לכן היא עזרה, טולכן היא כבר לא בשוק.

לא חוקי למכור משחה עם סטרואידים בלי להיות רוקח מורשה לכך...

ולשואלת- יש בבית מרקחת של הקופה כל מיני קרם לחחות בלי צבע, ריח, חומר משמר וכו' שמאוד עוזר במניעת החרפה והרגעה. למשל דרמקול, דרמסילק, ועוד.

אם משתמשים הרבה בקרם לחות זה מפחית משמעותית את הצורך בשמחות רפואיות.

בהצלחה ורפואה שלמה.

היימליך פשוט רימה אותך, מכר לך סטרואידים שהיו עולים לך 15 ש"ח בקופת חולים בתור משחה טבעית.

כמה זה עלה לך?

והאם קבלת עלון רפואי כמה להשתמש מהתרופה או שמרחת בלי הגבלה?

הנה למה להזהר מכל הטבעי...

(בלי קשר אני אוהבת את יוקטנה אהבת נפש)

לי היה בידיים ועבר בתחילת גיל ההתבגרות.

מצטרפת לכל העצות שניתנו כאן.

(טיפול טבעי- בעיות עור בד"כ קשורות לבעיה רגשית. אם את מעוניינת ללכת בכיוון הזה, תפני למטפל טבעי שאת סומכת עליו.)

מבחינת תדירות מקלחות,

חום המים.

להסתבן רק באיזורים שמוכרחים עם סבון צטהפיל או משהו אחר שמומלץ ע"י רופאי עור.

לשמן את העור על בסיס יומי עם משחת אקווס/אקווזום/דרמסילק

ובמידת הצורך סטרואידים. כדאי למרוח שבוע כדי להתפטר מהפצעים ואחר כך להמשיך לשמור על העור עם השימון.

כבר מזמן לא נתקלתי בו בחנויות אבל מאוד מרגיע ונייטרלי לחלוטין. (רק משאיר משקע שומני מעט על רצפת האמבטיה). בזמנו גם לא היה יקר במיוחד.

אני יכולה להמליץ על הומאופתיה - מענין אם חרדי מקורי ניסה את זה.

אשמח לדעת  אם  יש  מידע  או  השערות  ממה  זה  נובע  כך  שניתן  לטפל  בבעיה  מהשורש?  וכן  האם  יתכן  שהחורף  החמיר  את  המצב?  תודה רבה!

אפשר לבקש הפניה לאלרגולוג ולנסות להבין למה הילד אלרגי.

אלא שזה לא חייב להיות אלרגיה למזון אז לפעמים אין אפשרות להמנע ממשהו מסויים וככה לפתור את הבעיה.

לגבי החורף - בוודאי שהקור והרוח גורמים ליובש והיובש הוא זה שעושה את העור פגיע.

היא מחמירה בד"כ בתקופות של שינויים (מזג אוויר ושינויים נוספים).

בילדות הייתה לי אסטמה חריפה בעור הדבר היחיד שעזר(והורי ניסו הרבה..) זה בדיקת אלרגיות בשיטת מוח אחד.

במוח אחד בודקים בבדיקת שריר רגישות למזון/ סבון/ אבק וכו'.

בשלב השני מומלץ לשלב גם טיפול רגשי אני ממליצה על מוח אחד/TAT.

לפני הכל הייתי מנסה להפסיק להשתמש במרכך כביסה.

אבי סובל מזה, אני וגם הבן שלי.

בניגוד לכל התאוריות על אלרגיות. זה סוג של עור מאד יבש שמפתח את זה.

כך לפי רופא עור גדול שהגעתי אליו.

מה שעוזר זה הרבה לחות. לעשות אמבטיה לילד בשמן אמול להשתדל שלא יזיע - אחרי האמבטיה מורחים קרם דרמקול על כל העור.

לאיזורי טיטול אם הוא עוד לא גמול היתה משחה בשם רקזיטין שהיתה ממש נפלאה - אבל היום לא מייצרים אותה צריך לברר אם יש לה תחליף.

במקרים קשים מאוד - הייתי מורחת 3 ימים משחת דקטורט שמכילה מעט קורטיזון - ואם מיד אחריה הייתי ממשיכה בשמן באמבטיה ודרמקול - זה היה מספיק לתקופה ארוכה.

כמו שעוברים מרופא אחד לשני עד שמוצאים פתרון, שווה לנסות פניה נוספת להומאופת, אולי אחר.

