ולידתו של עמישראל, משהו יקר וקצר:
מהו אושר?
אושר הוא ילדים יהודים שמעולם לא חיו במעמד של מיעוט ומעולם לא כונו "יהודון מלוכלך" או "ז'יד". אושר הוא לדעת שאם מישהו היה מכנה אותם כינוי גנאי, הוא היה מוצא אגרוף יהודי בפניו. אושר הוא לראות חיילים תלמידי ישיבה, חובשי כיפות ומגודלי זקנים, שבשבילם פירוק והרכבה של תת מקלע הוא משחק ילדים.
אושר הוא מצעד ישראלי היוצא ממזרח ירושלים, מהמקום שבו הודרה כף רגל יהודית במשך תשע עשרה שנה. אושר הוא לעלות לגגות הבתים כדי לצפות במטסי חיל האוויר המרהיבים. אושר הוא להשקיף על גבעות בנימין ואפרים ולראות יישובים יהודיים פורחים ולדעת שבפעם הבאה שתשקיף עליהן יהיו עוד יותר יישובים.
מי שאינו מאמין שמדינת ישראל היא יד ה' אינו רק קטן אמונה, אלא גם עיוור. אם תחייתה של אומה שנבלעה במלתעותיהם של שבעים זאבים אינה נס, אין ניסים. אם תקומת מדינה בניגוד לכל חוק היסטורי ולכל היגיון אינה פרץ של הופעה אלוקית, אזי ההתחדשות שחווה עולם הצומח בכל אביב אינה אלוקית, והחיים הפורצים מתוך רחם האישה אינם נס.
אושר הוא הפגישה עם אברהם אבינו יום יום בארץ ישראל. אושר הוא הציונות. אתה שומע, עולם?
שמע היטב, עולם: אני יהודי, אני ציוני, ואני מאושר.
שמע היטב, יהודי. שמע מהי המשמעות של כל זה
הלוואי שנזכור את זה תמיד, ברטט בהתרגשות ובאחריות..
וכמובן, זה מהספר "שמע עולם, שמע יהודי" מדברי הרב מאיר כהנא זצ"ל, הי"ד
