הפרפקציוניזים הזה. יכול להרוג אנשים. 

לנסות להבין שזה לא מה שחשוב באמת. ושלא המבחן מחליט אם את טובה או לא. 

יש לך משל עצמך גם בלעדיו. 

להשקיע. אבל לזכור שאחרי שעשית את ההשתדלות, זה בידי ה'. 

לנסות להחדיר לעצמך שהוא לא הכל!!! 

כי אנחנו לא נחזיק מעמד אם כל כשלון נתפרק. ואנחנו בני אדם. לא צריך ת'עשר תמיד. 

וגר.. אני יודעת שזה קשה. ושזה סתם פשוט לדבר. 

בהצלחה לך. 

נסי להשקיע, אבל אחרי שהשקעת - את עשית את המאה. הדרך היא החשובה!! 

אולי ננסה להבין שציונים זה לא הכל בחיים?!

יש דברים יותר חשובים, ולא הכל מושלם... 

בהצלחה!

ועדיף שתהיי בצד הזה של המטבע ולא בצד האחר...

אבל כן מקנא

צרות של עשירים

תביני שיש דברים יותר חשובים מבצפר וציונים.. ברור שהרבה יותר חשוב שתיהי בן אדם טוב ושתיהי דוסית (נשמע קצת קיצ'י אבל אמיתי לגמרי..) והציונים זה רק עוזר בחיים בשביל עבודה בשביל כסף בשביל שיהיה יותר קל לחיות - אז זה ממש פרט שולי בחיים

אז נכון , לא צריך לזלזל וגם צריך להשקיע אבל לא להגזים..

מקווה שעזרתי, בהצלחה

הזה...

ראיתי את הקישור בכותרות הפורומים הראשיות והחלטתי להיכנס..

אני יכולה להגיד לך מה אני עושה (אני גם בלחץ נוראי לפני כל מבחן מהסיבה הזו)

בעקבות סיפורים שקראתי על מעלת ברכת "שהכל", שאם מברכים אותה בכוונה היא יכולה לשנות הכל,

התחלתי לברך בכוונה לפני כל מבחן (הכנתי מראש ממתק מיוחד שברכתו שהכל, אבל אפשר גם על מים..)

ומסתבר שזה ממש עבד- יותר טוב ממה שחשבתי...

ברגע שאת מברכת בכוונה אמיתית זה מכניס אותך לפורפורציות- זה גורם להרגיש שהכל מה', גם אם אני אקבל ציון נמוך.

זה מכניס אותי להרגשה שאני עשיתי את שלי (בהשתדלות לקראת המבחן) ועכשיו הכל תלוי בה', ואין לי מה להילחץ בכלל.

אז אמנם אני עדין מצטערת על ציונים מתחת ל90, אבל לפחות במבחן עצמו אני רגועה, ולא לחוצה (מה שהיה לפני כן)

וגם ציונים נמוכים התחלתי לקחת יותר בפורפורציה...

ואני כן ממליצה לנסות לעבוד על הביטחון, כי מבחנים ורצון להצטיין זה דבר שמלווה לאורך כל החיים (ולא נגמר בבגרויות)

וכמה שמתחילים יותר מוקדם, יותר קל להצליח..(ואני לא מדברת מלמעלה, אני גם בבעיה הזו..)

וכנראה שאני לא היחידה שיש לה את הבעיה הזו...

״צרת רבים נחמת יחיד״ 

תנסי לחשוב עם עצמך שבעוד 10 שנים מי בכלל יזכור את הציונים שקיבלת עכשיו?

לקבל ציונים טובים זה טוב. רק תשני את המטרה שלך מ״לקבל 100״ ל- ״לנסות לקבל ציון כמה שיותר גבוהה ואם זה קרוב למאה אז זה אפילו עוד יותר טוב״!

אדם בלחץ מתפקד פחות טוב וזה מוכח.

לפני מבחן תתכונני כמו שצריך (אין לי ספק שאת עושה את זה!)

ואז לפני המבחן תגיעי רגועה כשאת בטוחה שאת יודעת את החומר.

תשאלי את עצמך אם הרצון למושלמות קיים אצלך רק במבחנים או שיש עוד מקומות ששם זה מופיע.

אם את מגלה עוד מקומות של רצון למושלמות (ואני מניחה שזה המצב...) - זה אומר שזו תפיסה שלא מתחילה בציונים אלא דרך שבה את רואה את המציאות.

עצם ההבנה שזו תפיסה שלך כבר מתחילה לשחרר אותך מזה. כי את מבינה שזה לא המבחן שמטריד אותך עכשיו, אלא זה תכונה שלך שבגללה את מוטרדת וזה מתחיל מתוכך.

באופן כללי הדרך להגמל מפרפקציוניזם היא ללמד את עצמך להעריך כל דבר גם אם הוא קטן ולא מושלם. להתפעל מכל דבר קטן שאת עושה (גם אם עשית משהו קטן במקום שקשה לך זה דבר גדול), להסתכל על כל דבר ולשאול את עצמך מה טוב בזה ולא מה עדיין חסר.

בכל דבר יש את מה שיש בו ואת מה שעדיין אין בו, ויש לנו בחירה על מה להסתכל. זה תהליך של לימוד והשקעה בתרגול. את יכולה לרשום לעצמך רשימה של דברים חיוביים בכל מיני הקשרים (בתכונות שלך, במעשים שלך, באנשים שסביבך, במה שקורה לך וכו' וכו'). אפשר להחליט על זמן מסוים ביום שבו את עסוקה בהתבוננות כזו על המציאות.

אם תעשי את העבודה הזו תתני לעצמך את אחת המתנות הכי גדולות בחיים! זה המפתח לחיים מאושרים ולהצלחה אמיתית.

וכמובן - אל תצפי להצלחה מושלמת... זה בדיוק אותו עניין. כל התקדמות קטנה היא בעלת משמעות גדולה מאד! לאט לאט...

הרבה הצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...