הגיל שאנחנו נמצאים בו הוא כזה...מערבולות אחר מערבולות..אחת בתוך ואחר השנייה- וכשאתה חושב שיצאת מאחת..הנה מגיעה הבאה בתור.

אבל מכל מערבולת לומדים משהו, מכל מערבולת מרוויחים משהו.

זוהי המשמעות של הגיל הזה- לחוות מערבולות בהן מתחזקים שרירים שישמשו אותנו לכל החיים.

בלבולים זה דבר איום ונורא  כי אתה אפילו לא יודע מה לעשות, ומה לא. מצב מסובך משו. 

ואיך יוצאים מיזה? 

אמ. מתפללים על זה. ומנסים לסדר את המחשבות. 

בכתיבה. בדיבור. במילים.  בסמס. לחברה. לקיר. 

מנסים ללמוד קצת. לנסות בכל זאת להבין מה מפריע. 

הבלבול כל הזמן, בזמן ספציפי? 

תכלס. נסי לדבר על זה. זה יכול לעזור.. 

אולי להעסיק את עצמך. כדי שהבלבול לא יגיע. 

בהצלחה. סליחה שאין לי יותר מידי רעיונות. 

ואם תרצי, אני מוכנה להקשיב.

תודה רבה!

חיזקתם אותי מאוד!!!!!

לפחות אני יודעת שאני לא היחידה....

תודה רבה אחים שלי... אשרי שזכיתי!!!!!

אפשר לדבר עם חברה\מדריכה או משהו שאת מרגישה בנוח לדבר איתו, ללכת לבד לחשוב על זה בעצמך ולסדר את כל הבאלגן שיש בראש......ובודאי שהכי חשוב לבקש מה' יתברך שיעזור לך כי הכל בידים שלו!!

ואין לך מה להלחץ או משהו...נראלי זה קורה לכולנו מתישהו בחיים...גיל ההתבגרות

בהצלחה אחותי...! חיים טובים...

וואי, ממש ממש תודה!!!!!!!!!

הרעיונות שלכם משו...(

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....