מכירה מלא זוגות שהכירו באוניברסיטה. אז מה,לא נלך לשם?

אי אפשר כל הזמן להתחמש מקשר עם המין השניי,גם זה לא בריא!!

אף אחד לא אמר שלא הולכים לאוניברסיטה,

הם דווקא הסבירו את ההבדל בין אוניברסיטה והדרכה.

אין אפוטרופס לעריות 

רק לאחרונה נעצר רב מאחד היישובים, שמשמש בתפקיד מנהל אגף החינוך במועצה אזורית, שמואשם בהטרדה של 5 עובדות שעבדו איתו

וזה לא המקרה היחיד

כל מי שיכול להתרחק כמה שיותר מנשים שאינם נשותיו - יבורך

חוצמזה שגם זה כדאי.

אין מה לעשות.

ותנסה ללמוד משהו שקשור לזה. זה יכול מאוד לעזור.

תאמין שעכשיו זה לא הזמן וזה יכול ח"ו לפגוע בך בעתיד.

בהצלחה עצומה.

תודה על כל העצות אבל הבעיה היא שאני יודע ויכול לעשות הרצאות על מה רע בזה וכמה זה לא טוב בגיל מוקדם, ובגלל זה גם יש לי חוקים הבעיה שהיא לא יוצאת מהראש!! כאילו ראבק אני יושב עם חברים / משפחה וכל הזמן בכלל הראש שלי איתה ואז זה מנתק אותך, מתסכל אותך כי אתה תמיד נלחם בזה וגם הרבה יותר קשה ללמוד ולהתפתח בכל התחומים שהראש שלך נמצא במקום אחר..

אולי באמת זה משהו שמצריך התייחסות של איש מקצוע...

וב"ה זה ממש טוב שאתה מודע לדבר הזה ולחסרונות שיש בזה.

זה הטבע של האדם חלק מזה שאני בן זה הקטע הזה..

אבל אולי יש למישו טיפים או דברים קטנים שעוזרים

ללמוד על זה (אולי הלכות צניעות וכו')

ממש מצטערת שאני לא כ"כ יכולה לעזור.

אבל אם אתה בגיל מתאים אז אולי תלך על זה, כאילו תתחיל קשר וכשתגדלו אז...?

אולי הקב''ה גורם לך להמשך אליה כי ברגיל זה לא היה קורה כי היא לא יפה?

חשבת על זה?

כן אבל להתחיל קשר בשביעית זה קצת בעיה כי נכון באמת אני לא אוהב אותה בגלל איך שהיא ניראת (היא לא מכוערת אבל יש יפות ממנה..) ועובדה שלקח לי זמן לייצר רגש אליה (רק אחרי שהכרתי אותה קצת יותר..) אבל עדיין אני לא מספיק בוגר ובשל לזה וגם לא היא וקשר עכשיו יפריע להתפתחות של שנינו..

וחוץ מזה להחלטה כזאת צריך להיות הרבה יותר אובייקטיבים ואני לא מספיק כי בסוף היא מדש"ית שלי ומאוד הגיוני שיהיה בינינו משו גם היא לא האחת והיחידה.. + תמיד הייתי בלי בנות (לא לגמרי, אבל בגדול בלי..) אז אני כאילו יוצא מהבועה ויכול להיות שסתם נפסתי עליה..

קיצור- לא חושב שצריך לפתח אתזה עכשיו.. אבל תודה רבה לכל מי שעונה ועוזר..

למרות שאני התחתנתי בגיל 17! ואני לא מתחרטת לרגע ב''ה!

אבל זה טוב להיות שקול, בכל מקרה שיהיה לך המונמון הצלחה בכל!

הבעיה שלי היא לא איך שהיא נראת!! הבעיה שלי היא שאני כן אוהב אותה, פשוט הסיבה זה לא המראה החיצוני..

הדרכתי שנה שעברה מעורב...

הדרכנו ארבעה(שני בנים שתי בנות) ואפילו שבעיקר המדשי"ת דברה איתם די התלהבתי כזה מהם...

זה לא היתה התאהבות אבל...לא יודעת איך להסביר את זה...כאילו היה לי ממש חשוב מה הם יחשבו עלי וזה..

עד שבאיזשהו שלב...זה פשוט הפסיק..

אם זו אהבה אמיתית היא תשאר עד לגיל שמתאים לחתונה ואז תיצור איתה קשר ושמח תשמח...(אני מזה אוהבת זוגות סניף!! זה כזה חמווד!!)

ואם זה לא זה פשוט יעבור...

כמו שכבר אמרו פה לפני דבר איתה ענייני..אל תגלוש...אל תשחנ"ש.. ותראה מה קורה.

והכי חשוב בהצלחה ענקית!! הדרכה זו פשוט עבודת קודש!! (ברור שעדיף לעשות עבודת קודש בקדושה ולהדריך נפרד אבל אם זה המצב תציב לעצמך גבולות ובעז"ה תצא מחוזק ומחזק!!!)

באמת שאני לא  שופט אותך והיה לי מקרה ממש דומה עם עצמי ומה שעשיתי

זה פשוט  זרמתי עם  זה בסופו של דבר יקרה אחד מהשתים לדעתי או שתשים בצד את 

המראה שלה ותתמקד באישיות שלה או שהיא תצא לך לבד מהראש בינתים תנסה אולי להתמקד באחת יותר יפה בסביבה 

והיא תספק לך את מה שאתה צריך

מוזמן לפרטי...

כנראה לא הסברתי מספיק טוב, הבעיה היא לא איך שהיא נראת.. הבעיה שאני כן אוהב אותה! פשוט יש סיבות יותר רציניות מאשר מראה חיצוני וזה מצויין אבל לא בשביעית...

זה אומר עליך קודם כל שאתה בוגר, כי אם לא היית בוגר לא היית יורק לכיוון שלה בגלל שיש יותר יפות, ככה זה היום לצערי, (כשצעירים) יוצאים עם בחורה בשביל יופי יותר מאשר אופי כי אז החברים יחמיאו וכאלה, לעומתך, שאתה בוגר יותר ומוותר על יופי (זה לא אומר שהיא מכוערת כמובן) והולך עם הלב שלך, וזה נראה לי מאד אמיתי האהבה הזאת, אבל שמעתי פעם שהכל עובד ביחד, ז''א אם אתה אוהב אותה והיא שלך- אז גם היא אמורה לאהוב אותך, האם שמת לב למשהו? היא רמזה\נתנה לך להרגיש קשר עמוק יותר מהמתבקש???

בס"ד

יפה שאתה יכול להעביר על זה הרצאות כבר מרוב שאתה יודע..אבל רק לדעת זה לא מספיק..צריך להילחם עם זה..עכשיו ישלך מבחן לבדוק אם באמת הפנמת את מה שאתה יודע...

תמלא את עצמך בדברים אחרים,לאו דווקא קשור באנשים..תלמד,לי אישית ללמוד מאוד עוזר ..שקשה לי מאיזו בחינה כלשהיא,לא משנה מה..נניח,חברה ש..רבה איתי,סתם דוגמא,ואני לא רוצה עכשיו להתעסק בזה..אני מעסיקה את הראש שלי.

זה מאוד עוזר.ואם כבר אז למלא אותו ואת הנשמה,שתי ציפורים במכה אחת!

אבל אני מניחה שגם זה אולי לא עונה לך על השאלה..

כי אתה צודק ואפילו יותר,זה רגש,וזה לפעמים יכול להתגבר מעבר לשכל..וזה קשה,נכון..אבל השאלה איך אפשר להתמודד עם זה?בשביעית זה מוקדם מידי...וזה..אכן מצב מסובך,שכל נער מתבגר נורמלי ושפוי בדעתו נכנס אליו..תבהיר לעצמך שזה בסדר[נראלי זה כבר ברור לך]אבל עכשיו,בשביל להתמודד עם זה אני אגלה לך סוד-לקחת צעד דרסטי ולהתרחק ככל שאפשר לא רק שזה לא יעזור אלא גם יחמיר את המצב.

אין כל כך מה לעשות עם זה חוץ מלתת לזמן לעשות את שלו..מה שכן,כדי לעזור לזמן=שוב,להעסיק את הראש,למלא את עצמך בדברים אחרים,אני חושבת תוך כדי כתיבה מה אפשר לעשות.. כי זה באמת מצב מסובך,כי אתה חייב להיפגש איתה בקביעות וזה ממש ניסיון קשה...

ממ..אני מקווה שלפחות במשהו אחדעזרתי לך פה..ובעצם ישלי עוד משהו,תמיד,בכל מצב..תזכיר לעצמך,שאם זאת היא,נגיד וזאת ה"מיועדת ונהנהנהנה" שלך,היא תבוא בזמן שהיא צריכה לבוא,הקב"ה קבע את התאריך הזה עוד מהיום שנולדת,סמוך עליו שזה יקרה..אנחנו לא צריכים להקדים ת'מאוחר..בלי לחץ,שזה יקרה זה יקרה עם מי שזה צריך לקרות בעזרת ד'..

מאחלת המון הצלחה!!

-כל פעם לפני ואחרי שאתה פוגש אותה/מדבר איתה תלמד ספר מוסר במשך כרבע שעה.

-אם יש לך משקפים ואתה לא ממש צריך אותם, להוריד אותם לפני שאתה הולך לסניף. רחוק מהעין רחוק מהלב. (זה נכון גם אם הדבר המושך הוא לא היופי.)

