מי שעבר עשרים ה' אומר יפחו עצמותיו וכל חייב בהרהורי עבירה.
איך אתם חיים עם זה?
מי שעבר עשרים ה' אומר יפחו עצמותיו וכל חייב בהרהורי עבירה.
איך אתם חיים עם זה?
לא הכל תלוי בי...
הכל לפי הזמן, האדם, התקופה, החברה..
גם בן 13 למצוות תסביר כך?
כנראה לא התכוונת לדבריך כפשוטם, כי על זה הרפורמים יחתמו. כנראה התכוונת למשהו אחר.
כל חייו בהרהורי עבירה זה רק בדוק שעבר? ממ...
חחח סתם לא![]()
איפה כל הביינישים? הנה שרשור בשבילכם...
בנות בכלל לא חייבות להתחתן...

יטבתה

מה הוא יעשה עם כל חייו בהרהורי עבירה? ועם "יפחו עצמותיו"?

הוא אמר לי אני כבר בן 18 אבל לא מציעים לי,
אז הוא אמר לו שאם הוא מקבל על עצמו שכל הצעה שיציעו לו לבדוק ברצינות אז הוא בסדר.
---------------------
אני ברוך ה' קבלתי את זה עליי כבר לפני גיל 18 ונשאר לי עוד איזה חצי שנה ל20 אז אולי אני יספיק.
מי שמתחיל לחפש אחרי גיל 20 זה באמת בעייה.
על חתונה הרבה אחרי גיל 20.
אך השאלה היא לא רק על המותר או אסור אלא על ההשלכות
לאחר המוות,
אז מזתומרת איך חיים עם זה?![]()
הלליש
איש השקיםמהרגע שהוא נולד?
הטה נא אזניך ריבוני, אתה יודע שהייתי חפץ לקיים
את מצוותך מאוד, וככל המצוות - כמה שיותר
בהידור. עשיתי את השתדלותי ואולי אף מעבר לכך.
הכל בידיים שלך. לו הייתי רוצה, כבר הייתי שם.
וכבר לימדונו חכמיך ידידיך שאין אתה בא בטרוניה
עם בריותיך, לכן אל יחר לאדונִי בעבדך אם הוא הולך
לו שקט ושאנן ובוטח.
הרי אפילו מידת בשר ודם שאינו כופה על חבירו
את החסרון ואח"כ מענישו עליו, וק"ו שחולין הוא
לך מעשות זאת.
היתר אחד הוא שרוצים ללמוד תורה, וזה מתיר לא להתחתן (אני מדבר על חבר'ה שלומדים ולא הולכים לצבא בגילאים האלה)
הבעיה היא שאמנם ההיתר הזה כתוב במפורש בשו"ע, יש הגבלה שם בבית שמואל "שלא יהיה יצרו מתגבר עליו". אם בחור באמת כזה גיבור שלא נכשל בהרהורים - אשריו! אבל אם לא - הוא לא יכול להסתמך על ההיתר כאן!
ההיתר השני ששמעתי זה שבחור לא מרגיש בשל לחתונה, ואם הוא יתחתן בגיל הזה הוא עלול לבחור אישה בצורה טיפשית ואחר כך לאכול אותה כל החיים, ולאמלל אותו ואותה.
ובזה יש שתי בעיות. האחת - שלא מצאתי את ההיתר הזה בשום מקום בפוסקים. אולי תמצאו לי? והבעיה השניה, שלפי זה כל בחור צריך להכריח את עצמו להתגבר! איזה מן טענה זאת "אני לא בשל, עדיין לא התגברתי, אז אני לא יכול" אם אתה עדיין ילד - תתבגר! תתחיל לקחת את עצמך בידיים!
אני אישית באמת חיפשתי כבר בגיל 19, והתחתנתי מתי שמצאתי...
במשמעות שאתה מתכווין אליה.
עיין בלשון רש"י בקידושין (ד' ע.) בד"ה אליהו כותב:
מאי דקאמר ואזיל "אוי לו לפוסל זרעו ולפוגם את משפחתו" כגון שנשא אשה שאינה הוגנת לו.
וכן משמע להדיא בכתובות (כח: ).
אתה אומר שכיון שהוא עדיין ילד, אין שום אישה שהוגנת לו?
מה פתאום?
הרבה נשים הוגנות לו, הוא יכול לחפש ולמצוא. הבעיה היא שהוא לא בשל לנישואין, לא שהיא לא הוגנת.
חזרנו לסברא. אני מסכים שיש סברא בזה, אבל צריך מקור לכזה דבר, איך אפשר להוציא היתר כל כך גורף בלי שום מקור!
אומר שזה כתוב שם.
זה סברא שלך!
והוא הוגן, הוא רק לא בשל. הרבה "לא בשלים" התחתנו והכל בסדר איתם, הם פשוט התבגרו יחד עם האשה שלהם, כך שזה לא "לא הוגן", אלא חשש שמא יבחר אשה לא נכונה, ושמא יעשה שטויות כיון שהוא עדיין צעיר
פשוט תשליך אותו למים, ותן לו לבלוע מים עד שיתחיל לשחות.
שההורים יפסיקו לטפל בו, ישכור לעצמו דירה בנפרד, ימצא כסף בכוחות עצמו, ונראה אותו לא מתבגר!
אבל יותר מזה אנשים לא מתבגרים כי הופכים אותם לילדים.
כשמישהו לא לומד לדאוג לעצמו ולא מנסים ללמד אותו לדאוג לעצמו אז הוא באמת לא יתבגר.
כשעד גיל 18 בן אדם נמצא במקום שאומרים לו מה לעשות כאילו הוא ילד,אז הוא יהיה ילד.
כשמדברים על החיילים בתור "הילדים שלנו" אז הם מתנהגים בהתאם.
מרדכי
.והתיפח זה פחות שאלה השאלה המרכזית היא על "כל חייו בהירור עברה".
לגבי הלומד תורה. והחרה החזיק אחריו הח"ח זצ"ל.
זה ההיתר הראשון שלי.
כי זכור לי משהו כזה שההיתר של לדחות כדי ללמוד תורה זה עד 24 אבל כמו שאמרו פה זה רק מי שיצרו לא מתגבר עליו.

מכיוון שעד לפני מעט זמן הרגשתי עדיין לא בשל להתחתן- למרות שאני כבר דיי מזמן לא בן 20,
אז אפילו לא ניסיתי. חתונה בזמן שאתה עדיין לא מוכן לה עשויה להיות הרסנית.
הגישה הזאת מגובה בכ"כ הרבה רבנים בדורנו- שאפילו מנחים שלא להתחתן לפני 21-22,
כך שאם הם לא מוטרדים מהמימרא הנ"ל- ודאי שלי אין סיבה להיות מוטרד.
(אגב, הרי ידוע לכל שהרהורי עבירה עשויים להתחיל לפני גיל 20, ובכל זאת זה נאמר רק על מי שלא נושא
אשה עד גיל 20- משמע מזה שיש שיקולים נוספים חוצ מהרהורי עבירה לגבי גיל הנישואין.
המציאות השתנתה לגמרי מגיל 20 של אז לדורינו. כיום רוב הבחורים פשוט לא בשלים לשאת אשה בגיל הזה,
וצריך לקחת את זה בחשבון.)
הרב אבינר הסביר שהכוונה בזה לגיל מנטלי
והיום ה18 של המשנה זה נגיד 24.
ומפה זה אני אומרת, שכל אחר מגיע לגיל המנטלי של 24 בקצב שלו.
וחוץ מזה שמה' אישה לאיש.
אני באמת לא יודעת מה הכוונה בתיפח רוחו וכל חייו בהרהורי עבירה
אבל היו גדולים בישראל שנישאו בגיל הרבה אחרי 18, אז כנראה לא כפשוטו.
זיווג הגון במהרה ובשמחה, והרהורים של קדושה.
שהיום זה 21-22.
והיום זה גיל 18.
<צ>
(אם זה לא היה מובן)
כפשוטו.
שאנחנו חיים עם כל האמרות ה"בעיתיות". זה אולי חמוד,
גם גיל 13 הוא סברא?
שיעורין ומחיצין הלכה למשה מסיני!
עי' ברמב"ם ריש הלכות אישות, שמבואר שם שגיל 18 הוא ה "בר מצוה" לגבי חיוב פריה ורביה.
ה20 זה התקרה.
משהי מעבודה נראית לי מתאימה לחבר שלי.
הבעיה:
אני לא מספיק יודע לספר לו עליה..
אני צריך מס' של חברה שלה שהיא תוכל לספר לו עליה..
אבל אם אבקש ממנה מספא שך חברה היא כמובן תבין שיש לי הצעה, ואם לא אחזור אליה עם ההצעה היא תבין שנפל..
מלעשות??
אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..
ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.
א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.
ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה.
ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?
שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?
מעוניינת לשמוע הצעה?
יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון?
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש וחצי, והולך ממש טוב ב"ה. נחמד לשנינו בקשר וסהכ ממשיכים להתקדם בנחת.
העניין הוא שבא לי לעשות לה איזה משהו נחמד שיחבר ביננו עוד. לדוג חשבתי להביא לה משהו קטן סימלי, כמו פרח או איזה ספר עם הקדשה (או רעיונות אחרים שאני ממש ממש אשמח לקבל) ואני קצת מתלבט האם זה ילחיץ אותה. ובנוסף זה אולי קצת מוזר חחחח, אבל פרקטית, איך זה יהיה לה נוח לקבל זר פרחים ולהיתקע איתו כל הדייט?😂
קיצר, מתי לדעתכם מקובל/מצופה לתת מתנות בדייטים? האם לדעתכם הבנות מצפות לזה? זה מלחיץ?
ואם כן - מה הדברים שהייתם מביאים כדי לעשות שמח על הלב לצד השני?(:
– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)
– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)
– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'
– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין
– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך
הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.
אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.
תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"
בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.
זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)
ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.
מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.
יש מי שמצפה לזה,
יש מי שלא.
יש מי שזה ילחיץ אותה,
יש מי שלא.
מכיר "5 שפות של אהבה"?
מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.
לדעתי,
יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.
בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).
ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -
אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