גישה נכונה.

ב. הבעיה מובנת. תנסי אולי "להפוך" את ההסתכלות. להחליט שמנצלים את ההזדמנות שכולם ביחד בבית, ועושים ממהלך הבית חוויה משעשעת ונעימה. אפשר להכריז על "מבצעים": ילדים, "מבצע מטבח".. - תשימי לוח גדול עם שמות ומדבקות/נקודות (לדאוג שלכולם בסוף יהיה אותו דבר) - כל אחד מקבל משימה, ניקוד בסוף המשימה..

תגידי שכשיהיה קצת חם יותר, קונים ממתק/פרס עבור הנקודות.

לקחת כאתגר את הזמן שהם בבית, שתישאר מזה חוויה נעימה לעתיד. להכין משחקים. "מבצע ציורים" ולתלות על הקירות וכד'. לתכנן משחקים ליום שלמחרת, ולבצע. כשהם יראות שאת יוזמת, נותנת עיסוקים, יקבלו גם את "כעת כולנו מסדרים" וכו'.

וגם את: "כעת מבצע מנוחה לאמא אחרי לידה"... (זה חשוב מאד, במהלך היום. תסבירי מה עושים. כל אחד יקח על עצמו להשגיח על מה שצריך שתוכלי לנוח - ולשבח כשאת קמה).

הצלחה רבה.

לא אחרי לידה - אבל משתגעת בבית עם הילדים שנאלצו להיות בחופש - ורוצים כל היום החוצה ולחברים...

באלו גילאים ילדייך?

ילדיי הגדולים (6 ו- 4.5) אוהבים שאני מכינה להם "דפי עבודה": אני מציירת וכותבת, אפילו בישיבה, על דפים ובעט שהם מביאים לי, תרגילים שונים בקריאה, צור ובחשבון, בהתאם לרמתו של כל ילד, ובהקשר לעונה ולחג (למשל עכשיו כתבתי לילד שלומד קמץ ופתח מילים כמו: "מטר", "טל", "ברק", "רעם", כדי שיתאמן בקריאה.

וחוץ מזה - להרשות להם לשחק לידך בכל המשחקים, ולתת להם רעיונות. שוב, בעלי נתן להם רעיון שקשור למזג האוויר: לשחק באמא שמבשלת במטבח, ואז השלג מפריע לה, אז אבא הולך "לפנות" את השלג עם כלי העבודה שלו... רק שאח"כ צריך לסדר. אצלי לא כ"כ עובד שיתוף הפעולה שלהם. אולי לבקש מהבעל בערב שיסדר...

בהצלחה!

ומוסיפה (אולי כבר דאגת לזה, אם לא, כדאי לדאוג לזה בהקדם)- תדאגי לצרכים הפיזיים שלך- מספיק שינה, מספיק אוכל מזין, מספיק שתיה וקצת מנוחה במשך היום.

תנצלי את ההזדמנות לשחק במשחקי קופסא שיושבים בצד או לעשות יצירות וכו'. אולי גם לרקוד ולהשתולל קצת בתוך הבית, איפה שאפשר.

בהצלחה.

אני גם ממש התרגזתי על הילדים שלי עכשיו,במוצא"ש. הקטן בכלל לא יצא היום מהבית, (הגדול הצליח לשכנע את אבא שלו לקחת אותו לערבית). והם נרדמו רק ב9 במקום ב8, אחרי המון צעקות ומריבות. לצערי, גם אני מרגישה כמותם ולא הצלחתי לתפוס את עצמי. למזלי בעלי הרגיע אותם לבד....

אחרי שהם נרדמו החלטתי החלטה נחושה- שזה לא יקרה לי שוב פעם (מלבד זאת, אני בהיריון וממש כאבה לי הבטן מהכעס. הם באמת הגזימו היום...). החלטתי לעצור הכל ולהגיד לעצמי שהכעס פשוט לא שווה את זה, ובכל מקרה זה לא משפיע עליהם וזה לא עוזר. נראה לי שאם ח"ו זה יקרה שוב, אני אחבק את הגדול (עושה רוב הבלגן) במיטה שלו עד שירגע לגמרי , ואח"כ אשוחח איתו, רגועה לגמרי, ש"עכשיו לילה וצריך לישון".

