לא הכל תלוי בי...

הכל לפי הזמן, האדם, התקופה, החברה..

גם בן 13 למצוות תסביר כך?

כנראה לא התכוונת לדבריך כפשוטם, כי על זה הרפורמים יחתמו. כנראה התכוונת למשהו אחר. 

כל חייו בהרהורי עבירה זה רק בדוק שעבר? ממ...

חחח סתם לא

איפה כל הביינישים? הנה  שרשור בשבילכם...

בנות בכלל לא חייבות להתחתן...

מה הוא יעשה עם כל חייו בהרהורי עבירה? ועם "יפחו עצמותיו"?

הוא אמר לי אני כבר בן 18 אבל לא מציעים לי,

אז הוא אמר לו שאם הוא מקבל על עצמו שכל הצעה שיציעו לו לבדוק ברצינות אז הוא בסדר.

---------------------

אני ברוך ה' קבלתי את זה עליי כבר לפני גיל 18 ונשאר לי עוד איזה חצי שנה ל20 אז אולי אני יספיק.

מי שמתחיל לחפש אחרי גיל 20 זה באמת בעייה.

על חתונה הרבה אחרי גיל 20.

אך השאלה היא לא רק על המותר או אסור אלא על ההשלכות 

לאחר המוות,

אז מזתומרת איך חיים עם זה?

מהרגע שהוא נולד?

הטה נא אזניך ריבוני, אתה יודע שהייתי חפץ לקיים

את מצוותך מאוד, וככל המצוות - כמה שיותר

בהידור. עשיתי את השתדלותי ואולי אף מעבר לכך.

הכל בידיים שלך. לו הייתי רוצה, כבר הייתי שם.

וכבר לימדונו חכמיך ידידיך שאין אתה בא בטרוניה

עם בריותיך, לכן אל יחר לאדונִי בעבדך אם הוא הולך

לו שקט ושאנן ובוטח.

הרי אפילו מידת בשר ודם שאינו כופה על חבירו

את החסרון ואח"כ מענישו עליו, וק"ו שחולין הוא

לך מעשות זאת.

היתר אחד הוא שרוצים ללמוד תורה, וזה מתיר לא להתחתן  (אני מדבר על חבר'ה שלומדים ולא הולכים לצבא בגילאים האלה)

הבעיה היא שאמנם ההיתר הזה כתוב במפורש בשו"ע, יש הגבלה שם בבית שמואל "שלא יהיה יצרו מתגבר עליו". אם בחור באמת כזה גיבור שלא נכשל בהרהורים - אשריו! אבל אם לא - הוא לא יכול להסתמך על ההיתר כאן!

ההיתר השני ששמעתי זה שבחור לא מרגיש בשל לחתונה, ואם הוא יתחתן בגיל הזה הוא עלול לבחור אישה בצורה טיפשית ואחר כך לאכול אותה כל החיים, ולאמלל אותו ואותה.

ובזה יש שתי בעיות. האחת - שלא מצאתי את ההיתר הזה בשום מקום בפוסקים. אולי תמצאו לי? והבעיה השניה, שלפי זה כל בחור צריך להכריח את עצמו להתגבר! איזה מן טענה זאת "אני לא בשל, עדיין לא התגברתי, אז אני לא יכול" אם אתה עדיין ילד - תתבגר! תתחיל לקחת את עצמך בידיים!

אני אישית באמת חיפשתי כבר בגיל 19, והתחתנתי מתי שמצאתי...

במשמעות שאתה מתכווין אליה.

עיין בלשון רש"י בקידושין (ד' ע.) בד"ה אליהו כותב:

מאי דקאמר ואזיל "אוי לו לפוסל זרעו ולפוגם את משפחתו" כגון שנשא אשה שאינה הוגנת לו.

וכן משמע להדיא בכתובות (כח: ).

אתה אומר שכיון שהוא עדיין ילד, אין שום אישה שהוגנת לו?

מה פתאום?

הרבה נשים הוגנות לו, הוא יכול לחפש ולמצוא. הבעיה היא שהוא לא בשל לנישואין, לא שהיא לא הוגנת.

חזרנו לסברא. אני מסכים שיש סברא בזה, אבל צריך מקור לכזה דבר, איך אפשר להוציא היתר כל כך גורף בלי שום מקור!

אומר שזה כתוב שם.

זה סברא שלך!

והוא הוגן, הוא רק לא בשל. הרבה "לא בשלים" התחתנו  והכל בסדר איתם, הם פשוט התבגרו יחד עם האשה שלהם, כך שזה לא "לא הוגן", אלא חשש שמא יבחר אשה לא נכונה, ושמא יעשה שטויות כיון שהוא עדיין צעיר

פשוט תשליך אותו למים, ותן לו לבלוע מים עד שיתחיל לשחות.

שההורים יפסיקו לטפל בו, ישכור לעצמו דירה בנפרד, ימצא כסף בכוחות עצמו, ונראה אותו לא מתבגר!

אבל יותר מזה אנשים לא מתבגרים כי הופכים אותם לילדים.

כשמישהו לא לומד לדאוג לעצמו ולא מנסים ללמד אותו לדאוג לעצמו אז הוא באמת לא יתבגר.

כשעד גיל 18 בן אדם נמצא במקום שאומרים לו מה לעשות כאילו הוא ילד,אז הוא יהיה ילד.

כשמדברים על החיילים בתור "הילדים שלנו" אז הם מתנהגים בהתאם.

והתיפח זה פחות שאלה השאלה המרכזית היא על "כל חייו בהירור עברה".

לגבי הלומד תורה. והחרה החזיק אחריו הח"ח זצ"ל.

זה ההיתר הראשון שלי.

כי זכור לי משהו כזה שההיתר של לדחות כדי ללמוד תורה זה עד 24 אבל כמו שאמרו פה זה רק מי שיצרו לא מתגבר עליו.

מכיוון שעד לפני מעט זמן הרגשתי עדיין לא בשל להתחתן- למרות שאני כבר דיי מזמן לא בן 20,

אז אפילו לא ניסיתי. חתונה בזמן שאתה עדיין לא מוכן לה עשויה להיות הרסנית.

הגישה הזאת מגובה בכ"כ הרבה רבנים בדורנו- שאפילו מנחים שלא להתחתן לפני 21-22, 

כך שאם הם לא מוטרדים מהמימרא הנ"ל- ודאי שלי אין סיבה להיות מוטרד.

(אגב, הרי ידוע לכל שהרהורי עבירה עשויים להתחיל לפני גיל 20, ובכל זאת זה נאמר רק על מי שלא נושא

אשה עד גיל 20- משמע מזה שיש שיקולים נוספים חוצ מהרהורי עבירה לגבי גיל הנישואין.

המציאות השתנתה לגמרי מגיל 20 של אז לדורינו. כיום רוב הבחורים פשוט לא בשלים לשאת אשה בגיל הזה,

וצריך לקחת את זה בחשבון.)

הרב אבינר הסביר שהכוונה בזה לגיל מנטלי

והיום ה18 של המשנה זה נגיד 24.

ומפה זה אני אומרת, שכל אחר מגיע לגיל המנטלי של 24 בקצב שלו.

וחוץ מזה שמה' אישה לאיש. 

אני באמת לא יודעת מה הכוונה בתיפח רוחו וכל חייו בהרהורי עבירה

אבל היו גדולים בישראל שנישאו בגיל הרבה אחרי 18, אז כנראה לא כפשוטו.

זיווג הגון במהרה ובשמחה, והרהורים של קדושה.

שהיום זה 21-22.

והיום זה גיל 18.

<צ>

(אם זה לא היה מובן)

כפשוטו.

שאנחנו חיים עם כל האמרות ה"בעיתיות". זה אולי חמוד, 

גם גיל 13 הוא סברא?

שיעורין ומחיצין הלכה למשה מסיני!

עי' ברמב"ם ריש הלכות אישות, שמבואר שם שגיל 18 הוא ה "בר מצוה" לגבי חיוב פריה ורביה.

ה20 זה התקרה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם