תשאלי את עצמך אם הרצון למושלמות קיים אצלך רק במבחנים או שיש עוד מקומות ששם זה מופיע.
אם את מגלה עוד מקומות של רצון למושלמות (ואני מניחה שזה המצב...) - זה אומר שזו תפיסה שלא מתחילה בציונים אלא דרך שבה את רואה את המציאות.
עצם ההבנה שזו תפיסה שלך כבר מתחילה לשחרר אותך מזה. כי את מבינה שזה לא המבחן שמטריד אותך עכשיו, אלא זה תכונה שלך שבגללה את מוטרדת וזה מתחיל מתוכך.
באופן כללי הדרך להגמל מפרפקציוניזם היא ללמד את עצמך להעריך כל דבר גם אם הוא קטן ולא מושלם. להתפעל מכל דבר קטן שאת עושה (גם אם עשית משהו קטן במקום שקשה לך זה דבר גדול), להסתכל על כל דבר ולשאול את עצמך מה טוב בזה ולא מה עדיין חסר.
בכל דבר יש את מה שיש בו ואת מה שעדיין אין בו, ויש לנו בחירה על מה להסתכל. זה תהליך של לימוד והשקעה בתרגול. את יכולה לרשום לעצמך רשימה של דברים חיוביים בכל מיני הקשרים (בתכונות שלך, במעשים שלך, באנשים שסביבך, במה שקורה לך וכו' וכו'). אפשר להחליט על זמן מסוים ביום שבו את עסוקה בהתבוננות כזו על המציאות.
אם תעשי את העבודה הזו תתני לעצמך את אחת המתנות הכי גדולות בחיים! זה המפתח לחיים מאושרים ולהצלחה אמיתית.
וכמובן - אל תצפי להצלחה מושלמת... זה בדיוק אותו עניין. כל התקדמות קטנה היא בעלת משמעות גדולה מאד! לאט לאט...
הרבה הצלחה