טובה?

סליחה, אני הולכת להיות קשה בשרשור הזה, אני מוכרחה להבין מה זה חבר.

חבר טוב זה חבר שאיתו אתה נהיה יותר טוב.

זה סיסמא.. אבל נראה לי אמיתי...

ודעתי האישית,

חבר שאכפת לו ממך ולא רק מעצמו

שיהיה שם גם כשאתה לא נחמד ויפה

שישמור על הקשר גם כשיש עומס

מממ... זהו בינתיים..

אבל הוא שקוע בעצמו לעיתים, עד כדי כאב?

|סתירה בי חלק א' לב'|

|מקשה קושיות|

השאלה מה עושים איתה

זה נכון, בוודאי, השאלה היא כיצד יודעים לשפוט מי עושה אותך טוב, ומי עושה אותך רע, כיצד יודעים מה נקרא רע, והאם הוא קיים אצלו בכלל, והאם הוא משפיע, או יש לו אינטרס להשפיע, והאם זה מתוך תמימות ויראת א-לוהים, או מתוך רוע, ואכזריות, והפך יראת א-לוהים..

זה לא נכון לצערי..

חברים לא מתחלקים ל"חבר טוב" ו"לא חבר טוב", אלא לרמות שונות של חברות.

חברות ברמה הגבוהה ביותר, אצל רוב האנשים קשורה לדעתי לפורום השני.

יש לי בעיה עם ההגדרות על זה.

לא יודעת אם קיימת תשובה חד משמעית. מה יכול להוות בסיס טוב לחברות?

הבנה גם כשאין הסכמה, אכפת גם כשההבנה כבר הלכה לה, היכולת לדבר על המצב בינינו בלי שזה ישאיר כתמים על טיב החברות, האפשרות לבקר מתוך רצון תמים לדעת, (את ההסבר), הידיעה המוצקה, שמה שתגיד, ישאר באותו מצב הצבירה ולא יהפוף פתאום לשימוש נגדך. (אחד הדברים בנוראים ביותר שקיימים באנושות:-/)

ועוד הררי הגדרות שמרכיבות חברות איתנה ומוצקה. לא יודעת אם ניתן להצביע על משהו מסוים, לכל היותר, להצביע על משהו אחד שמשפיע בצורה הרחבה ביותר, (הנקודה האחרונה, לצורך העניין)

...

חברה טובה שלי אומרת לי את האמת-גם אם היא כואבת.

היא שמחה בשמחתי באמת- גם כשלה קורה ההפך.

אני לא מפחדת לספר לה חסרונות שלי והיא אף פעם לא תשתמש בהם לרעתי.

ובמיוחד-שכשאני לידה-אני מרגישה בנאדם טוב יותר.

השאלה הגדולה היא האם אנו צריכים באמת לצפות חזרה, ומה אם השקענו, הקרבנו, אהבנו כל כך, ולא קיבלנו חזרה..

האם הנתינה צריכה להיות בשביל שנקבל? והאם, כשאנו לא מקבלים, בטלה האהבה, בטלה החברות?

ב"ה

ראיתי את זה לא זוכר איפה, חבר זה אחד שגם כשאתה מחייך כלפי חוץ, הוא עדין יודע שאתה בוכה מבפנים.

אחד שיודע מתי להיות איתך גם כשאתה אומר שלא צריך והכל בסדר.

כתבתי את זה לפני כמה שנים.

הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" מדבר על "כוח הנתינה - לאשר יתן יאהב". הרב דסלר מסביר שכאשר אדם רוצה קשר עם מישהו הוא לא יכול להתבסס על הקבלה מהאחר אלא הדבר דורש מהאדם לצאת מהמסגרת האגוצנטרי, האנוכית שלו, דבר שדורש ממנו בעצם לתת מעצמו, לחשוף את עצמו אך בעיקר "לוותר" על עצמו. מתוך נתינה זו והמוכנות לכך, עוד קודם המעשה, הנותן יאהב אותו יותר את השני. הקשר מתבסס על העין הטובה (תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה לעומת תלמידיו של בלעם הרשע כמופיע במסכת אבות) של האדם- עצם השינוי במבט האדם אשר לא דורש מהשני אלא מעצמו. מתוך כך אנו נוצר חיבור משותף בין בני אדם כי פעולת האדם מקרינה על רעהו.

