אפשר גם לעשות אמבטיה חמה, ולהוריד בהדרגה את הטפרטורה שלה.

אבל לדאוג שחדר האמבטיה יהיה מחומם.

אם אבטיות פושרות לא עזרו עד עכשיו....

עקרונית החום הוא טוב. בחום של 39 מערכת החיסון פועלת במיטבה, כך שאם דווקא אז מורידים- מפספסים את הענין.

אם החום ממשיך לעלות ועובר את ה40, זה כבר סיפור אחר.

וגם אם הילד לא מצליח לישון בגלל החום כדאי לדעתי להוריד, כי השינה עצמה חשובה לריפוי.

אבל אם החום עומד על 39.5 והוא מבסוט- נראה שהכל בסדר...

רק תקפידי שישתה הרבה.

רפואה שלמה

השכל והחום עלה עוד קצת אז נתתי נורופן נקווה שירגיש טוב מהר

צריך להיזהר לא לשחק עם זה.

אבל מ38 אני נותת אקמול.

למה לחכות שהחום יעלה?

רופאה הסבירה לי פעם, שאחרי שהחום עולה יותר קשה להוריד אותו.

וכדאי "לתפוס את זה בזמן" במיוחד עם תינוקות...

רפואה שלימה בעז"ה!

וברעיון הוא עדיין תחת השפעת הנורופן 

ואין לי אפשרות כרגע לתת לו שוב

דרך אגב הוא בן שנתיים ורבע

הגישה שרואה בחום בעיה שצריך לטפל בה היא גישה קצת בעייתית בפני עצמה...

העלאת חום הגוף היא תהליך טבעי שהגוף בעצמו עושה כדי לעזור לעצמו להתגבר על מחלה כלשהיא.

מערכת החיסון פועלת בצורה מיטבית בחום של 39 מעלות, ולכן אם כבר ב38.5  נותנים אקמול- אז בעצם לא מאפשרים לגוף להתמודד בצורה טבעית עם המחלה.

כמובן שחום גבוה מדי גם עלול להיות מסוכן, ואם לילד יש נטיה לפרכוסים אז גם צריך לשמור שהחום לא יעלה, אבל חום של 39 הוא חום "טוב" מבחינת הגוף.

וחוץ מכל זה- אקמול ונורופן הם חומרים שיש להם השפעות. אולי לא בנטילה אחת, אבל בשימוש תדיר ומצטבר- עלולים להיגרם נזקים, לכבד למשל.

אז לדעתי השאלה היא לא למה לא לתת אלא למה כן לתת. אם יש סיבה- גם אני נותנת, אבל אם אין סיבה מספקת- אני לא רואה טעם לתת.

ומה שהרופאה אמרה- לא כ"כ מובן לי. נורופן מוריד חום בצורה מהירה ויעילה גם כשיש חום גבוה מעל 40.

אגב, לפעמים יש מחלות שחום גבוה הוא פשוט אחד האפיונים שלהן. למשל אדמדמת (שבה גם נורופן לא ממש עוזר)

שהילד היה 8 שעות מתחת להשפעת נורופן והחום לא ירד לדקה אלא רק עלה

ושאלת למה כן לתת וזו בעצם הייתה השאלה שלי בתחילת השרשור 

אם הוא רגוע לתת לו או לא,

אח"כ נתתי לו בכ"ז כי ראיתי שהחום מציק לו והוא סובל 

אבל מומלץ יותר -ללכת לראות רופא ילדים.

חום שמתעקש לא לרדת מנורופן או אקמול - מצביע בדרך כלל על תהליך דלקתי בגוף - ולא על וירוס.

אצל הקטן שלי החום באופן קבוע מתעקש לא לרדת, לא אקמול (לא נובימול) ולא נורפן עוזרים! גם לא כאשר החום נמוך...

ב"ה תמיד כשהוא חולה זה וירוס!!!  לרופא אף פעם אין איך לעזור לנו... הוא ממליץ על אקמול ונורופן לסרוגין (וזה לא עוזר, כאמור...) ולחכות חמישה ימים עד שיעבור...

