יש לי אוצר החכמה.
מישהו פעם אמר לי שהיה מישהו שעורר על זה שזה לא בסדר שהתחילו ללמוד בבית מדרש עם מחשבים "ראיתם פעם מישהו לומד ומתנדנד ליד מחשב?"
והוא רואה אותי מתנדנד, אז זה שבר לו את המיתוס

אבל יש בעיה אחת עם ללמוד עם מחשב!
כשאתה מגלה שמישהו הקשה את הקושיא שלך, או שמישהו כתב את כל המהלך שלך, אתה תמיד רוצה לקחת את הספר ולנשק אותו - "אה, איזה תורה מתוקה!"
ובמחשב אין את מי לנשק!!! מה, אני אנשק את המסך?! אין שום דבר מקודש במחשב!
ועכשיו לחפירות:
ישהו אמר לי שאפשר לייחד מחשב רק לדברי תורה, שלא תעשה איתו שום דבר אחר (אפי' לא תשתמש בו למחשבון) ואז הוא תשמישי קדושה כמו שארון ספרים יש בו קדושה כיון שהוא משמש לקדושה, והוא עשוי רק לזה. (וכשהוא יתקלקל יצטרכו לגנוז אותו!!!) ואז אני אוכל לנשק אותו.
ומצד שני חלק עליו חבר אחר שכאן אין לקדושה במה להיתפס כיון שאין המחשב משמש דבר קדושה אחר שהוא ממשי, אוינו כמו ארון ספרים שהוא משמש ספר שיש בו ממשות, משא"כ המחשב אמנם משמש ללימוד, אבל אין חפץ של קדושה ממשי.
ויש לעיין בזה.