כל קשר בריא בין בני אדם בנוי על דרך הנתינה, ישנם שתי דרכים של נתינה: הראשונה היא נתינה כדי לקבל- על מנת לקבל פרס, והשניה הינה נתינה שלא כדי לקבל- שלא על מנת לקבל פרס. בדרך כלל אדם שנותן מצפה לקבל חזרה, אך כאן נכנסת החוכמה, כשאתה נותן - על תצפה בהכרח לקבל בחזרה, וכשאתה מקבל - תקבל בשמחה כאילו לא חייבים לך דבר.

כמו תמיד. על דברי אבן גבירול

אדם שגם אם תספר לו משהו קשה על עצמך, אתה לא תייבש אותו/תצחק עליו. חבר שמרגיש נוח לפנות אליו כשכל העולם נגדך. יכול להיות שידון במידה ותשאל מה דעתו, אבל לא יעשה ממך צחוק.

מישהו שרק להיות לידו- אתה כבר נהיה יותר טוב- (ולא בהצגה)

קבלה אמיתית בלי שיפוטיות

רצון לנתינה אינסופית

ובאיזשהו מקום- זמינות ופניות להכיל

חברה שנותנת ביקורת-גם כשזה נכון והכל,אבל לא משהו שיכולה לפעול על פיו או לשמוע באותו רגע-אני לא אגיד שהיא לא חברה,אבל בעיני חברה טובה היא אחת ש..נותת מקום,תמיד,בעין טובה.

גםכשאני לא בסדר וצריכה נזיפה,שיודעת מתי צריך פשוט...לתת לי להבין לבד.או שאני כבר יודעת מה דעתה,ושזה לא בסדר.

ביקורת תמיד אפשר לתת,והכי קל להבחין בצדדים החלשים.מה שקשה זה לעזור להתרומם ולהביט בעין טובה על עצמך,

להאמין בכוח וביכולות שלך ובטוהר של השמה שלך,

וזה לדעתי חברה טובה באמת אמורה לעשות..

סתם הרהרתי לאחרונה בנושא של נתינת ביקורת,עין טובה וכל זה..אין לי מקורות לצערי,סליחה.

ו...ניצלוש:

טוב שענית!שמחתי!בהצלחה רבה בקורס ובעבודה!הלוואי ותהני שמה

זה באמת מבאס...בעזה תעברי בקרוב לפינה משלך...אוהבת!!

אפשר הסבר על 2 השורות האחרונות?

|דוחפת את האף|

תשאלו מה זו אהבה אמיתית?

- הרב קרליבך זצוק"ל אומר שהמדד לחברות ואהבה אמיתיים בין 2 אנשים הוא:

האם אני מוכן לחשוף בפניו את כל סודותיי?

והאם הוא חושף את סודותיו בפניי?

זהו, לפי הרב קרליבך, וכן לפי דעתי האישית הפרמטר לבחון האם החברות שלנו היא חברות של "סתם" או "חברות אמת".

--- אם תרצי הרחבה בדברי הרב קרליבך, אשמח להרחיב. הדברים מופיעים בספר "פתחו שערי הלב" חלק ראשון.

אם השי"ת ייתן לי כוח אולי בהמשך אצטט לך בלשונו המתוקה של ר' שלוימלה.

בכולופן, אני יכולה להעיד על עצמי שהחברות אמת שלי, הם אכן אלו שאני מרגישה בנוח לשתף אותן בסודות הכי אישיים שלי, וכן הפוך.

כמובן, לא כל חבר הוא חבר בדרגה הזו, אני יכולה להעיד בערך על 5 אנשים בחיי ששייכים ל"קטגורייה " הזו.

כל השאר הם "חברות לכיף ובילויים", כמו שאני קוראת לזה ביני לביני, הן לא "ברות שיחנו"ש ", ברמה של חברות האמת.

קצת חפרתי.... לונורא. פשוט זה נושא שהעסיק אותי רבות בימיי האולפנא העליזים,אז ישלי דיעה מגובשת בעניין

-אחיו הקטנים

שחבר טוב הוא חבר שיסכים להחביא אותך מהמישטרה כשהיא רודפת אחריך

עד פה הציטוט, להלן ההסבר.

א. הוא בוטח בך שלא חטאת.

ב. גם אם כן, בטוח יש סיבה טובה לכך וצריך לברר תעניים אבל לפני שאתה נתפס.

ג. הוא מוכן לסכן את עצמו בשבילך

ד. הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי שיהיה לך טוב

בשם "חבר וחצי, לא יותר"?

בילדותי קראתי ספר בשם זה. ושם מי שהחביא את הבן של חברו מהמשטרה היה חצי החבר!

האנחנו החבאנו חבר שלו. ברוך ה׳

מקור: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=165465

מהו חבר? 

הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת אבות כתב: 

"החברים - שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת וחבר מעלה. 

אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. 

ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: 

חבר הנאה, וחבר בטחון. 

אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. 

ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו. 

ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב." (פרק א משנה ו) 

הרמב"ם הציג שלושה סוגים של חברויות: 
א.´חבר תועלת´. 
ב. ´חבר נחת´. 
ג. ´חבר מעלה´. 

החברות מהסוג הראשון: 
"חבר תועלת" - היא חברות להשגת דבר מה, שותפות. כאשר תסתיים השותפות, בטל הקשר. 

החברות מהסוג השני: 
"חבר הנאה" - חברות/אהבה שקיימת בין בעל לאשתו. (השאיפה בחיי הנישואים להגיע למדרגת ´חבר מעלה´) 
"חבר ביטחון" – חברות שהיא בין עמיתים למקצוע, תלמידים בכיתה, חברים בתנועת נוער וכו´. ההנאה היא בעצם קיומו של הקשר, לכן הוא מחזיק מעמד לטווח רחוק. האחד בוטח באחר שיבוא לעזרתו ולא יבגוד בו – בן ברית. מספר לו את צרכיו, מצוקותיו ומחשבותיו. כל אחד מהחברים יודע, שבבוא העת האחר יהיה נמצא בשבילו. 

החברות מהסוג האחרון: 
"חבר/אוהב מעלה" - חברות שבה רצון החברים, בסיס החברות להתעלות בעבודת ה´, חברות לשם שמים. המטרה היא להוסיף אור בעולם, לעזור לזולת לקרב את הסובבים. זו היא החברות הנעלה ביותר.

"ואוהב המעלה הוא שתהיה תאוה שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד" עכ"ל

חברות שבה רצון החברים, בסיס החברות להתעלות בעבודת ה', חברות לשם שמים.

למה כשהרמבם אומר "הטוב" זה מתכוון רק לחברות שכלית של בירור?

נכון, כשהוא מביא את הדוגמא על הרב והחבר מיד קופצת לנו האפשרות הזאת, אבל זאת דוגמא. הרי אני לא מניח שחברות בין איש לאשה צריכה להיות כזאת של בירור שכלי בסוגיות הלכתיות. צריך להיות בירור שהוא למען מטרה משותפת.

2. אנחנו לא מפחדים מגישות מסוכנות. כל הגישה של הרמבם היא גישה מסוכנת אפשר לומר, לקחת בן אדם להעביר אותו לקיצוניות השניה בשביל לטלטל אותו נפשית ולו רק בשביל שיחזור לדרך האמצע, זה לא הכי בריא שנשמע.. הרי אנחנו מעדיפים תהליך, ותן לי רגע, ובנחת. אז אין מה לפחד.. ואין הכי נמי, זוגות שהתפרקו כי הייתה יותר מידי השקעה החוצה זאת לא הכוונה של הרמבם. קודם כל משמע מלשון הרמבם שיגיע ה"טוב" לשניהם יחד, אחרי זה בהסבר הוא מרחיב את זה לסביבה.!

אחד שלא מחפש להרשים כי אם להותיר עליך את רישומו

יבין אותך גם כשתיהיה עצבני ולא הכי חמוד אליו..ולא ישפוט אותך,רק ינסה לעזור ולהקשיב... מנסיון.. 

ועוד משהו- מישהו שתדע שהוא תמיד יהיה פה בשבילך.. 

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.