אולי פשוט לא נרשמים לגן הילדים ?

למעשה, למיטב הבנתי חוק חינוך חובה מתחיל בגן חובה - בגיל 5. אולי כדאי לשאול במחלקת החינוך ברשות המקומית. אולי תרצי לעשות זאת בעילום שם.

קחי בחשבון שיסתכלו עלייך בעין עקומה גם לקראת שנת הלימודים הרלוונטית וגם אח"כ כשתרצי - אם תרצי - להכניס את הילד למערכת החינוך.

אני אישית רשמתי לגן גיל 3 ואח"כ התגלו קשיים גדולים מסיבות מסויימות וחשבתי שנכון להשאיר את הילדה בבית וכך עשיתי. שמרתי על המקום שלה באותו גן והייתי בקשר עם הצוות החינוכי לאורך כל השנה. זה לא היה פשוט, הייתי צריכה להדוף המון לחץ מצד הצוות ומצד הסביבה אבל אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון. כשרציתי לרשום אותה לשנת הלימודים הבאה לאותו גן הצוות היתנה את זה בביקור סדיר של הילדה בגן. זה כמובן היה מקובל עלי וגם ידעתי שהילדה נמצאת במקום אחר לגמרי ממה שהיתה ושנוכל לעמוד בדרישה הזו. במקרה הזה מדובר בגן של רשת פרטית כאשר הרישום נעשה גם בעיריה.

מעבר ללחוץ לשלוח את הילדה בצורה מסודרת אין לגננת במקרה כזה - בגיל כזה - עילה לפנות הלאה לגורמים כמו קצינת ביקור סדיר או אחר.

בהצלחה.

בגיל שלוש קשה לי להאמין שמישהו יטרח "להתעסק" איתכם.

פשוט להשאיר בבית. אם כבר הייתם בגן, אז פשוט להודיע לגננת שהחלטתם להפסיק כרגע עם הגן.

"למה???"

"אני מרגישה שזה הכי נכון לנו כרגע, ויכול מאוד לתרום לנו"

אם השיחה לא נגמרת במהירות הרצויה מבחינתך, פשוט לחזור בניסוחים שונים על המשפט:

"אני מרגישה שאת דואגת לנו - תודה! זה ממש מחמם את הלב" וזהו!!!

צריך פשוט לקוות שזו לא גננת עם יותר מדי כוונות טובות...

מקווה שזה לא יהיה כרוך ביותר מזה..

ולא להתגעגע כל היום מהעבודה אל הבית והילדים 

החלו את חוק חינוך חובה בעיקר כדי להוזיל את העלות, שהורים לא ישלמו 800 ש"ח בחודש.

קשה לי להאמין שאם לא תשלחי יתחילו לתשאל אותך. גם ככה יש בארץ מצוקה של מבנים לגני שלוש בגלל החוק הזה...

כי אין חוק כזה. יש רק חוק חינוך חינם לגילאי 3, מה שאומר שאם יש גן עיריה לגיל הזה - כבר לא צריך לשלם עליו כמו שהיה עד לפני שנתיים בערך. אבל לא חייבים לרשום

אני מכירה כאלה שרשמו בגיל 3 לגן פרטי או לא רשמו בכלל,

הבעיה שלך תתחיל שנה הבאה אני חושבת

כי אז יהיה חוק חינוך חובה מגיל 3

זה מה שהסתירו מאיתנו כשהעבירו את החוק.

זה לא חוק חינוך חינם מגיל 3, זה חוק חינוך חובה חינם מגיל 3.

אז גם אני חושבת שלא סביר שמישהו יגיד לך משהו אם לא תשלחי ילד בגיל 3 (ואפילו 4) לגן, אבל עצם הרעיון של חוק חינוך חובה בגיל כזה מקומם ביותר.

בעצם עצם הרעיון של חוק חינוך חובה (כחובה על ההורים) בגיל כלשהו  מקומם.

החובה אמורה להיות על המדינה בלבד לספק את האפשרות. הורים רוצים בטובת ילדיהם, וסביר להניח שידאגו להם לחינוך הולם. ולגבי מקרה קצה, של הורים מזניחים, אין צורך בחוק חינוך חובה בשביל לטפל בהם.

יש לי מכרה שלא רצתה לשלוח לגן חובה (שעד עכשיו זה היה חינוך חובה), ונאמר לה שאם היא רוצה לחנך בחינוך ביתי, אז היא צריכה להתארגן על זה כמו שצריך ולקבוע זמן שיבוא פקח הביתה "לאשר".

היא נלחצה ואירגנה בבית פינת קריאה וחשבון ולא זוכרת מה עוד, ובסוף הפקח אמר שהלוואי וכל הגנים היו כאלה...

אם אני זוכרת נכון, הסיכום שלה זה שהיא הופתעה כי חשבה שזה הרבה יותר מסובך ממה שבסוף זה היה.

נדמה לי, שזה אפילו עודד אותה להשאיר אחר כך לחינוך ביתי בבי"ס....

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....