לכם ובעיקר לכן, ולא כפי שכתבת.

2. הרמב"ם שהבאת כותב: "כפי הצורך", הצרכים משתנים בכל דור.

בס"ד

שלום

יש הבדל עצום בין פסיקת הלכה, שאולי גם מתחשבת בתרבות מסביב לבין קו חשיבה שחז"ל מלמדים אותנו.

כאמור מדרשי חז"ל עוסקים ומלמדים הרבה יותר את המהות, מאשר בפסיקת הלכה. בנוסף, פסיקת הלכה לא מייצגת את האמת השלימה, הרבה פעמים היא פשרה. לא לומדים על התמונה השלימה מהמעשה הסופי.

שבוע טוב.

ראשית אקדים כי אין ברצוני כעת להיכנס בעובי קורת בית הבד

של הדיון הכללי כאן, מכמה סיבות  ובעיקר משום שאין עיתותי

כ"כ בידי לכתוב כל אשר על ליבי, ודומני שבכגון דא נכונה האימרה

או הכל או לא כלום.

רק ארצה להיטפל לעצם הערתך מהיחס של איפה ואיפה 

כלפי המקורות, שפעם אנו מעתיקים אותם באדיקות לדורינו

ופעם אנו מעדיפים להתייחס אליהן כלא רלוונטים:

ובכן, אין ספק כי יהודי אורתודוקסי קלאסי רואה עצמו מחוייב

לכל דברי חז"ל שנפסקו להלכה או שהובאו כהוראה למעשה

ע"י גדולי הפוסקים המחזיקים בשולי גלימתו.

ניתן להתווכח על כך, אך המציאות מראה שהספר שהתקבל

על רוב רובו של העם השומר תו"מ הוא דווקא ספר השו"ע

לעומת ספרי הלכה אחרים (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, אורחות

חיים, אגודה והרשימה ארוכה). קבלתו בהיקף כזה של השו"ע היא היא

גם מקור סמכותו הכמעט בלעדית.

משום כך, כל הלכה שלא הובאה בשו"ע, אע"פ שהובאה בפוסקים

הקודמים, גדולים ככל שיהיו, אין בכוחה להיכנס לגדר של חיוב,

אלא לכל היותר תהיה המלצה או חומרא (כתבתי בצורה הכי

גסה שניתן, רק לצורך העניין).

ההלכה הזאת שהבאת, למרבה הפלא או שלא, לא מופיעה בשו"ע.

לכן אין כל בסיס לטענותיך בדבר חוסר ההקפדה עליה.

מה שכן, אני נוהג להשתמש בהלכה הזאת שציטטת כנגד כל מיני 

אנשים שקמים בדורינו המדמים שלהם נגלו תעלומות, שרוצים לקעקע

את סמכותו של השו"ע באמתלא של היתלות בדברי הרמב"ם בעיקר,

ולפעמים משלשלים עצמם עוד לתקופת הגאונים. את אותם אנשים

אני נוהג לעמת עם שאלה דומה לשאלה שהצגת - אם כבר אז כבר - 

האם האם מקפידים על ההלכה הזאת? ומה לגבי הכשר הבשר?

ולא חסרות עוד דוגמאות.

אך עובדה היא שההדרכה המעשית לא נחקקה עלי ספר.

הסיבה למה היא כן רלוונטית אפילו שהיא לא כתובה בשו"ע.

היו הרבה הנהגות של גדולי הראשונים שנכתבו

ונפסקו בשו"ע. אך זאת לא.

יודגש שאינני מתכווין להכהות את אורה של מה שמייצגת אותה

ההנהגה, אלא סה"כ להיות מדוייק.

משתיקתו הרועמת והמתמשכת של פותח הדיון,

ניכר שנגזרה גזירת הרחקה מד' אמותיו של הפורום

עד להודעה חדשה, או שמא הוא ממתין בינתיים

שישחקו הנערים לפניו.

בכל אופן - חבל (מדבר רק בשם עצמי!). ולא משום

שעמדותינו זהות, אלא בדיוק להיפך. קצת אקשן לא יזיק.

לך זכויות היוצרים על פתיחת הדיון הכללי, שהיא 

זכות לא פחות גדולה.

תודה על ההזמנה, אך באמת שאם ארצה את משנתי

בזה, אשאר ע"ה כשהייתי. ראי רק כמה זמן

לקח לי להגיב על הודעה משנית.

עבדי הזמן... 

אז אתה מוזמן להביע את דעתך בפירוט.

אמירתך כפי שהיא נכתבה, לא סתם מעוררת חשדות

ותהיות בקרב שלומי אמוני ישראל.

מהשיטין ומביניהן משתמע כי ההלכה היא גמישה ונזילה

ביותר והיא כחומר ביד היוצר לפי גחמותיו של מאן דהו.

אז אני רוצה לחלוק עליך בחדא ולהסכים עמך בחדא:

העובדה שהיו שינויים באופן יישום ההלכה היא עובדה. אך מכאן

ועד אמירה סתמית שנתאים את ההלכה למציאות לפי מצב הדור

או מצב רוחינו, רבה הדרך.

ישנו את שביל הביניים - ההלכה עצמה כוללת ומקפלת בתוכה

את מנגונני השינוי וההתאמה לצרכי הדור. אם אכן הצורך מוגדר

כצורך ממשי ע"פ הפרמטרים ההלכתיים, והשינוי עצמו מעוגן

ביסודות ההלכה - רק אז תיסלל דרכו מהכח אל הפועל.

נמצא א"כ ששינוי לגאלי אינו מוגדר חתירה תחת רגלי ההלכה,

משום שההלכה עצמה מאפשרת אותו.

אלא אם כן אתה מדבר על שינויים שרירותיים שאין להם על מה להישען

במרחב ההלכתי, שכאן באמת כבר לא תמצא רגליך וידיך וכפסע בינך

לבין הרפורמה.

אם מדובר בהתחדשות הטכנולוגית אז לא יכולה להיות סתירה,אלא שצריך מבחינה טכנית לייצר צוותים שיתאימו אותה לחיים יהודיים ,ואלו פרויקטים שבע"ה יהיו.ואילו באותה סוגיה אין להתבלבל ולהאדיר את הכלים הטכניים למשהו שהוא מעבר להיות הכלים כלים,ז"א אם בן אדם לא מרגיש צורך להיות בעל סמארטפון זה לא גנאי,בשונה מאצלם,וזה מתקשר לחלק השני ,שהרי אנחנו מדברים על רוח,מטראליזם,שמחייבת צבירה של עוד ועוד פריטים ושיהיו כמה שיותר מתקדמים

אז לקבל את הלך רוחם ומנהגיהם,אז מה לזה ולנו ? מה היתרון בדרך חייהם ולהכותיהם הפסולות והשרירותיות,אך אני לא מאמין שהתכוונת לזה

היא פוגעת כדי לתקן כדי שבסוף לכולם יהיה את הכי טוב, טוב באמת.

לא על זה הם יושבים,זוהי בסה"כ דרך מעבר טכנית לעשות כרצונם.

אגב,לפי שיטה זו האמת נעדרת ואין לה כל משמעות לא כן ?,אלו דברים שאינם נכונים

תפסול אותם.

אין סיבה להתייחס להסתכלות מערבית מודרנית

שהיא אסכולה פילוסופית מסוימת שנתונה במחלוקת. 

ולא להתפשר עם התרבויות של הגוים. (אתה בטוח שאתה רוצה להיות הומניסטי ומערבי? את הדברים האלה המציאו בגרמניה וצרפת..)

ובכלל - התרבות המערבית היא התרבות שפוסלת באופן גורף את כל מי שלא חושב כמוה.

ומימלא אם אני נחשב לגיטמי או לא בעיני מי ומי זה דבר סובייקטיבי שאיננו נמנה בהכרח עם השגת האמת,אלא מגדיר את רוחה של החברה מסביב

השאלה מי צודק ומהי האמת היא יסוד המפתח לשאלה מה היחס שלנו לכל דבר ודבר,ובנוגע לפסילת אחרים לא ברור לי הביטוי.אני לא פוסל אחרים שהתחנכו שלא בבחירתם איך שהתחנכו במובן של יריקה בפניהם,אני פוסל את דרכם.

והאמת היא שכל אחד עושה זאת,כל אחד שבוחר בדרך פלונית ששונה מדרך אלומנית ומתנגד ביודעין לשנות מדרכו הוא כפוסלה של האחרת,אך איננו מדגיש זאת בהכרח מילולית.

אשמח אם תסביר את מה שכתוב בסוגריים האם הכוונה היא למה שרשמתי באמצע ?

וגורם לי חלחלה.

על כך שאני חושב על התרבות המערבית שהיא היא שהביאה להחפצת גוף האישה ומכירתו כחפץ מוכר מוצרים.

שהיא היא זאת שהביאה לנהנתנות חסרת גבולות שבמסגרתה אין שום דבר קדוש- מלבד גופו של האדם עצמו (שיותר קדוש גם מגופם של אחרים).

התרבות המערבית שהביאה למשחקי הגלדיאטורים.

התרבות המערבית שהביאה לגלדיאטורים של ימינו - משחקי הריאלטי.

סלח לי - למרחב "הומניסטי" עלאק שכזה - אין רצון כלל וכלל להיכנס.

עדיף כבר להישאר מנותק ופרימיטיבי.

אבל אתה מאמץ בשתי ידיים כל מה שהגוים מוכרים. את כל הדיבורים היפים של שוויון, חירות, וצדק. הגוים לקחו מהתנ"ך שלנו, אם אתה רוצה לעשות טוב באמת - תדבק בתורה.

חוקים שאף אחד לא ייפגע ממנה באופן פרטי. זה פשוט בלתי אפשרי. התורה ניתנה לכל העם. ואם יש מישהי שנפגע או נפגעת - נעשה כל מאמץ כדי לעזור לו. אבל בסופו של דבר - הטוב השלם הוא רק בעולם הבא.

ע"י בני אדם שמונעים ממניעים אישיים. אבל אם הקב"ה אומר לנו שדבר מסוים הוא טוב. אז אנחנו מאמינים לו. ובכללי - מי שלומד קצת תורה יודע שתמיד מנסים לעזור לאנשים במצוקות שלהם וכואבים את הכאב שלהם, חכמי ישראל הם לא ציניקנים מנותקים.

בכולם.

המצב כרגע  הוא שחייו של האדם התורני - מאושרים ומסופקים יותר מאשר זה שלא. אז מה אתה רוצה?

הריני להכחיש נחרצות.

כפי ששמת לב נבצר ממני להגיב לכל טענותיך.

אתה פשוט יורה בצרורות (יצויין שלא תמיד יש קשר 

ענייני בין כדור לכדור...) סוגיות שלימות שאתה, כנראה,

יודע טוב מאוד שכמו שהן נדושות כך הן טעונות.

הייתי מאוד חפץ להשיב, אך דוחק השעה לא מאפשר.

עם זאת שפתיי לא אכלא מלומר שבמבט מהצד אני סתם

תוהה לעצמי מהו השורש המאגד של שלל טענותיך

והאם בכלל יש אחד שכזה.

האם תוכל למען הגילוי הנאות, במקום לירות ממטרים 

פזורים של ביקורות מביקורות שונות על היהדות, פשוט 

לומר מה אתה רוצה? לאן אתה חותר?

אני ממש צריך להתאפק ולבלום את עצמי כדי לא לחשוב

שלא תמימות עומדת מאחרי כל זה. ככל הנראה מציק 

(במקרה טוב...) לך משהו יותר יסודי.

אולי פשוט תיגע בנקודה למען יעילותו של הדיון?

אני לא שואל את זה סתם. הסיגנון מזכיר לי מקומות

מאוד מסויימים וד"ל.

זהו. רק שיתפתי אותך ברחשי ליבי. אשמח אם תעימדני

על טעותי אם אכן היא קיימת.

כאמור, אשתדל בל"נ להשיב על הטענות אם לא אזכה שמלאכתי

תיעשה ע"י אחרים.

שאלתי אגב, הפעם - נטולת צ'.

מוחי הותירני נבוך, ועל כן באה שאלתי.

בכל אופן, אם מחשבתי הבריאה הייתה אמורה לשלול

אפשרות כזאת - אז מה כן? 

שוב - זה יועיל מאוד לדיון לדעת מאיזו נקודת מוצא

אתה בא. זה יעזור למשיבים לירות את החיצים למקום

הנכון.

לא נעים כ"כ לומר, אבל לפעמים אתה נשמע (או נקרא)

כנער אכול ספיקות וגדוש בהרהורים שמצא מקום בו

יכול לתת להם פורקן. רצף ותדירות העלאת הנושאים,

הלהט והטון המאוד פרובוקטיבי שבדבריך, בולטים

לעין.

לא שזה לא לגיטימי, אך אני מוכרח להודות שבהשקפה

ראשונה, זה נשמע מאוד מוזר.

ועל כן באה שאלתי.

ובכל זאת?

משום שאם לא - איך נאמר בעדינות?

ראיתי כבר מישהו שעושה את העבודה יותר טוב ממנו...

אולי באמת שווה כבר לפנות לרב מלמד... |תוהה לעצמי|

זהו אות כבוד שאני מאחל לאף אדם בעולם לא לקבל.

המניפולציות שלך דוגמת הרפורמים  - לא פועלות כאן באתר, חביבי.

הורה, בניגוד אליך - היא תורת חיים. נשים קדושות וצדקניות תמיד היו בעם ישראל - והן ידעו את ערכן.