לא פשוט להתאים תרופה הומאופתית למטופל אבל כשמצליחים הרווח גדול מאוד. מהסיבה הפשוטה שאסטמה של העור היא באמת נטיה גנטית וככזו היא עשויה להתפרץ או להחמיר בתנאים מסויימים. לא אלאה אתכם, אבל שוב -תנאים פיזיים :עונות מעבר, תנאי יובש, ותנאים רגשיים: כמו שחרדי מקורי כותב  - תנאים של כעס ופחד.

התיאורים שניתנו כאן מלמדים עד כמה אצל כל אחד זה אישי. הומאופת יוכל לטפל בנטיה הגנטית הזו באופן אישי כלומר להתאים את התרופה לטיפוס המדוייק של המטופל.

ולא לוותר - לחזור שוב אל ההומאופת ולדרוש שעל בסיס אותו סכום ראשוני ששילמתם שישתדל לתקן אזימוט ולהתאים את התרופה המדוייקת. אני חושבת שזה מגיע  לכם ואני גם חושבת שהיזון חוזר בין המטפל למטופל הוא קריטי במיוחד כשמנסים לקלוע לגנטיקה. וזה בדיוק מה שמנסים לעשות בהומאופתיה.

ואנ אשתדל לא לבלבל לכם יותר את השכל. אלא אם כן זה ממש יעמוד לי על קצה הלשון. והכל ברוח טובה כמובן.

אני לא ציינתי שהייתי אצל הומאופת.

מעולם לא הייתי אצל הומאופתים ואני מאמינה שהרופאים עושים מלאכת קודש - ומדברים על מידע אמין ומוצק. לומדים 7 שנים ומגובים במחקרים - ולא מרוויחים כל כך הרבה כסף מכל פציינט שהגיע אליהם.

מאז שספק פה - קראתי על זה קצת. וקראתי את תגובותיך לו - ושכנעת אותי לגמרי שהוא צודק יותר ממך.

והיום אני יותר מתמיד משוכנעת שהומאופתים הם שרלטנים שנותנים בקבוקוני מים - ומסתמכים על אפקט הפלצבו.

אז כנראה שבעיה בעור היא מדי מוחשית בשביל שמים יוכלו לעזור לה.

אז חבל שכולם ילכו לשלם לעוד הומאופת ולעוד אחד ויקבלו בסוף הרעלת מים---

לא התכוונתי להתחיל איתך - פשוט הגבת אלי.

כל האחרים - אם תרצי - חוץ ממך.

תגובתך מכוונת אלי ישירות.

את לחצת תגובה על ההודעה האחרונה שלי.

לא ידעתי שזה לא מנומס לכתוב שלדעתי הומאופתיה - זה שרלטנים ומאחזי עיניים.

זו הבעת דעה לגיטימית... גם אם את עוסקת בהומאופתיה ומרוויחה בה את לחמך.

ואפילו ציינתי בנימוס שעד כה לא הגבתי לך מה דעתי על הומאופתיה ויכולת הריפוי ה"פלאית" שלה בגלל שזה העיסוק שלך ולא היה לי ענין להקניט.

אבל היות והגבת ישירות אלי אז הבעתי את דעתי הפרטית ---

כשציינת שלא התכוונת להגיב לי - המלצתי לך בשיא הנימוסיות לשים לב פעם הבאה להגיב בצורה לא מסודרת ואז אף אחד לא יחשוב שפנית אליו אישית - כשלא עשית את זה.

ואז בוולגריות ובחוסר נימוסיות משווע - החלטת לתקוף אותי ...

וסימן השאלה הנוסף הדרמטיים.

אח"כ להמתין שאענה לך.

אח"כ משהבנת שטעיתי בסדר התגובות,  לא להטיח "אז תלמדי לשרשר נכון" אלא:  "כנראה שטעית" (אפשר אפילו "כנראה שהתבלבלת") ורק אז להוסיף את ההסבר שלך (החלק הזה היה בסדר גמור) לגבי היכן ללחוץ.

את יכולה לומר כל דבר, גם נגד ההומאופתיה, גם נגדי אין בזה שום בעיה. להיפך את מוסיפה את הפן שלך לדיון.

רק באופן ענייני, מנומס ולא מעליב.

בברכה,

לב אמיץ

והמשמעות של זה היא לא שאלה שיש לענות עליה. אלא תמיהה.

אלו לא היו סימנים דרמטיים במיוחד. סתם סימן מקובל בשפה העברית.

המשפט תלמדי לשרשר נכון - מקובל פה הרבה בפורומים ומעולם לא חשבתי שהוא חסר נימוסיות כשכתבו לי אותו בתחילת דרכי - אלא סתם הוראה מקובלת.

בהתחלה גם הפנו אותי לסרטון הדגמה "כללי השירשור הנכון".

כנראה שלא הכרת את הביטוי "שרשור נכון" שמקובל פה....

גם אני הייתי נפגעת מאמירה כמו "אז תלמדי לשרשר נכון". זה היה נשמע לי כמו ציווי או דרישה (וטעות בשירשור, כל כמה שהיא מעצבנת אולי, היא לגיטימית ולא מכוונת).

ובגלל שאחרי סימן התמיהה בא עוד סימן שאלה, זה אכן נראה דרמטי.

(בעיניי, האמירה של לב אמיץ, "אני חושבת שאת צריכה ללמוד להתבטא בנימוס", היא יותר נעימה כי היא יותר מסויגת ופחות נחרצת).

ואני לא לב אמיץ. סתם צרם לי קצת.

חפשו בגוגל

לי יש ניסיון טוב אצל עדי שאנן

אבל יש מטפלים בכל הארץ

רפואה שלמה

ניסינו המון משחות, ושום דבר לא עזר.

פעמיים מרחנו לה סטרויאידים במשך שבוע. זה נעלם, אך חזר מיד כשהפסקנו. ואפילו החמיר.

היינו ללא מוצא, והילדה סבלה בצורה איומה! הייתה מתעוררת כל הלילה ומתגרדת... 

עד ששמענו על רופא אומוהופט בשם ד"ר אילן זמיר, שמקבל במרפאה בתל אביב ובירושלים. הוא הביא לנו טיפות לבליעה וקרם, ותוך מס' ימים זה נעלם כלא היה. ובלי סטרויאידים... טבעי לגמרי (ככה לפחות הוא טוען...)

המשכנו בטיפול כמה חודשים, ועכשיו הילדה כבר כחצי שנה לא מקבלת שום טיפול, וב"ה בינתיים זה לא חזר לה... 

החיסרון:

רופא פרטי, כל פגישה עולה כ500 ש"ח, וגם הקרם שהוא נותן לא זול...(200 שח).

אנחנו הוציאנו על הטיפול הזה יותר מ2000 שקל... אבל היינו במצב שהיינו מוכנים לשלם הכל כדי שזה יעבור.

ללכת על הכי יקר.

הדר. אילן זמיר מחזיק קליניקה גדולה, המחירים שלו הם בהתאם ואני מניחה גם שהוא  לא פנוי להיות בקשר רציף עם המטופל, אלא אם כן משלמים לו על כל פגישה מחדש.

(ויש כאן עוד שאלה קטנה שמתעוררת : אם הומאופתיה, אז למה משחה? הומאופתיה אמורה לפתור או לפחות לנהל את הבעיה מן השורש).

יש, גם בירושלים, הומאופטים מצויינים שלוקחים סכום סביר וממשיכים להיות בקשר עם המטופל עד להשגת תוצאה.

מה שכתבתי אינו למטרת ויכוח עם איש. כתבתי כדי שמי שכן רוצה ללכת על הכיוון הזה ידע שלא צריך לקחת משכנתא בשביל לקבל טיפול הולם.

ולא אני אומר את זה - תראו כמה אנשים ממליצים עליו... 

בגיל כמה חודשים הבן שלנו מאוד סבל מאסטמה של העור, הדבר היחיד שעזר זה טיפות של שאול טאוסון -לתכשירים שלו קוראים "תומר דבורה" יש לו אתר ואפשר להתקשר ולהזמין .זה עבר בהדרגה לקח כמה חודשים עד שלגמרי נעלם אבל זה הדבר היחיד שפתר את הבעיה לגמרי

ממליצים בחום

עוברת במרבית הפעמים תוך כמה חודשים.

גם לילדים בני שנתיים כשלא מטפלים - אחרי כמה חודשים התופעה יכולה להיעלם מעצמה ולחזור רק אחרי הרבה שנים.

חבל על הכסף ששלמתם לחינם לאותו שאול.

מכירה הרבה תינוקות שבלי שום טיפול מלבד קצת לחות ושמן - בגיל כמה חודשים התופעה נעלמה.

כאן מבקשים פתרון לטווח הקצר - בלי המתנה שההתקף יחלוף.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....