מוצאים נקודה אחת של שמחה שבישבלה שווה לקום

תרגיש/תרגשי ,טוב

אם צריך משהו אני פו (או באישי)

אין יאוש בעולם !

מה עובר עליהם...אנשים סגורים.

יש דרכים אחרות ליפרוק  את הלב...

בעצם זה יכול להיות כול דבר--כתיבה ,שירה,צילום .

או כול דבר שנותן "במה " לאישיות שלך

גם אם אין דרך להסביר לאחרים, עוזר ליפרוק...

לכולם יש קשר עם ה

פשוט לא כולם מרגישים זאת!

לי סיבה לקום בבוקר, לעוד יום של מצוות.. אם לא אז אין לי טעם..

אם הקב"ה קבע שתקומי מחר. את תקומי מחר. זה עובדה, נכון?

אבל מכאן ואילך- ההחלטות איך ומה לעשות הם שלך- איך להפוך את המחר שלך להיות משמעותי יותר.

תחשבי על זה.

וממלאים את החיים בדברים שממלאים!

אם תעשה דברים כל הזמן ותהיה כ"כ עסוק אני מבטיח לך שיהיה לך למה לקום בבוקר...

אני בנאדם של עשייה!! נונ-סטופ של עשייה..

אבל כשבנאדם בקריסה נפשית הוא פשוט לא מסוגל..

במיוחד שאני ממש קיצונית בתגובות שלי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....