בעיקרון, אוטיזם זה פחות התחום שלי, אבל אני יכולה לנסות טיפה לעזור. 

אפליפסיה בעקרון, א י ן לך מה לעשות בהתקף חוץ מלהניח אותה על מזרן, ואם היא לא עוברת תוך זמן קצר, להזעיק עזרה. 

את אמורה אולי להיות אחראית יותר שהיא תיקח כדורים בזמן, כדי לא להגיע למצב הזה. 

אני חושבת שהבעת רגשות תהיה טובה. תחבקי, תנשקי, תשירי איתי, תצייירי. תנסי להכנס לעולם שלה. להיות חלק מימנו.. 

תנסי ללמוד מה היא אוהבת, ואיך - ואז תוכלו להיות החברות הכי טובות בעולם.

ועוד דבר, קחי את הזמן. מה שאומר שאם בפעמים הראשונות היא לא שמה עליך, אל תתבאסי. זה לגיטימי. 

ןגם כמובן שהכל תלוי בדרגה של האוטיזם, וכו. 

בקיצור. נסי ללמוד עם הזמן. ולא לפחד להעז. לנסות. לשאול. 

בהצלחה אחות.  

אני יכולה לנסות לעזור לך בלהכין פעילויות, ועוד כמה דברים שיש בניסיוני הדל. 

מפחדת מילדים כאלה ואני ממש מעריכה את מי שכן עוזר להם! בהצלחה ענקית! 

יצא לי כמה פעם לחנוך ילדים עם אוטיזם אבל לטווחים יחסית קצרים 

קודם כל את צריכה להבין את הילד כי יש מלא סוגים ורמות והתבטאויות של אוטיזם יש כאלה שאוהבים להביע רגשות יש כאלה שנרתעים מכל מגע (בהתחלה כמובן...) יש כאלה שאוהבים להיות לבד ולפעמים צריך להוציא אותם לאיזו גינה שכונתית ולהביט מרחוק יחסית... יש כאלה שצריך לעזור להם בכל דבר...  

לדעתי את צריכה לקחת איזה מפגש שניים קצת "ללמוד" את הילד ואז זה יזרום חלק בעז"ה..

בהצלחה וכל הכבוד! 

נ.ב.מטעם איזו עמותה את עושה את זה?

איפשהוא באמצע.. בכל מקרה, תודה רבה  אני אנסה לראות מה הכי יתאים לה..

ואני עושה את זה דרך הגרעין של "אחים" ברעננה

קודם כול ,תיזכרי כי אוטיסט לא "קורא"רגשות בדרך שלנו -הוא לא יבין מהבעת הפנים שלך מה את מרגישה או חושבת ,לכן עם את מרוצה מימנה ,או לא את צריכה להגיד לה הכול במילים ברורות ...

יש האוטיסטים שמגיבים היטב למגע ועש כאלה שלו , אז עדיף שבימקום לחבק תגידי במילים ברורות (להאוטיסטים לרוב יש צורך להבין פרטים עדהסוף) אז אם את אומרת לה שאת הואבת אותה  תסבירי לה שזה אומר שתעזרי לה ותהיה זמינה כשהיא תיזדקק לך , ושאת תמיד תירצי בטובתה ,ותמיד תישמחי בשימחתה ...

ליחה החפירות

את עוסה דבר ניפלא , בהצלחה !

אם היו לך שאלות ,את תמיד יכולה ליפנות אלי

עזרת לי מאוד

קודמכל- את מוזמנת לשאול אותי בכיף כלמיני דברים..

ובד"כ, אוטוסטים הם מאוד קיצוניים- או שהן ממש מחפשים מגע[כמו החניך שלי] או שממש מתרחקים..

או שהם ממש מחפשים מגע או שהם מתרחקים.

תני זמן לילדה להכיר אותך ולהתרגל אלייך, אל תתנפלי עליה מיד בחיבוקים, ולאט לאט גם את כבר תלמדי להכיר אותה מה היא אוהבת ואיך להתנהל איתה..

בכל מקרה, כמו שאמרו, הרבה פעמים הם מבינים סיטואציות חברתיות, הבעות פנים, ומשפטים שאומרים להם- אחרת ממה שאנחנו רגילים וחושבים. אני פעם נתתי צ'אפחה לילד חמודד, מתוך כוונה חברית שכזו, והוא בכלל הבין כאילו הרבצתי לו. מאז למדתי לקח באמת לחשוב פעמיים על איך שאני מתבטאת מולם.

אז קחי לתשומת ליבך..

אני לא ממש מכירה אוטיזם אבל ממה שלמדתי מהשבת הזאת..

הם נוגעים רק במי שהם מרגישים איתו בנוח.. אז לא כדאי ממש להעיק בהתחלה..

כל הכבוד לך שאת עושה את זהה ) בהצלחה

לק"י

יש לי תלמידים שאוהבים מגע וחיבוקים, וכאלה שלא..

חלק יודעים להביע אהבה (גם במילים), וחלק לא.

חלק מדברים, חלק מדברים רק קצת וחלק לא מדברים בכלל.

אז תתחילי את ההתנדבות, תכירי את הילדה ותראי מי היא ומה היא בדיוק..

יישר כוח ענק והמון הצלחה!

פה באישי אם תרצי..

יש בעיות נלוות אחרות?

סף רגישות נמוך\גבוה?

מהי רמת התקשורת?

יש דברים מסוימים שמגרים אותה ליצירת קשר עם החברה?

יש דברים שעושים את ההפך?

כדאי לך לברר את הדברים האלה לפני שאת מתחילה לעבוד כאיתה, מסנסיון, זה הופך את 'חבלי הלידה' לקלים הרבה יותר.

בהצלחה! יישר כח עצום!

לדעתי תדברי עם ההורים שלה או משהו שמכיר אותה ושהם יגידו לך באיזה דרך לדבר איתה..

תראי בעז"ה אחרי כמה פעמים ותנסי להבין איך לתקשר..

המון סבלנות....

בהצלחה רבה!!

לכתוב פרטים מזהים של הילדה??? לא יפה

שיהיה לך בהצלחה

אם היא לא ממש רוצה להיות איתך או לא מגיבה אלייך בהתחלה- אל תתייאשי. זה טבעי ובסופו של דבר היא תחזיר לך אהבה בדרך שלה, ותראי שגם לה אכפת ממך.

בהצלחה

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות