טובה?

סליחה, אני הולכת להיות קשה בשרשור הזה, אני מוכרחה להבין מה זה חבר.

חבר טוב זה חבר שאיתו אתה נהיה יותר טוב.

זה סיסמא.. אבל נראה לי אמיתי...

ודעתי האישית,

חבר שאכפת לו ממך ולא רק מעצמו

שיהיה שם גם כשאתה לא נחמד ויפה

שישמור על הקשר גם כשיש עומס

מממ... זהו בינתיים..

אבל הוא שקוע בעצמו לעיתים, עד כדי כאב?

|סתירה בי חלק א' לב'|

|מקשה קושיות|

השאלה מה עושים איתה

זה נכון, בוודאי, השאלה היא כיצד יודעים לשפוט מי עושה אותך טוב, ומי עושה אותך רע, כיצד יודעים מה נקרא רע, והאם הוא קיים אצלו בכלל, והאם הוא משפיע, או יש לו אינטרס להשפיע, והאם זה מתוך תמימות ויראת א-לוהים, או מתוך רוע, ואכזריות, והפך יראת א-לוהים..

זה לא נכון לצערי..

חברים לא מתחלקים ל"חבר טוב" ו"לא חבר טוב", אלא לרמות שונות של חברות.

חברות ברמה הגבוהה ביותר, אצל רוב האנשים קשורה לדעתי לפורום השני.

יש לי בעיה עם ההגדרות על זה.

לא יודעת אם קיימת תשובה חד משמעית. מה יכול להוות בסיס טוב לחברות?

הבנה גם כשאין הסכמה, אכפת גם כשההבנה כבר הלכה לה, היכולת לדבר על המצב בינינו בלי שזה ישאיר כתמים על טיב החברות, האפשרות לבקר מתוך רצון תמים לדעת, (את ההסבר), הידיעה המוצקה, שמה שתגיד, ישאר באותו מצב הצבירה ולא יהפוף פתאום לשימוש נגדך. (אחד הדברים בנוראים ביותר שקיימים באנושות:-/)

ועוד הררי הגדרות שמרכיבות חברות איתנה ומוצקה. לא יודעת אם ניתן להצביע על משהו מסוים, לכל היותר, להצביע על משהו אחד שמשפיע בצורה הרחבה ביותר, (הנקודה האחרונה, לצורך העניין)

...

חברה טובה שלי אומרת לי את האמת-גם אם היא כואבת.

היא שמחה בשמחתי באמת- גם כשלה קורה ההפך.

אני לא מפחדת לספר לה חסרונות שלי והיא אף פעם לא תשתמש בהם לרעתי.

ובמיוחד-שכשאני לידה-אני מרגישה בנאדם טוב יותר.

השאלה הגדולה היא האם אנו צריכים באמת לצפות חזרה, ומה אם השקענו, הקרבנו, אהבנו כל כך, ולא קיבלנו חזרה..

האם הנתינה צריכה להיות בשביל שנקבל? והאם, כשאנו לא מקבלים, בטלה האהבה, בטלה החברות?

ב"ה

ראיתי את זה לא זוכר איפה, חבר זה אחד שגם כשאתה מחייך כלפי חוץ, הוא עדין יודע שאתה בוכה מבפנים.

אחד שיודע מתי להיות איתך גם כשאתה אומר שלא צריך והכל בסדר.

כתבתי את זה לפני כמה שנים.

הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" מדבר על "כוח הנתינה - לאשר יתן יאהב". הרב דסלר מסביר שכאשר אדם רוצה קשר עם מישהו הוא לא יכול להתבסס על הקבלה מהאחר אלא הדבר דורש מהאדם לצאת מהמסגרת האגוצנטרי, האנוכית שלו, דבר שדורש ממנו בעצם לתת מעצמו, לחשוף את עצמו אך בעיקר "לוותר" על עצמו. מתוך נתינה זו והמוכנות לכך, עוד קודם המעשה, הנותן יאהב אותו יותר את השני. הקשר מתבסס על העין הטובה (תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה לעומת תלמידיו של בלעם הרשע כמופיע במסכת אבות) של האדם- עצם השינוי במבט האדם אשר לא דורש מהשני אלא מעצמו. מתוך כך אנו נוצר חיבור משותף בין בני אדם כי פעולת האדם מקרינה על רעהו.

כל קשר בריא בין בני אדם בנוי על דרך הנתינה, ישנם שתי דרכים של נתינה: הראשונה היא נתינה כדי לקבל- על מנת לקבל פרס, והשניה הינה נתינה שלא כדי לקבל- שלא על מנת לקבל פרס. בדרך כלל אדם שנותן מצפה לקבל חזרה, אך כאן נכנסת החוכמה, כשאתה נותן - על תצפה בהכרח לקבל בחזרה, וכשאתה מקבל - תקבל בשמחה כאילו לא חייבים לך דבר.

כמו תמיד. על דברי אבן גבירול

אדם שגם אם תספר לו משהו קשה על עצמך, אתה לא תייבש אותו/תצחק עליו. חבר שמרגיש נוח לפנות אליו כשכל העולם נגדך. יכול להיות שידון במידה ותשאל מה דעתו, אבל לא יעשה ממך צחוק.

מישהו שרק להיות לידו- אתה כבר נהיה יותר טוב- (ולא בהצגה)

קבלה אמיתית בלי שיפוטיות

רצון לנתינה אינסופית

ובאיזשהו מקום- זמינות ופניות להכיל

חברה שנותנת ביקורת-גם כשזה נכון והכל,אבל לא משהו שיכולה לפעול על פיו או לשמוע באותו רגע-אני לא אגיד שהיא לא חברה,אבל בעיני חברה טובה היא אחת ש..נותת מקום,תמיד,בעין טובה.

גםכשאני לא בסדר וצריכה נזיפה,שיודעת מתי צריך פשוט...לתת לי להבין לבד.או שאני כבר יודעת מה דעתה,ושזה לא בסדר.

ביקורת תמיד אפשר לתת,והכי קל להבחין בצדדים החלשים.מה שקשה זה לעזור להתרומם ולהביט בעין טובה על עצמך,

להאמין בכוח וביכולות שלך ובטוהר של השמה שלך,

וזה לדעתי חברה טובה באמת אמורה לעשות..

סתם הרהרתי לאחרונה בנושא של נתינת ביקורת,עין טובה וכל זה..אין לי מקורות לצערי,סליחה.

ו...ניצלוש:

טוב שענית!שמחתי!בהצלחה רבה בקורס ובעבודה!הלוואי ותהני שמה

זה באמת מבאס...בעזה תעברי בקרוב לפינה משלך...אוהבת!!

אפשר הסבר על 2 השורות האחרונות?

|דוחפת את האף|

תשאלו מה זו אהבה אמיתית?

- הרב קרליבך זצוק"ל אומר שהמדד לחברות ואהבה אמיתיים בין 2 אנשים הוא:

האם אני מוכן לחשוף בפניו את כל סודותיי?

והאם הוא חושף את סודותיו בפניי?

זהו, לפי הרב קרליבך, וכן לפי דעתי האישית הפרמטר לבחון האם החברות שלנו היא חברות של "סתם" או "חברות אמת".

--- אם תרצי הרחבה בדברי הרב קרליבך, אשמח להרחיב. הדברים מופיעים בספר "פתחו שערי הלב" חלק ראשון.

אם השי"ת ייתן לי כוח אולי בהמשך אצטט לך בלשונו המתוקה של ר' שלוימלה.

בכולופן, אני יכולה להעיד על עצמי שהחברות אמת שלי, הם אכן אלו שאני מרגישה בנוח לשתף אותן בסודות הכי אישיים שלי, וכן הפוך.

כמובן, לא כל חבר הוא חבר בדרגה הזו, אני יכולה להעיד בערך על 5 אנשים בחיי ששייכים ל"קטגורייה " הזו.

כל השאר הם "חברות לכיף ובילויים", כמו שאני קוראת לזה ביני לביני, הן לא "ברות שיחנו"ש ", ברמה של חברות האמת.

קצת חפרתי.... לונורא. פשוט זה נושא שהעסיק אותי רבות בימיי האולפנא העליזים,אז ישלי דיעה מגובשת בעניין

-אחיו הקטנים

שחבר טוב הוא חבר שיסכים להחביא אותך מהמישטרה כשהיא רודפת אחריך

עד פה הציטוט, להלן ההסבר.

א. הוא בוטח בך שלא חטאת.

ב. גם אם כן, בטוח יש סיבה טובה לכך וצריך לברר תעניים אבל לפני שאתה נתפס.

ג. הוא מוכן לסכן את עצמו בשבילך

ד. הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי שיהיה לך טוב

בשם "חבר וחצי, לא יותר"?

בילדותי קראתי ספר בשם זה. ושם מי שהחביא את הבן של חברו מהמשטרה היה חצי החבר!

האנחנו החבאנו חבר שלו. ברוך ה׳

מקור: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=165465

מהו חבר? 

הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת אבות כתב: 

"החברים - שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת וחבר מעלה. 

אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. 

ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: 

חבר הנאה, וחבר בטחון. 

אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. 

ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו. 

ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב." (פרק א משנה ו) 

הרמב"ם הציג שלושה סוגים של חברויות: 
א.´חבר תועלת´. 
ב. ´חבר נחת´. 
ג. ´חבר מעלה´. 

החברות מהסוג הראשון: 
"חבר תועלת" - היא חברות להשגת דבר מה, שותפות. כאשר תסתיים השותפות, בטל הקשר. 

החברות מהסוג השני: 
"חבר הנאה" - חברות/אהבה שקיימת בין בעל לאשתו. (השאיפה בחיי הנישואים להגיע למדרגת ´חבר מעלה´) 
"חבר ביטחון" – חברות שהיא בין עמיתים למקצוע, תלמידים בכיתה, חברים בתנועת נוער וכו´. ההנאה היא בעצם קיומו של הקשר, לכן הוא מחזיק מעמד לטווח רחוק. האחד בוטח באחר שיבוא לעזרתו ולא יבגוד בו – בן ברית. מספר לו את צרכיו, מצוקותיו ומחשבותיו. כל אחד מהחברים יודע, שבבוא העת האחר יהיה נמצא בשבילו. 

החברות מהסוג האחרון: 
"חבר/אוהב מעלה" - חברות שבה רצון החברים, בסיס החברות להתעלות בעבודת ה´, חברות לשם שמים. המטרה היא להוסיף אור בעולם, לעזור לזולת לקרב את הסובבים. זו היא החברות הנעלה ביותר.

"ואוהב המעלה הוא שתהיה תאוה שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד" עכ"ל

חברות שבה רצון החברים, בסיס החברות להתעלות בעבודת ה', חברות לשם שמים.

למה כשהרמבם אומר "הטוב" זה מתכוון רק לחברות שכלית של בירור?

נכון, כשהוא מביא את הדוגמא על הרב והחבר מיד קופצת לנו האפשרות הזאת, אבל זאת דוגמא. הרי אני לא מניח שחברות בין איש לאשה צריכה להיות כזאת של בירור שכלי בסוגיות הלכתיות. צריך להיות בירור שהוא למען מטרה משותפת.

2. אנחנו לא מפחדים מגישות מסוכנות. כל הגישה של הרמבם היא גישה מסוכנת אפשר לומר, לקחת בן אדם להעביר אותו לקיצוניות השניה בשביל לטלטל אותו נפשית ולו רק בשביל שיחזור לדרך האמצע, זה לא הכי בריא שנשמע.. הרי אנחנו מעדיפים תהליך, ותן לי רגע, ובנחת. אז אין מה לפחד.. ואין הכי נמי, זוגות שהתפרקו כי הייתה יותר מידי השקעה החוצה זאת לא הכוונה של הרמבם. קודם כל משמע מלשון הרמבם שיגיע ה"טוב" לשניהם יחד, אחרי זה בהסבר הוא מרחיב את זה לסביבה.!

אחד שלא מחפש להרשים כי אם להותיר עליך את רישומו

יבין אותך גם כשתיהיה עצבני ולא הכי חמוד אליו..ולא ישפוט אותך,רק ינסה לעזור ולהקשיב... מנסיון.. 

ועוד משהו- מישהו שתדע שהוא תמיד יהיה פה בשבילך.. 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז