בס"ד

יש ערך לזוגיות ברור.

חוצמזה שהקב"ה מחליט למי הוא נותן ילד.

ודווקא למדנו מדרשים, על זוגות שבאו להתגרש

וברגע האחרון דבריםם השתנו והם קיבלו את עצמם ככה- בלי ילדים-

וברגע שהם קיבלו את עצמם- הקבה פקד אותם.

מה שכן.

חשוב לדעת.

שזוג שאין לו ילדים, קשה לו. לכל אחד בנפרד קשה. ומוציאים את זה אחד על השני.

אז צריך עבודה קשה.

ולאמץ זה טוב.

אבל הרגש האימהי רוצה אחד משלו. אישה היא יוצרת.. זה הטבע.

שיהיה לנו שבוע טוב. ובשורות טובות

נדיר מאד מאד. כמעט להכל יש פתרוונות רפואיים.

מה שכן- לא כולם עומדים במבחן ההלכה ולמרות שאת רוב הטיפולים מתירים - יש דברים שאסור.

והניסיון בעיקר,אדם מבין שאהבה זה לא הכל בחיים.
יש נשים שאוהבות בעלים שמכים אותם,זה לא אומר שהן צריכות להישאר איתם.

אני עשיתי דור ישרים עם בחור שנורא אהבתי והתאים לי
ותמיד אמרתי אם הדור ישרים לא יצא תקין,אין לי ספק שאני עוצרת את הקשר.
לא רוצה לסבול כל החיים שלי ולהביא ילדים חולים בגלל אהבת נעורים,שלענ"ד אפשר לאהוב ולהתאים לכמה אנשים.

אתה צריך להבין שלהיות עקרה פעם אין טיפולי זוגיות,אין גם אפשרות לאמץ.
אם היא עקרה,קח בחשבון שאין לך ילדים לכל החיים.
זה ניסיון קשה..
ובמקרה של שרה אכן היה אפשר לדעת לפני שהיא עקרה.
אבל אי אפשר לדעת אם הם היו מודעים לזה כמו היום,ואם חלילה באמת שזה יהיה רחוק ממך,יגלו שאישתך כך אתה וודאי לא תזרוק אותה בטח לא במציאות של היום
אבל אם לפני שתתחתן תדע את זה על מישהי,אתה לא תיהיה החלטי כמו שאתה נשמע עכשיו.

ושאף זוג לא ידע מהקושי והניסיון הגדול הזה.

קל להצהיר "אם אני אוהב אותה אין ספק שאני מתחתן איתה..."

מענין אם היית אומר את זה גם על אישה לדוג' שמנה מאד או כל פגם מאד בולט חיצוני אחר...

האם זה מראה שילדים באים בחשיבות אחרי המראה החיצוני של האשה...?

נקודה למחשבה.

האשה שתתחתן איתה, היא אותה אחת שתביא לך בעז"ה ילדים ותגדל אותם, כמו שהיא האשה שתרצה להתגאות בה...

וזה טבעי לרצות להתחתן עם אשה שידוע שהיא תוכל לעמוד בתפקיד הזה...

וזה טבעי לרצות להתחתן עם אשה שידוע שהיא תוכל לעמוד בתפקיד הזה...

ולענ"ד זה בכלל לא קשור לגאווה בבת הזוג שלך.

מה שאמרתי הוא שכמו שיש הרבה כאלה שלא ירצו להנשא לאשה שיש לה פגם גדול חיצוני- בגלל שלדוג'- הם יתבישו ללכת איתה ברחוב וכו'...

כך אמור להיות קשה להנשא לאשה שלא יכולה להביא ילדים לעולם.

כוונת הדברים הייתה שזה לא הדבר הכי נורמלי בעולם לבוא ולהגיד "אם אני אוהב אותה אין לי בעיה להתחתן איתה למרות העקרות..."

מקווה שהמסר הובן.

ח"ו לא היתה כוונה של פגיעה בנשים עקרות וודאי ווודאי שאפשר להתגאות בהן ואים בזה שום קשר.

בס"ד

"יש נשים שאוהבות בעלים שמכים אותם"?
את בטוחה שיש נשים כאלה?... אני תוהה...
ו... סליחה שאני "מתעכבת" על המשפט ההוא...

בס"ד

אז "יש נשים שאוהבות את הבעלים, למרות שהם מכים אותם"...
גם זה עצוב לשמוע, אבל כמו שאמרת, אהבה קלוקלת, אהבה תלותית...
אני מניחה שהסיבה העיקרית שבגללה הן לא עוזבות אותם,
זה החשש מנקמה...

בס"ד

ממה ההורים כביכול יסבלו?

קודם- קשה לי ממש לדבר על שרה אימנו- מה אנחנו כולנו מרשים לעצמנו לחטט בפרטיות שלה?! סליחה, יש מדרשים שמביכים אותי. (ואל תמשיכו את הדיון- זה הירהור קטן. אני לא רוצה לנצל"ש!)

מתחתנים לא רק בשביל בן\ת זוג- גם בשביל ילדים.

צריך להגיד את זה בקול וברור- אני רוצה שותפות כדי להביא ילדים. זה ערך חשוב! ויש לזה המון חשיבות בנפש של הבנאדם.

לוותר על ילדים לטובת זוגיות--- לא כזה פשוט...

מצד שני- אני מכירה אישה שכל ילדים נולדו בעזרת אם פונדקאית. והם התחתנו על דעת שזה מה שהם יעשו בחיים. וטוב להם ככה. -- האמת-- לא שאלתי את הבעל אם קשה לו שלא אישתו בהריון...  אבל בשביל האישה- זה מקסימום ההורות שהיא מסוגלת בנתונים שהשם נותן.

עמית- אין לי כוח לדיון על דור ישרים. פעם חשבתי בעד. היום החיים (ורב שדיברתי איתו...) לימדו אותי שזה מורכב...

דודי-בבקשה תשאל. בשביל זה יש רבנים.

אני לא מתכוונת לחטטנטת, ח"ו. אבל ידוע שיש בגמרא חכמים שאמרו- לא נשאל- איך נדע? (ציטוט!)

נשמע שאתה יודע כמה דברים על הסיפור שלהם-- אז אתה יותר קרוב, או שזה לא כ"כ סוד...

רב אברום,הרב משה פיינשטין,הרב אליהו אמרו שזה חובה הלכתית.

אחרי זה,כמה שהיססתי בכך הבנתי שאני צריכה לשתוק ולהפשיל שרוול

הרב משה פיינשטין עוד מעט נביא לך..
וכשאהיה בבית אחפש לך את החיזוק של רב אברום

הסיכוי לילד בלי מום,קלוש.

נכון הזוג שנרצח שבוע שעבר במומבי?
הם נשאים,הילד הגדול שלהם מנדי נפטר מטייזאקס
ויש להם עוד ילד חי (חוץ ממוישי) שנמצא ברכסים בין שנתיים שגם חולה בטיזאקס.

אם היה היתר הלכתי להפלה במצב כזה,עוד הייתי מבינה
אבל אין,ולכן זה להכניס את עצמך מראש למיטה חולה,כי הסיכוי לילדים כאלה גבוה.

אני נשאית של מחלה גנטית נדירה ולא פשוטה. ידעתי את זה בערך מגיל 16.

כשהכרתי את בעלי והרגשתי שמשהו רציני קורה פה תפסתי אותו לשיחה רצינית והסברתי לו ש25% מההריונות שלי במקרה הטוב יהיו של ילדים חולים. הוא ענה "לכל אחד יש את הדפיקות שלו, לפחות אצלך אני יודע מראש מה זה".

בהדרכת הכלות המליצה לי המדריכה לעבור טיפולים עם אבחון גנטי לאחר שהתייעצה עם הרב בורשטיין. לא ככ רציתי לשמוע. אולי הייתי צעירה בשביל להבין את החשיבות של זה.

ב"ה אנחנו חיים בניסים. 2 ילדים נולדו בריאים אחרי בדיקות בהריון. (יש לנו היתר להפיל...) בפעם האחרונה, עברנו טיפולים עם אבחון גנטי בשערי צדק (חשוב לדעת שיש שם תורם אנונימי לאנשים עם בעיות גנטיות וזה אפילו היה בחינם כמעט!!!). התהליך באמת לא פשוט ובכלל לא נעים אבל התוצאה שווה הכל -

תאומים מתוקים ובריאים שלא מפסיקים לשמח את כולנו...

מה שרציתי לומר הוא שצריך לבדוק ה-כ-ל לפני שמחליטים שאין סיכוי או שבגלל מחלה מסויימת לא מתחתנים.  ב"ה יש היום הרבה אפשרויות גם בתוך תחום ההלכה. ואם בעלי לא היה מסוגל לקפוץ למים העמוקים האלה ולעבור איתי את הכל אני לא יודעת איפה הייתי היום...

ותודה לקודשא בריך הוא על כל הניסים הגלויים!!!

זה כתוב בתור חובה הלכתית לכל בר דעת
באבן עזר,עמוד אני אוכל לדעת רק בסופ"ש.

רב אברום כתב מאמר על כך ואני לא זוכרת איך זה כתוב בתור חיזוק או חובה הלכתית.

אבל בקשר לרב פיינשטין אין לי ספק.

שהיה לו בן שנפטר מטייזקס או משו כזה, הארגון הזה ספציפית עובד הרבה עם ציבור דתי וחרדי.

השאלה לדעתי הפוכה, אם אפשר לברר מידע קריטי כזה לפני שמחליטים על חתונה למה לא????????? חוסך המוווווווווווון כאב , צער בלאגן ושכמותם..

כאלו זה יכול להיחשב חלק מחובה מוסרית ואפילו הלכתית לפחות לבדוק.. (השערה)  מכירה משפחה שההורים נשאים למחלה גנטית קשה, ילד 1 נפטר בגיל צעיר, וילד נוסף חולה שכבר עבר מוות קליני וחזר.. ומצבו לא משו בלשון עדינות..

אז פעם, דבר כזה בלתי נמנע כי לא היה אפשרות לזהות לפני (וגם אם מזהים הריון כזה בכלל לא פשוט הלכתית להפיל!)

היום המציאות הזאת השתנתה בגלל שאפשר לזהות בני זוג בעייתיים מבחינה כזו.. אז אולי זה הופך אותנו למחוייבים יותר לבירור הזה גם עפ"י ההלכה, חומר לחיפוש...|לא רבנית|.

לענד יש גם הבדל בין מחלה למחלה כמו טייזקס שאין תוחלת חיים  מול תסמונת דאון שיכולים לחיות שנים עם איכות חיים ירודה יחסית לאוכ' בריאה.. אחרת אין לדבר סוף.

אם אתה שואל לגבי התאמה של דור ישרים - אאל"ט יש הרבה שעושים את הבדיקה של דור ישרים, ואז הנתונים עליהם כבר קיימים, וכשיש הצעה, בשלב-אמצע בודקים את ההתאמה, כדי שלא יהיה שברון לב, ומצד שני לא תהיה חדירה רבה מדי לפרטיות.

לגבי העברת מידע קריטי לפני חתונה - מצד אחד אי אפשר לרמות את הצד השני. מצד שני, יש דברים שלא מפריעים לתפקוד יומיומי, אבל אם יספרו אותם הצד השני עשוי להימנע מראש מיצירת קשר. ואז זה ממש לא חוסך הרבה כאב, צער ובלאגן אלא להיפך.

ואין לה מה לעשות בקשר לזה...

בקיצור מה שאתה אומר זה שהתורה מחייבת אותנו להיות לא מוסריים!
אני מקווה מאוד שזה לא מה שאתה אומר אבל זה בדיוק מה שנשמע מדבריך...

לפני שאענה, חשוב לומר שדבר שהוא תורה, הלכה,  אין להתייחס אליו בצורה של -"אם אני באמת אוהב אותה ואני באמת מרגיש שזה מה שזה..." שהרי אם יש עם זה בעיה הלכתית ודאי שבצורה לכתחילאית אין לזה מקום כלל, רק בצורה של דיעבד יש להרבות ברחמים וגם אז לעשות שאלת רב, ע"כ אין אני חושב ששאלה זו מתאימה לפורום זה אלא לפורום הישיבות באתר 'ישיבה'.

שיר, אתה כתבת את מה שכתבת כי מבחינתך הדבר די רחוק, וכשהכל מבוסס על רגש('אני מרגיש שזה זה', אני מרגיש שצריך לתת צדקה', 'אני מרגיש שצריך ללכת להדריך בסניף עולים' זה לא יהדות אלא נצרות) היהדות היא לא דת של רגש, היהדות היא 'פיזיקה אלוקית' מה שמותר מותר מה שאסור אסור , אם לאדם זה לא ברור אז הוא ימציא לעצמו כל מיני תיאוריות שיקריות כדי לשעבד את את התורה לרצונו המעוות.

איני יודע מה דעת ההלכה בעניין הזה, אך בשאלתך יש בעיה שורשית, שלא מעניינת אותך ההלכה, אלא הרגש, איך אתה מרגיש, אם זה זה או לא זה, עם כל הקושי שבדבר ויש בזה קושי עצום ויהי רצון שלא נגיע לידי נסיון ולא לידי בזיון, צריך לדעת עכ"פ שמה שקובע פה זו ההלכה. על כן שאלתך אפילו לא מתחילה.

וסתם ככה איפה כתוב בתורה שאברהם אבינו ידע ששרה עקרה? ההפך! אני יכול להוכיח מהמדרשים ששרה לא היתה עקרה כלל. אז אנא לא להשתמש במדרשי אגדה להוכיח את הלכות הרגש שלך.

בס"ד

"שלא תביאני לידי ניסיון ולידי בזיון"...

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים: רש"י שם: חדל להיות - פסק ממנה: ארח כנשים - אורח נדות:
משמע שהיה לה אורח נשים רגיל והיא לא היתה עקרה במובן הפיזי.

על רחל אימנו כתוב שהיתה עקרה ולא היה לה רחם - " וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ:"  היה צריך לכתוב מפורש ויפתח כי זו היתה בריה חדשה.

בס"ד

זה נכון שלא כתוב במפורש שהיא היתה עקרה, אבל...
עובדה שהיה לה ארח כנשים, אז איך בכל זאת היא לא ילדה עד לגיל 90?
לא כל מי שיש לה, היא פוריה, או איך שקוראים לזה.
מצד שני מודגש שזה חדל לה, כדי להראות את גודל הנס, שלמרות זאת, היא ילדה.

בעית הבעיות בעניני פוריות (כך טוענים הרופאים) היא שהכל בסדר.

אצל שרה מובן לפי הפסוקים (והמפרשים) שזה היה נטו נסיון לאברהם, ולא משהו רפואי, כביכול.

לעומת זאת אצל רחל כתוב, וצר לי שלא הצלחתי למצוא מי המפרש, שלא היה לה רחם וה' ברא לה בריה חדשה בתוכה ויצר לה רחם כדי שתוכל ללדת.

אם אינני טועה גם אצל חנה אמו של שמאול הנביא יש מי שמפרש שלא היה לה רחם ונעשה לה נס.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.