יום ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: סו-סח.
תניא: פרק ט. והנה מקום ... '26' שבמוחין.

בשנת תרמ"ח נבחר אאמו"ר [הרש"ב] לגבאי דחברה קדישא. וכפי המנהג, הובילו אותו
בשמחת-תורה בלוית עם רב לביהכ"נ. אמר אז המאמר "אין הקב"ה בא בטרוניא". וסיום
דבריו: גם האנשים בעלי-מוחין הנמצאים עתה, צריכים להניח שכלם ולא לילך אחרי הטעם
ודעת, כי יכולים להטות ע"פ שכלם כו' עד כי ח"ו ומרה תהיה באחרונה כו', וזהו העיקר בזמן
הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות
בתמימות ואמונה פשוטה באלוקי ישראל.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שני עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: אך הנה ... 'יד' כרשפי אש.

כשמעמידים פנס - מתקבצים החפצים באור, כי "אור ממשיך" - אור מושך אליו.

יום שלישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: והיא הנקראת ... שבזה"קץ

הסבא משפאלע - השפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר
חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר,
אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט "והניח ידו הקדושה על ליבי, ומאז "חם" לי".
תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי רביעי עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: פרק י. והנה ... 'טו' כמו השנאה.

"תורה-אור" ד"ה "אוסרי" סעיף המתחיל 'והנה זהו', צ"ל: "והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות יתעלו כמו שהי' בתחילת".

הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים
עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. אל תאמינו לנביאי השקר המבטיחים
לכם ישועות ונחמות אחרי כלות המלחמה, זכרו דבר ה' (ירמיה יז, ה) "ארור הגבר אשר יבטח
באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו". "שובה ישראל עד ה' אלקיך", והכן עצמך ובני ביתך
לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש.

יום חמישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, חמישי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: וצדיק שאיננו ... '30' הכא וכו'.

ה"צמח צדק" אמר לר' הענדל ביחידות: "זוהר" מרומם הנפש, מדרש מעורר הלב, ותהלים בדמעות - מדיח את הכלי.

יום שישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שישי עם פירשי.
תהלים: פג-פז.
תניא: ועוד ... כמ"ש במ"א.

מה שנוהגים שלא ללמוד בניתל, שמעתי מאאמו"ר [הרש"ב] הטעם, שהוא כדי שלא להוסיף חיות.
פעם אמר לי אאמו"ר: את המתמידים ש"שמונה השעות" [מסדר הלימוד בישיבה] ,נוגע, להם בנפש - אינני מחבב.
והוא [המנהג שלא ללמוד] הוא רק עד חצות לילה.

שבת (תש"ג)
שיעורים: חומש: ויחי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: פרק יא. וזה לעומת ...שריא.

גם העולה לתורה אומר חזק חזק ונתחזק.
באמירת ויהי נועם במוצש"ק כופלים פסוק אורך ימים גו', אבל לא בתפלת שחרית.

בהיות ה"צמח צדק" ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה",
תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל-הטורים - יעקב אבינו חי את שבע-עשרה השנים
הטובות ביותר במצרים. כשבא הביתה מה'חדר' שאל את זקנו האדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב
אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו - יז שנה שגר בארץ מצרים 'ערות הארץ'?
ויעננו אדמו"ר הזקן: כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא
במדרש - מובא ברש"י - א"ר נחמיה: להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו
השבטים הוגים בתורה". 'להורות לפניו גשנה', על ידי לימוד תורה [="להורות לפניו" אזי
- "גשנה" 'ניגשים'] מתקרבים לקב"ה, באופן שגם במצרים הוא בבחי' "ויחי"-בחיות.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שני עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: אך מהות ... '32' ותענוגיו.

אדמו"ר האמצעי ענה לאחד ביחידות: כאשר משוחח האחד עם זולתו בעניני עבודת ה',
ולומדים יחד - הרי זה מצב של שתי "נפש-אלוקית" נגד "נפש-טבעית" אחת.

יום שלישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: רק מפני ... 'יז' התורה כנ"ל.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ נ"ע] פגע בנושא דליים מלאים מים. ויאמר) כשרואים מים - על כך אומר הבעש"ט: כשרואים מים יש לאמר שהבעש"ט אומר שזהו סימן ברכה.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: ואעפ"כ ... '34' תפלה כו'

הכרזת אאמו"ר [הרש"ב] באחת ההתוועדויות: כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצוה
מדאורייתא על כל יהודי, מבלי הבדל אם הוא גדול בתורה, או איש פשוט - כך חוב גמור על
כל יהודי להקדיש כחצי שעה מחשבה בכל יום אודות חנוך בניו, ולעשות ככל שבכוחו, ויותר
מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על בניו שילכו בדרך שבה מדריכים אותם.

יום חמישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: רק שלזה ... עם אחיו.

"תורה-אור" ד"ה "מי שם פה" סעיף המתחיל 'והנמשל יובן': "כי יש בחי' מעלה", צ"ל: "וכן יש מעלה".

באנחות לבד לא נוושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים
שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש באשר יוכל לפעול ולעשות
בתעמולה לחיזוק התורה, הרבצת התורה ושמירת המצוות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.

יום שישי (תש"ג)
שיעורים: חומש: שמות, שישי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: יג. ובזה ... החשך כנ"ל.

הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענע במוצאי ש"ק פ' שמות תקע"ג. ומנוחתו כבוד [=קבורתו] בעיר האדיץ.
אאזמור [מהר"ש] שאל את ה"צמח צדק": מה "רצה" [=התכוון] הסבא ב'דרכי החסידות', ומה "רצה" בחסידות?

ויענהו ה"צמח צדק": "דרכי החסידות" הן - שהחסידים כולם יהיו כמשפחה אחת, ע"פ תורה באהבה.

"חסידות" היא חיות; - להזרים חיות ולהאיר את הכול, כולל את ה'לא-טוב'; להכיר את מצב הרע בנפשו כדי לתקנו.

שבת (תש"ג)
מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
הפטורה: הבאים: ישרש.
שיעורים: חומש: שמות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיט, אשרי ... מצותך מאד.
תניא: אך מאחר ... כנגד כולן.

משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: יציאת מצרים היא היציאה ממיצרים וגבולים; והחסידות היא - כדי לצאת מהמיצרים והגבולים של העולם.
אך קיים הבדל: יציאת מצרים היא בתנועה של שבירה ועזיבה, לכן ברחו ממצרים; יצי"מ של חסידות היא בירור ותיקון - יציאה ממיצרי וגבולות העולם.

להסיר את המיצר והגבול ולחוש את האמת, שהעולם הוא טוב באמיתתו, מפני שזהו רצונו ית'. וזה - על ידי עבודת החסידות.

יום ראשון (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה ... לא שכחתי.
תניא: פרק יד. והנה ... '38' לכפור האמת.

בברכת "ולמלשינים" מפסיקים קצת בין [תיבת] "ותמגר" לתיבת "ותכניע", מתאים להכוונה,

אשר "תעקר ותשבר ותמגר" הם ג' קליפות [הטמאות] שצריכים העברה [=הכחדה] לגמרי,

"ותכניע" - נגד קליפת 'נוגה' שצריכה הכנעה [בלבד] ויש בה בירור.

יום שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, שני עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: משא"כ ... צדיקים כו' ע"ש.

רבינו הזקן אמר: גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה
ניצור רוחניות. לעתים, כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני והוא נותן בשפע.

יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: וארא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: פרק טו. ובזה ... "40" חלל בקרבו.

"אנן פועלי דיממא אנן" [=אנו פועלי יום אנו]. יום הוא אור; עבודתנו היא עבודת האור,
להאיר העולם באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב, בעז"ה, בעצמו -
להיות בעצמו כפי שצריך - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים, אנשים יסודיים,
אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק לימוד תורה הנגלית
וחיבוב הקודש בשמירת המצוות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.