על ארץ ישראל שפורחת, על השפע האלוקי שהקב"ה מעניק לנו, על הברכה.

אני שונא חורף אבל מה לעשות שצריך אותו.

קשה לא לצאת מהבית כמה חודשים.

חולה על זה.

חח יפהה..אחלה עצה! בגדים זה מה שקונה אותי...  ככה זה. בנות.

ובאמת שקניתי בגדים לחורף בזמן האחרון זה מה שניחם אותי..ממש שימח..אבל זה שמחה רגעית בלבד! אחרי שנייה כבר שוכחים מזה..

אני אוהבת!!! פשוט אוהבתת!!!

את החורף!!!

פשוט מושלם

חולה על זה, שקפוא בחוף והגשם יורד ואתה בבית עם תה..ופוךךך

קיצר, לא לדבר ככה על החורף!!!

אל תתני לחורף לדכא אותך. (יש דבר כזה דיכאון חורף, יודעת? ). תשמרי על הגחלת... תעשי דברים שאת אוהבת, תצאי, תכייפי... 

חורף הוא מדהים בקטע של התכנסות. אפשר ממש לנצל אותו להעמקה אישית, מודעות עצמית ובכלל- הרגעות. זה זמן שהזרעים מתפתחים בתוך האדמה, בשקט, בחושך, לאט...

תנסי להתחבר דווקא לחורף ולא להלחם בו. יש בו ממש יופי משלו.

אני לא צריכה לדבר בכלל... השם שלי מדבר בעל עצמו..

 אני אוהבת את החורף כי אז קר ויורד גשם...

אני לא יודעת מי היה בהסמינריון הדרכה בחנוכה אבל אני יודעת שירד שם גשם(לאחת הבנות נפל הטלפון לתוך שלולית ועכשיו הוא לא עובד.חבל עליו ועליה.) וכולם נכנסו פנימה ורק הסניף שלי יצא החוצה לגשם והיתלהב ממנו.שמעתי שהיה מצחיק

אני גם מאוד אוהבת את הקיץ.יש ים וטיולים וחופש ואפשר ללבוש קליל לא רק טרנינג שיחמם (לפעמים הוא מחמם ולפעמים צריך סוודר יותר חם,תלוי באותו יום).אני אוהבת ללכת לים ולשחות הכי רחוק שאני יכולה.זה הכי כיף!!

אני פשוט ממממממתתתתתת על החורף....אני שונא את הקיץ!!אתה מזיע מסריח צריך ללכת עם גופיה ואז הרב צועק עליך ואומר לך "לא מתלבשים ככה בישיבה"...אבל בחורף זה ממש כיף...הכל בחוץ קר כזה אבל לך חם בגלל שיש לך מעיל (מקווה שיש לרובכם) ...הדבר היחיד שמעצבן זה שאי אפשר לשחק כדורסל (כי הידים קפואות....וכל שניה הכדור נכנס למים ) חחח קיצר חורף =....

חורף זה אחד הדברים!!

אפור כזה וקררר!!

מצד אחד סוער מצד אחר שקט...

והכי כיף להתכרבל בחורף

איזה כיף שהוא בא!!!!!!

 רק מה שמעצבן אותי שאני עוד לא קניתי מגפיים!! 

אין על החורף בעולם הזה!!!!

 לא מלהיב כ"כ!     

1.האוויר נקי מכל האבק

2.אפשר לקפוץ בשלוליות חחח לא תאמיני כמה זה כיף..

3.אם יש לך מזל יורד שלג..

4.זה ממש כיף להיום כל המשפחה בבית החמים והנעים..

5.יש יותר שעות לישוןןן!!!!!!! תחשבי חושך כבר בחמש וחצי ואם הולכים לישון בשמונה וחצי  זה לא כזה מוזר..

6.אפשר לשתות תה בכל הזדמנות אנחנו מביאים לאולפנא תיונים סוכר כוסות וכפיות ועושות מסיבת תה...

7.לחורף יש בגדים הכי יפים

8.את יכולה לשים לק בצבע מעניין שיתאים לסעיף הקודם חח..

9.תתכרבלי עם שמיכה על הספא עם ספר טוב 

יש עוד פווול דברים טובים רק צריך לחפש..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...