-מומלץ גם להמנע מלהסתכל עליה כשאתה מדבר איתה/מעביר פעולה. זה לא הכי נעים, אבל יש אלקים.

-להמנע מצחוקים וכדו'. (עדיף להמנע בכלל מדיבורים מיותרים, אלא שנראה לי שזה פחות מעשי)

-להשתדל לא לתכנן הרבה את השיחות איתה. אני יודע שזה קצת בעייתי, כי יש בזה צורך וזה, אבל להשתדל. אתה יכול גם לנסות לחשוב שאתה מדבר עם מישהו אחר ולא איתה, או לנסות תחכום אחר...

אפשר לנסות לחשוב על עוד רעיונות.

אין מצב שתצליח לעמוד בזה ולו רק כי זה פאדיחה לא להסתכל על מישהו שאתה מדבר איתו.להוריד משקפיים? נו באמת....

הפתרון זה הפרדה כדי לא להגיע למצב כזה מלכתחילה

באמת אנשים?! להוריד משקפיים? לא להסתכל עלייה ? נוו באמת!!

היא מדשי"ת שלו זה הגיוני בהחלט. זה קורה אצל הרבה מדשי"ם.. 

אתם הייתם פעם בסניף? הדרכתם?

כי לפי התגובות שלכם זה נראה שאתם בכלל לא מבינים מה הוא רוצה ממכם...!

אז מי שלא בתנועת נוער או משו כזה אז הוא לא באמת יכול להבין אותו...

אני היום בשנות העשרים,בעבר גם כן הכרתי בחור ולא רציתי מסיבות שהוא לא חזק כמוני וכו' כאילו רוחניות אבל הלב שלי עד היום לא יכול להשלים עם זה הבן אדם כבש אותי וכיום הוא נשוי ויצאתי עם הרבה אחרים וזה לא היה אותו דבר בכלל...

ולכן למרות שאני סתם בחורה לא נשואה אני חושבת שאם אתה מרגיש ככה לבחורה אז אל תתייחס לגיל יכול לצאת מזה חתונה גם בגיל 18... לפעמים הנשמה מרגישה גם אני חשבתי שכל יום אפשר למצוא משהו שנכנס ללב ואני אומרת לך שזה בכלל לא נכון...תחשוב על זה ואולי באמת תתייעץ עם אנשים מוסמכים למרות שגם הם בזיווג משמים תאמין לי לא בטוח ממש מבינים כי זה משהו שמיימי מאת השם...בהצלחה

אם ההצעות שהוא יצא מהדרכה וכו' הן שייכות לעניין.

מלכתחילה, זאת באמת בעיה, ו"לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה". אם יש אפשרות למחוק אותה מהשכל, לעבור להדריך עם בן או לעבור תנועה זה בוודאי בוודאי עדיף.

אבל אם אתה רואה שאין כל כך נקודת יציאה מהצד הזה, תציב גבולות הלכתיים ברורים. אל תסמוך על עצמך! אתה תראה שאם תנהלו קשר ענייני (שזה לא הופך אותו ליבש, אפשר שיהיה נחמד והכל, אבל רחוק.), אז גם העניינים יצטננו קצת. אני ממש בטוחה. 

בהקשר הרגשי- אל תכעס על עצמך, זה לא יעזור. זה באמת טבעי ונורמלי ומראה שב"ה יש בך רגישות לדברים האלה. 

מתוך הנקודה הזאת, תצא.

א. תעסיק את עצמך כמה שיותר במה שאתה מחבב. אל תשב שעות על הספה בבהייה בתמונה של האחיינים שלך על הקיר ודמיונות על החתונה שלכם. מה אתה אוהב לעשות? תבלה זמן עם חברים (זה עוזר). תראו מלך האריות אפילו. תעשה ספורט, תשחק כדורסל (זה מה שבנים עושים, לא? ), תכתוב, תנגן, תצייר. מה שבא לך. רק אל תשאיר חלל בראש שלך בשבילה.

ואל תדאג, הבילבול הזה וחוסר הבהירות יעברו בעז"ה.

ב. כמו שאמרתי, תקפיד על קשר ענייני ככל האפשר. כאילו אתה עובד במשרד והיא העמיתה שלך. זהו. בלי להסחף.

אתה תרגיש הקלה לעניות דעתי. ושוב, אתם יכולים לדבר על ענייני השבט וכל מה שצריך, פשוט לשמור שלא יגיע למגרש האישי.

אחרי זה, אני הייתי ממליצה ממש ללכת לדבר עם מישהו חכם ותלמיד חכם שאתה מעריך ושהוא מעריך אותך. שב איתו, תאר לו את המצב, ותשאל מה ההלכה אומרת על הסיטואציה. אפילו בדיעבד עדיף על כלום.

אין לך מה להתבייש מזה. זה ממש בוגר ואחראי.

וככה, בברכת רב אתה יכול לגשת לזה ולא לקלקל לפחות. ולבוא להדריך ולקדם את השבט שלך בראש שקט. תציב, בלי להתפדח, מול המד"שית שלך את הגבולות- ושניכם תעמדו עליהם. זה יהיה טוב לשניכם.

אם תעשה ככה, זה ממש יכול לעזור! אני מאמינה שהכי חשוב, באמת, ללכת עם האמת ועם התורה- תשב עם עצמך ותחשוב מה נכון לך. להמשיך? איפה הגבולות שלך? אל תוותר לעצמך! זה סיפוק אדיר להשאר בתוך המתחם שלך בלי לפזול החוצה.

ולהתפלל הרבה הרבה. זה ממש עוזר. להניח קצת את העניינים בידיים של אבא שלנו.

הרבה הצלחה!

הבירור שלך הוא מאוד יפה ועמוק. יישר כוח...

רק אל תתן לעצמך להתרגל למצב בלי לברר לעצמך את העמדה שלך..

ונראה לי שזה מין תגובת נגד על זה שאנחנו בכלל לא בקשר עם בנות  (אז כדי כאילו שנתחיל להיות קצת עם בנות לפני שזה הופך להיות דרמתי)

אבל מה שאמרתי סותר את התורה

ולכן אני מבולבל

היה לי מלא מה לומר על הנושא אבל פרח לי מהראש

שאם אני רק מדבר עם בת ...ואז היא לא יוצאת לי מהראש ואז מתחילים המחשבות...אז אני בקושי מדבר עם בנות וזה לא טוב...כי אז בפעם הראשונה שאני יפגוש בת אז יהיה לי הלם כזה ...קיצר אמרו לי יותר לדבר עם בנות...מה אתם אומרים על זה??

וסלח לי על החריפות.

הם באמת חושבים שהם יודעים יותר טוב מהתורה ומגדולי החכמים מה טוב לאדם?!

אני חושבת שלא.

אלו תירוצים של היצר הרע..

בהצלחה!!

ותקראו מה שכתבתי, לא פותרים בעיה ביצירת בעיות נוספות. זה מטומטם. זה כמו להגיד לשבור יד למי שכואבת לו הרגל כדי שהרגל תפסיק לכאוב...

מנהסתם אתה לא יכול להפסיק להיות מדריך, זה לא הגיוני.

אז כל אלו שנאמו פה על הפרדה, זה לא הולך.

 אני לא אומרת לך להתחיל איתה ולהיות איתה בקשר,

כי זה לא נכון כמו שאמרת.

הייתי מציעה  למרות שזה קשה, לנסות עד כמה שאתה יכול

לשלוט במחשבות.

וזה אפשרי.

קשה אבל אפשרי.

(במיוחד מהעובדה שאלוקים הוא זה שנטע בלב

את הרגשות, והיצרים לטוב ולרע ואין דבר שהוא לא נותן לנו שאנחנו לא יכולים להתמודד)

עכשיו, מצד שני אתה קצת סותר את עצמך,

אתה שואל מה לעשות ולא רוצה לעשות כלום.

שזה חוזר לאותו הדבר-

שליטה במחשבות.

תנסה ליזום דברים, לעשות הרבה דברים ולהיות כמה שפחות איתה,

רק למלא את החובה וביי.

הרבה מה שעוזר  לשליטה במחשבות זה לשמוע שירים,

ללמוד,

להיות הרבה עם חברים..

(אנשים פה נתנו כל מיני טיפים: לעזוב את ההדרכה וכאלה ואני שונא שנותנים לי עצות כאלה והייתה לי סיטאוציה דומה, לא באותה רמה אבל משהו דומה...)

קודם כל לנסות לא להיכנס לשיחות שלא קשורות לפעולה, שחנשי"ם וכד'...

לנסות להיות יבשן - לא לזרום באופן כללי בדברים שאתם עושים ביחד ולנסות לתת קצת תחושה כזאת של קצת חוסר נוחות. ברור שצריך למצוא את הגבול כי בסופו של דבר אתם מדשי"ם וצריכים שיהיה בינכם קשר טוב.

לחשוב על כמה זה לא יעשה לך טוב.. להיזהר כמובן מייחוד וכאלה (ומגיעים לזה ממש בלי בעיה..).

ובעיקר להחליט שאתה פשוט לא רוצה את זה.. כי אחרת שום דבר לא יעזור..

ולי ב"ה עם הזמן זה פשוט עבר, תנסה כמה שפחות לחשוב על זה ולהיות עסוק בדברים אחרים..

בהצלחה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...