קשה לי להרחיב בנושא שגם אני טובעת בו

הקטע הזה הוא של רבי יצחק אייזיק מהומל, "חנה אריאל" , והוא מופיע בספר "לב לדעת".

"יש את 'ביטול היש' ויש את 'ביטול בעצם'.

ביטול ביש - כעבד העובד בכל עבודה בשדה ובבית כמצות אדוניו עליו, שהרי הוא עומד בכל ישותו, אלא שמבטל הישות שלו לעבוד אדוניו.

מה שאין כן העומד לפני המלך, שכל הרגשותיו בטלים, ואינו מרגיש (=אלא) רק אימת המלך, ולכל אשר יצוונו ילך ויעשה בכח אימת המלכות, ולא בכח עצמו ובחירה, כי הבחירה בטלה ממנו מפני האימה, וזה נקרא ביטול בעצם, כלומר: בעצם הכח של ישותו, שהוא בטל לגמרי, ואין פועל בו אלא כח המלך וגזירתו...

ותכלית עניין ביטול בעצם הוא כמו שהעבד הוא בעיני המלך. שהמלך עצמו אינו מרגיש את ישות העבדש למציאות, רק לשימוש ועשיית מצוותיו, שאי אפשר כלל שלא יעשה. נמצא שאין ישותו כלום, וכל עצמות ישותו בטל מעיני המלך, ואין נקרא דבר יש כלל. ויש עבד שמכיר גדולת המלך כל כך, עד שגם הוא מרגיש את עצמו כעין הרגשת המלך אותו, וזה נקרא 'ביטול בעצם בוודאי"

אוקי:

קצת ארוך, קשה ומסובך להבנה.

אנסה להסביר, אם משהו לא ברור או לא מובן רק תגידו

יש שלושה מצבים:

1. שאני רוצה אבל אסור לי, לדוגמה אני רוצה לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל אין מה לעשות, אסור לי. זה ביטול היש.

2. שרציתי אבל זהו, אני כבר לא רוצה, בקטע מדובר על עבד שאין לו רצונות משלו, יכול להיות שהיו לו אבל הוא מחק אותם, ועכשיו הוא עושה את רצונות המלך, הוא כמו יד ארוכה כזאת של המלך. אני רציתי לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל עכשיו אני לא רוצה, פשוט עושה מה שאומרים לי ושומרת שבת. זה ביטול בעצם.

3. שרצונות המלך -  הם עכשיו גם הרצונות שלי. בדוגמה שלנו זה ככה: הקב"ה לא רוצה שאנ והמשפחה שלנו נצא לטיול אופניים בשבת,  אז זהו, עכשיו גם אני לא רוצה. זה נקרא ביטול העצם בוודאי.

זה יותר מדבר על הקשר של הרצון שלנו לרצון ה'.

ועכשיו לנושא שאת דיברת עליו:

קיבלתי את התחושה שאת מבטלת את הרצונות האישיים והפרטיים שלך ועושה כאילו מה שהחברה אומרת,

אם מקבילים את זה למשל בקטע - אז החברה היא המלך!!

זה סוג של לחץ חברתי כזה.

עכשיו תשאלי את עצמך: (גם אני וכל אחד צריך לשאול את עצמו)

זה מה שאני רוצה?

שהחברה תמלוך עליי?

מה, אני העבד של החברה? של הסביבה שלי?

אוקי,

אני אישית - עניתי לעצמי, - זה לא מה שאני רוצה להיות!

ולנקודה שלנו - לדעתי , זה לא נקרא להיות בוגרת.

כי אדם בוגר יודע גם לעמוד על דעותיו.

לא לדאוג, זאת תכונה נרכשת!

אל תתייאשי!

שיהיה בהצלחה ענקית יקירה

ובאמת אם את צריכה אוזן קשבת  - את מוזמנת בשמחה

זה לדעת להתחשב ברצונות של אחרים- גם אם הם סותרים את שלך וזה לדעת מתי לעמוד על הרצונות שלך ומתי לוותר.

לדעת מה לעשות ומתי.

ולא תמיד חייבים להיות בוגרים, לפעמים מותר להיות ילדותיים.

ואם יש מישהו שמעיק עלייך כבר אפשר לנסות להסביר בעדינות (או באגרסיביות אם זה לא עוזר) שאת צריכה זמן לעצמך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...