יום שני שעבר חזרתי מהתנדבות בפינוי שלג וחילוק שמיכות/תנורים/אוכל למי שנתקע. בדרך הביתה שברתי רגל קרעתי רצועה ופרקתי קרסול. מגובס עד הניתוח מחר ששם שמים לי ברגים ופלטינות ברגל.
גיליתי הרבה אמונה אצלי. כאילחו, תמיד ידעתי שאני מאמין אבל פחדתי שברגע של משבר אני לא יאמין ואפול לכעס על קוב''ה ח''ו או לעצבות. אבל ברוך ה' גיליתי כוחות חזקים בעצמי. ואני יודע כמה דברים.
1 ההבדל היחיד ביני לבינכים הוא שאני יודע שאני תלוי בהקב''ה ומרגיש את זה, אתם רק יודעחם.
2השכר הגדול ביותר של מי שמאמין הוא שברגעים כאלה של קושי ולכאורה סתירה (חזרתי מלהתנדב ונפצעתי) יודעים שהכל מכוון מלעלה והכל מושגח. אני מרחם על מי שלא מאמין וסובל. כי הוא בטוח שהוא מנהל את העולם אז הוא נכנס לדיכאון כי לא הולך כמו דהוא חשב שצריך להיות.
יש אלוקים!!!!!!!!!!!!!!!!!
נ.ב תתפללו מחר ניתוח
