לכן היא עזרה, טולכן היא כבר לא בשוק.

לא חוקי למכור משחה עם סטרואידים בלי להיות רוקח מורשה לכך...

ולשואלת- יש בבית מרקחת של הקופה כל מיני קרם לחחות בלי צבע, ריח, חומר משמר וכו' שמאוד עוזר במניעת החרפה והרגעה. למשל דרמקול, דרמסילק, ועוד.

אם משתמשים הרבה בקרם לחות זה מפחית משמעותית את הצורך בשמחות רפואיות.

בהצלחה ורפואה שלמה.

היימליך פשוט רימה אותך, מכר לך סטרואידים שהיו עולים לך 15 ש"ח בקופת חולים בתור משחה טבעית.

כמה זה עלה לך?

והאם קבלת עלון רפואי כמה להשתמש מהתרופה או שמרחת בלי הגבלה?

הנה למה להזהר מכל הטבעי...

(בלי קשר אני אוהבת את יוקטנה אהבת נפש)

לי היה בידיים ועבר בתחילת גיל ההתבגרות.

מצטרפת לכל העצות שניתנו כאן.

(טיפול טבעי- בעיות עור בד"כ קשורות לבעיה רגשית. אם את מעוניינת ללכת בכיוון הזה, תפני למטפל טבעי שאת סומכת עליו.)

מבחינת תדירות מקלחות,

חום המים.

להסתבן רק באיזורים שמוכרחים עם סבון צטהפיל או משהו אחר שמומלץ ע"י רופאי עור.

לשמן את העור על בסיס יומי עם משחת אקווס/אקווזום/דרמסילק

ובמידת הצורך סטרואידים. כדאי למרוח שבוע כדי להתפטר מהפצעים ואחר כך להמשיך לשמור על העור עם השימון.

כבר מזמן לא נתקלתי בו בחנויות אבל מאוד מרגיע ונייטרלי לחלוטין. (רק משאיר משקע שומני מעט על רצפת האמבטיה). בזמנו גם לא היה יקר במיוחד.

אני יכולה להמליץ על הומאופתיה - מענין אם חרדי מקורי ניסה את זה.

אשמח לדעת  אם  יש  מידע  או  השערות  ממה  זה  נובע  כך  שניתן  לטפל  בבעיה  מהשורש?  וכן  האם  יתכן  שהחורף  החמיר  את  המצב?  תודה רבה!

אפשר לבקש הפניה לאלרגולוג ולנסות להבין למה הילד אלרגי.

אלא שזה לא חייב להיות אלרגיה למזון אז לפעמים אין אפשרות להמנע ממשהו מסויים וככה לפתור את הבעיה.

לגבי החורף - בוודאי שהקור והרוח גורמים ליובש והיובש הוא זה שעושה את העור פגיע.

היא מחמירה בד"כ בתקופות של שינויים (מזג אוויר ושינויים נוספים).

בילדות הייתה לי אסטמה חריפה בעור הדבר היחיד שעזר(והורי ניסו הרבה..) זה בדיקת אלרגיות בשיטת מוח אחד.

במוח אחד בודקים בבדיקת שריר רגישות למזון/ סבון/ אבק וכו'.

בשלב השני מומלץ לשלב גם טיפול רגשי אני ממליצה על מוח אחד/TAT.

לפני הכל הייתי מנסה להפסיק להשתמש במרכך כביסה.

אבי סובל מזה, אני וגם הבן שלי.

בניגוד לכל התאוריות על אלרגיות. זה סוג של עור מאד יבש שמפתח את זה.

כך לפי רופא עור גדול שהגעתי אליו.

מה שעוזר זה הרבה לחות. לעשות אמבטיה לילד בשמן אמול להשתדל שלא יזיע - אחרי האמבטיה מורחים קרם דרמקול על כל העור.

לאיזורי טיטול אם הוא עוד לא גמול היתה משחה בשם רקזיטין שהיתה ממש נפלאה - אבל היום לא מייצרים אותה צריך לברר אם יש לה תחליף.

במקרים קשים מאוד - הייתי מורחת 3 ימים משחת דקטורט שמכילה מעט קורטיזון - ואם מיד אחריה הייתי ממשיכה בשמן באמבטיה ודרמקול - זה היה מספיק לתקופה ארוכה.

כמו שעוברים מרופא אחד לשני עד שמוצאים פתרון, שווה לנסות פניה נוספת להומאופת, אולי אחר.

לא פשוט להתאים תרופה הומאופתית למטופל אבל כשמצליחים הרווח גדול מאוד. מהסיבה הפשוטה שאסטמה של העור היא באמת נטיה גנטית וככזו היא עשויה להתפרץ או להחמיר בתנאים מסויימים. לא אלאה אתכם, אבל שוב -תנאים פיזיים :עונות מעבר, תנאי יובש, ותנאים רגשיים: כמו שחרדי מקורי כותב  - תנאים של כעס ופחד.

התיאורים שניתנו כאן מלמדים עד כמה אצל כל אחד זה אישי. הומאופת יוכל לטפל בנטיה הגנטית הזו באופן אישי כלומר להתאים את התרופה לטיפוס המדוייק של המטופל.

ולא לוותר - לחזור שוב אל ההומאופת ולדרוש שעל בסיס אותו סכום ראשוני ששילמתם שישתדל לתקן אזימוט ולהתאים את התרופה המדוייקת. אני חושבת שזה מגיע  לכם ואני גם חושבת שהיזון חוזר בין המטפל למטופל הוא קריטי במיוחד כשמנסים לקלוע לגנטיקה. וזה בדיוק מה שמנסים לעשות בהומאופתיה.

ואנ אשתדל לא לבלבל לכם יותר את השכל. אלא אם כן זה ממש יעמוד לי על קצה הלשון. והכל ברוח טובה כמובן.

אני לא ציינתי שהייתי אצל הומאופת.

מעולם לא הייתי אצל הומאופתים ואני מאמינה שהרופאים עושים מלאכת קודש - ומדברים על מידע אמין ומוצק. לומדים 7 שנים ומגובים במחקרים - ולא מרוויחים כל כך הרבה כסף מכל פציינט שהגיע אליהם.

מאז שספק פה - קראתי על זה קצת. וקראתי את תגובותיך לו - ושכנעת אותי לגמרי שהוא צודק יותר ממך.

והיום אני יותר מתמיד משוכנעת שהומאופתים הם שרלטנים שנותנים בקבוקוני מים - ומסתמכים על אפקט הפלצבו.

אז כנראה שבעיה בעור היא מדי מוחשית בשביל שמים יוכלו לעזור לה.

אז חבל שכולם ילכו לשלם לעוד הומאופת ולעוד אחד ויקבלו בסוף הרעלת מים---

לא התכוונתי להתחיל איתך - פשוט הגבת אלי.

כל האחרים - אם תרצי - חוץ ממך.

תגובתך מכוונת אלי ישירות.

את לחצת תגובה על ההודעה האחרונה שלי.

לא ידעתי שזה לא מנומס לכתוב שלדעתי הומאופתיה - זה שרלטנים ומאחזי עיניים.

זו הבעת דעה לגיטימית... גם אם את עוסקת בהומאופתיה ומרוויחה בה את לחמך.

ואפילו ציינתי בנימוס שעד כה לא הגבתי לך מה דעתי על הומאופתיה ויכולת הריפוי ה"פלאית" שלה בגלל שזה העיסוק שלך ולא היה לי ענין להקניט.

אבל היות והגבת ישירות אלי אז הבעתי את דעתי הפרטית ---

כשציינת שלא התכוונת להגיב לי - המלצתי לך בשיא הנימוסיות לשים לב פעם הבאה להגיב בצורה לא מסודרת ואז אף אחד לא יחשוב שפנית אליו אישית - כשלא עשית את זה.

ואז בוולגריות ובחוסר נימוסיות משווע - החלטת לתקוף אותי ...

וסימן השאלה הנוסף הדרמטיים.

אח"כ להמתין שאענה לך.

אח"כ משהבנת שטעיתי בסדר התגובות,  לא להטיח "אז תלמדי לשרשר נכון" אלא:  "כנראה שטעית" (אפשר אפילו "כנראה שהתבלבלת") ורק אז להוסיף את ההסבר שלך (החלק הזה היה בסדר גמור) לגבי היכן ללחוץ.

את יכולה לומר כל דבר, גם נגד ההומאופתיה, גם נגדי אין בזה שום בעיה. להיפך את מוסיפה את הפן שלך לדיון.

רק באופן ענייני, מנומס ולא מעליב.

בברכה,

לב אמיץ

והמשמעות של זה היא לא שאלה שיש לענות עליה. אלא תמיהה.

אלו לא היו סימנים דרמטיים במיוחד. סתם סימן מקובל בשפה העברית.

המשפט תלמדי לשרשר נכון - מקובל פה הרבה בפורומים ומעולם לא חשבתי שהוא חסר נימוסיות כשכתבו לי אותו בתחילת דרכי - אלא סתם הוראה מקובלת.

בהתחלה גם הפנו אותי לסרטון הדגמה "כללי השירשור הנכון".

כנראה שלא הכרת את הביטוי "שרשור נכון" שמקובל פה....

גם אני הייתי נפגעת מאמירה כמו "אז תלמדי לשרשר נכון". זה היה נשמע לי כמו ציווי או דרישה (וטעות בשירשור, כל כמה שהיא מעצבנת אולי, היא לגיטימית ולא מכוונת).

ובגלל שאחרי סימן התמיהה בא עוד סימן שאלה, זה אכן נראה דרמטי.

(בעיניי, האמירה של לב אמיץ, "אני חושבת שאת צריכה ללמוד להתבטא בנימוס", היא יותר נעימה כי היא יותר מסויגת ופחות נחרצת).

ואני לא לב אמיץ. סתם צרם לי קצת.

חפשו בגוגל

לי יש ניסיון טוב אצל עדי שאנן

אבל יש מטפלים בכל הארץ

רפואה שלמה

ניסינו המון משחות, ושום דבר לא עזר.

פעמיים מרחנו לה סטרויאידים במשך שבוע. זה נעלם, אך חזר מיד כשהפסקנו. ואפילו החמיר.

היינו ללא מוצא, והילדה סבלה בצורה איומה! הייתה מתעוררת כל הלילה ומתגרדת... 

עד ששמענו על רופא אומוהופט בשם ד"ר אילן זמיר, שמקבל במרפאה בתל אביב ובירושלים. הוא הביא לנו טיפות לבליעה וקרם, ותוך מס' ימים זה נעלם כלא היה. ובלי סטרויאידים... טבעי לגמרי (ככה לפחות הוא טוען...)

המשכנו בטיפול כמה חודשים, ועכשיו הילדה כבר כחצי שנה לא מקבלת שום טיפול, וב"ה בינתיים זה לא חזר לה... 

החיסרון:

רופא פרטי, כל פגישה עולה כ500 ש"ח, וגם הקרם שהוא נותן לא זול...(200 שח).

אנחנו הוציאנו על הטיפול הזה יותר מ2000 שקל... אבל היינו במצב שהיינו מוכנים לשלם הכל כדי שזה יעבור.

ללכת על הכי יקר.

הדר. אילן זמיר מחזיק קליניקה גדולה, המחירים שלו הם בהתאם ואני מניחה גם שהוא  לא פנוי להיות בקשר רציף עם המטופל, אלא אם כן משלמים לו על כל פגישה מחדש.

(ויש כאן עוד שאלה קטנה שמתעוררת : אם הומאופתיה, אז למה משחה? הומאופתיה אמורה לפתור או לפחות לנהל את הבעיה מן השורש).

יש, גם בירושלים, הומאופטים מצויינים שלוקחים סכום סביר וממשיכים להיות בקשר עם המטופל עד להשגת תוצאה.

מה שכתבתי אינו למטרת ויכוח עם איש. כתבתי כדי שמי שכן רוצה ללכת על הכיוון הזה ידע שלא צריך לקחת משכנתא בשביל לקבל טיפול הולם.

ולא אני אומר את זה - תראו כמה אנשים ממליצים עליו... 

בגיל כמה חודשים הבן שלנו מאוד סבל מאסטמה של העור, הדבר היחיד שעזר זה טיפות של שאול טאוסון -לתכשירים שלו קוראים "תומר דבורה" יש לו אתר ואפשר להתקשר ולהזמין .זה עבר בהדרגה לקח כמה חודשים עד שלגמרי נעלם אבל זה הדבר היחיד שפתר את הבעיה לגמרי

ממליצים בחום

עוברת במרבית הפעמים תוך כמה חודשים.

גם לילדים בני שנתיים כשלא מטפלים - אחרי כמה חודשים התופעה יכולה להיעלם מעצמה ולחזור רק אחרי הרבה שנים.

חבל על הכסף ששלמתם לחינם לאותו שאול.

מכירה הרבה תינוקות שבלי שום טיפול מלבד קצת לחות ושמן - בגיל כמה חודשים התופעה נעלמה.

כאן מבקשים פתרון לטווח הקצר - בלי המתנה שההתקף יחלוף.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...