אלה שלא נותנים מקום לאחרים

שמחלקים הוראות מתוך התנשאות

או בקיצור ****(צונזר מטעמי אווטינג)

מה עושים שמחלקים הוראות מתוך התנשאות ,כיצד זה נשמע?

אנשים שמחלקים הוראות מתוך התנשאות הם אלה שבסופו של דבר לא עושים כלום בעצמם..

האלה ה"שפיצים" הם אלה שנותנים הוראות מתוך הבנה שזה תקף בדיוק גם להם.. כשזה נובע מתוך תחושת אחריות ולא עליונות..כמובן שהכל מתוך ענווה.

יודעים הכי טוב

ואם לא יעשו כמו שהם רוצים העולם יתמוטט

רק הם צודקים אין מקום למישו אחר

תמיד ההחלטה נשארת אצלם

מקווה שעניתי על השאלה

הם לא באמת נותנים מעצמם,הם רק מצפים (מבקשים ודורשים אפילו לפעמים) שיתנו בשבילם

נעים להיות בקרבתו של שפיץ,בקרבתו של שתלטן-ממש לא

שתלטן זה מישהו שאפילו לא מוכן להקשיב לרעיונות שלך.

שפיצ זה מישהו שמרים דברים, אבל לא עושה את זה באגו

*בעיקבות התשובת

ישלי ילדה בכיתה שהיא הכי מקובלת אבל אני לא יודעת עם היא מקוובת או לא..

כי היא אומרת לנו בואו נשחק..ואם היא ניפסלת אין קטע למשחק!!(היא מבקשת שמי שהכניסה אותה תכניס אותה למשחק ואם לא היא נכנסת)

נגיד יש למורה שלנו שבוע הבא יומולדת והתחלנו לארגן דברים ואז היא אמרה לנוו שהיא קונה את המתנה ועוד כמה בנות..

אבל היא גם מציעה רעיונות בכיתה..אני לא יודעת עם היא שפיצית או שתלטנית

אני חושב ששתלטנות

ועכשיו למה הם גאוונתנים?

|מושך בכתפיו|

כל אחד והנסיונות שלו

בס"ד

אנשים שאוהבים לשלוט...

זאת תכונה.

היא יכולה להיות טובה ויכולה להיות רעה, הכל תלוי בשימוש שלה...

[אני כזאת למשל... ומשתדלת לנתב את זה לטוב.].

שתלטנות זה הקיצוניות של מנהיגות...

אני חושבת שמנהיגות זה יותר דרך האמצע.

בקיצור, שתלטנות טובה אם יודעים איך להתנהג בה...

זה שליטה, זה לעשות דברים, להשתלט על דברים לאו דווקא במובן רע, פשוט לקחת על עצמך דברים לעשות..

אז צריך פשוט לדעת שיש עוד אנשים ואולי גם הם רוצים לעשות את מה שאתה מטוב לב, ואני מדגישה מטוב לב, לקחת על עצמך?

זהו.

הכל תלוי במינון.

וזאת פשוט תכונה.

לאן הולכים מה עושים ועם מי..

איפה עובר הגבול?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...