לדעתי קושי ברוחניות כמו שאת מתארת זה משהו זמני, אבל זה באמת קשה ומתסכל. לכל אחד לצערנו קורות טעיו.. יש לנו 316 מצוות (שאפילו לא את כולם אנחנו מקיימים). בדור שלנו עם כל הפיתויים זה ממש קשה! אפילו למי שיש לה לדו' סתם פלאפון בלי ווצאפ ואינטרנט עלולה להיות מכורה אליו.. באמת אין "תרופה" לזה. בשביל להתפלל צריך להתפלל- מכירה? בשביל לעבוד את ה' בשלמות ובשמחה ובכוונה צריך לבקש על זה מה' ולהתחנן(נשמע מוזר, זו המציאות ) 

אני יכולה לנסות לעזור בכמה עצות:

1) בשביל לפתוח ולסגור את היום שלך בקדושה ולא בלבדוק אם קיבלת הודעה בפלאפון- אחרי שאת מתארגנת לשינה תכבי את הפלאפון, ואז תאמרי קריאת שמע,אפשר גם תהילים ו/ לדבר עם ה', לבקש בקשות, וככה תסגרי את היום שלך בקדושה. אח"כ בבוקר כשאת קמה קודם כל תאמרי מודה אני, אח"כ תטלי ידיים ואת יכולה להגיד לה' פשוט תודה- על זה שקמת, על מה שבא לך באותו רגע- ורק אז תפתחי את הפלאפון וככה תפתחי את היום בקדושה.. זה ממש עוזר לי

2) את יכולה נגיד להגיד- היום אני מתרכזת רק בתפילת 18, או רק בברכה מסוימת ואל תתיאשי( זה מייאש!)

בהצלחה!!!!! מוזמנת לאישי תמיד! מקווה שעזרתי!

בחלק מהדברים אני מממש במצב הזה!! לנסות להעריך את עצמך יותר על כל דבר שהצלחת..ולהמשיך לנסות לאט לאט

הלווואי!

בס"ד

את יכולה לשאוף לשלמות. אבל בכל מצב לעשות כמיטב יכולתך.

לפי דעתי זה סוג של ..כמו שר' נחמן אומר-

"כי צריך אדם להתחיל מחדש בכל פעם" (או משו בסגנון..)

כאילו כל מצווה\תפילה [וכמובן שזאת עבודה!!ממש לא קלה!]

כל יום-צריך לעשות אותה כאילו אף פעם לא עשית אותה.. בשמחה והתלהבות =)

אולי ככה, לאט-לאט תתחברי יותר מהלב למצווה-ותעשי אותה באמת מתוך שמחה

וריכוז..

ניסיתי לעזור..

* "וזה כלל גדול בעבודת השם, שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש" |משנן לעצמו בקול| 

מה שכן - אני יכול רק לייעץ בנושאים ההלכתיים גרידה שהעלית - זה גם משהו ( ראיתי הפניה מהעמוד הראשי,ההסתקרני, הצצתי והחלטתי להגיב...)

נטילת ידיים על מזונות - גם אם זה קרה, דווקא בגלל שזה על מזונות, אפשר לפתור את הבעיה בפשטות - ואפילו לברךהמוציא וברכת המזון - אם מדובר במיני מזונות אפויים ולא מטוגנים (הווי אומר - עוגות, וופלים, ביסקוויטים, עוגיות וכו'..) - אזי אם קובעים סעודה על מיני המזונות - כמות מסויימת אם אני לא טועה של כ6 ביצים (ביצה לא הכוונה ביצה של ימינו אלא זה כינוי למשקל מימי חז"ל). , נוטלים על זה לכתחילה ידיים ומברכים ברכת המזון.

בנוגע לשעות בין בשר לחלב - אכן מעצבן ומבאס, אבל הפתרון הכי פשוט הוא להרגיל את עצמך לשים לב כשאת גומרת לאכול ארוחה בשרית, ולשים לעצמך תזכורת בפלאפון מתי גמרת לאכול בשרי ומתי את יכולה חלבי, ולהרגיל את עצמך לפני שאת אוכלת חלבי, להציץ בפלאפון...אחרי זמן מה ההרגל יהפוך לטבעי יותר ותראי שאת ממש תתחברי אליו!

בנוגע לכוונה בברכות - ישנה דרך שאני דווקא מחבב, והיא להתפלל עם סידורים שהכוונות כתובות בהן בצמוד לברכות ולפעמים יחד איתן ממש, כוונה מעל ברכה, וככה ניתן להרהר את הכוונה בזמן הברכה בקלות יותר...

בנוגע ללהיתקע באמצע ברכה - ובכן, זה פשוט ניתן לפתור על ידי קריאה מילה במילה מהסידור - וככה, כשלא מרחפים וקוראים בעל פה, הסיכוי להתבלבל קטן בהרבה... (גם לי קורה הרבה פעמים כשאני לא מקפיד ומתפלל בעל פה, אותו דבר - אני בטעות עובר לחל אחר בתפילה שדומה... - ומכאן אני יודע שחשוב לקרוא מתוך הסידור).

בנוגע לתפילות - ובכן, זה עבודה עצמית שלך עם עצמך. אמרתי כבר שבנוגע לכללי - שזה הרגשת ה"התרופפות" אני לא יכול לייעץ כי אני לא מכיר מספיק טוב - אבל בפרטים, כמו שראית, נתתי עצות  

יש מקורות בהלכה ל שעה שעתיים 3 4 5 ו6.

ויש את התוספות,שהכי מקל שאומר שרק צריך לא לאכול באותה סעודה.(דהיינו לברך ברכה אחרונה לישטוף את הפה ולאכול חלבי.

אבל עצה מאד טובה להתחזק בעבודת ה' זה כל יום לפנות זמן לדבר עם ה' במילים שלך ולספר לו מה היה לבקש ממנו שיעזור לך להתקרב אליו,ולא לעבור עברות ולקיים מצוות וכ"ו.

לדוגמא בשר וחלב. ולעבוד רק על זה ולא להתרגש מטעיוית ונפילות. תני לעצמך נקודה על כל הצלחה וצ'ופר על עשר הצלחות.

אחרי שזה מסתדר וכבר יציב ממש איזה חודש עוברים לדבר הבא. אם זה נשמע לך תינוקי דעי שיש אנשים מעל גיל שלושים שעושים את זה. וזה עובד. ואל תשכחי שלכל אחד יש יצר הרע ושיש לו כל מיני פנים. וכנראה שאת גדלת והוא קלט שיש לו עסק עם בחורה רצינית והוא יעשה הכל כדי להכשיל אותך. אל תתרגשי ועשי הכל כדי להמשיך בדרכך הטובה. לפעמים גם הסביבה מציבה סטנדרטים גבוהים, אבל אל תשכחי שאמונה והקפדה במצוות לא מקבלים בירושה אלא את צריכה לקנות את זה בעצמך.

וזו עבודה. אולי היא קשה אבל לשמה באנו לכאן

בהצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...