תאוריה שלי -
כל יתרון הוא גם חסרון.
אנחנו בוחרים לאן לקחת אותו.
כי כל ברכה, יכולה להפוך לקללה. זה לא כ"כ מסובך.
דוגמא עכשווית, השלג החמוד הזה
. הוא ברכה שכל תלמיד חולם עליה, אבל בכזאת רמה שאנשים תקועים - הוא כבר קללה.
וגם במישור של תכונות. כל מעלה שה' נתן לנו, זה גם חתיכת תיק.
אני רואה על עצמי, שהמון פעמים תכונות טובות נניח, צריך לעבוד הרבה שלא תבוא מידת הגאווה. או שהם ינוטבו לדברים הנכונים.
אז גם שכל. זה דבר ענק. אבל אנחנו בוחרים לאן לקחת אותו.
[מחילה. על הפרעות קשב אין לי זכות דיבור. אני לא מבינה בזה.]