זה שהיום התפיסה "הפרטית" מקדשת את האמצעים ומתירה לכל אחד להתייחס לתורה איך שבא לו ולהאדיר את הפרט על פני תורת החיים - זה בעייה של הפרטים הנ"ל.

99 אחוז מהבנות הצדיקות האמיתיות, בכלל לא מעניין אותן שהן לא עולות לתורה. הן מבינות שיש עניין מסויים בהלכה - אבל יותר מכל, הן בהחלט לא רואות בכך ביזוי של מעמד האישה.

מעניין לבדוק ולראות שרובן של הנשים הפמיניסטיות שזועקות על כל מיני עניינים הלכתיים - ביום יום של עצמן, לא שומרות תרי"ג מצוות, ומקדשות את ההלכה רק בצמתים שהן יכולות להתנגש איתה בכוונה בקול תרועה וששון.

בשביל זה יש כרת ו/או בית דין שיהיה בעתיד מוסמך, לדברים שאליו יהיה מוסמך על פי ההלכה 0וכן - במקרה כזה, בית דין יהיה מוסמך להרוג כל מיני אנשים שאתה תחשוב שמזעזע שאפשר להרוג אותם).

הקטע הוא, שאיתך אי אפשר לדון במת דיון אינטליגנטי עם עובדות וראיות - כי אתה לא מסכים עם מושגי יסוד בסיסיים כמו כבוד תלמידי חכמים - ככה שאיתך אני בהחלט בוחר במכוון את דרך הסיסמאות הגדולות והמוצצות, ולא עונה לך  - במכוון - כמו שאני עונה לאנשים נורמליים אחרים באתר.

זה הכי טוב שיש. 

אבל זה לא באמת פרימיטיבי - זה פרימיטיבי רק ביחס למה שאתה קורא "ערכי העולם המערבי". להקיא. פשוט להקיא.

לך לך אל קרבות הגלדיאטורים ותהנה לך שם, אדוני. משם ינקו אבות אבותי "העולם הערכי שלך". מלראות גברים ערומים, עבדים, נלחמים את חייהם מול שוורים אימתניים.

לך לך אל התרבות הנאורה בה אנשים דחפו ידיהם לתוך פיהם כדי להקיא רק כי רצו לאכול עוד, כי סיסמת הסיסמאות שם הייתה " לחם ושעשועים".

והעיקר - לך והשלה את עצמך בעוד אשליות ומכור לעצמך עולם שכולו טוב בחסות המערב.

ועזוב אותנו בשקט.

אולי סנהדרין קטלנית הייתה אכן אחת לשבעים שנה - אבל היא הייתה.

אי אפשר לחלוק על כך שהיו עונשי מוות בידי אדם בתורה, ושכיום אין רק בגלל הסמיכה. 

אם אתה כופר עכשיו בעוד חלקים בתורה, נחמד לדעת - מוכיח עוד יותר שאתה או רפורמי, או מתיוון, או אפיקורס, או סתם ערבי/נוצרי שנהנה להציק לעם ישראל.

כמובן שרוב ככל הרבנים כנראה חלקו וחולקים 

עליו, ובצדק. אך די בעובדה זאת כדי להפריך

את קביעתך הנחרצת.

אבל אפשר להביא לך דוגמאות מן המוכן:

דין רודף במובנו הקלאסי, למיטב ידיעתי, נוהג היום.

כשתהיה סנהדרין והיא לא תסכים להרוג אף פעם - דבר איתי.

בכלל - מופלא שאתה בכלל מרשה לעצמך להביע דעה מה נראה לך רב מוכן או לא מוכן לקחת על עצמו - כשאינך מקבל עליך את כבודם של הרבנים קודם כל.

ובמילים אחרות - אי אפשר לאחוז את החבל בשתי קצותיו.

ב"ה

אנחנו יותר מאחוז.

ובכלל. אתה יודע כמה שטיפת מוח שאר האחוזים עוברות?

כמה שטיפת מוח מערבית עוברות כל הפמיניסטיות כיום?

אנחנו צריכים לצאת מנקוד הנחה קודם כל שהתורה שלנו היא מחייבת והיא תורת אמת. יש הרבה דברים שכתובים בתורה שגם אנחנו הגברים לא נבין - אז מה? זה אומר שעכשיו נתחיל לשמור מצוות בסלקטיביות על פי מה שנראה לנו נכון כיום?

הבעייה היא לא עם הפמיניסטיות עצמה - כמו שהיא עם מה שהיא מביאה יחד איתה, שפעמים רבות זה רצון לבעוט בדת ובכל מה שקדוש, לשחוט פרות קדושות רק בשביל ההנאה שבכך, ולצפות בהנאה בדת המתחללת ובעניינים שאמורים להיות דיונים הלכתיים אמיתיים בתוך בתי המדרש - מתגוללים אל כל עבר בלי שום קשר לקדושה ויהדות, רק כי זה "נותן רייטינג".

בת צדיקה באמת, קודם כל תרגיש עצמה מחוייבת לתורה ולמצוותיה, ומשם, אם יש משהו שנראה לה לא טוב, תפנה בענווה לרבנים ו/או רבניות גדולים ממנה שלמדו קצת יותר ממנה בחיים, ותשמע מהם הסברים, תשתה את תורתם - והעיקר, תלמד עד כמה מקומה של האישה נשגב וקדוש ביהדות הרבה יותר ממה שכל חברה מערבית אי פעם תוכל להגיע בכלל.

ב"ה

האם לדעתך, שטיפת מוח מערבית פרושה זלזול בתורה?

או ששטיפת מוח מערבית פרושה לחשוב שנשים וגברים הם שווים?

אם האפשרות הראשונה לדעתך נכונה, אז שווה לעיין במקורות ולראות מה שם. כמו בפתיחת השרשור הזה. לדון. בעיניי, חכמינו קדמו את המציאות שלהם לטובת שוויון , ועלינו להמשיך במציאות שלנו. שלנו כבר קל הרבה יותר.

אבל אם לדעתך האפשרות השנייה נכונה, אז יש ביננו חילוקי דעות עמוקים. כי מה שבעינייך זו התורה, בעיניי זה אסלאם.

ע"ע בהמשך. אין חובה לשמוע את השיר. אפשר לכבות את כפתור הקול ולצפות במילים. ההפניה היא בעיקר לטקסט המצורף. (מופיעות המילים במהלך השיר). שבוע טוב.

אתן באמת מרגישות את עצמכן כ"כ נחשלות מאחור?

מה פשר כל האובססיה הזאת להוכיח לעולם שאתן 

יכולות גם להיות גברים? מאיפה נובע כל הדחף הזה

להידמות להם בכל מה שתוכלו?

תהיו מי שאתן - נשים. זה טוב גם לכן וגם לאנושות.

(אין לי אפשרות כרגע, אולי בהמשך)

נשים וגברים לא יהיו שווים לעולם. אל תנסי אפילו. זה מגוחך וזה פתטי.