אבל תמיד כדאי לבדוק...

אני משתדלת להגיע לרופא (אפילו אם אני כמעט בטוחה שזה ווירוס) בעיקר בשביל הבדיקה (לגבי הטיפול אני מחליטה על סמך הבדיקה). זה מאוד משנה מה הבעיה... (אם זו דלקת גרון לדוגמה, ממש לא כדאי לשחק עם זה!)

לא אמרתי לקחת אנטיביוטיקה.

בסך הכל המלצתי ללכת מהר יותר לרופא - כי הסיכוי גבוה ...

אני לא ממליצה לאף אחד להתעלם מזה. ולנסות פעם את הפחד הנורא לראות ילד בהתכווצות חום.

הגם שאני יודעת היטב שזה יעבור - אני תמיד נכנסת להיסטריה איומה מרוב פחד ומזמינה מד"א.

חוץ מזה כשלי יש חום זה כל כך רע לי שאני לוקחת נורופן/אקמול ומשפרת את מצבי. גם לילד שלי אני נוהגת בהתאם. הוא לא אמור לסבול יותר ממני...

ילדים עם נטיה לפרכוסים והתכווצויות- בוודאי צריך להוריד להם חום.

אגב, אני גם לא לוקחת אקמול או מוריד חום אחר. בדיוק מאותה סיבה שאני לא נותנת לילדות שלי. רק במקרי קיצון חמורים אני משתמשת בזה.

אחת הכי רגועה בעולם 

והיא אמרה לי שמ 39 להוריד כי זה לא בריא (התיבשוץ, סכנה למוח וכו' וכו')

שד' ישמור מה קרה כשסבתא של הבן גילתה אותו עם 38.2 חום ולא קיבל אקמול אוי וי

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

עם הנורופן במשך 8 שעות 

הילד היה נודניק כל הלילה 

באמצע הלילה נתתי לו שוב ואז החום החל לרדת

עכשיו בלי נורופן יש לו 38.5 כנראה איזה וירוס

אבל יתכן שיעלה שוב החום אחה"צ נקווה שלא 

בריאות לכולם

39, אלא אם יעלה עוד.

כשעולה עוד - בקלות זה יכול להגיע לסכנת נפשות.

אם ילד מתחיל התכווצויות מחום, זו סכנת נפשות ושל נזק למוח חלילה.

אז לא צריך להיות "קיצוניים": חום אכן נועד להילחם בגורמי מחלה, זו לא "תקלה" של הקב"ה, אבל חום גבוה ממש הוא כבר מסוכן.

אז בעניינים כאלה לא צריך "לשחק". שואלים רופא. אם רופא אומר שאם אינך לחוצה זה בסדר, יופי. כנראה זה משהו שהוא יודע שאין בו חשש לעליה חדה פתאומית.

ומי שלא יודע בדיוק במה מדובר,

 שישאל עקרונית רופא מאיזו רמה להתחיל להוריד חום, ושינהג כך.

וכבר ראינו ילדים קטנים - דווקא קטנים - במצבים מסויימים שהחום עולה אצלם במהירות מרמה מסויימת ומעלה.

זה ענין חמור מידי מכדי לתת בו "עצות רפואיות" עפ"י "היגיון פשוט". ונשמרתם לנפשותיכם.

וגם כתבתי שההגיון הפשוט שלי לא תמיד צודק.

העליתי תמיהה או שאלה לגבי מה שנכתב.

וגם לא כל ילד מגיע להתכווצויות ופרכוסים. יש ילדים עם נטיה לזה ויש כאלה שלא.

וגם, במחילה, מה שכתבתי ממש ממש לא קיצוני. כתבתי שמעל 40 זה כבר סיפור אחר, וגם כתבתי שאני נותנת אקמול כשהחום לא מאפשר לילדה לישון.

גישה קיצונית בתחום זה תטען שאסור לתת לילד אקמול כי זה מסוכן לילד.

כתבתי עקרונית.

אכן, אמרתי שלא צריך להיות קיצוניים.

אבל מה שבאתי לומר, הוא שפה בפורום יש גם הורים "מתחילים" וכו',

ואם מציירים את הענין של החום כמשהו של "השקפה" שלא יכול להיות שהגוף בנוי כך וכו', זה עלול להביא לסכנה.

לכן אמרתי, אם למישהו יש הדרכה מרופא, מצוין.

אם לא - שלא יסתמך על "רעיונות" שמעלים כאן, כי זה עלול להיות מסוכן.

הבעיה היא לא ה39 חום, אלא שמא יעלה עוד.

[לא ראיתי היכן כתבת ש40 זה סיפור אחר]

לכן, צריך להיות מאד ערניים. כשיש חום גבוה, מוטב להוריד אותו מאשר להסתמך שיהיה מזה רק תועלת.

אני לא אומר שאם עוקבים כל הזמן והחום יציב - חייבים מיד לתת משהו (חוץ משתיה).

אני עצמי הייתי עם חום כזה פעמים ספורות בחיים והרגשתי נורא

ואמהות לא יודעות הכל

מכירה המון אמהות שנלחצות מכלום ואחרות שלא שמות לב לדברים מהותיים

לב של אמא לא יודע הכל!!!

צריך לפנות לרופא

אצלי חום 39 זה מאוד חריג ורק כשהמצב זוועה והבת שלי מגיעה לזה כמעט כל פעם שהיא חולה..

אני תכף פותחת שרשור על זה

את הילד שלך.

יש ילדים שאת כבר מכירה שככה הם מגיבים לכל וירוס, בחום יחסית גבוה, ועוברים את זה והכל בסדר,

ויש כאלה שמציאות כזאת חריגה לגביהם, ואז צריך לחשוב הלאה.

אמא מכירה בד"כ טוב את הילד שלה, ורואה כמה ההתנהגות שלו בחום חריגה.

לי היה ילד שבגיל שנתיים היה עם חום בערך כזה, שכל לילה עלה לו וגם הנורופן והאקמול הורידו לו רק מעט.

עשיתי אמבטיות וכל מה שאפשר, והחום ירד בטיפונת. בלילה השלישי הבנתי שזה לא עסק, וגררתי את בעלי איתו לבי"ח, למרות שהאחות במוקד אמרה לי שאני לא חייבת ואפשר לחכות עוד וללכת לרופא ילדים.

גם בבית חולים די זלזלו בי, ורופא ניסה להסביר לי שלא על כל חום צריך להגיע... בסוף, שניה לפני ששחררו אותנו החליטו לעשות לו צילום ריאות, למרות שבבדיקה רגילה לא גילו כלום, ובצילום התגלתה דלקת ריאות חריפה שחייבה אשפוז...

אז אני בד"כ לא אמא דאגנית בכלל בכלל, אבל ב"ה ה' נותן לאמהות בינה לדעת אם מה שעובר על הילד שלהם זה נורמלי או לא.

וצריך להשתמש בה.

רפואה שלמה לכולם!

גם רופאת הילדים שלנו אמרה שהאינטואיציה חשובה,

ובקשר לדיון לגבי הורדת חום - 

לפני כמה ימים השארנו תינוקת בת חצי שנה עם חום אצל סבתא, ביקשתי יפה בבוקר שתעקוב אחרי החום שלה, אבל -

סבתא לא אוהבת למדוד חום כי זה לא נעים לילדים, סבתא לא אוהבת לתת מורידי חום דרך הפה כי זה לא נעים לילדים, סבתא לא אוהבת לשים נר בישבן כי זה לא נעים לילדים,

הילדה סבלה, בכתה והיתה נודניקית, ותוך ארבע שעות החום הגיע ל41 מעלות. (התחננתי בטלפון בחוסר אונים שתמדוד)

זה כבר על גבול המסוכן, וצריך להיזהר מזה. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...