מקסימים שאתם ^_^

אם כתב לה על גבי הפורום "הרי את מקודשת וכו'" ונתרצתה (או שענתה: ^^^), יש לזה דין של שטר?

חישבו ברצינות על האפשרות הזאת. חבל על כל ההוצאות של אולם, תזמורת וכו'.

מה קרה לך שום?

גם גט יועיל ע"י כתיבה בפורום?

הרי קידושי שטר נלמד מהיקש לגט.

אבל קידושי כסף מסתמא יועיל, כמו שיקדש בטלפון, רק צריך למצוא איך להעביר את הטבעת

מה רצית מכתב העדים?

אתה מדבר למ"ד שעדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי.

להלכה שעדי מסירה מסתמא יועיל מה שיראו עדים את הבעל שולח את הגט, ולמ"ד שעדי חתימה כרתי, מה יועיל סימן?

ועוד וכי סימנים דאו'? (להלכה הוא ספק)

אבל לא ראיתי צורך לבאר למה בגט זה פסול לרוב פשיטותו. הרי צריך "ספר כריתות", ואין כאן שום ספר! אמנם לא צריך דוקא קלף, ומועיל נייר ואפי יכול לכתוב על קרן השור (אם אין בעיה של מחובר) אבל צריך שיהיה חפץ ממשי.

אני ציני חוץ  מהמקרים שאני לא...

וגם אני לא מחוייב בה...

מה אכפת לך שנתקשקש להנאתינו בד"ת?

משום שאין על הנכתב כאן גדר כתב (האות לא רצופה).

הלו"ז שלי שנה שעברה שלא בתקופת מבחנים כלל לימודים שהתחילו כבר ב7 שהנוכחות הפיזית שלי הייתה מחויבת בהן... 3-5 פעמיים בשבוע עבודה שהתחילה ישר אחרי סיום הלימודים , ככה שרק ב12 בלילה הייתי פנויה...

ביום-יומיים בלי עבודה אם בכלל היה? לנוח, פשוט לנוח מהחיים המטורפים האלה... או ללמוד.

בקיצור כן יש אנשים שכל היום שלהם עמוס מלימודים

[אני אמורה לאחל לעצמי בקרוב גם השנה שיתחיל העומס?, כבר לא יודעת אם זה טוב בלעדיו או רע]

זה בעיקר תלוי עד כמה הקשר רציני.

אם זה קשר רציני- אני אשקיע גם בתק' מבחנים,

אבל יחד עם זאת- אדאג שזה לא ייפגע לי בלימודים.

לדוגמא- ערב לפני מבחן אני לא אצא לדייט...

לענ"ד,

התחלת קשר לא תמיד טובה בתק' מבחנים...

בגדול צריך לדעת לתמרן בחיים, לראות על מה אפשר לוותר ומתי, בלי ששום דבר ייפגע..

בהצלחה:

היו פעמים שהתלבטתי על זה

בגדול,קצת קשה להתחיל קשר בדיוק בתקופת מבחנים

כי הראש שלך לא לגמרי מפוקס

תכלס,הייתה פעם שעשיתי את זה

והיה בסדר גמור

בקיצור,מעדיפה שלא יתחיל בדיוק במבחנים

אבל זה כן אפשרי  מבחינתי

מכיוון שהשאיפות הן לפחות תואר 2+ קורסים נוספים שאורכם שנה לפחות- כנראה זה יהיה המצב לפחות ב10 השנים הקרובות, ככה שאם אין לכם חכמה טבעית כנראה עדיף לוותר על השכלה מתקדמת

אני פשוט צריכה לחרוש את חיי למוות בשביל ציונים גבוהים ויחד עם עבודה בנוסף...

וכמובן שאני אהיה חייבת לחרוש גם ב2.... כי צריך להשאיר צוהר למקרה שיתחשק לי גם דוקטורט וכאלה

ואני לא מאלה שהכול בא בטבעיות ומסיימים דוקטורט בתחומים מסובכים בקלילות תוך גידול הרבה ילדים ומשמרות מטורפות.... גם ככה קשה לי גם לימודים עבודה...

אכן, לא לקחת דג' ממני

אני יכולה רק לספר שאת בעלי הכרתי בתחילת סמסטר, התארסנו באמצע אותו סמסטר והתחתנו שבועיים לפני תקופת מבחנים.

יש לזה מחירים, אבל זה לחלוטין היה שווה את זה.

אני חיכיתי עם היציאה לדייטים לתחילת הלימודים באוניברסיטה כי הייתי סקרנית לראות אם יזדמן לי משהו מענין שמה...

נכון לעכשיו- גורנישט.

אצל חלק גדול ממי שהולכים לאוניברסיטה, ובמיוחד לבר אילן, זה אחד השיקולים המרכזיים שלהם.

(אני בפתוחה, אז לא נחשב )

ובטח שזה לא שיקול מרכזי...

או שאולי רק בכיתתי הנחמדת אין מציאות??

זה כמו עיר,לכי תמצאי..

ממתי "הפוטנציאל למצוא בן זוג" זה שיקול?

בוחרים מקום לפי יוקרת הלימודים/איכות המחלקה/שם האוניברסיטה בתחום.

ואם המקום הוא גם  "בית חרושת לזוגות" אפשר לקחת את זה בתור צ'ופר על הדרך...

ממתי? לא יודע ממתי, מאז שנשים התחילו ללמוד, מאיפה אני יודע?

אני מדבר איתך על המציאות ואת מדברת איתי על "האידאל". באידיאל אולי אנשים צריכים לבחור מקום לימודי משיקולים לימודים נטו, אבל במציאות זה לא המצב.

אם כי גם "באידיאל" אני לא מסכים איתך שזה נכון, אמנם אישית לא נהגתי כך, אבל לדעתי זה בהחלט שיקול חשוב ומשמעותי בבחירת מקום לימודים.

ולידיעתך, גם האוניברסיטה עצמה מודעת לכך ומשתמשת בכך כדי לשווק את עצמה.

הם מפרסמים: "תואר+בעל באותו מחיר"?

לפני כמה שנים היה כנס של תורה ומדע בבר אילן, הלכתי לשם מתוך מטרה לשמוע כמה הרצאות מעניינות, בדיעבד התברר לי שהכנס הזה בעצם נועד למשוך ביינישים ללמוד בבר אילן.

כאשר המנחה מטעם האוניברסיטה ניסה לשכנע את הקהל למה כדאי להם לבחור בבר אילן, הוא הביא את הנימוק הזה בתור אחד השיקולים, אם כי אני לא זוכר אם באופן מפורש או בתור רמז דק עבה כמו פיל.

(הרבה זמן שלא למדתי במסגרת מסודרת) אבל אני מניחה שגם העבודה היא מעמסה בתקופה הזו, ואני תמיד עוברת את הגבול של ההשקעה בדייטים לעומת ההשקעה בעבודה, כלומר, אין גבול כזה, וזה בסדר גמור.

למרות שהלימודים מאד חשובים לי.

יש דברים חשובים יותר, הרבה יותר. זה ללמוד וזה- לקיים..

והקב"ה עוזר ומסייע. ב"ה.

אחרי שראיתי כמה חברות שמבטלות הרבה דברים בשביל פגישות שלא יוצא מהן משהו משמעותי.

יש לך משהו חשוב לעשות? תעשי. יש לך מסיבה כיפית שיעשה לך טוב שתלכי? תלכי.

לפגישות (הראשונות בעיקר) תמצאי להם זמן ולא על חשבון דברים אחרים...

לגבי השאלה, כן... יש תקופות שמלכתחילה הן טיפה לחוצות... ואם אתה לא באמצע קשר, אז נראה לי שעדיף לדחות טיפה בשביל הפניות הנפשית והפיזית...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.