גברים לעולם לא יוכלו ללדת.

נשים לעולם לעולם לא יוכלו לעשות חטאים מסויימים של גברים.

גבר כמה שהוא ינסה לא יוכל להניק.

אישה כמה שתרצה, לא יכולה בחופשיות כמו גבר לעשות "קטנים" בשיחים בעמידה.

גברים ונשים באולימפיאדה מעולם לא התחרו בתחרויות משותפות.

הגובה הממוצע של הנשים מאז ומתמיד היה נמוך יותר מהגובה הממוצע של הגברים, וכנ"ל המשקל.

הכוח הממוצע של הגברים מאז ומתמיד היה גבוה מהכוח הממוצע של נשים, ואין ויכוח על זה.

נשים בתפקידים קרביים בצבא - מורידות את תפקוד הכוח, מעמידים להם סטנדרטים ומבחני כוח פחותים משל הבנים, או שמורידים את הרמה הכללית בשבלן.

אפשר להמשיך כאן עד אינסוף. ולא מדובר רק בהבדלים פיזיולוגיים - אין ספק. ישנם גם הבדלים בסיסיים הורמונליים, מחשבתיים, רגשיים.

אי אפשר להתכווח עם המציאות.

אישה לעולם לא תוכל להיות גבר, וגבר לעולם לא יוכל להיות אישה (ולא, ניתוח לשינוי מין זה לא נחשב).

אז די כבר עם הפתטיות לנסות להשוות בין גברים לנשים.

מעולם לא אמרתי שנשים לא יכולות לעשות דברים שבפועל הן יכולות - אמרתי רק שהניסיון ליצור שיוויון מלא בין גברים לנשים הוא מגוחך, חסר טעם, ולא רציני. 

נשים צריכות להתקדם ולהגיע לתפקידים גבוהים בעולם, לא בגלל שנשים צריכות להיות שוות לגברים, אלא בגלל שהן פשוט מוכשרות (כמובן, אני לא מכחיש שיש הרבה פעמים שישנה תקרת זכוכית לנשים -אבל הדרך לפתור את זה זה פשוט להיות הכי טוב שאפשר ועם הזמן התקרה תשבר ומי שטובה, תתקדם. אותה תקרה קיימת גם לדתיים, קיימת גם למזרחיים, קיימת גם לכל מגזר מיעוט אחר במדינה. זה לא אומר שרק בגלל זה צריך שיהיה "שוויון". זה אומר שצריך לבחון כל דבר נטו לגופו ולבחור את הדבר המתאים ביותר.

לאחרונה מונתה נגידת בנק ישראל. היא נבחרה לא בגלל שהיא אישה - היא נבחרה בגלל שהיא הייתה המינוי הראוי ביותר המתאים ביותר באותה נקודת זמן. וזהו.

וכמובן - מאז ומתמיד היו ויהיו לאישה תפקידים טבעיים שטבועים בנפשה. אישה שיולדת תינוק מקבלת בתוכה גם את הכוחות והרצון לדאוג לו ולטפל בו - ובאמת באופן יחסי זה יותר מאשר האבות (ביחס לטיפול פנים - בבית, ולא ביחס לטיפול חוץ, בעסקים, לפרנס את התינוק - שזה דבר שטבוע בגנים של הגבר "הצייד" הרבה יותר מאשר בגנים של האישה).

להתכחש לטבע הבריאה זה הדבר הכי מגוחך בעולם (אני לא אומר שזה מה שאת עושה, אלא שזה בעצמו דבר לא טוב.).

תרבות המערב - החריבה את המושג אישה, ובנוסף גם ביזתה אותו והפכה אותו למוצר מקדם מכירות.

בתרבות כזאת - אין מקומנו.

ב"ה

אני מרגישה מקופחת, לא נחותה.

אני מרגישה שמונעים ממני לעשות דברים נכונים וטובים, בעיקר על ידי לחץ נפשי.

הרי כביכול ההלכה סותרת הרבה דברים (השאלה היא האם מבינים אותה באופן יהודי או אסלאמי).

הבדלים גופניים, נניח שזה משנה/לא משנה. אבל מפה ולגזור דרישות, המרחק גדול.

אנחנו נשים. וזה מה שאנו עושות. ואנחנו לוחמות בשביל להיות נשים כמו שגברים מעולם לא לחמו להיות גברים. גברים לחמו על הזכויות שלהם כעבדים או מסיבות אחרות. לא על רקע מגדרי, ככל הידוע לי.

אגב, אנחנו לא מיעוט. אנחנו הרוב.

ואם מדברים על יחס אמיתי לנשים, לעומת החפצה:

"חופש אינו שאלה של גודל הכלוב, אלא של מי מחזיק במפתח. " <שרה לורנס>

מה שאירגוני הנשים הכניסו לבנות לראש...

רק עשו אותך אומללה, ומרגישה מקופחת.

חבל.

שאת לוחמת בשביל להיות אישה?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שתוכלי להיות בצבא באותם תפקידים ב-ד-י-ו-ק כמו גברים?

האם זה אומר שאת לוחמת כדי שתוכלי להניח תפילין וטלית בכותל?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שתהיינה דיינות בבית הדין הגדול?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שגבר לא יקדש אישה אלא שניהם יקדשו אחד את השני?

האם זה אומר שאת לוחמת על כך שכ-ל מה שגברים עושים, שאת תהיי בדיוק כמוהם?

או שאת לוחמת על כך שיתנו לך לחיות, ולבצע את מה שאת מוכשרת בו וטובה בו, ולא סותר את ההלכה, על הצד הטוב ביותר?

שאת נלחמת על כך שכאשר יש לאישה כישורים וניסיון בדבר מסויים בדיוק כמו לגבר, ואולי אף יותר - אז שבבחירת האדם לתפקיד הספציפי, לא יפלו אותה על סמך זה שהיא אישה?

יש הבדל גדול בין המקרים הראשונים שהבאתי (שלדעתי הם טעות וזיוף) לבין המקרים האחרונים, השניים האחרונים, שהם, באמת, מקובלים ומובנים לגמרי, ואני אף אלחם איתכן למען זה...

אגב - לא באמת הבנתימה שאמרת שההלכה כביכול סותרת הרבה דברים השאלה היא אם מבינים אותה באופן יהודי או אסלאמי - למה את מתכוונת בזה?

ורק אגיד על זה - שהניסוח הוא לא נכון. כאילו הדברים האחרים קודמים, וההלכה - התורה למעשה - סותרת אותם. הפכי את המשפט. ישנם הרבה דברים שסותרים את ההלכה ומנסים להפריע למהלך החיים הטבעי של היהודי והיהודיה באשר הם.

התורה קדמה לעולם, וקדמה לכל נורמה חברתית או "דברים" שהם. ולכן, כן, גם אם זה נראה שההלכה שגבר מקדש אישה - סותרת את "ערך השיווין" וכו' וכו' - בעצם אין זה כך, אלא ערך השיוויון כיום, סותר את ההלכה, ומנסה להפריע לנו כיהודים מאמינים, להמשיך לאחוז בדרכנו הקדושה. "ערך השיוויון" לא קודם להלכה - כי הוא נוצר הרבה הרבה אחריה, הוא נורמה חברתית, הוא מושג אנושי, שנוצר רק כאשר היו בני אנוש בעולם - דבר שכמובן קרה אחרי בריאת העולם, והתורה - קדמה לעולם...

ב"ה

למופים:

אין צורך לרחם. ולחשוב אחרת ממך לא הופך אותי למסכנה.

בנוגע לשטיפת מוח- לא מפחיד אותי להתמודד מול טיעונים שאנשים מערביים ממני סוברים. ובכלל, תתמודד עם הטיעון. זה שאנשים מערביים (בתרבותם) ממך, לא אומר שאין להם דברים חכמים לומר.

במיוחד לא כשהטיעון הנגדי הוא ש"דעתי קלה" "פסולה לעדות" "שלא עשאני" וכד'. אתה לא סופר את הדעה שלי, אומר שאני שטופת מוח, ולפי מה שאני מסיקה- חושב שנגד ההלכה לומר טענות בדבר כל אחד מן המשפטים הנ"ל.

אז, אני כן מחשיבה את הדעה שלי. וזה שיש עוד אנשים שהגיעו למסקנה הזו (לא לפסול את המחשבות שלי כי אני אישה) לפניי. מה טוב.

לותן טל:

1, שמחה שאתה תומך בשתי הדוגמאות האחרונות שהבאת.

2,מובן אסלאמי למושגים יהודיים:  כאן יש  קשר לסרטון. הסרטון הוא סאטירה על כך שלנשים בערב הסעודית אסור לנהוג על פי חוק  ישן. יש שם ערבי סעודי ששר את התירוצים המטופשים של החוק. בעיניי, במיוחד בשורה (בתרגום חופשי): הנהג שלך יקח אותך לל מקום, את לא צריכה לנהוג. את מלכה. מלכה לא נוהגת.  אבל את זו שתכיני לי את ארוחת הערב שלי. ואני אחליט מה ממנה לחלוק איתך.

מן טענה אסלאמית כזו: כניעה למי שחזק יתר ממך. ולדרוש מממנו להאמין במה שאתה מאמין (בכוח). "אני יודע מה א-לוהים אמר, ואת תעשי כל מה שאגיד לך".

אני מוכנה להרחיב לגבי האסלם.

אז, צריך לבוא מישהו ולעצור את האלימות . לעצור את שלטון הכוח. להראות שיש משהו יותר, מעבר לעולם הגשמי הזה.

כשמסבירים לי שבעצם אין כזה דבר שוויון, זה לא מתקבל. ו"את לא באמת מבינה את עומק דברי חז"ל. תהיי בן, תעברי את גיל ארבעים, תחיי בדורות שלהי בית שני, ואם למדת גמרא בשקידה עצומה אז יש סיכוי שתצליחי להבין משהו. לא? טוב, אז אני יודע, ואת תעשי את כל מה שאומר לך לעשות".

מצטטת שוב:

"חופש אינו שאלה של גודל הכלוב, אלא של מי מחזיק במפתח. " <שרה לורנס>

3, לגבי הדוגמאות הראשונות שהבאת: מה שיש לי לומר הוא, שהמצב הולך ומתפתח. ברוך השם. פעם נהיגה, כיום לימוד גמרא לנשים (הרבה מתירים. ממש לא רק בצד אחד של החברה הדת"לית.) ועוד. יש לי יסוד כבד להניח שגם בתחומים הללו המערכה יכולה להכריע להתיר.

מעריכה את התגובות. זו באמת השקעת זמן. יום טוב.

מי שחושבת שמפלים אותה, גם מרגישה כך.

בכל הדורות בנות לא הרגישו שיש איזו שהיא בעיה, הן הרגישו שלווה ולא הרגישו מושפלות.

את מרגישה שאת מושפלת ע"י חלקים נרחבים בעם ובדת שלך. זה נורא מעליב. וחבל!

מה שייך על זה טענה עניינית?

זה אובייקטיבי שאת סובלת, לא קשור למה שאני אישית חושב.

ולגבי עצם הדיון שלך, אין לי אפשרות להתווכח איתך. אני יוצא מנקודת הנחה שכל דברי התורה ודברי חז"ל הם קודש קודשים. ומי שמערער את הסמכות של הגמרא והראשונים הוא מערער את יסודות היהדות.

כל עוד לא ברור לי שאת מסכימה איתי בפרט הה, אין לי מה לדון איתך, כי אני מבוסס על זה שדברי חז"ל אמת, ואני אנסה לחפש בחז"ל מה הם חשבו ועשו, והאם חז"ל חשבו שזה יכול להשתנות ביום מן הימים.

אם את מסכימה, אפשר להתחיל לדון, אבל כל עוד לא הסכמנו על זה, לא מעניין אותך בכלל אם חז"ל התכוונו לזה או לא, מה העניין להתוכח על זה?

אך אני חייב לומר שמאופן הסקנת המסקנות והנבת

התובנות שמשתקף מהודעותייך, יש את הרושם 

שהגעת או גדלת באווירה מאוד קיצונית, לכאן או לכאן.

משהו לא בריא שכזה.

תקני אותי אם אני טועה.

לגברים הוא שונה על פי טבעו של כל אחד. וכבר כתבו פה בנות הפורום שהן מזדהות עם הכלל: "נשים דעתן קלה".  התורה - בגלל שהיא אלוקית וניתנה ממי שברא את האיש ואשה יודעת לתת לכל אחד ואחת את המקום שלו.

אגב, התרבות המערבית משפילה הרבה יותר את הנשים כשהיא מתייחסת אליהן כאל חפץ מעל כל דף עיתון או שלט רחוב

שהיא הותקפה גם אז כנראה היא לא היתה ממהרת להכריז מלחמה על גרמניה

אם היטלר לא היה מכריז מלחמה

הרבה אחרי שהיה מאוחר מדי (אחרי ה'אנשולס', לקיחת חבל הסודטים, כיבוש צ'כסלובקיה, וכיבוש פולין, גרמניה גדלה אז ביותר מפי שתיים) היחידה שהתחילה את המלחמה, לא נעים להודות, זו רוסיה הקומוניסטית. רק בזכותה גרמניה הוכרעה. אמריקה הגיעה ממש בסיום ורק כדי לעזור לאנגלים שהיו בני בריתם. מהיהודים לאף אחד לא היה אכפת.

