שלכל אחד יש אמת משלו,

והיא לא אותה האמת כמו של האחר.

אולי היא שגויה, אבל אחד הדברים החשובים היא ללכת עם עצמך עד הסוף,

ולכן: הדבר הכי חשוב הוא בירור האמת על כל צדדיה, כדי שלא תיהיה שגויה

ואחר כך הליכה לפיה בלי להתחשב במה שהשאר חושבים.

מקווה שמובן

"האמת היא רק אחת,

 אמיתות רבות - שקר"

אולי יותר נכון לפנות לקוראים כאן בכזו שאלה, מהי אמת עבורכם.

בהתיחסות למשפט הספציפי הזה אני יכולה לאמר לך, שכנראה הכוונה לעקרונות שהורגלת אליהם, שאת כל כולם פוסעת על פיהם, שהם אלו שמרתיחים אותך, והם נקודת המוצא שלך בכל השאלות כולן. 

אני יודעת שהרב עמיטל נהג לאמר שהוא לא רוצה ר"מים מרכזניקים וחבדניקים, כי "אלו שתי קבוצות שחושבות שהאמת נמצאת אצלם ואין בילתה אצל אף אחד אחר", זו כמובן רק דוג', שהיא הכללה בעצם, אבל הנקודה כאן ברורה, בכך שאף אדם לא רשאי לייחס לעצמו את האמת כולה, ולטעון שמי שלא כמוהו, אינו צועד בדרך של אמת.

העולם מעורפל ואי אפשר לטעון על דרך מסוימת שהיא אמת. אפשר רק לנסות להגיע אל האמת בצורה הקצרה ביותר, או הנכונה ביותר, כלומר, האמת עצמה היא כן יכולה להיות עבור אנשים מסוימים דבר ברור ומוחלט, אבל ייחוסה לאנשים, הוא זה שמעורפל.

מקווה שעזרתי

מיחסת אותה לתורה

ואני לא מבינה איך אפשר לחשוב על דבר שהוא לא התורה אמת

מה שמעצבן אותי במשפט הזה זאת בדיוק הנקודה הזאת

לאנשים אין אמת

אדם הוא דבר משתנה

לפי רגשות תאוות ושאר הדברים המניעים אותו שאינם יציבים

אמת לעומת זאת זה דבר נצחי

וכמובן שדבר נצחי יכול לנבוע רק מהתורה שהיא נצחית ולא משום מקום אחר

נניח שנציב התורה=אמת.

סבבה?

עכשיו נשאל כל אחד מה התורה אומרת.

אוי, רגע, מה קרה? פתאום הגיועו מליון תשובות שונות...

יש שתי סוגים של אמת- אמת אלוקית ואמת אנושית.

(וכן, שוב אנחנו חוזרים לתגובה הזראת http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t597967#6654218, מצחיק איך שהכל קשור..)

אמת אלוקית היא אין סופית. היא מוחלטת. היא מוארת וכו' וכו'

אמת אנושית היא סופית. היא סובייקטיבית והיא משתנה.

אם אני אגיד על משהו שהוא יפה ואת תגידי שהוא לא יפה לא נוכל להתווכח על זה, נכון? זה טיפשי להתווכח על אמיתות כאלה "על טעם וריח אין מה להתווכח".

אז העניין הזה הוא בכל תחומי החיים. החיים הם לא שחור לבן. אין רעים שיושבים במנהרות אפלות, מחככים ידיים ברשעות ואומרים  'הא-הא-הא אני שונא דרדסים!'. יש אנשים שחושבים שהאמת שלהם ומוכנים להלחם בגללה.

אין כזה דבר אמת אנושית

יש רק אמת אחת בעולם היא האמת האלוקית

אנחנו צריכים לדבוק בה' ומידותיו

אחת מהמידות בי"ג המידות היא אמת

לכן |לא מצליח להתאפק||נכנע לחנן שבו| מכאן נובע

שאנחנו צריכים לדבוק באמת האלוקית

אין שום עיניין בדברים אחרים

הם לא אמיתות אלה חלקי מציאות שבהם ניצוצות אמת

מה תגיד למי שיגיד לך שהאמת האנושית שלו היא להתגבר במצוות ישוב הארץ

ויוותר בדרך על שאר התורה לא ילמד לא יעשה חסד ירביץ יגנוב

הכל למען מטרה אחת קדושה

כן...יש אמת בישוב הארץ

אבל זה לא יותר מניצוץ בתוך אמת גדולה של התורה

למה לנו להסתפק בחצאי אמיתות בניצוצות קטנים

כשה' נתן לנו מתנה מופלאה והראה לנו איך אפשר לחיות חיים מושלמים של אמת..

סליחה

אבל יש בזה קצת מטישטוש של היצר

הוא בא ולוחש לנו באוזן

"באו תתקרבו עלי

אין לכם סיכוי להגיע לאמת היא גדולה עליכם

באו קחו רק חלק

אתם לא מוותרים על האמת

יש לכם אמת משלכם"

אבל זה רק עוד אחד מהשקרים שלו

ה' לא נותן לנו נסיונות שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בהם

עם ה' הציב לפנינו את התורה

שהיא מצית האמת שלו

ואמר לנו :לכו על זה אני מאמין בכם

אז הטענות של היצר לא צריכות להזיז לנו את הבוהן

מ.ש.ל

??

|תוהה|

אבל בכל מקרה אני חייבת להודות שהשפה שלך קצת קשה לי ואני לא ממש קולטת מה אתה מנסה לומר

|בור|

אם אתה אומר מי אמר שצריך להסתפק בניצוץ ואני מגיבה לו משמע שמדבריו ניתן להבין שהוא מסתפק בניצוץ

ובקשר לבורותי

פשוט תנסח את עצמך בשפת העם 

ותפשט קצת את הרעיונות

אני עוד לא בייניש ואני לא גם כל כך חכמה באופן כללי תהי עדין איתי

אני אשמח אם תשתדל בכל זאת

אין שום דרך, שום מצב, שום אפשרות שנגיע לאמת האלוקית.

היא אלוקית!

האמת האלוקית היא בדיוק השלב שמעבר לתפיסה שלנו, בדיוק המקום אליו אנחנו לא יכולים להגיע.

אנחנו בני אדם, מוגבלים, ניזונים מניצוצות ומהקדושה שנמצאת (גם) באמת האנושית- באמת האלוקית אין לנו חלק.

אין מקום למשהו מלבד אלוקים, מלבד השלמות המושלמת שלו באמת האלוקית- כי אמת כזו לא מותירה מקום לשום דבר אחר, לשום דבר שהוא לא אמיתי.

ה' ברא אותנו בעולם הזה. ה' ברא את העולם הזה בצורה מוגבלת וחסרה- וכך הוא ישאר.

שאיפה ליותר מכך היא כבר שאיפה פסולה שמקורה בחלל הפנוי.

אנחנו לא צריכים לדבוק באמת האלוקית אלא במידת האמת, שהיא ממידותיו של הקב"ה ומכך להתעלות ולהתגדל- בגבולות הגזרה שלנו, כמובן.

האמת האלוקית הכוללת כוללת בתוכה את כל האמיתות האחרות- באמת האנושית אי אפשר להכיל את זה. כולנו אנושיים וכולנו מוגבלים ולכולנו יש תפיסה מוגבלת מאוד של האמת- ולכן אנחנו לא יכולים להגיד שאין אמת במשהו- כי אין דבר שאין בו אמת.

בס"ד

אבל כל אחד חושב שהתורה והאמת זה הדרך שלו.

יש הרבה דעות.

מה שאת חושבת זה לא מה שאחרים חושבים,

הרב שלפיו את הולכת זה לא הרב שלפיו אחרים הולכים.

לדבוק בתורה ובאמת בצורה הנכונה ביותר. 

אולי.

שורה אחרונה: 

כלומר, האמת עצמה היא כן יכולה להיות עבור אנשים מסוימים דבר ברור ומוחלט ששואפים אליו והוא תמיד עומד ומנחה ומדריך, אבל ייחוסה לאנשים, הוא זה שמעורפל.

אני מאמינה שלכולם יש את האמת הגדולה, הכללית שעל פיה אנחנו חייבים לפעול ולנתב את דרכינו בכל מישור בחיים הללו-אמת התורה.

בתוך האמת הזו, אני מאמינה שקיימת גם אמת אישית.

בדרך כלל אם אני אשתמש במושג הזה אנשים לא יקבלו את דברי כי הם יפרשו את המושג הזה בצורה שונה בה אני רואה אותו.

ראשית, אמת פנימית לא סותרת את אמת התורה, היא נכללת בה ולהפך, מחזקת אותה, לטעמי, גם מקיימת אותה.

אז מה היא אמת אישית? Iבעל אצבעות קפואות------בעל מוח בתהליכי קפיאה---מתקשה לנסחI

אני חושבת שלכל אחד יש את הדרך האישית שלו לבטא את עצמו ולהוציא את הכוחות שהוא קיבל לפועל. לכל אחד, יש את התכונה החזקה יותר שלו, את הניצוץ הקטן האישי שלו שמוביל אותו בחייו. זה יכול להתבטא ע"י מידה-חסד, אמת, שמחה. או על פי יכולת מיוחדת, תכונה חוזק. (ברור שבמקביל תמיד צריך לפתח את כל שאר המידות/תכונות ולשאוף להצלחה והתקדמות בכל נושא ותחום אבל תמיד נק' החוזק הזאת היא שתוביל אותי להתחזק בשאר המקומות)

חלק מהעבודה שלנו בעולם הזה היא למצוא את הנק' הזו, לפתח אותה ולהתפחת איתה תוך כדי הישענות ("הישענות"=לא הגדרה טובה-...) והתקדמות על פי דרך התורה. 

האמת הפנימית לא צריכה לבטל את התורה, היא הולכת איתה יד ביד, יותר נכון-היא (האישית) מכורבלת בתוכה..

על כן. לפי דעתי, כל אחד צריך למצוא את הדבר הכי גדול (שכמובן נכנס תחת הגדרות התורה) שמוביל אותו בחיים ומתוכו להצליח להתעלות בדרך התורה ולממש את עצמו.

Iמתעצל להמשיך ולהסביר את עצמו כמו שצריךI

לדעתי, כל העניין של היעוד אישי נכנס גם מתחת לכותרת של זה .

אבל לא הרגשתי קשר בין זה למושג אמת

לא לשכוח שום חלק מהמשפט

נראה לי שלא הבנת מילה ממה שאמרתי...

שזה..מתסכל להפליא.

העניין הוא שהסלוגן 'לך עם האמת שלך' הוא סלוגן זול ורדוד שלא מתקרב למה שאמרתי.

אני מדבר על עובדה. יש אמיתות רבות. לכל אחד האמת שלו.

העניין הוא האם השאיפה היא לאמת אחת שמסתדרת או שאפשר לחיות עם אמיתות סותררות.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...