וגם אני מחכה בקוצר רוח מוחלט לקיץ

בבוקר במסגרות, מה שנותן לי זמן לעצמי, זמן למנוחה ושלווה, חסר לי הזמן בו היינו יוצאים החוצה אחה"צ, נושמים אוויר ופוגשים חברות....במקום זה אנחנו בבית אחה"צ כל יום, והיו ימים שלא שלחתי אותם למסגרות כדי לא לצאת עם התינוק מהבית בסופה...

 אני צריכה לנשום עמוק, להנות מהזמן שבבוקר ולהתכונן בצורה יעילה לאחה"צ.... אין כמו בקיץ!!

סיבוב בקניון. כשיוצאים עם אוטו ונכנסים לחניון. זה רק כמה דקות של קור, כל המקומות מחוממים.

הגעתי למסקנה ,שעדיף לצאת מאשר להתחרפן בבית!!!

אני אף פעם לא מצטערת אחרי יציאה, אפילו שבהתחלה זה נשמע הזוי להתחיל להתלבש בקור, או להפך בימי חום נוראים.

פשוט תופסים את הרגלים ויוצאים. זה עושה את כולם בריאים נפשית...

במיוחד אחרי לידה (אחרי גיל חודש) היינו יוצאים המון, כי גם אני הייתי מחורפנת לחלוטין. הייתי חיבת אוויר, אז זה או לצאת לבד לסיבוב אחרי שבעלי מגיע (אפילו חצי שעה) אפשר גם לקחת איתך את הגדולים שעדין לא הולכים לישון (שמים מעיל על הפיזמה). לרדת להסתובב אפילו סביב הבנין רבע שעה, זה גם עושה משהוא!

ואם בעלך עדין לא חוזר, פשוט תופסים את הילדים ,עם הפיזמות , שמים מעילים ומגפים, יורדים למטה, ועם יורד גשם עומדים בחצר מתחת לגגון ונושמים אוויר, אולי זה נשמע מצחיק, אבל לפעמים פשוט זה נותן נשימה עמוקה. ובמקרים שממש אין אפשרות לצאת. מתלבשים טובים, פותחים את החלון לכמה דקות ונושמים אוויר.

זה תמיד מדהים אותי מחדש איך בשניה שיוצאים מהבית נגמרות כל המריבות כל הצעקות והעצבנות והם הופכים להיות מלאכים.

ולצערי להיפך בשניה שנכנסים חזרה...

לכן אהבתי את הרעיון שלצאת אפילו לכמה דקות כשיש הפוגה בסופה.

אנחנו פותרים את השיעמום הנורא בסופה ( החמישיה השתגעה לגמרי בחנוכה וכעת זכו שוב בארבעה ימי חופשה (חלקם אפילו בלי אפשרות לכמה דקות סרט...)) בעזרת שכנים.פשוט הזמנתי חברה לפה עם כל השישה שלה ושוב גילינו איך כולם הופכים למלאכים. למחרת החבורה שלי היתה אצלה וזה כולל כל פעם צהוריים משותפת (הרבה יותר קל ביחד, והיא שותפת כלים...) 

מותר גם להזמין מדי פעם בייביסיטר הילדים מאוד נהנים אפילו עם הבת הקטנה-גדולה של השכנים (שפעם חזרה הביתה ואמרה לאמא שלה - "היא בכלל לא היתה צריכה ללכת, היא רק נכנסה לישון... )

שיהיה לך הרבה הצלחה.באמת תקופה לא קלה...

כל מיני חוברות כאלה שמחברים מספרים או אותיות ויוצא ציור,

או לצבוע מנדלות

או כל מיני דברים כאלה.

בינתיים- הדבקנו צמר גפן על דפים, בתור שלג, כמובן...

ובנוסף להגיע מהעבודה ואין לאישתך זמן בשבילך....עוד יותר מבעאס

כל אמא, ובעיקר בזמנים כמו שתארת, חייבת לפנק את עצמה במשהו כל יום. כל אחת צריכה למצוא משהו קטן וכיף, משהו טעים לאכול (ולא להגזים בכמויות...), סרט במחשב, משחק, קריאה, שיחה בטלפון עם חברה, ללמוד משהו מעניין, עבודת יד, שינה או מנוחה קצרה באמצע היום, העיקר לעשות משהו שאת אוהבת, שיעלה לך את מצב הרוח, זה ישנה לך את היום, אפילו כמה דקות על חשבון עבודות הבית זה שווה, וכולם יצאו נשכרים, בדוק!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות