חשמל מים זורמים ורכבים,זה לא מובן מאליו זה מתנה שה' נתן לנו,וצריך לדעת להודות לו.

דרך אגב רוב הנפט לייצור חשמל מגיע ממדינות ערב,תחשבי לך שהם מחליטים לדפוק את ישראל באמת ולא מספקים לנו נפט.צריך ללמוד להסתדר בלי חשמל.

למה שזה יהיה קללה?

איך אפשר לראות בזה קללה?

אבל זה מרנין

יש הפסקות חשמל כל הזמן.

קרררררררררר ברמות מטורפות.

אין אספקת אוכל בשום מכולת, הכבישים חסומים- כולל 60.

אין אפשרות לנסוע וכו...

אבל זה כיף- (כמעט) כל המשפחה בבית!!!

גרם לנו להבין עד כמה יש אחדות בעם

דמעות מלראות איך עמ''י עזרו ותמכו אחד בשני

**נק' למחשבה-אין אנו מבינים בחשבונות של מעלה אך הוצאות הסופה בעקבות ההורדה לבחורי הישיבות בתקציב!

היו לי מלא תכניות שהתבטלו בגלל השלג. צריך ללמוד לזרום עם זה..

נקווה שירדו עוד הרבה גשמי ברכה לעמ"י! 

לא שמעתי או ראיתי כלום באף אתר ובאף דיווח.

עם/בלי שלג.

זה לא מה שהופך את זה לקללה.

אבל אולי זה גם סימן מה' שאנחנו צריכים לתקן משו? 

אנחנו יכולים להסתכל עלזה רק כברכה ולהגיד- ה' אוהב אותנו, שמח, ונתן לנו המון גשם. אבל אם הכל היה טוב ויפה, הגשם הזה היה גם בא בצורה טובה ויפה, בלי להרוס כלום. 

אני חושבת שזה ברכה אבל אנחנו כן צריכים להסתכל על זה כרמז וסימן מהקב"ה.. 

ערב טוב!

איך אפשר להגיד קללה על כמויות אדירות של מים שה' מביא לנו?!

כל הבעיות הקטנות שיש (אין חשמל ומים) זה בעיות קטנות!! העיקר הוא שיהיה מים בישראל!! 

ואני חשבתי שזה סתם שמועות...

ישירה מהשלג...

אחד- בית שנשרף ואחד טביעה אם הבנתי נכון

וברור שברכה!! כמויות אדירות של מים שכרגע עוד במצב של שלג!

לא תמיד הברכה באה בדרך שהכי נוחה לנו לקבל אותה. אנחנו לא בדרגה של חוני לבקש דרגות של ברכה. צריך לקבל בידיים פשוטות כל ברכה שהקב"ה מביא עלינו...לא משנה באיזו דרך זה בא. וזה עוד טיפה אחרי שאמרו להתחיל להגיד תפילה לבקשת גשמים.

כשמישהו זורק עליך מתנות במשקל 100 קילו זה עדין מתנה, אבל זה גם כואב. וזה שזה בלאו הכי נגזר משמים לא אומר שזה לא קללה. כשגוזרים עליך גזירה רעה-מקללים אותך, כשהגזירה מתקיימת, הקללה מתקיימת.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...