אני מאוד אוהבת ללכת צנוע בחצאיות ולא מפריע לי כ"כ שרוולים אבל אנשים תופסים אותי כמאוד דוסית ואני בכלל לא וכל דבר שאני עושה שופטים אותי ומסתכלים עליי בצורה מוזרה וזה נמאס לי...באמת שאל תפשטו אנשים לפי חיצוניות!!

אבל (יכול להיות) שאת לא יכולה להתעלם מזה שדבר ראשון יראו את החיצוניות..

אבל מה שיותר לא ברור לי , זה לא בקטע האישי, הקטע המגזרי, קבוצתי

זורמת,

אין לנו הרבה ברירה, בתור בני אדם הדבר הראשון שאנחנו קולטים זה דרך העיניים. אנחנו רואים בנאדם ומה שמוחצן זה מה שנקלט.

[אנחנו צריכים להשתדל שלא לשפוט אבל לקחת בחשבון שיישפטו אותנו]

אני חשובת שהשאלה היא כמה אני צריכה לעשות בשביל עצמי ועל דעת עצמי וכמה אני צריכה לתפוס מעצמי הנציגה מייצגת של חברה. [כי, אם אני ארצה ואם לא, אני חלק..]

אישית, אני ממש הייתי רוצה להצליח שלא לשפוט לפי חיצוניות, לאפשר לעצמי להכיר את הבנאדם מולי כמו שהוא, בתור בנאדם, ולא בתור נציג החברה.

אבל במקום מסויים אנחנו כן נציגים.

קשה לי לראות חוסר התאמה בין השתייכות מגזרים להתנהגות אישית. כן, זה מפריע לי להיות עדה למציאות שאנשים משדרים שהם דבר אחד אבל מראים אחר.

צריך למצוא את האיזון.

ואיזון תלויי ביכולת קבלה ובסובלנות של החברה.

וזה מתחיל בקבלה וסובלנות שלי לסביבה.

זה מתחיל בי.

כאילו רחובות תל אביב מלאים בזימה וכל מי שהולך שם מפלצת

כן אני יודעת שזו לא הכוונה, וזה משהו כדי להסביר את עצמך בכל זאת זה מפריע לי. 

ואני מקווה בשבילך שיום אחד תתפקח 

וחושבים שהם מחוץ לבועה,

אבל בעצם הם הם הגרעין הקשה של החיים בסרט.

יום אחד זה יקרה לך,

חבל על דעבדין ולא משתכחין.

תפסיקו לסטגמט ערים מה שיש בתל אביב יש בכל עיר אחרת 

אחלה עיר 

מספיקה חצי שעה בתל אביב בשביל לשרוף את העיניים,

וזה נכון כמעט בכל עיר בארץ.

בהמשך אני בחוץ והם ב......

לא מופנה ספציפית לאפחד... איפה ההשפעה מבפנים? תיקון עולם ושאר סיסמאות??

 לא נמאס לראות רק אנשים מאותו שטאנץ שלך בכל מקום ברחוב במכולת בבניין??!

התגעגעתי לשניכם- ולא, לא בגלל המריבות.

לא בטוחה שהבנתי את השאלה

כאילו להתלבש יפה וכאלה?

או להתנהג בהתאם למה שאתה משדר?

וזה מאוד חשוב!!

אני די,כמו הדוגמא שנתת ולפעמים זה כ"כ קשה אבל ברגע שאתה משייך את עצמך לסגנון כלשהוא אתה חייב לעמוד בו!

אתה צריך לתת דוגמא אישית.

ובגלל שאני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון-עובדת את ה' זה רבה יותר קל.

הרבה פעמים,כמובן, באה המחשבה "מה יגידו עלי"!אבל  משתדלת מיד לסלק אותה!!

ו-שוקו=)-ב"ה מאושרת בשבילך שאת לא יודעת בתכלס מה זה רחובות ת"א!!באמת!!

בהצלחה

כי הרבה פעמים זה חילול ה'

לא לפי מה שיחשבו עליי אלא כי כך חז"ל קבעו.

ואני ממש לא בעניין שלשפוט אנשים לפי חיצוניות,

כי לפחות אצלי זה כ"כ לא מראה.

ואגב תל אביב, זו עיר שבאמת קשה ללכת שם ולשמור עניים,

למה לפחות בקיץ הרבה הרבה הולכים שמה,

בצורה נוראית.

ולא רק בתל אביב.

מסקנה- אין על החורף.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...