קשה לי להרחיב בנושא שגם אני טובעת בו

הקטע הזה הוא של רבי יצחק אייזיק מהומל, "חנה אריאל" , והוא מופיע בספר "לב לדעת".

"יש את 'ביטול היש' ויש את 'ביטול בעצם'.

ביטול ביש - כעבד העובד בכל עבודה בשדה ובבית כמצות אדוניו עליו, שהרי הוא עומד בכל ישותו, אלא שמבטל הישות שלו לעבוד אדוניו.

מה שאין כן העומד לפני המלך, שכל הרגשותיו בטלים, ואינו מרגיש (=אלא) רק אימת המלך, ולכל אשר יצוונו ילך ויעשה בכח אימת המלכות, ולא בכח עצמו ובחירה, כי הבחירה בטלה ממנו מפני האימה, וזה נקרא ביטול בעצם, כלומר: בעצם הכח של ישותו, שהוא בטל לגמרי, ואין פועל בו אלא כח המלך וגזירתו...

ותכלית עניין ביטול בעצם הוא כמו שהעבד הוא בעיני המלך. שהמלך עצמו אינו מרגיש את ישות העבדש למציאות, רק לשימוש ועשיית מצוותיו, שאי אפשר כלל שלא יעשה. נמצא שאין ישותו כלום, וכל עצמות ישותו בטל מעיני המלך, ואין נקרא דבר יש כלל. ויש עבד שמכיר גדולת המלך כל כך, עד שגם הוא מרגיש את עצמו כעין הרגשת המלך אותו, וזה נקרא 'ביטול בעצם בוודאי"

אוקי:

קצת ארוך, קשה ומסובך להבנה.

אנסה להסביר, אם משהו לא ברור או לא מובן רק תגידו

יש שלושה מצבים:

1. שאני רוצה אבל אסור לי, לדוגמה אני רוצה לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל אין מה לעשות, אסור לי. זה ביטול היש.

2. שרציתי אבל זהו, אני כבר לא רוצה, בקטע מדובר על עבד שאין לו רצונות משלו, יכול להיות שהיו לו אבל הוא מחק אותם, ועכשיו הוא עושה את רצונות המלך, הוא כמו יד ארוכה כזאת של המלך. אני רציתי לצאת עם המשפחה שלי לטיול אופניים בשבת אבל עכשיו אני לא רוצה, פשוט עושה מה שאומרים לי ושומרת שבת. זה ביטול בעצם.

3. שרצונות המלך -  הם עכשיו גם הרצונות שלי. בדוגמה שלנו זה ככה: הקב"ה לא רוצה שאנ והמשפחה שלנו נצא לטיול אופניים בשבת,  אז זהו, עכשיו גם אני לא רוצה. זה נקרא ביטול העצם בוודאי.

זה יותר מדבר על הקשר של הרצון שלנו לרצון ה'.

ועכשיו לנושא שאת דיברת עליו:

קיבלתי את התחושה שאת מבטלת את הרצונות האישיים והפרטיים שלך ועושה כאילו מה שהחברה אומרת,

אם מקבילים את זה למשל בקטע - אז החברה היא המלך!!

זה סוג של לחץ חברתי כזה.

עכשיו תשאלי את עצמך: (גם אני וכל אחד צריך לשאול את עצמו)

זה מה שאני רוצה?

שהחברה תמלוך עליי?

מה, אני העבד של החברה? של הסביבה שלי?

אוקי,

אני אישית - עניתי לעצמי, - זה לא מה שאני רוצה להיות!

ולנקודה שלנו - לדעתי , זה לא נקרא להיות בוגרת.

כי אדם בוגר יודע גם לעמוד על דעותיו.

לא לדאוג, זאת תכונה נרכשת!

אל תתייאשי!

שיהיה בהצלחה ענקית יקירה

ובאמת אם את צריכה אוזן קשבת  - את מוזמנת בשמחה

זה לדעת להתחשב ברצונות של אחרים- גם אם הם סותרים את שלך וזה לדעת מתי לעמוד על הרצונות שלך ומתי לוותר.

לדעת מה לעשות ומתי.

ולא תמיד חייבים להיות בוגרים, לפעמים מותר להיות ילדותיים.

ואם יש מישהו שמעיק עלייך כבר אפשר לנסות להסביר בעדינות (או באגרסיביות אם זה לא עוזר) שאת צריכה זמן לעצמך.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....