לשחק ארץ עיר עד שתדעי את הכל בעל פה

כל הזמן לחשוב מה הדבר הבא שאת מחכה לו.

זה יכול להיות היומולדת שלך, יום רביעי שאת הכי אוהבת את המערכת שלו (נניח), או סתם לסופ''ש..

כל יום להתעורר בבוקר ולחשוב, מה יש היום שכדאי לי לקום עכשיו?

לעשות דברים כיפיים ומשחררים:

הליכות עם חברות-הדבר שהכי הולך...!!!

ללכת לשבת מידי פעם על אייס קפה או משו...

את יכולה לפנק את עצמך באיזה יום ולהכין ארוחת ערב מושקעת...

אם את מדריכה את יכולה לגוון גם תוך כדי ההדרכה...

וגם אם יש לך אחיינים...

וחשוב גם לזכור: בני אדם חייבים חייבים מידי פעם לשנות את השגרה שלהם ולהכניס בה משהו שהם אוהבים לעשות או להרפות קצת ולהשתחרר...

בהצלחה!!!!

לי נגיד-אין שגרה...

יש לי יום שאני כל אחה"צ לומדת ובערב-לילה הולכת להליכה ויאללה למיטה

ויש לי יום שאני בסניף ואז בבייביסיטר

ויש לי יום שאני נשארת באולפנה עד מאוחר כדי ללמוד

ויש לי יום שאני אצל חברה

ויש לי יום שהוא חופשי-או שאני ישנה או משוחררת מלימודים למבחנים ופשוט עושה מה באלי...

ואז הזמן תס, והלוח שנה עף. 

אפרורי זה הכי כיף ויפה וכשיורד גשם למשל את יכולה לצאת יחפה מהכיתה (אם ממש קשה לך אפילו עם נעליים) ולרקוד בחוץ מניסיון זה שיא הכיף!!!

ללכת לחסדי נעמי. תמיד ישמחו לקבל אותך. ואת יוצאת עם הרגשה טובה.

ללכת לאחיינים/ בני דודים. הם חמודים.

להפגש כל יום עם החברות בחוץ ולשרוף איתם ת'חיים. סתם, יוצא דברים טובים..

לקבוע חברותא פעם בשבוע עם מישהי על משהו מעניין.

וכמו שאמרו פה- לראות מה הדבר הבא שאפשר לחכות אליו. סיבו"ש לדוגמא.

מה עוד? זורמים..

תמיד יש דברים..!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....