אפשר גם לעשות אמבטיה חמה, ולהוריד בהדרגה את הטפרטורה שלה.

אבל לדאוג שחדר האמבטיה יהיה מחומם.

אם אבטיות פושרות לא עזרו עד עכשיו....

עקרונית החום הוא טוב. בחום של 39 מערכת החיסון פועלת במיטבה, כך שאם דווקא אז מורידים- מפספסים את הענין.

אם החום ממשיך לעלות ועובר את ה40, זה כבר סיפור אחר.

וגם אם הילד לא מצליח לישון בגלל החום כדאי לדעתי להוריד, כי השינה עצמה חשובה לריפוי.

אבל אם החום עומד על 39.5 והוא מבסוט- נראה שהכל בסדר...

רק תקפידי שישתה הרבה.

רפואה שלמה

השכל והחום עלה עוד קצת אז נתתי נורופן נקווה שירגיש טוב מהר

צריך להיזהר לא לשחק עם זה.

אבל מ38 אני נותת אקמול.

למה לחכות שהחום יעלה?

רופאה הסבירה לי פעם, שאחרי שהחום עולה יותר קשה להוריד אותו.

וכדאי "לתפוס את זה בזמן" במיוחד עם תינוקות...

רפואה שלימה בעז"ה!

וברעיון הוא עדיין תחת השפעת הנורופן 

ואין לי אפשרות כרגע לתת לו שוב

דרך אגב הוא בן שנתיים ורבע

הגישה שרואה בחום בעיה שצריך לטפל בה היא גישה קצת בעייתית בפני עצמה...

העלאת חום הגוף היא תהליך טבעי שהגוף בעצמו עושה כדי לעזור לעצמו להתגבר על מחלה כלשהיא.

מערכת החיסון פועלת בצורה מיטבית בחום של 39 מעלות, ולכן אם כבר ב38.5  נותנים אקמול- אז בעצם לא מאפשרים לגוף להתמודד בצורה טבעית עם המחלה.

כמובן שחום גבוה מדי גם עלול להיות מסוכן, ואם לילד יש נטיה לפרכוסים אז גם צריך לשמור שהחום לא יעלה, אבל חום של 39 הוא חום "טוב" מבחינת הגוף.

וחוץ מכל זה- אקמול ונורופן הם חומרים שיש להם השפעות. אולי לא בנטילה אחת, אבל בשימוש תדיר ומצטבר- עלולים להיגרם נזקים, לכבד למשל.

אז לדעתי השאלה היא לא למה לא לתת אלא למה כן לתת. אם יש סיבה- גם אני נותנת, אבל אם אין סיבה מספקת- אני לא רואה טעם לתת.

ומה שהרופאה אמרה- לא כ"כ מובן לי. נורופן מוריד חום בצורה מהירה ויעילה גם כשיש חום גבוה מעל 40.

אגב, לפעמים יש מחלות שחום גבוה הוא פשוט אחד האפיונים שלהן. למשל אדמדמת (שבה גם נורופן לא ממש עוזר)

שהילד היה 8 שעות מתחת להשפעת נורופן והחום לא ירד לדקה אלא רק עלה

ושאלת למה כן לתת וזו בעצם הייתה השאלה שלי בתחילת השרשור 

אם הוא רגוע לתת לו או לא,

אח"כ נתתי לו בכ"ז כי ראיתי שהחום מציק לו והוא סובל 

אבל מומלץ יותר -ללכת לראות רופא ילדים.

חום שמתעקש לא לרדת מנורופן או אקמול - מצביע בדרך כלל על תהליך דלקתי בגוף - ולא על וירוס.

אצל הקטן שלי החום באופן קבוע מתעקש לא לרדת, לא אקמול (לא נובימול) ולא נורפן עוזרים! גם לא כאשר החום נמוך...

ב"ה תמיד כשהוא חולה זה וירוס!!!  לרופא אף פעם אין איך לעזור לנו... הוא ממליץ על אקמול ונורופן לסרוגין (וזה לא עוזר, כאמור...) ולחכות חמישה ימים עד שיעבור...

אבל תמיד כדאי לבדוק...

אני משתדלת להגיע לרופא (אפילו אם אני כמעט בטוחה שזה ווירוס) בעיקר בשביל הבדיקה (לגבי הטיפול אני מחליטה על סמך הבדיקה). זה מאוד משנה מה הבעיה... (אם זו דלקת גרון לדוגמה, ממש לא כדאי לשחק עם זה!)

לא אמרתי לקחת אנטיביוטיקה.

בסך הכל המלצתי ללכת מהר יותר לרופא - כי הסיכוי גבוה ...

אני לא ממליצה לאף אחד להתעלם מזה. ולנסות פעם את הפחד הנורא לראות ילד בהתכווצות חום.

הגם שאני יודעת היטב שזה יעבור - אני תמיד נכנסת להיסטריה איומה מרוב פחד ומזמינה מד"א.

חוץ מזה כשלי יש חום זה כל כך רע לי שאני לוקחת נורופן/אקמול ומשפרת את מצבי. גם לילד שלי אני נוהגת בהתאם. הוא לא אמור לסבול יותר ממני...

ילדים עם נטיה לפרכוסים והתכווצויות- בוודאי צריך להוריד להם חום.

אגב, אני גם לא לוקחת אקמול או מוריד חום אחר. בדיוק מאותה סיבה שאני לא נותנת לילדות שלי. רק במקרי קיצון חמורים אני משתמשת בזה.

אחת הכי רגועה בעולם 

והיא אמרה לי שמ 39 להוריד כי זה לא בריא (התיבשוץ, סכנה למוח וכו' וכו')

שד' ישמור מה קרה כשסבתא של הבן גילתה אותו עם 38.2 חום ולא קיבל אקמול אוי וי

לא ירד לו החום גם עם נורופן? בן כמה הוא?

זה מזכיר לי את הקטנה שלי, כשהיתה בת חצי שנה היה לה חום מעל 40 ואקמול הוריד לה ל39.5 ולא יותר..

לא הייתי מאוד לחוצה, אבל בכל זאת הלכתי לרופא. הוא אמר שנראה לו שזה אדמדמת (מחלה עם חום מאוד גבוה, רק כשהחום יורד יוצאת פריחה בכל הגוף ואז יודעים שזו אדמדמת..).

אגב, גם אני נותנת כשהחום גבוה ומפריע להן לישון.

ולמינימאוס- באותו ביקור אצל הרופא, שכבר מכיר אותי, הוא שאל אותי אם החום הגבוה מלחיץ אותי. אמרתי שלא, אז הוא אמר שבסדר, אם היא רגועה אני לא צריכה לנסות להוריד לה.

נכון שיש סכנת התייבשות- לכן צריך להקפיד שילד ישתה הרבה או יינק הרבה.

לגבי סכנה למוח- אני לא מבינה בזה. אבל ההגיון הפשוט שלי (שלא בטוח תמיד נכון..) אומר שאם חום של 39 מעלות זה דבר כ"כ נפוץ אצל ילדים, אז קשה לקבל שזה סכנה מיידית למוח. קשה לקבל כי מוזר לחשוב שהגוף יביא את עצמו לסכנה כזו בכזו קלות, בטח שלא גוף של ילד.

גם חמותי שתחיה מלחיצה על חום.בדיוק בגלל התפיסה הזו, שרואה בחום בעיה ולא דרך טיפול של הגוף.  אבל בסדר... בגלל זה אנחנו לא גרים ליד ההורים, ויכולים לעשות כטוב בעינינו...

עם הנורופן במשך 8 שעות 

הילד היה נודניק כל הלילה 

באמצע הלילה נתתי לו שוב ואז החום החל לרדת

עכשיו בלי נורופן יש לו 38.5 כנראה איזה וירוס

אבל יתכן שיעלה שוב החום אחה"צ נקווה שלא 

בריאות לכולם

39, אלא אם יעלה עוד.

כשעולה עוד - בקלות זה יכול להגיע לסכנת נפשות.

אם ילד מתחיל התכווצויות מחום, זו סכנת נפשות ושל נזק למוח חלילה.

אז לא צריך להיות "קיצוניים": חום אכן נועד להילחם בגורמי מחלה, זו לא "תקלה" של הקב"ה, אבל חום גבוה ממש הוא כבר מסוכן.

אז בעניינים כאלה לא צריך "לשחק". שואלים רופא. אם רופא אומר שאם אינך לחוצה זה בסדר, יופי. כנראה זה משהו שהוא יודע שאין בו חשש לעליה חדה פתאומית.

ומי שלא יודע בדיוק במה מדובר,

 שישאל עקרונית רופא מאיזו רמה להתחיל להוריד חום, ושינהג כך.

וכבר ראינו ילדים קטנים - דווקא קטנים - במצבים מסויימים שהחום עולה אצלם במהירות מרמה מסויימת ומעלה.

זה ענין חמור מידי מכדי לתת בו "עצות רפואיות" עפ"י "היגיון פשוט". ונשמרתם לנפשותיכם.

וגם כתבתי שההגיון הפשוט שלי לא תמיד צודק.

העליתי תמיהה או שאלה לגבי מה שנכתב.

וגם לא כל ילד מגיע להתכווצויות ופרכוסים. יש ילדים עם נטיה לזה ויש כאלה שלא.

וגם, במחילה, מה שכתבתי ממש ממש לא קיצוני. כתבתי שמעל 40 זה כבר סיפור אחר, וגם כתבתי שאני נותנת אקמול כשהחום לא מאפשר לילדה לישון.

גישה קיצונית בתחום זה תטען שאסור לתת לילד אקמול כי זה מסוכן לילד.

כתבתי עקרונית.

אכן, אמרתי שלא צריך להיות קיצוניים.

אבל מה שבאתי לומר, הוא שפה בפורום יש גם הורים "מתחילים" וכו',

ואם מציירים את הענין של החום כמשהו של "השקפה" שלא יכול להיות שהגוף בנוי כך וכו', זה עלול להביא לסכנה.

לכן אמרתי, אם למישהו יש הדרכה מרופא, מצוין.

אם לא - שלא יסתמך על "רעיונות" שמעלים כאן, כי זה עלול להיות מסוכן.

הבעיה היא לא ה39 חום, אלא שמא יעלה עוד.

[לא ראיתי היכן כתבת ש40 זה סיפור אחר]

לכן, צריך להיות מאד ערניים. כשיש חום גבוה, מוטב להוריד אותו מאשר להסתמך שיהיה מזה רק תועלת.

אני לא אומר שאם עוקבים כל הזמן והחום יציב - חייבים מיד לתת משהו (חוץ משתיה).

אני עצמי הייתי עם חום כזה פעמים ספורות בחיים והרגשתי נורא

ואמהות לא יודעות הכל

מכירה המון אמהות שנלחצות מכלום ואחרות שלא שמות לב לדברים מהותיים

לב של אמא לא יודע הכל!!!

צריך לפנות לרופא

אצלי חום 39 זה מאוד חריג ורק כשהמצב זוועה והבת שלי מגיעה לזה כמעט כל פעם שהיא חולה..

אני תכף פותחת שרשור על זה

את הילד שלך.

יש ילדים שאת כבר מכירה שככה הם מגיבים לכל וירוס, בחום יחסית גבוה, ועוברים את זה והכל בסדר,

ויש כאלה שמציאות כזאת חריגה לגביהם, ואז צריך לחשוב הלאה.

אמא מכירה בד"כ טוב את הילד שלה, ורואה כמה ההתנהגות שלו בחום חריגה.

לי היה ילד שבגיל שנתיים היה עם חום בערך כזה, שכל לילה עלה לו וגם הנורופן והאקמול הורידו לו רק מעט.

עשיתי אמבטיות וכל מה שאפשר, והחום ירד בטיפונת. בלילה השלישי הבנתי שזה לא עסק, וגררתי את בעלי איתו לבי"ח, למרות שהאחות במוקד אמרה לי שאני לא חייבת ואפשר לחכות עוד וללכת לרופא ילדים.

גם בבית חולים די זלזלו בי, ורופא ניסה להסביר לי שלא על כל חום צריך להגיע... בסוף, שניה לפני ששחררו אותנו החליטו לעשות לו צילום ריאות, למרות שבבדיקה רגילה לא גילו כלום, ובצילום התגלתה דלקת ריאות חריפה שחייבה אשפוז...

אז אני בד"כ לא אמא דאגנית בכלל בכלל, אבל ב"ה ה' נותן לאמהות בינה לדעת אם מה שעובר על הילד שלהם זה נורמלי או לא.

וצריך להשתמש בה.

רפואה שלמה לכולם!

גם רופאת הילדים שלנו אמרה שהאינטואיציה חשובה,

ובקשר לדיון לגבי הורדת חום - 

לפני כמה ימים השארנו תינוקת בת חצי שנה עם חום אצל סבתא, ביקשתי יפה בבוקר שתעקוב אחרי החום שלה, אבל -

סבתא לא אוהבת למדוד חום כי זה לא נעים לילדים, סבתא לא אוהבת לתת מורידי חום דרך הפה כי זה לא נעים לילדים, סבתא לא אוהבת לשים נר בישבן כי זה לא נעים לילדים,

הילדה סבלה, בכתה והיתה נודניקית, ותוך ארבע שעות החום הגיע ל41 מעלות. (התחננתי בטלפון בחוסר אונים שתמדוד)

זה כבר על גבול המסוכן, וצריך להיזהר מזה. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....