לוותר לגרמניה על כל הכיבושים שהיא עשתה רק כי: "עוד מעט הם יירגעו", רק לרוסים היה שכל להבין מול מי הם מתמודדים ולנהל מולם מלחמה אכזרית. אם אנגליה צרפת והולנד היו מתנהגות בשכל ולא על פי ערכי השמאל וה"טוב שבכל אדם" היה אפשר להציל את כל יהודי פולין

ואנגליה הייתה מופצצת)

ארה"ב נלחמת כי היא מבינה שהאסלאם מהווה איום על התרבות המערבית ועל חייה. (המלחמה התחילה אחרי הפיגוע במגדלי התאומים. לא כאשר התחילו להרוג נשים שלא לובשות רעלה באפגניסטן)

ועובדה - אף אחד מהמטוסים שעפו בשמיים זמן רב מאוד לפני שכלתה ההשמדה באושוויץ, לא עשה ולו מאמץ קטן של שיגור כמה טילים אל פסי הרכבת כדי לעצור אתמשלוחי המוות.

כל מדינות העולם, התערבו בגרמניה רק כשהיו להם שיקולים חשובים של עצמם - טריטוריאליים, כלכליים, או מנהיגותיים - שרצו להוכיח לעולם שהם אלו בעלי הבית שעושים סדר בגן הילדים.

ובלחמות ישראל - נכון ישראל א, פעם לא תקפה ממניע מוסרי, אלא כהגנה.

כלומר ישנם מספיק ציוני דרך היסטוריים המוכיחים שהמעצמות לא התערבו כשיכלו לא להתערב,רק כשזה הגיע לסכנת עצמם או לפתח דלתם ממש הם התערבו,ז"א שבין משיקול של השרדות בין משיקול של אי אכפתיות רבה הם התערבו כאשר זה נגע להם,ומימלא אין ליחס להם פעולה מתוך מניעים אלו כשמדברים על יסוד סיבתי לפעולתם.

המדינות לא פעלו ממניעים מוסריים וערכיים, וכל היסטוריון ישר וכנה יגיד לך בבירור ויראה לך כל מדינה ומדינה באיזה שלב בדיוק נכנסה למלחמה ומה היו המטרות שלה במלחמה. אף מדינה שהייתה בתוך מלחמת העולם, לא נכנסה לשם בלי שהרגישה שהיא חייבת ממניעים פרטיים שלה.

ומה הקשר בכלל מדינת ישראל? כשמדינת ישראל יזמה התקפה זה היה רק כשהרגישה איום קיומי על חייה ועל ריבונותה במדינה.

אין פסול בכך שכל מדינה דואגת לצרכיה שלה - בדיוק בשביל זה נוצרו מדינות בעולם - אבל צריך להכיר בזה ולא להיות יפי נפש ולהגיד שכל אומות העולם נכנסו למלחמת העולם כדי להציל את היהודים המסכנים.

ולגבי מפעלי המוות - היו לא מעט ידיעות, ואף אחד ממנהיגי המדינות הנ"ל לא היה טיפש, לכולם היה מודיעין וגם אם נניח בשנה הראשונה היה עירפול ולא מובן, מהר מאוד היה ניתן להבין - זה רק אתה שממשיך להתעקש כדי לשמור על גבם של המדינות ש"בסך הכל רצו לעשות טוב לעם היהודי".

בעלות הברית ידעו בפרוש מה הולך באושוויץ.

שני יהודים הצליחו לברוח בתחילת המלחמה (בריחה מתוכננת)

הם ברחו עם מסמכים שכתוב בהם בדיוק למה משמש אשוויץ ואיפה בדיוק צריך להתקיף כדי לחסל את ההשמדה (זו המטרה לשמה הם ברחו)

הם הצליחו להגיע ולדבר עם הנוגעים בדבר, אבל לבעלות הברית לא היה אכפת.

למרות שמטוסים אמריקאים ובריטים עברו מעל אושוויץ הרבה פעמים ויכלו להפציץ (כשהיה ברור להם למה זה משמש) הם לא רצו.

למה? כי הם פעלו מאגואיסטיות ורצון לשלוט ולא מערכים והומניות.

כל זה מתועד.

ואל תשווה אפילו בין השואה לבין ההתקפה על הערבים (שאגב, אם באמת למדת הסטוריה היית צריך לדעת שמדינת ישראל מאד חוששת לתקוף אם אין איומים ממש חזקים על החיים, ע"ע זריקות האבנים ובקבוקי התבערה שקוראים בימינו ואין עליהם תגובה) זה נחשב לידיעתך הכחשת שואה.

זו התקדמות טכנולוגית והנחלה מסויימת של יסודות ברזל בעשרת הדברות (שכמובן לא הגיעו בשלמותם מעצם שמי שהביא אותם לא הביא אותם מתוך יראת שמים אלא מתוך כדת שקר נוצרית,איך כל היסוד הפשוט להסתכל על האדם כיצור נעלה שאין לפגוע בנפשו ולתפוס את הרצח כדבר לא לגיטמי בעליל זו הנחלה בלעדית של התנ"ך לעולם,ללא נגיעה נוצרית.

כמובן שבמציאויות פרטניות,תפיסת ה"חמלה" שלהם מעוותת בעליל,וישנה לפעמים הדרכה פרטית לסלוח לרוצחים ובעלי זוועות,אך כשהם רוצים הם גם יודעים טוב מאד להתעלם מהעיוות הזה וללכת לצד השני ביצירת עוד עיוות, ומתנהגים כאחרוני הברברים והרוצחים כמו במסעות הצלב)

המדענים הגדולים ביותר בעולם היו יכולים להיות מושחתים עד העצם.

ה' לא חילק את מידת היושר והערכים בצורה שתואמת למידת השכל.

בומילים אחרות - שכל ואיטליגנציה, ידע וקידום העולם מבחינה טכנולוגית - לא הולכת יד ביד עם כל הערכים המושחתים שהגיעו בנוסף.

נובל - ממציא הדינמיט הגדול, המציא את הדינמיט באמת כי רצה לעשות איתו טוב בעולם, אבל העולם לקח אותו למקום של ההרס והחורבן - וזה שבר את נובל, עד כדי שבמותו ציווה את כל כספו להקמת קרן נובל שתחלק פרסים לאנשים שתרמו טוב לעולם. 

זה מראה לך שכל המצאה וכל דבר - ניתן לקחת אל הטוב שבה, ואל הרע שבה.

המציאו את החשמל - אפשר לקחת את זה לטוב שבו, אל פיתוח העולם - ואפשר לקחת את זה למשחקי הריאליטי.

אתה באופן אוטומטי מחליט שהשכל הולך יחד עם הערכים - ולא הוא. זה הטעות שלך.

את הקידום השכלי, המדעי, של העולם - אני אכן שמח על כך ורואה בכך דבר שבעיקרו יכול להביא הרבה טוב - אבל זה לא אומרשאני לא יודע להיגעל מכל הגועל שהולך היום בעולם.

מכונת כביסה זה המצאה טובה. לשים בפרסומת שלה בחורה חצי ערומה כדי שתמכור יותר מכונות - ז-ה המצאה מגעילה ודוחה שצריכה להיכחד מהעולם.

מזמין אותך להתחתן עם אותה בחורה חצי ערומה מהפרסומת של המכונת כביסה, בשם "המרחב המערבי ההומניסטי הנאור שהביא כל כך הרבה טוב לעולם". ושיהיה לך בהצלחה.

יהודי ומצרי

יהודי ורומאי

יהודי ויווני

יהודי ונוצרי

יהודי ומערבי

יהודי וחתול

יהודי ועכבר

צריך להיות יהודי ויהודי.

מהמילים "איטי ולא יעיל" שלך הבנתי כי אתה מדבר על "מגמה".

אני, אם זה לא היה ברור, לא מדבר על מגמה או מקום כלשהו

שנמצא אי שם בתוככי התרבות המערבית שההלכה מנסה להוביל

אליו ב'דרכים כשרות'. ממש לא. כאן נפרדה דרכינו.

העקרונות הם עקרונות ברזל שלא יישברו. יישומם לעיתים מצריך

יצירתיות ויכולת תמרון ואת אלו מאפשרים מנגוני השינויים עליהם

דיברתי. כלל לא דיברתי על הובלה לאיזשהו מקום כי אם על התאמה

מסויימת. אתה אולי מניח שהתאמה יכולה לבא לידי ביטוי דווקא

במציאת קולות למיניהן, אך תתפלא לפעמים דווקא ההתאמה למציאות

היא ע"י ריבוי חומרות והוספת גדרים (ורבו הדוגמאות לכך בחז"ל).

וכנראה בזה מתמצה ההבדל ביני לבינך.

תמיד היה קשה להיות עובד ה' ושומר הלכתו. לא רק היום. אך לא 

כל התמודדות אמורה לגרום להרמת ידיים. אנחנו כאן היום מדיינים על

הנושא בזכות אלו שלא הרימו ידיים. אחרת, היינו כנראה מדברים

על דברים אחרים. מי שלא ימצא דרך להתמודד עם הקושי, כנראה

בסופו של דבר ימצא את עצמו בחוץ וצר לנו על כך, אך במקום להפנות

את האצבע המאשימה להלכה יש להפנותה כלפי חולשתו ורפיסתו של

אותו נושר.

את כל העמים פה באיזור כי הם היו עובדי ע"ז! סקל מחללי שבת, נואפים, ואנשים שהאמינו באמונה שהיא לא היהדות. על איזה פלורליזם אתה מדבר?

זה עם ישראל (פרושים) וכתות,אפילו מבחינה מספרית פשוטה

הם פשוט המציאו בגלל הגלות. הסיבה היא שעד אותו זמן הכל היה בעל פה.

אבל המציאות משתנה מדור לדור. וכבר אמרו: "אין לך לילך אלא לשופט שבימיך"

ובתקופת ומיקום הרמב"ם מישהי שמסתובבת ברחוב היה בזה חוסר צניעות וכיום זה לא שייך

זה לא קשור לדיון לגבי השקפה.

אני מאמין שהרמב"ם בימינו היה חושב אחרת לא כי יש שינוי בערכי הבסיס אלא 

ביישום שלהם.

כאן יש בעיה לכאורה בערכי בסיס שמישהי מקבלת עונש כשלא עשתה דבר

או מסיבה אחרת וכאן יש חוצפה בסינון דברי חז"ל.

ולגבי פסילה לעדות זלזול בכך הוא כנראה כפירה לדעת הרמב"ם

(אא"כ אפשר לזלזל כך בהלכות מן הקב"ה)

הרמב"ם נפסק להלכה בשולחן ערוך.

ואני לא מסכים שזה לא נוגע בזמנינו!

העיקרון הוא שאשה צריכה להישאר כמה שיותר בביתה, ולא תצא החוצה בלי צורך.

העיקרון נשאר גם היום.

אם אישה צריכה לצאת לעבודה\ללימודים\לקניות\וואטאבר אין בזה שום בעיה.

מדובר על אישה שיוצאת לטייל, וגם זה צורך לפעמים,אבל לא להגזים עם זה.

אל תדאג.

וכך אני מחנך את הבנות שלי.

א. יאיר נא כבודו עיננו היכן נפסקה בשו"ע אותה הדרכה של הרמב"ם,

ואחזור בי בשמחה.

ב. כבר הבהרתי שהמסר (מה שאתה קורא לו "עיקרון") שעולה מדברי

הרמב"ם, ודאי שהוא להלכה ולמעשה. הוויכוח היה ברזולוציה יותר קטנה.

אני אחפש

ע"ש שהעתיק את הטור ששינה את לשון הרמב"ם וכתב רק בסתם שלא תרגיל לצאת הרבה

כי הרי בפסוק לא כתוב שיעור, אלא "פעם בחוץ פעם ברחובות, בביתה לא ישכנו רגליה", "כל כבודה בת מלך פנימה"

וכל אדם יר"ש יקח מזה מוסר למקום שהוא נמצא.

דווקא המילים "החריפות" האלו נזקקות בדורנו.

לק"י

אחרת הקב"ה לא היה מצווה עליהם לשמור עצמם מצד אחד, ומצד שני מכשיל אותם בוודאות.

ר' יוסי הוא יהודי כשר ולא איזה שיגעץ?

של דבר אביה הציל אותה מנפילה לחטאים? ובכלל - למה הוא הורג אותה ולא הופך אותה למכוערת?

הפשט של הגמרא הוא שיש ביקורת על המעשה הזה כפי שאמר אבא של ידידות.

שהיא פרוצה?!

להוציא בדרך נס תאנים לפועלים שלו.

יש כאן איזה מוטיב חוזר של אמת ונאמנות לבורא בצורה קיצונית (כביכול?)

הזה הופך לשירשורפלצת מטורף מנוצל"ש להאם בנות צריכות ללמוד גמרא/כדאי/לאכדאי

|בורח|

הוא סבר שעדיף לה למות מאשר להכשיל אנשים. 

היו הרבה צדיקים שהעדיפו למות מאשר להיכשל או להכשיל אחרים בעברה קלה שבקלות. 

החטא גרוע בעיניהם מהמוות. 

זו לא הדרגה שלנו ולא נדרש מאיתנו. 

השאלה למה רבי יוסי החליט בשביל הבת שלו שזה מה שהיא מעדיפה. 

או שהיא הייתה קטנה והוא סבר שהוא זה שצריך להחליט בשבילה, הגיוני בעיני.

או שהיא הייתה צדיקה גדולה והיה לו ברור שהיא איתו בעניין. 

בכל אופן, עצם הרעיון שעדיף למות מאשר להיכשל בחטא

הוא עניין הגיוני ומדרגה שהרבה צדיקים זכו לה. 

מה שקשה לנו עם זה זו ההרגשה שהמסר הוא 

שעדיף אשה מתה מאשה יפה. זה מזעזע...

אבל כמובן שזה לא המסר, חז"ל אמרו שזה טוב שאשה היא יפה.

יש אפילו הלכות שעוזרות לה לשמור על יופיה.

רק שפה יש סיפור על מסירות יוצאת דופן ומעל הכוח האנושי לשמירת מצוות. 

ומה אנו יכולים ללמוד מזה?

מה שלומדים מכל הסיפורים על מעשים עילאיים של צדיקים, 

שאנחנו שייכים לעם קדוש שמצמיח בתוכו אנשי מעלה

ושיש לנו לאן לשאוף (אבל לא לקפוץ מדרגות)

ולהתחזק בהשתדלות שלנו לשמור על המצוות בכלל והצניעות בפרט 

אמרת שיש צדיקים שיעדיפו למות ולא להכשיל.

מכאן ועד לרצוח?!

זה עילאי? אידיאלי?

כתבת "הגיוני בעיני". אתה באמת רואה הגיון במעשה?

שוב, אם ישנו הגיון בדבר (דגש על ה"אם") זה יהיה על גופו. לא על אף אחד אחר.

נשגב מבינתי איך הוצאת מסרים יפהפיים כאלו מסיפור מזעזע כזה.

מה שלומדים מהסיפור הזה זה לאן לוקחת הקיצוניות.

לרצח הבת היפה.

הוא לא רצח אותה אלא ביקש מה' שתמות, וה' נענה לו. 

איך הגעת לרצח?!?!

כנראה שה' יתברך מסכים גם הוא שהחטא גרוע מהמוות, ונענה לתפילת הצדיק להציל

את תלמידיו מהחטא אפילו במחיר מות ביתו, שאני בטוח שזה כאב לו יותר מכל המזועזעים (בלי לזלזל בזעזועם)

והלוואי שגם לי תהיה מחויבות כל כך עמוקה לקיום המצוות

אם צדיק גוזר וה' מקיים,

הוא ביקש מה' שתמות- וה' הרג אותה.

וזה מה שאמרתי, לאן הקיצוניות לוקחת.

נראה לי שמוסכם על כל דעת שגם אם הוא חושש לחטאי תלמידיו- אל לא להתפלל למות בתו.

יותר הגיוני לחזק את אותם תלמידים ש"בסכנה" מבתו, בשמירת עיניים או וואטאבר, מאשר לסלק את ה"מפגע" מן הדרך.

(מזכיר את דחיקת האשה לקרן זוית, שלא תפריע לעם הגברי בשמירה העצמית,

או ההוראה לכסות את האוזניים של האשה, הצוואר וכפות הידיים- שמה גבר יציץ בה ו"ייפול". ככה זה מתחיל.)

יש את ההלכה. מבחינת ההלכה (שהיא רצון ה') לא צריך לכסות אוזניים, 

לא צריך לדחוק את האשה לשום קרן וכו', 

העירבוב הזה קיים אצל הרבה אנשים שדורשים מעצמם ומנשים 

דברים שהם מידות חסידות, וזה אם כל חטאת. 

הסיפור הזה הוא על צדיק, ועל מידת חסידות, וככזה צריך לראות אותו במישקפיים אחרות. 

הסיפור לא אומר שעדיף שנתאבד או נהרוג בשביל לשמור מצוות. 

הסיפור גם לא אומר שאשה יפה זה דבר רע (למרות שככה אפשר להבין). 

לענ"ד מה שחז"ל רצו שנלמד מהסיפור זה מחוייבות עמוקה לשמירת ההלכה, 

תחושת חיבור עוצמתית למיצוות, יותר מלחיים עצמם. 

הוא חש בכל עצמותיו שהאפשרות שהם יחטאו בה, גרועה להם ולה מהמוות. 

הוא גם הבין שאם היא תחיה, זה מה שיקרה, הם יחטאו בה ומבחינתו הוא הציל אותם ואותה. 

מה שקשה לקבל כאן זה את זה שהוא בחר בשבילה את המוות, ולא היא בחרה בזה. 

אבל על זה כבר עניתי, או שהיא היתה קטנה והוא סבר שהוא הבעלים על הבחירה שלה. 

או שהוא ידע שהיא צדיקה גדולה והיא תירצה בזה. אולי אפילו היא אמרה לו שהיא רוצה בזה...

בכל אופן, כשקשה לי על סיפור בחז"ל (ויש כאלה סיפורים)

אני יודע שהבעיה היא בי, שאני לא מצליח להבין את המסר העמוק

אבל ברור לי שחז"ל הם מקור המוסר הצדק והאמת

"ח"ו להגיד שתנא הורג את בתו"? נדמה לי שזה מה שכתוב, לא אנחנו העללנו.

"לא רואה שום אפשרות להסביר כפשוטו"? למה? למה שיספרו עליו שהוא היה רוצח, אם הוא לא היה? שימציאו כזה דבר על תנא?

והכי נורא בעיני, לנסות לנקות אותו ולגלגל אשמה על הבחורה היפה. "היא אשמה"! העיקר הוא לא רצח אותה...

ואם היא "התחילה איתו"- למה זה לא מסופר? הרי מסופר שהיא היתה בבית. אז בוא נעוות את הסיפור, כדי שינעם לנו?

וגם אם בחורה התחילה עם בחור- מותר לאביה לרצוח אותה? את זה אני שומעת על החברה הערבית, לא היהודית.

או לתת לגיטימציה לדבר, כי הוא "ראה לתוכה"...

ולא רואה את זה כאידיאל אלא כמעשה  שבגללו תלמידו המובהק עזב אותו.

נראה שכוונת הגמרא זה דווקא לשלול את המעשה.

(זה לפי התשובה הראשונה שהכי התקבלה על דעתי)

אני מניחה שזה בגלל שהם רוצים ללמוד את הסיפור השלם ואת כל המסרים שיכולים לבוא ממנו.

אני אישית הסתפקתי בסיפור המסוים הזה בתשובה הפשוטה יותר שהכי מתאימה לרקע של סיפור המעשה בגמרא.

שנלמד מההתנהגות שלא ולא נשלול אותה. 

אבל שוב, אם התירוצים והדברים לא מתיישבים על דעתך, זה בסדר,

לא מתים מקושיות (רק מלהיות יפות ) כל עוד מכבדים את חז"ל

ואל תהפכו את השרשור גם לדיון על איפור!!!!!!!!

לא יודע למה, קפץ לי ישר בראש הסיפור של "קם רבה שחטיה לרבי זירא".. 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t598182#6639898

שהוא הבין ממנה יותר משאנו מבינים מהציטוט הזה, אולי כן הייתה לה כוונה כזו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך